IBM Think Summit - חגיגה טכנולוגית מרשימה ביום ההולדת ה-70
מאת: חיים חביב, 14.6.19, 11:10

על טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים והדארוויניזם הדיגיטלי - פלטפורמה המגדירה אסטרטגיה ותפיסת עולם ארגונית המורכבת מ-3 שלבים.

בכנס רב משתתפים בתל אביב, שנערך אתמול  (13.6.19), חגגה יבמ ישראל מלאות 70 שנים לפעילותה בישראל. דניאל מלכה, מנכ"ל IBM ישראל, (בתמונה משמאל), ייחד את דבריו במליאת כנס THINK למאפייני העידן החדש. לפניכם עיקרי הדברים:

דניאל מלכה: "לגבי טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים, עד היום ראינו את מהלכי השינוי הדיגיטלי בארגונים הגדולים בעיקר כמענה לדרישות מבחוץ של הצרכנים הכמהים למגוון גדול יותר של שירותים דיגיטליים ואפליקציות חדשניות. הדרישה הזו חוללה בארגונים תופעה של "איים דיגיטליים בד"כ ללא חשיבה הוליסטית, עסקית, חוצת מחלקות.

האיים הללו התאפיינו בממשקים אטרקטיביים ובאפליקציות 'נוצצות' למשתמש, אבל רובם נשענו על תהליכים ידניים, שלא עמדו בזמן התגובה, שהצרכן מצפה לו.

הדור הבא של שינוי דיגיטלי בארגונים בוחן את התהליך כמכלול שלם. הוא מונע לא רק מהצורך בממשקים דיגיטליים אטרקטיביים אלא מחשיבה פנים אירגונית הנשענת על הדאטה ועל הגדרה מחדש של התהליכים,  תוך שילוב בינה מלאכותית ,אוטומציה וטכנולוגיות מתקדמות אחרות.

מפתיע לגלות, שרק מעט ארגונים נמצאים בנקודה זו. מחקר של IBM,  שהקיף כ-2000 מנכ"לים ברחבי העולם מצא, שרק 28% מהם נמצאים כרגע בתהליך חשיבה כזה. המסקנה ברורה: כל ארגון ,שרוצה לצמוח בשנים הקרובות, צריך להיערך כבר עכשיו לדור הבא של השינוי הדיגיטלי.

לגבי "דארוויניזם דיגיטלי", אנו נמצאים כיום בנקודה ייחודית בזמן, שיש המגדירים אותה בכינוי "דארוויניזם דיגיטלי" (Digital Darvinism) -  תקופה, שבה הטכנולוגיה והחברה משתנים בקצב מהיר יותר מאשר היכולת של העסקים להתאים את עצמם לקצב השינוי. 
כמו בתיאוריה של דארווין, לא החזק או הגדול ביותר הוא בהכרח השורד, אלא דווקא זה שישכיל להתאים את עצמו ולהשתנות בקצב הנדרש.

הדארוויניזם הדיגיטלי דורש מנהיגות אמיצה, שתוביל הטמעה של דור חדש של פלטפורמה עסקית, ותאפשר לארגון גמישות וזריזות כדרך חיים. לא מדובר בהכרח בפלטפורמה טכנולוגית אלא בפלטפורמה המגדירה אסטרטגיה ותפיסת עולם ארגונית. פלטפורמה כזו צריכה 3 מרכיבים: דאטה, תהליכים עסקיים חכמים ואנשים מיומנים.

דאטה - משום שהמידע הוא הנכס החשוב ביותר של  כל ארגון ביצירת בידול משמעותי, ולכן יותר מ-75% מהמנהלים מציבים את מינוף הדאטה בראש סדרי העדיפויות שלהם. בניגוד לעולם הצרכני, הבינה המלאכותית בסקטור הארגוני צריכה להסתפק בכמות קטנה יותר של נתונים - ובדיוק בזה IBM ווטסון מצטיין ומאפשר לכל ארגון לייצר ערך אמתי מדאטה, שהוא ייחודי לארגון.

מעל לדאטה נדרש ליישם תהליכים חכמים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, אוטומציה או בלוקצ'יין. טכנולוגיות אלו מאפשרות לפתח תהליכים ומודלים עסקיים חדשניים, להתייעל, וגם לספק ללקוחות חוויה דיגיטלית אמיתית.

חוויה כזו קשורה גם ביכולת הארגון להתחבר לאקוסיסטם וליצור שותפויות, וכן להשקיע מאמצים בתחום בו הוא מצטיין כדי ליצור בידול. כשארגון מאפשר ללקוח שלו לקבל שירות מבלי לעבור בין ספקים שונים וללא ביורוקרטיה מיותרת, אלא בממשקים וחיבורים בין שותפים שונים לאקוסיסטם - הוא מעניק ללקוח חוויית שירות, שאינה דומה לשום דבר, שהכרנו בעבר.

כך למשל, פלטפורמת בלוקצ'יין Tradelens, שפיתחה IBM בשיתוף ענקית ההובלה הימית מארסק, מאפשרת לשותפים השונים לקבל מענה לצרכים הדינמיים שלהם ביעילות בלתי מתפשרת על פרטיות או סודיות, מגבירה את האמון והשקיפות, מקצרת את זמני השילוח ומפחיתה את העלויות בכ-25%.

באופן דומה, המערכת הבנקאית מאמצת אליה טכנולוגיות חדשות ומעבירה אליהן גם את פעילות הליבה. כך למשל, העבירו ברבעון האחרון 2 בנקים ענקיים (SATANDER  ו-BNPP ) את היישומים הקריטיים שלהם לארכיטקטורת ענן היברידי. מעתה, לא רק היישומים הבנקאים החדשים, שנולדו לתוך עידן הענן, זמינים ללקוחות אלא גם יישומים קריטיים כמו מערכות ליבה בנקאיות, עוברות לארכיטקטורת ענן.

ב-IBM קוראים לזה CORE TO CLOUD. הדור הבא של הענן הוא היברידי - כזה המשלב בין מערכות לגאסי לענן פרטי וציבורי. זו גם הסיבה, ש-IBM הודיעה בסוף השנה שעברה על רכישת Red Hat, בעסקת ענק  בהיקף 34 מיליארד דולרים - העסקה הגדולה ביותר בכל הזמנים בתחום הענן והרכישה המשמעותית ביותר בתולדות יבמ, עסקה, שתהפוך את IBM  לספק המוביל בעולם של ענן היברידי.

מעל כל אלה, אפילו מעל הענן, ניצב הרובד המשמעותי ביותר - העובדים והשותפים. אלה חשופים לשינוי, שאנו מדברים עליו ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו. ג'יני רומטי, מנכ"לית IBM העולמית, מדברת על השינוי במונחים מאוד ברורים: 'בינה מלאכותית תשנה 100% מהמשרות 100% של תחומי המשק ו-100% של תחומי העיסוק'. כלומר, מדובר בהכשרה מחדש ולמידה מתמדת בעידן הבינה המלאכותית.

זו לא רק סוגיה טכנולוגית אלא גם דרך ניהול השינוי: היא נוגעת בראש ובראשונה לאופן שבו אנשים מבצעים את העבודה שלהם ובכישורים הנדרשים מהם כדי ליישם את השינוי. אחד הגורמים, שמעכבים היום את היכולת לאמץ את השינויים ולהכניס את מערכות הבינה מלאכותית לארגונים הוא העובדה, שלמרבית העובדים אין את הכישורים המתאימים.

חשוב, להנחיל בארגון תרבות של למידה מתמדת. ולא מדובר פה על מאמץ חד פעמי קצר, אלא תהליך מתמשך שצריך להיות מוטמע ביום-יום שלנו, ובתרבות הארגונית שלנו.

הדור שלנו הוא הדור, שיעצב את אופן השימוש בטכנולוגיה. הייעוד שלנו להנהיג את העולם לעבר טכנולוגיה מיטבית המסייעת לאנושות, עובדת אתה, ומעצימה את בני האדם. אנו חיים בתקופה מרגשת. אני לא בטוח, שווטסון, שייסד את IBM או הנרי פולק המייסד של IBM ישראל העלו בדמיונם לאן נגיע בתוך 70 שנה. אבל אני משוכנע, שהם היו מאוד גאים בתוצאה".

צילום תמונה עליונה: אור קפלן