תקשורת סינכרונית ואסינכרונית – היתרונות החסרונות
מאת:
מיקי ברקאי 1.1.16, 12:02
.jpg?id=25528536)
רוב המשתמשים מעדיפים לשלוח הודעה כתובה – אסינכרונית, גם בסמארטפון שלהם. מסתבר, שהעדפה זו תקפה הן לשימושים עסקיים או אישיים- פרטיים. השאלה הקשה היא: האם נטייה זו תבוא על חשבון תקשורת בין אישית סינכרונית?
ותיקי ענף התקשורת הרגעו, אני לא מתכוון לפרוטוקול תקשורת הנתונים של המודמים הישנים (והלא טובים). אני מתכוון למשהו ותיק יותר ובסיסי יותר. תקשורת סינכרונית היא זו ש-2 הצדדים בה מתַקשרים זה עם זה בזמן אמת. דוגמאות: שיחת טלפון, ועידת חוזי וגם שיחה פנים אל פנים. לעומתה, תקשורת אסינכרונית היא זו שכל צד מִתְקָשר בזמן שלו. דוגמאות: מכתב, טלקס, מסרון (
SMS), דואר אלקטרוני, צ'אט, פייסבוק.
עד למאה ה-19, יכולנו לשלוח מכתב ולהמתין לתשובה (כאמור – אסינכרוני). אם רצינו לקיים שיחה ולקבל תשובה מיידית, היינו צריכים לפגוש את הצד השני פנים אל פנים. המצאת טלגרף המורס קצרה את זמן התגובה האפשרי לתקשורת אסינכרונית, אבל המצאת הטלפון בשנת 1876, אפשרה בפעם הראשונה תקשורת סינכרונית שלא פנים אל פנים. ועידת החוזי, שנוספה בחצי השני של המאה ה-20 אפשרה צורה נוספת של תקשורת סינכרונית.
תיאורטית, ניתן כיום לקיים תקשורת דיבור או וידאו בצורה אסינכרונית, ע"י הקלטה של קטע דיבור או וידאו, משלוח לצד השני והמתנה לתשובה. מסתבר, שהדבר אינו נפוץ, ואנשים מעדיפים יותר ויותר תקשורת אסינכרונית כתובה, או תקשורת הודעות.
מהם היתרונות שלה? ניתן לחבר את ההודעה בזמננו החופשי, לשלוח אותה מיד או מאוחר יותר, ולהמשיך בעיסוקינו בלי להמתין לתשובה מיידית. יתרון נוסף הוא האפשרות לשמור את ההודעות, נכנסות ויוצאות. אם התשובה נחוצה בדחיפות, יעדיפו רוב האנשים ליזום שיחת טלפון.
סקרים, שנערכו בארה"ב בשנים האחרונות מראים, שרוב המשתמשים מעדיפים לשלוח הודעה כתובה – אסינכרונית. מסתבר, שהעדפה זו תקפה הן לשימושים עסקיים או אישיים- פרטיים. לפי דו"ח של
MIT 36% מזמן העבודה מוקדש לתיבות הדואר האלקטרוני, ושעור זה ממשיך לגדול. השלכה נוספת של תקשורת אסינכרונית היא האפשרות (ולפעמים ההכרח) לעבוד בשעות הערב או בלילה, בסופי שבוע ובחופשות, ואפילו להתגאות במשלוח הודעות בשעות מוזרות, כמעין סימן לחריצות.
תופעת לוואי נוספת היא ריבוי ההודעות, אפילו גודש בהן. אחרת איך אפשר להסביר את 36% עליהם מדווח
MIT? וכתגובת נגד, כדרכו של עולם, פיתוחים של מענה אוטומטי להודעה כתובה. השלב הבא יהיה מערכות קוגניטיביות, שלומדות כיצד לענות על הודעות, ואז תפותחנה מערכות קוגניטיביות לא רק למענה על הודעות אלא גם ליצירת ההודעה המקורית, ודי מהר תתכתבנה מכונות חכמות אלו זו עם זו...
התבוננות בבני הנוער מראה, שהם מתעמקים בסמארטפון שלהם, ברוב המקרים כדי לשלוח ו/או לקבל הודעות כתובות. השאלה הקשה היא: האם נטייה זו תבוא על חשבון תקשורת בין אישית סינכרונית? האם בהדרגה נאבד את היכולת לתקשר בדרך שהיתה מקובלת עד היום? לטעמי, יכולת זו חשובה מאד לחברתיות של כל אחד מאתנו, ותקשורת ההודעות אינה מהווה, לדעתי לפחות, תחליף נאות.
מאת: מיקי ברקאי, ינואר 2016.
יועץ מערכות תקשורת,
m@barkaicom.co.il
www.barkaicom.co.il
