25.7.23: 
א. משרד התקשורת פרסם לציבור הסברים לרפורמה שעיקריה: עידוד הקמת ערוצים חדשים והוזלת מחירי הטלוויזיה הרב-ערוצית; סגירת מועצות השידור והפסקת ההתערבות בתוכן; ביטול דרישת הרישיון לשידורי חדשות ועידוד תחרות ומגוון דעות; מודל עסקי חופשי וביטול חבילות הבסיס; קידום היצירה הישראלית; חובת שידור תכני ספורט בכל דרך הפצה; יצירת אפליקציה ייעודית עבור שירותי עידן+ והפחתת עלויות השימוש במערך; שלט טלוויזיה ניטרלי לערוצי החדשות; שימוש בתכני תאגיד השידור.

תזכיר חוק התקשורת (שידורים) 2023 - כאן. פתוח להערות הציבור עד 14.8.23, 23:59.

הטבלה המשווה בין המצב הנוכחי לסעיפי תזכיר החוק המוצע - כאן.

עיקרי החקיקה:

1) הגברת התחרות והוזלת המחירים לצרכן בין ערוצים ופלטפורמות השידור – לראשונה פלטפורמות רב-ערוציות וערוצים שונים יוכלו לשדר פרסומות באופן מלא, וערוצים מסחריים יוכלו לגבות דמי מנוי. בנוסף, תבוטל חובת חבילת הבסיס. המהלך צפוי להגביר את התחרות, לעודד הקמת ערוצים חדשים ולהוזיל מחירים לצרכנים. 
2) ביטול מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה והקמת רגולטור רזה – לאור ביטול הרגולציה הארכאית, אין מקום יותר להמשך פעילות הרגולטורים הקיימים והם יסגרו. תוקם רשות חדשה שתקרא; ״רֹתֶמ״ - רשות תקשורת משודרת, שתאסדר את תחום השידורים במבט הכולל את הערוצים המסחריים ואת פלטפורמות השידור, וכן את תחום הרדיו שתזכיר נפרד צפוי להתפרסם לגביו בתקופה הקרובה, מנקודת מבט תחרותית בעיקרה. האסדרה תחייב את כלל הפלטפורמות, לרבות פלטפורמות בינלאומיות וגורמים המספקים תכנים על גבי האינטרנט, ללא קשר לשיטת הפצת התכנים ("אדישות טכנולוגית") ותוך התערבות מינימלית בתוכן.  
3) עידוד תחרות ומגוון על ידי ביטול הצורך ברישיון חדשות – כדי לאפשר מגוון וריבוי דעות בתקשורת, תבוטל דרישת הרישיון לספקי חדשות, וספקי תכנים (פלטפורמות שידור רב ערוציות) יוכלו להפיק חדשות באופן עצמאי. עם זאת, תיאסר "בעלות צולבת" לאספקת חדשות לגורמים שונים, בהם גורמים המפעילים אתר אינטרנט חדשותי ועיתון יומי בתפוצה נרחבת יחד. תבוטל החובה לשידור חדשות באמצעות חברת או חטיבת חדשות נפרדת, וכן תבוטל סמכות הרגולטור לפיקוח על תכני חדשות. חלף זאת, ספק חדשות יחויב לאמץ קוד אתי שיפורסם על ידו לציבור.
4) הגנה על היצירה הישראלית – במטרה לשמר את היצירה הישראלית, ייקבעו חובות השקעה בהפקות מקומיות מסוגה עילית שיחולו על כלל השחקנים המשמעותיים בשוק השידורים בישראל, לרבות בינלאומיים, ביחס להיקף פעילותם ולכלל האמצעים שבהם הם מספקים שידורים. בשונה מהמצב הנהוג כיום, בו שידורים על גבי רשת האינטרנט (OTT) אינם כפופים לאסדרה, ואינם מחויבים בהשקעה בהפקות מקור ישראליות, הרפורמה תחייב כל ספק תכנים ישראלי שהכנסתו השנתית נעה בין 600-300 מיליון ₪ בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בשיעור 2% מהכנסתו; ספק תכנים ישראלי שהכנסתו מעל 600 מיליון ₪ יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בשיעור 4% מהכנסתו. חובת ההשקעה בתוכן מקומי תחול על כלל ספקי התכנים לפי העיקרון של אדישות טכנולוגית, ותבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תכנים איכותיים הנותנים ביטוי לתרבות הישראלית על כל גווניה. ערוצי תוכן ישראלים, יחויבו גם הם בהשקעה בהפקות מקומיות מסוגה עילית. ערוץ ישראלי שהכנסתו השנתית בין 80-160 מיליון ₪ יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בשיעור 6% מהכנסתו; ערוץ ישראלי שהכנסתו השנתית מעל 160 מיליון ₪, יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בשיעור 12% מהכנסתו.
5) שידורי ספורט לכולם - תישמר החובה הקיימת היום לאיסור בלעדיות על תכני ספורט בסיסיים, היא אף תורחב גם לספקי התכנים בטכנולוגיית OTT על בסיס עקרון האדישות הטכנולוגית. תכני ספורט פופולריים בקרב הציבור, כגון מונדיאל ואולימפיאדה, או בעלי חשיבות תרבותית לאומית, כגון משחקי נבחרת ישראל ישודרו לכלל הציבור בערוץ פתוח ללא עלות. 
6) בשורה גדולה לחיילים - ספק תכנים המציע תכני ספורט יחויב להציע למנוייו את זכויות השידור על גבי כל פלטפורמה בה הוא פועל, לרבות מכשירים ניידים.
7) יצירת אפליקציה ייעודית לשירותי עידן+ - תושק אפליקציה ייעודית שתאפשר את המרת מערך עידן+ היקר והבזבזני, בשידור איכותי, זול ונרחב יותר. יצירת האפליקציה צפויה להוזיל את השימוש בשירותי עידן +, לאפשר ליותר יצרני תוכן לעלות על המערך, לעודד ריבוי דעות ולאפשר נגישות לתכני חדשות גם עבור מי שאין ידם משגת.
8) שלט טלוויזיה ניטרלי לכל ערוצי החדשות להגברת התחרות - ייאסר על ספקי התכנים למכור שלטי טלוויזיה שכוללים הפניות לספקי חדשות מסוימים, כדי למנוע ריכוזיות. 
9) שימוש בתכני תאגיד השידור - תכני הארכיון של תאגיד השידור הציבורי יוצעו גם לשימוש מסחרי בעלות תפעולית בלבד. תכני ה- VOD של תאגיד השידור הציבורי יוצעו בחינם לכל ספקי התכנים בכפוף לכך שאספקתם לציבור תיעשה ללא תשלום.

ב. יונתן סורוצקין פרסם ב"ישראל היום" כתבה תחת הכותרת: "מי צריך תקשורת דמוקרטית?". "...הרדיו והטלוויזיה בישראל הוקמו ע"י בן־גוריון לפי המודל הסובייטי:  ללא ביקורת, תחקיר או תחרות, ובעיקר ללא קול העם. 46 שנה מאז המהפך, מקבל העם תקשורת חופשית בערוץ אחד בלבד ובתחנת רדיו אזורי אחת, וגם אלה מותקפים מדי יום על ידי פקידים, פוליטרוקים ואקטיביסטים. למצב בישראל אין אח ורע בעולם הדמוקרטי. במדד חופש התקשורת ישראל מצויה עשרות מקומות מתחת למדינות כמו פולין או הונגריה. כאן נכנסת הרפורמה החשובה, שמצמצמת את הרגולציה, מפסיקה התערבות בתכנים, צורך ברישיונות, התניות ועלויות עודפות בשידורי עידן+, מאמצת טכנולוגיות חדשות, ופותחת ארכיונים לשימוש חופשי ואת שידורי הרדיו הארציים לתחרות.

דמוקרטיה היא ההפך מצנזורה ומשליטה של פקידים בתכנים, אינה דורשת רישיונות לשידור חדשות, ואינה מטילה חובות צייתנות על עיתונאים. דמוקרטיה מפרקת קרטלי תקשורת וחדשות. אם האנשים הצועקים ד־מ־ו־ק־ר־ט־י־ה ברחובות היו נאמנים למסרים שלהם, הם היו מברכים על הרפורמה בתקשורת, ולא מתנגדים לה. פתיחת התקשורת לתחרות היא למעשה דמוקרטיזציה שלה. מה שעשו מדינות דמוקרטיות בעולם לפני עשורים, ומדינות דיקטטוריות לא יעשו לעולם, ייעשה בישראל" - כאן.

עדכון 4.8.23: מועצת הכבלים והלוויין פרסמה (באיחור ניכר) את דו"ח סיכום שנתי של שנת 2020. יש לזה הלשכות על מימוש "רפורמת קרעי" המתוארת כאן מעל. הדו"ח המלא והמפורט של המועצה - כאן. 

עדכון 16.8.23: פורסם כאן ב"ישראל היום" (כותרת בלבד): "התשובה לרפורמת התקשורת של קרעי: המהלך החדש של ערוצי הטלוויזיה.
תאגיד השידור הישראלי, קשת 12 ו-רשת 13 מתאחדים להקמת "פורום הערוצים הישראליים" • הפורום יפעל במתכונת חירום, לטענתם, על מנת למנוע את הפגיעה הצפויה בעצמאות התקשורת כתוצאה מהרפורמה שמקדם שר התקשורת."

עדכון 21.8.23: הוכנה ופורסמה חוות דעת קטלנית וביקורתית בצורה חריפה כנגד הרפורמה של השר שלמה קרעי, תחת הכותרת: "חוות דעת בעניין הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג - 2023. המחברים של חוות הדעת הזו:
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
עו"ד אלעד מן, יועץ משפטי, "הצלחה" – התנועה לקידום חברה הוגנת.
המסמך במלואו - כאן. 

עדכונים 21.8.23:
א. פורסם כאן ב-YNET (כותרת בלבד): "הוועדה למדרוג על רפורמת קרעי: "אפילו בדמוקרטיות מפוקפקות הממשלה לא מפיקה נתוני צפייה".
לאחר ששר התקשורת הציע להקים גוף אלטרנטיבי למדידת נתוני הצפייה בטלוויזיה בישראל, הוועדה האמונה על מדידת הרייטינג מגיבה. "הצעת משרד התקשורת היא להלאים את נתוני הצפייה ולפתוח פתח לבצע בהם מניפולציות פוליטיות ואחרות", מסרה."

ב. פורסם כאן ב-ICE (כותרת בלבד): "המכון לעיתונות ותקשורת מזהיר: אלו הסכנות בעקבות החוק החדש.
המכון הישראלי לעיתונות ותקשורת פרסם היום את הביקורת בנוגע לחוק החדש. לטענתו, חוק התקשורת החדש פוגע בזכויות חוקתיות ובאינטרסים ציבוריים."

ג. פורסם כאן ב-Davar1 (כותרת בלבד): "עובדי הקולנוע והטלוויזיה לשר קרעי: חוק השידורים יפגע בתקצוב וההשקעה בהפקות מקור ישראליות.
בנייר עמדה שנשלח למשרדי התקשורת והמשפטים, הצביעו בארגון אקט על כך שהחוק מאפשר הורדה גורפת של שיעור ההשקעה של הגורמים הגדולים והמפוקחים ביצירות | עוד נכתב כי העובדים ״לא יהססו לפעול בכל הכלים כדי למנוע פגיעה במטה לחמם של אלפי משפחות״."

עדכונים 23.8.23:
א. פורסם כאן ב"העין השביעית" (כותרת בלבד): "העובדים בתעשיית הטלוויזיה נגד חוק קרעי . איגודי העובדים נגד חוק התקשורת החדש: עורכים, מלבישים, צלמים, מאפרים, מפיקים, דוקומנטריסטים, אנימטורים ועוד • חמישה ארגוני עובדים הגישו התנגדויות לחוק: "לא רק שאינו 'מקדם השקעה ביצירה ישראלית איכותית' אלא פשוט מחסל אותה".

ב. פורסם כאן ב"העין השביעית" (כותרת בלבד): "העיתונאים נגד חוק התקשורת של שלמה קרעי. ארגון העיתונאים והעיתונאיות, המאגד כ-3,000 עובדים, תוקף בחריפות את החוק: "שינוי דרמטי של פני התקשורת בישראל תוך איום ממשי על חופש העיתונות, עצמאות כלי התקשורת, פגיעה באיתנות הכלכלית של חברות החדשות וניסיון פסול נוסף להביא לפגיעה בשידור הציבורי"."

עדכון 25.8.23: פורסם כאן ב"העין השביעית" (כותרת בלבד): "התנועה לאיכות השלטון: חוק קרעי - מזכיר את רפורמת התקשורת של אורבן בהונגריה. בתנועה מזהירים כי חוק התקשורת שמציע השר שלמה קרעי "יביא לפגיעה אנושה בעצמאותה של התקשורת הישראלית" ועתיד לפגוע בדירוג האשראי של ישראל."

עדכון 26.8.23: פורסם כאן ב"העין השביעית" (כותרת בלבד): "ציון שלילי לשלמה קרעי. בדיקת הליך החקיקה של חוק התקשורת חושפת • שר התקשורת קרעי התעלם מהחלטות ממשלה באשר לאופן בו אמורים להיחקק חוקים בישראל • מסמך השפעות הרגולציה לא התייחס לרוב ההסדרים בחוק, נערך באופן פגום ומרושל, לא כונסה ועדה מקצועית, לא נערך שימוע ציבורי ולא נערכה התייעצות עם גורמים ממשלתיים רלוונטיים ועם רשות האסדרה."

עדכון 27.8.23: פורסם ע"י שלמה מעוז כאן ב"העין השביעית" (כותרת בלבד): "אפילו ג'ורג' אורוול לא היה מצליח להיכנס לנעליו של שלמה קרעי.
חוק קרעי הוא אחת היוזמות המסוכנות ביותר לעתידה של הדמוקרטיה בישראל • הוא מסוכן שבעתיים כשהוא מתלווה ליוזמתו של השר לוין להשתלטות על מערכת המשפט."

עדכון 28.8.23: פורסם כאן ב"העין השביעית" (כותרת בלבד): "החוק להגנת הוט ויס.
הערוצים 12 ו-13: חוק התקשורת של שלמה קרעי עוצב כך שיפגע בנו באופן ספציפי, על חשבון חברות הכבלים והלוויין • "החוק בא לצמצם את המגוון החדשותי במרחב הציבורי בישראל"."

עדכון 10.9.23: השר ד"ר שלמה קרעי הוציא מכתב חריף נוסף נגד התנהלות ראשי "התאגיד" והעיתונאים בתאגיד - כאן. 

עדכון 16.5.24: פורסם כאן: מועצת הכבלים והלוויין החליטה לבטל את מפרט שידורי הספורט.
מפרט השידורים ההיסטורי נקבע בשנת 2009 כאשר לא הייתה תחרות, כיום המצב שונה ולכן נקבע כי לאור השינויים בשוק יש לאפשר יותר חופש פרוגרמטי להוט וליס וגמישות מיקוח רבה יותר במטרה להפחית עלויות רכש תוכן ספורט והגברת התחרות. ספורט נשים וספורט פראלימפי יהיו חייבים בהמשך שידור לנוכח חשיבותם החברתית אין שינוי ברשימת האירועים המוכרזים הכוללת אירועי ספורט אטרקטיביים אשר ניתן לשדר בערוצי בסיס בלבד (ללא תשלום נוסף).