ההתקפות החריפות מכל הכיוונים (אליהן הצטרף גם מבקר המדינה) נגד הצעד הנכון, שעשה שלמה פילבר בעניין "ההפרדה התאגידית" בבזק, נובעות בעיקר ממקור אחד: התנגדות ל"רווחיות העודפת" של בזק בהיותה מונופול. אבל את זה ניתן היה (ועדיין אפשרי) לתקן מאוד בקלות ובצורה חוקית וללא כל צורך בשום שימוע. הכדור נמצא (כל הזמן) במגרש של משה כחלון וכעת עם צחי הנגבי למען אזרחי ישראל.
מאת: אבי וייס, 5.1.17, 11:50

הסערה, שעורר מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה) במכתבו בשבוע שעבר לבזק בעניין "הורדת ההפרדה התאגידית", לא הסתיימה. למתנגדים הצטרף בקולניות (ללא כל סמכות חוקית ברורה לכך) גם מבקר המדינה. על פי מיטב ידיעתי, כולם מונעים מאחורי הקלעים ע"י כמה לוביסטים, שברור את מי הם מייצגים (סלקום ופרטנר). 

עם פרסום המכתב של שלמה פילבר, הייתי היחיד, שתמך בצעד הזה של שלמה פילבר (מפורט כאן), בניגוד לכל ה"עליהום" של התקשורת ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר. זאת, משום שהרווחים של בזק אינם הנושא החשוב כאן, אלא התשתיות החיוניות והחשובות של אזרחי מדינת ישראל, שנתקעו בהיסטוריה, רק בגלל ה"עליהום" הזה על בזק ומשרד התקשורת.

המסר שלי כנראה בכל זאת נקרא והוביל לכך, ששני עיתונאים הצטרפו אלי ופרסמו מאמרים בזכות הצעד של שלמה פילבר:  

• יהודה שרוני מ"מעריב" (המאמר שלו מצוי כאן ומומלץ מאוד לקריאה). 
• ארז רביב מ"דבר ראשון" (המאמר שלו מצוי כאן. הוא גם מצטט אותי במאמרו). 

הנקודה המרכזית, שעוברת "כחוט השני" אצל כל המתנגדים לצעד של שלמה פילבר, היא: בזק היא מונופול הגורף את כמעט כל הרווחים בשוק התקשורת והמונופול הזה מקבל עוד מתנות כספיות ענקיות מהרגולטור לתקשורת (אולי בזכות הקשר האישי בין ביבי נתיהו לשאול אלוביץ', מבעלי בזק).
 
אולם, מקור "הרווחיות העודפת" של בזק הוא מאוד פשוט ובכלל לא תלוי בבזק: כל תעריפי בזק (במגזר הפרטי וגם חלק מהשירותים במגזר העסקי) נתונים תחת משטר "פיקוח מחירים" מאוד הדוק. המחירים הללו נקבעו לפני יותר מעשור ומאז כמעט ולא השתנו (בעוד שבכל תחומי השירותים בעולם התקשורת בכל התחומים, המחירים נפלו בעשור האחרון).

יתרה מכך: בגלל שבזק לא שדרגה את התשתיות שלה, ההשקעות של העבר כבר החזירו את עצמן מזמן ולכן בעשור הנוכחי כל ההכנסות של בזק הן רווח מצוין ונקי על תשתיות מיושנות, שלא שודרגו ובזק מתחזקת אותן שנים רבות, כדי שתהיינה "בית חרושת לכסף" עבורה. זאת, בגלל שמחירי השירותים על התשתיות הללו נשארו קבועים זה יותר מעשור (למעט התאמות מזעריות לפי המדד). 

אולם, יש לבעיה זו פתרון מאוד פשוט, קל לביצוע באופן מיידי ולא דורש שום שימוע או תיקוני חקיקה. "חוק התקשורת" סעיף 15 קובע, שתעריפי בזק ייקבעו ע"י השר (שר התקשורת) בהסכמת שר האוצר כ"תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים" כמופיע בתצלום הבא הלקוח מחוק התקשורת:


כל המחירונים של תעריפי בזק, שנקבעו בעשור הנוכחי הן בשיטת "המחיר המרבי", דוגמת "דמי קישוריות" וכל המחירונים של "שוק סיטונאי". לכן, המחירים בתחומים הללו די "נפלו לרצפה" בשנים האחרונות (גם בכל קנה מידה השוואתי עולמי).

אולם, כל התעריפים האחרים ובמרכזם כל שירותי הטלפוניה והתקשורת הפרטית והעסקית של בזק נקבעו בשיטה של: "מחיר קבוע - FIX". לא "מחיר מרבי" ולא "מחיר מזערי". למה? זה לא ברור כרגע, כי זה היה ממש מזמן.

לכן, הנושא הזה ונדון ב"ועדת חייק" בסוף העשור הקודם ובתחילת העשור הנוכחי (ליתר דיוק, ב-2.5.12) שר התקשורת משה כחלון אף קבע מה לעשות עם הבעיה החמורה הזו והנה ההחלטה של משה כחלון בהיותו שר התקשורת, עם חתימת ידו:


מאז, לא רק שעברו 6 חודשים מאז שהשר חתם על ההחלטה הזו, אלא עברו כמעט 5 שנים, ושר התקשורת לא תיקן את שיטת הפיקוח על תעריפי בזק. כך, שהפיקוח עליה יהיה בשיטת "תעריף מרבי".

אז למה באים בטענות לבזק, שהיא מרוויחה המון, אם זה בדיוק מה שהרגולטור (שר התקשורת בהסכמת שר האוצר) קבע ונתן לה?

כהערת אגב אציין שמה ששלמה פילבר מנסה לקדם עם בזק: עסקה של הורדת "ההפרדה התאגידית" תמורת פריסת סיבים לבתים ברוב שטח המדינה תוך 3 שנים, עונה במדויק על החלטת השר כחלון בסעיף 17 במכתבו שמצולם כאן. הפתרון של הגברת הפיקוח "בשוק הסיטונאי" על בזק, לא יקדם אפילו במילימטר אחד את התשתיות הקוויות בישראל. זה רק מביא תועלת לסלקום (וקצת לפרטנר). לא לאינטרסים של כלל תושבי ישראל. 

לכן, ברגע שהמחירים של שירותי בזק ישתנו ממחירי Fix למחירים מרביים, שינוי של מילה אחת בתקנות התעריפים של בזק, חברת בזק תידחק לתחרות מחירים (כפי שקרה לה בכל התחומים, שבהם נקבע לה בעשור הנוכחי "מחיר מרבי"). זאת, גם במגזר הפרטי וגם במגזר העסקי. כך, "הרווחים עודפים" של בזק ירדו לממדים סבירים (כי זה די ברור לרבים, שחברת בזק לא תוריד מחירים כדי להפסיד. זו לא חברת גולן טלקום).

אולם, יש במהלך הזה סכנה לא קטנה של "הורדת מחירים טורפנית" מצד בזק בכמה תחומים (מה שטוב מאוד לצרכנים, אבל רע מאוד לשוק, לתשתיות ולתחרות, ראה המקרה של גולן טלקום).

לעניין הזה יש כלים טובים בידי הממונה על ההגבלים העסקיים, כלים הנקראים "צמצום מרווחים" (Margin Squeeze). משרד התקשורת ניסה להיכנס לתחום הזה וביצע שימוע בסוף 2014, שכפי שחזיתי אז, לא יצא מהשימוע הזה מאומה.

לא ברור אם אכן הסכנה הזו ממשית ויהיה מצב, שבו בזק תוריד מחירים עד לרצפה, "מחירים טורפניים", מחירים הפסדיים ברורים, רק כדי לנטרל מתחרים ולהשתלט על כל פלחי השוק. בכל מקרה, יש כלים טובים לטפל בסכנה הזו (אם היא בכלל ממשית), לא רק ברשות להגבלים עסקיים, אלא ע"י יצירת "תעריף מזערי" לבזק ע"י השרים, בדיוק ככתוב בחוק התקשורת, בכל מקום בו היא תוריד את המחירים הרבה מתחת לעלות השירות, רק כדי לנטרל מתחרים.   

בתמונה: שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת), במרכז התמונה, המום מהצורה בה הוא מותקף מכל עבר בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת (ביום ב', 2.1.17). בתמונה מימין לו: הממונה על ההגבלים העסקיים (עו"ד מיכל הלפרין) ומשמאל לו: הממונה על התקציבים באוצר (אמיר לוי):


בתמונה: הפרצופים הזועמים של חברי הנכסת (והלוביסטים שיושבים מאחוריהם), המופנים כנגד מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר), בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת (ביום ב' 2.1.17):