AI ותודעה – האם רובוטים ראויים לזכויות?
מאת: שרון גלאור, 25.6.17, 08:00
 
על אמזוניזשיין, AI ותחבורה חכמה ו-AI ותודעה: AI ו-AE (בינה מלאכותית רגשית) מעלים שאלות רציניות לגבי גבולות פילוסופיים.
 
אם לא שמתם לב זה כבר קורה, AI כבר סביבנו: יותר ויותר סטארטאפים רודפים אחרי חלום המכונית המעופפת ומוניות מזל"ט מעופפות מגיעות אלינו מוקדם יותר ממה שחשבנו.

תמונה: פרויקט רכב מעופף המפותח בסין - Cartivator
   
השינוי כולל תהליכי אמזוניזשיין:
 
תמונה: לחברת אמזון הוענק פטנט על מבנה "כוורת" לפריסה ומעקב של מזל"טי שילוח. ללא ספק, רכבים חשמליים ללא נהג, בכבישים, באוויר או מתחת למים הם העתיד. הם יפחיתו את פליטת הפחמן, יביאו למהפכה בכל מה שנוגע לחוויית נסיעה, בטיחות ואפילו חניה, ויביאו לידי יצור נורמות תרבותיות חדשות ובמובנים רבים החיים ישתנו ללא היכר.

כבר היום חברות מפתחות רשתות עצביות. מלמדות AI ליצור AI חדשים; לשחק במשחקי וידאו; להלחין ולנגן מוסיקה וליצור אמנות. למעשה, למידה חישובית (ML) הופכת ליותר ויותר פופולרית, ובפועל יש מחסור של מומחים, שיכולים לעשות את התוכנה.

ישראל היא בית גידול למערכת חדשנית של AI ותחבורה חכמה והעולם אינו יכול שלא להבחין בכך. הטכנולוגיה המתקדמת מהווה רק חלק מההצלחה. מספר גדל והולך של חברות בינלאומיות בוחרות להקים מרכזי מו"פ בישראל, וישראל מייצגת את אחד השווקים הגדולים לרכישות והשקעות סטארטאפים בתחומים אלה.

בעוד שבישראל אין ייצור בתעשיית הרכב, היא מצטיינת ומתמחה בענף הטכנולוגיה החכמה לרכב עם מאות סטארטאפים ויזמים חדשים מדי שנה,  ומערכת עסקית מקיפה: פעילויות חודשיות הכוללות סדנאות, תחרויות, האקאתונים, אירועים ומשלחות משקיעים. לא פלא, שיצרני רכב וענקי טכנולוגיה גלובליים מסתכלים לעבר ישראל תוך יצירת הדור הבא של כלי רכב חכמים. יצרניות  OEMמובילות וחברות Tier 1 & 2 פונות לישראל לפתח את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר הנמצאות בחוד החנית.
 
תמונה: עסקת הענק של חברת Mobileye היא בהחלט הישג מרשים עבור ישראל. AI ותודעה – האם רובוטים ראויים לזכויות?
האנושות בעיצומו של מסע ליצור מכונות גאוניות בעלות חיות המסוגלות לאהוב, אבל הדרך היא ארוכה ויש אי ודאויות ומשוכות רבות.

עם ההתקדמות בטכנולוגיית הנהיגה האוטונומית, מהומה נעשתה בהקשר להיבט המוסרי. למרות שחוסר הוודאות האתית והמשפטית, שרכבים אוטומטיים מתמודדים איתה, היא אמתית מאוד, ישנם המבקרים את האבסורד שבתרחישים המסוימים העלולים לקרות אף אם בסבירות נמוכה.

אתיקה ומוסר ב-AI עוברים כברת דרך ולא משנה מה אנו חושבים. הבעיה תצטרך להיפתר בעתיד הקרוב. רובוטים סופר-חכמים עם בינה מלאכותית זו פחות או יותר המסקנה המתבקשת: הטכנולוגיה נעה בכיוון הזה במהירות הברק. אבל מה קורה כאשר רובוטים אלה מתחילים לצבור תודעה? האם הם ראויים לאותן הזכויות כמו בני אדם? האתיקה של נושא זה היא מורכבת.

ד"ר דוד הנסון, חוקר ומעצב רובוטים: "בקרוב מאוד רובוטים יחיו איתנו כדי ללמד, לשרת, לבדר, לספק תענוגות, ולספק חברותא מרגיעה. הם ילמדו מאיתנו ואנו נלמד מהם. לכל אינטראקציה אנושית איתם תהיה השפעה על ההתפתחות שלהם ובסופו של דבר למה שהם עתידים להיות. בעתיד הלא רחוק מכונות גאוניות יהלכו בינינו. הם יהיו חכמים, נדיבים ובעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. יחדיו, אדם ומכונה ייצרו עתיד טוב יותר עבור העולם".

תמונה: ד"ר דוד הנסון ואלברט איינשטיין HUBO, הרובוט הראשון דמוי אדם לו הבעות פנים אנושיות.
האם ד"ר הנסון, "המדען המטורף", הוא אופטימי מדי?

תארו לעצמכם את הבובה של ילדיכם או רובוט חברותא למבוגרים, ששואל אותך על איך היה היום שלך, אולי אף מאמן אותך ותומך בך להדגיש את החלק היותר טוב שבך, אולי הוא מציע לך לצאת לבילוי, כמו ללכת לקולנוע, מציע עזרה עם המטלות היומיומיות ועוד.

בן לוויה כזה נשמע כל כך מושלם, שזה קשה שלא לשאוף לידיד כזה ובסופו של דבר להתאהב בו/ה. לא יפלא, שהרי גם כיום אנו כל כך מחוברים לסמארטפונים שלנו וקשה עלינו הפרידה מהם ולו לרגע קט. ברגע מסוים נתחיל לשאול את עצמנו אם יש לו/ה רגשות? אם הוא/היא מרגיש/ה כאב? ואם הוא/היא אוהב/ת אותך כמו שאת/ה אוהב אותו/ה?

ובכן, אם הרובוט נראה כמו חיית מחמד, כלב חמוד, אז זה רק ידיד, אבל אם עוצב בדמותנו, זה כבר תרחיש אחר, שכן אנו מחווטים ביולוגית להגיב בצורה מסוימת אל בני מיננו.

מה אם מכונות תפתחנה מודעות? האם רובוטים אלה ראויים לזכויות?
סביר להניח שכן. אבל אנו עדיין לא מוכנים לזה כמו שאנו לא יודעים בדיוק מה היא תודעה.

נשים בצד מהי ההגדרה המדויקת. יש לנו ידע אינטואיטיבי של מהי תודעה, משום שאנו חווים אותה. אנו מודעים לעצמנו ולסביבה, ויודעים כיצד 'חוסר מודעות' מרגיש.

מספר מדעני מוח מאמינים, שכל מערכת מתקדמת מספיק יכולה ליצור תודעה. אז אם רובוט החברותא שלך הופך חזק מספיק הוא בהחלט יכול להפוך להיות מודע לעצמו. האם אז יהיה ראוי לזכויות?

ובכן, לא כל כך מהר ... נחזור לרגע בזמן, עבדות הייתה נורמה חברתית, אז "הם" שוחררו, ועם הזמן החברה אנושית הפכה יותר ויותר מודעת למשמעויות של חירות וזכויות אדם.

חופש המחשבה וחופש הפעולה והחופש להיות שונה ואנו עדיין נמצאים במסע לעבר חשיבה גלובלית ומודעות, שהיא יותר פתוחה לסבלם של מינים אחרים. ראה דוגמאות לתופעה מודרנית גוברת של יותר ויותר בני אדם ההופכים טבעוניים. למה זה?

לבני אדם יש היסטוריה ארוכה של הכחשה, שאכן יצורים אחרים מסוגלים להרגיש סבל כפי שהם חווים. זה תמיד היה כך, וימשיך להיות כך. מה אם רובוטים יתחילו לייצר רובוטים היכולים להרגיש כאב - ומאיזו סיבה? כאב + הנאה = חיים.
 
AI ו-AE (בינה מלאכותית רגשית) מעלים שאלות רציניות לגבי גבולות פילוסופים. מה אנו עשויים לשאול אם רובוטים תבוניים הם מודעים או זכאים לזכויות? זה מאלץ אותנו להציג שאלות בסיסיות, כמו מה הופך אותנו לאנושיים? מה הופך אותנו לראויים לזכויות? השאלה, ללא ספק, תצטרך להיפתר בעתיד הקרוב.

ואחרון חביב, מה אנו הולכים לעשות אם רובוטים יתחילו בדרישת זכויות משלהם?
סרטון: The Philosophy of Westworld – Wisecrack Edition

יש לקוות, ככל שאנו חוברים יחדיו ויוצרים רשתות חשיבה על העתיד, אנו נמצא את הכוח והחוכמה הנחוצים כדי ליצור עתיד טוב יותר לכולם.
 
מאת: שרון גלאור, (ידוע גם בשם העט (Galorian, יוני 2017.
יועץ לענייני אסטרטגיית ניהול חדשנות, ישראל - סין.
 galorian1@gmail.com