ביה"ח בארץ על כוונת ההאקרים: כך תראה מתקפת סייבר על מכשור רפואי
מאת: מערכת Telecom News, 30.1.18, 12:15

חוקרים באוני' בן-גוריון בנגב חושפים איך תראה מתקפת סייבר על מכשור הדמיה רפואי, מזהירים את בתי החולים מפני תוצאותיה הקשות ועובדים על פתרונות עתידיים.

מומחי אבטחת הסייבר במעבדת הפוגענים (Malware-Lab) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מזהירים, שמכשירי הדמיה רפואית חשופים יותר ויותר לאיומים קיברנטיים וממליצים לבתי החולים ויצרני המכשירים לגלות זהירות וערנות בהגנה עליהם.

מכשירי דימות בבתי חולים כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ודימות תהודה מגנטית (MRI), ממלאים תפקיד מרכזי באבחון, טיפול ומניעה של מחלות. כיום רבים מהם מחוברים לרשת האינטרנט ולפיכך גם חשופים יותר בפני מתקפות סייבר מתוחכמות. אלו מכוונות לתשתיות ורכיבי המכשירים ועלולות לשבש את פעילותם ואת מהימנות תוצאות הבדיקות, ובכך, למעשה, לסכן את בריאות המטופלים ואף את חייהם.

המחקר "דע את האויב: מאפיינים של התקפות סייבר על התקני הדמייה רפואית" נערך בהובלת ד"ר ניר ניסים, ראש מעבדת הפוגענים (Malware-Lab) במרכז לחקר הגנת הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (CSRC). בנוסף לד"ר ניסים כולל צוות המחקר את תום מאהלר סטודנט לתואר שני במעבדת הפוגענים ובמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריו,ן ד"ר ארז שלום, מנהל מחקר במעבדה לבריאות דיגיטלית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' יובל אלוביץ', מנהל מרכז המחקר לאבטחת סייבר, חבר במחלקה להנדסת תכנה ובמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטה ומנהל מעבדות החדשנות של דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' יובל שחר ראש המרכז למידע רפואי וד"ר ארנון מקורי, ראש תחום הדימות בשירותי בריאות כללית.

החוקרים מזהירים מפני הקלות היחסית בה תוקפים יכולים לנצל  מכשירים רפואיים מסוג זה, שלא מקבלים עדכוני אבטחה שוטפים, כדי לחסום את הגישה אליהם או להשבית אותם לחלוטין כחלק מהתקפת כופר, שכבר אירעה בעבר ברחבי העולם.

החוקרים מגדירים את המאפיינים של מתקפות סייבר אפשריות המאיימות על מכשור הדמיה רפואי ופרוטוקולים רפואיים, וממפים את נקודות התורפה והפגיעות הצפויות. הם צופים, שהתקפות מעין אלו תלכנה ותגברנה ומעריכים, שהאקרים יפתחו יכולות מתוחכמות המכוונות לסוגי מכשירים אלה, שלעיתים קרובות התוכנה שלהם מותקנת על גבי מחשבי מיקרוסופט מיושנים.

הסיכון הגדול ביותר- למכשירי CT
במסגרת המחקר ערכו החוקרים סקר מקיף בשיתוף שירותי בריאות כללית, המבוסס על מודל ניתוח הסיכונים "סודיות, יושר וזמינות", לטיפול באבטחת מידע בשירותי בריאות כללית. ממנו עלה, שמכשירי CT הם בעלי הסיכון הגדול ביותר למתקפות סייבר בשל תפקידם המרכזי במצבים קריטיים מבחינה רפואית. במהלך ניסוי בהתקפות סייבר מדומות על מכשירי CT, חשפו החוקרים 4 תוצאות מסוכנות אפשריות.

1) התקנת תוכנה זדונית על מחשב הבקרה המשתלטת על פעולת המכשיר ומסכנת את המטופל בכך, שיכולה לחשוף אותו לכמות קרינה, שתוביל לנזק בלתי הפיך.
 
2) השתלטות על מנועי המכשיר דרך המחשב הבקרה ומתן הוראות לפעילות מכנית של  חלקי המכשיר השונים עד כדי פגיעה ופציעה של המטופל.

3) שיבוש תוצאות הבדיקה והתמונות הנשלחות למחשב המארח, באמצעות התקפה על המחשב. התקפה מתוחכמת יותר עלולה אף לערבב בין תוצאות של חולים שונים ולהעביר תוצאות בדיקה למטופל הלא נכון ולהשמיט או להוסיף חלקים לתוצאות.

4) תוכנות כופר (Ransomware) , תוכנות זדוניות המצפינות את קבצי הבדיקה של החולה ודורשות תשלום כספי עבור פתיחת הצופן בתוך תקופת זמן מוגבלת. בחודש מאי אשתקד הכתה בכל העולם תוכנת הכופר,Wannacry  ששיתקה 200 אלף מחשבים ב-150 מדינות ובתוכם נפגעו ישירות עשרות אלפי מכשירים רפואיים, בהם מכשירי MRI בבתי חולים בארה"ב ובאנגליה.

מומחי הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עמלים בימים אלה על דרכים חדשות לאבטחת מכשירי CT המבוססות על למידת מכונה.(Machine  Learning) הנחת המוצא שלהם היא, שהמחשבים המארחים בבתי החולים כבר נגועים בתוכנות זדוניות. אלגוריתם שיפותח ינתח את הפרופיל של המטופל הנבדק ויאמת את הבדיקה הרצויה בטרם מתן הפקודות למכשיר ה-CT. כך, ניתן יהיה למנוע התקפות מעין אלו.

בעתיד מתכננים ניסים וצוותו לדמות מתקפה רחבה על מכשירים רפואיים כדי לחשוף את נקודות הפגיעה ולהציע פתרונות נוספים. עוד בכוונתם לשתף פעולה עם יצרני המכשור הרפואי נגד האיום.

מחקר זה מהווה חזית אחת מתוך פרויקט מחקרי רב-מימדי אותו יזם ומוביל ד"ר ניסים במעבדת הפוגענים, פרויקט הנקרא Cyber-Med. בפרויקט זה שמה לעצמה מעבדת הפוגענים כמטרה למפות את הסיכונים ולפתח מנגנוני הגנה מתקדמים עבור כלל המכשור הרפואי הדיגיטלי הכולל מכשור רפואי אישי מושתל (כגון קוצבי לב ומפעמים), מערכות מידע ופרוטוקולים רפואיים, רובוטים ניתוחיים (כגון Da-Vinci), מכשירי טיפול נמרץ קריטיים וכמובן מכשירי דימות רפואיים.
 
ד"ר ניסים: "מערכות CT  ו-MRI  לא מתוכננות היטב כדי לסכל התקפות. תהליך הפיתוח של מכשירים אלה אורך 3 עד 7 שנים, ובתקופה זו האיומים הקיברנטיים יכולים להשתנות באופן משמעותי, מה שמותיר את התקני ההדמיה הרפואית חשופים ופגיעים מאוד
 
במקרים של תקיפה, עיכוב או שיבוש קטן בפעולת המכשיר עלול להיות קטלני.  למשל, במקרה של העלמת גידול סרטני מתוצאות בדיקת CT. בנוסף, תקנות קפדניות מקשות על ביצוע עדכונים בסיסיים במכשירים רפואיים, ואנטי וירוס אינו מספיק למניעת התקפות סייבר".
  
תמונת ד"ר ניר ניסים - 0כאן
תמונת ד"ר תום מאהלר - Kכאן
קרדיט: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב