שירותי תקשורת משולבים בענן: איזה ענן עדיף - פרטי, ציבורי או היברידי?
מאת: מיכאל פנחס, 10.6.17, 14:40
 
מהם המאפיינים של שירותי תקשורת משולבים בענן ולאיזה עסקים מתאים כל אחד מהם? איך מיישמים אותם? מי אמור להתקין אותם? התחרות בשוק זה ממש פרועה ומלאה ב"חלטוריסטים". איך בוחרים את ספק שירותי הענן המתאימים לעסק?
 
תשתיות מחשוב ותקשורת מחשבים הן היסודות של מערכת המחשוב והטלפוניה בכל העסק, וכוללות תשתיות תקשורת, רכיבי רשת, מערכות תוכנה ושרתים (מקומיים ו\או בענן). תכנון חכם של תשתיות מחשוב מאפשר לעסק גמישות תפעולית וחיסכון בעלויות.
 
עד היום, עסקים רבים בוחרים את ספק הרשת בנפרד מספק שירותי תחזוקה של הרשת ולעיתים נמנעים מרכישה של שירותי אחריות ושירותי תחזוקת שרתים ורשתות ומשלמים רק על הוצאות, שיש בפועל בעת תקלות, או עובדים לפי "בנק שעות" המוקצה לספק התחזוקה.
 
כך יוצא, שמחוסר הבנה או ידיעה, עסקים רבים מפסידים כסף רב על תחום ההקמה, העדכון ותחזוקת הרשתות, לאורך שנים.
 
כל זה נעלם, כשעוברים לשירותי תקשורת בענן, שבהם האחריות על התחזוקה, השדרוגים והשרידות מוטלים על ספק שירותי הענן.
 
אולם, המושג שירותי ענן כולל בתוכו כמה סוגים, כשהעיקריים הם:

• שירותי עננים מקומיים, נבנים על בסיס חוות שרתים מקומית (הנמצאת ממש בחצרי הלקוח – On-Premise), או בספק שירות המחובר ברשת סגורה לעסק.
• שירותי עננים ציבוריים. מדובר בחוות שרתים (בד"כ חוות שרתים ענקיות) היכולות להיות בכל מקום בעולם או בארץ.
• שירותי עננים היברידיים. מדובר בשילוב בין עננים מקומיים לציבוריים. כיום יש נטייה בשוק להתנסות בגישה ההיברידית, משום שהיא משלבת את הטוב שבשני הפתרונות.

מה עדיף: שירותי תקשורת משולבים בענן פרטי, ציבורי או היברידי?
התשובה אינה פשוטה, כי הוא תלויה קודם כל בניתוח צרכי העסק, מנהליו, עובדיו, שרשרת הערך שלו ולקוחותיו. בשוק יש גידול מהיר מאוד של כל הסגמנטים של סוגי העננים, אך הגידול המהיר ביותר הוא בתחום העננים הציבוריים.
 
התשובה גם תלויה בצרכי השימוש בשירותי הענן: האם זה שימוש בתשתיות הענן כשירות (IaaS), שימוש לצרכי פיתוח (PaaS), או להרצת יישומים (Saas).
 
שאלה נוספת שיש לשאול: האם יש חשיבות למיקומו הפיזי של הענן (כלומר: של חוות השרתים המספקת את שירותי הענן), האם הוא חייב להיות בישראל, או שהוא יכול להיות בכל מקום בעולם, או ביבשת או מדינה מסוימת.
 
למעשה, בתחום חברות ההייטק ובמיוחד הצעירות, בחירה בענן ציבורי היא האופציה הראשונה והיחידה. אמזון AWS היא מובילת שוק בפער ניכר מול מחתרותיה, ואחריה ניצבות חברות ענק דוגמת מיקרוסופט-Azure, גוגל Cloud, Rackspace, Dimension data  וכמות מאוד נכבדה של מתחרות נוספות, החל מסיסקו, דרך אורקל וכלה ב-IBM.
 
כיום, אמזון מבצעת מהלכים כדי להתפשט לכל תחום כל רחבי העולם, ומטרתה ברורה: לכבוש נתחי שוק ממי שאמזון תופסת כמתחרות: גוגל, אפל ומיקרוסופט. אחד הכלים, שאמזון הכניסה לאחרונה למשחק, הוא שירות של Personal Assistance, שירות הקרוי בשם Alexa (שדי מזכיר את שירות Siri של אפל), עם שלל מוצרי קצה בתצורה המכונה בשם Echo-Dot. הפתרון הזה כבר משמש כעת לצרכים רבים ובכלל זה: בית ועסק חכם, מסחר אלקטרוני, שירותי מידע ועוד. ההצלחה המהירה של השירות הזה באה להשלים את מגוון שירותי הענן המוכרים, ע"י הפיכת כל השירותים הקיימים והעתידיים לשירותים המופעלים בקולו של המשתמש, בצורה קלה וידידותית.
 
אמזון מאמינה, שהעתיד של עולם המחשוב יהיה: Voice-controlled computing, הכל יתופעל בקולו של האדם. זה משתלב היטב בגישה של צ'אט-בוטים והמעבר לרובוטים אנושיים.
 
התחום הזה נמצא בתחילת דרכו והוא ישפיע בצורה חזקה על שיקולי הבחירה של מנהלי עסקים: באיזה סוג של ענן להשתמש ואצל מי.
 
מהם המאפיינים של שירותי תקשורת משולבים בענן: פרטי, ציבורי או היברידי?
יישום של כל תצורה של חיבור שירותי תקשורת משולבים בענן יכול להתבצע בתצורות רבות, בהתאם להחלטת בעלי העסק. אולם, אפשר לראות כמה מאפיינים בולטים לכל תצורת מימוש ולמי זה מתאים:

• חיבור לעננים ציבוריים בד"כ מבוצע על רשת האינטרנט הציבורי. יחד עם זאת, יש לא מעט ספקים (למשל בזק והוט), שמציעים חיבורים פרטיים הנעשים ברשת סגורה אל הענן הציבורי. הפתרון של ענן ציבורי מתאים בעיקר לחברות קטנות עד בינוניות, לחברות בצמיחה מהירה ולעסקים חדשים.
• עננים פרטיים בד"כ נמצאים בתוך הרשת הארגונית ולעיתים קרובות זו רשת סגורה או פרטית. החיבור לאינטרנט נעשה ברשת נפרדת. הפתרון מתאים בעיקר לעסקים יותר גדולים, לעסקים בתחום הציבורי והביטחוני ולעסקים המעוניינים לשלוט בצורה קרובה (פיזית) על הנתונים והיישומים שלהם.
• עננים היברידים מחוברים בכמה תצורות (גם ברשת סגורה וגם ברשת האינטרנט הציבורית). הגמישות הזו בחיבורים מאפשרת להעתיק עומסים במהירות מהענן הפרטי אל הענן הציבורי ולהיפך, ולחסוך בכך בהוצאות, במיוחד בשעות העומס על המערכות. כיום, יש מגוון רחב של כלים המאפשרים לשנע בסיס נתונים ויישומים מענן פרטי לענן ציבורי ולהיפך, לפי הצרכים והעומסים, באופן שקוף וקל, תוך שליטה בהוצאות. זאת, כדי להגיע למקסימום יעילות במינימום הוצאות. עננים היברידיים מתאימים לכל סוגי העסקים מכל סדר גודל, עם יתרון לעסקים בינוניים וגדולים, שיכולים להשיג בגישה הזו את מירב החיסכון בהוצאות.

איך מיישמים בתוך עסק שירותי תקשורת משולבים בענן?
כיום, מקובל ומומלץ להתקין בעסק "תשתית תקשורת אחודה". כלומר: הטלפוניה וה-Data של מערכות המחשוב עוברים על אותה תשתית.
 
הקמת "רשת תקשורת מחשבים אחודה" הפכה להליך שגרתי בעסקים רבים משום, שרשת תקשורת נתונים אחודה בעסקים מביאה עמה יתרונות רבים ביניהם ניתן למנות:

• ייעול תהליכי העבודה בעסק והגדלת התפוקה בעסק, תוך כדי צמצום העלויות הכספיות ע"י שימוש ברשת אמינה אחת.
• אפשרות לשיתוף קבצים ויישומים בין עובדי הארגון: העובדים, שמשתמשים ברשת התקשורת, יכולים לשתף ביניהם את הקבצים והנתונים השונים, וכך הם משיגים ייעול של תהליכי העבודה ותפוקה גבוהה יותר.
 
תקשורת אחודה (Unified Communications) משמעה: איחוד הטלפוניה, התקשורת וניהול תהליכי העבודה וכלי העבודה תחת מעטפת ניהולית אחת, בממשק משתמש אחד וברשת אחת. החיסכון הכספי הוא ברור ולא דורש הוכחות.
 
כחלק מתכנון הרשת, מומלץ לבצע אופטימיזציה מלאה של כל רכיבי הרשת מכל סוג, על מנת להשיג ביצועים מקסימליים, ולאפשר עבודה מהירה וללא תקלות, קצה לקצה.
 
יש לתכנן את השילוב של תשתיות המחשוב עם השרתים הארגוניים וכל ציוד קצה אחר המתחבר לרשת, לרבות חיבור של מערכות נלוות דוגמת: חדר ישיבות, מערכות פיקוח, מערכות של מצלמות אבטחה, מערכות אזעקה, ניטור, כיבוי אש, מתח נמוך, מרכזיות טלפון מקומיות או בענן, בקרת כניסות ועוד. את השרתים יש להתקין ולהגדיר בצורה מלאה ומדויקת, כדי שניתן יהיה להתחיל לעבוד באופן מידי וללא כל צורך בהתאמה נוספת והדרכות של משתמשי הקצה. כמובן, שיש לבחור בחבילות תקשורת מתאימות לפי צרכי העסק. בסופו של הפרויקט יש לתכנן גם תכנית תחזוקה ובקרה שוטפת, כדי להבטיח שמירה על תשתיות המחשוב לאורך זמן.
 
מי אמור להתקין שירותי תקשורת משולבים בענן?
פרויקט של הקמת שירותי תקשורת משולבים בענן מבוסס על רשת תקשורת אחודה, אינו עניין פשוט כלל וכלל ומי שיכול ואמור לבצע פרויקט כזה הוא רק אותן החברות העוסקות בתחום של תכנון והתקנה של רשתות מחשבים, שהתנסו בכך, הלכה למעשה. אין כאן מקום ל"חלטוריסטים", שלא ידוע היכן הם יהיו מחר או בשנה הבאה.
 
לפרויקט הקמת רשת מחשבים יש כמה שלבים עיקריים שהם: אפיון רשת תקשורת המחשבים הנדרשת לעסק, הקמה והטמעה של המחשבים ושאר הציוד הטכנולוגי, בדיקת תקינות הרשת, הפעלה של רשת המחשבים לאורך זמן וחיבור הרשת אל ספקי תקשורת. מדובר בפרויקט, שאמור להחזיק מעמד שנים (לפחות עשור), אחרי ההקמה.
 
הדרך הטובה ביותר בבניית רשת היא לבחור בספק המבצע פרויקטים של תשתיות מחשוב מקצה לקצה (Turnkey Project), תוך שהוא לוקח אחריות מלאה על כל תהליכי התכנון, הרכש, ההטמעה והתחזוקה. בצורה כזאת עובדים מול ספק אחד, שמבצע את כל העבודה, מכיר את הדרישות של העסק ויכול להבטיח פתרונות תקשורת מתקדמים ומגוונים בזמן מהיר.
 
מבחינת התחזוקה, יש כבר הבנה בעסקים רבים, שיש  צורך בספק, שיש לו מרכז תמיכה הפותר תקלות בגישה מאובטחת מרחוק (בענן). זאת, על פי תקנים בינלאומיים לניטור ושליטה על ציוד קצה בתקשורת, מה שמונע תקלות על ידי דיווחים אוטומטיים של השרתים ומרכיבי הרשת למערכת ניטור ובקרה הנמצאת אצל הספק. הספק שולח טכנאי רשת מחשבים לבית העסק לפתירת תקלות במקום, רק כאשר לא ניתן לפתור את התקלה מרחוק. מאוד מומלץ שגם שירותי הגנת הסייבר יינתנו בענן.
 
טיפים בבחירת ספק שירותי תקשורת משולבים בענן
מומלץ מאוד לדרוש SLA (ר"ת: Service Level Agreement) מספק השירות. ספק, שאינו מוכן לספק הסכם SLA, מומלץ לא להתקרב אליו. החלק החשוב ביותר ב"הסכם רמת שירות" כזה אינו היקף ההסכם ועלויותיו, אלא הקנסות \ החזרים \ זיכויים על אי עמידה בהסכם. אין לחתום הסכם עם ספק, שאינו מוכן להגדיר מול ההתחייבויות שלו את הקנסות \ זיכויים \ החזרים כספיים, שהוא חייב בהם עקב אי עמידה בהסכם.
 
אין לקבל את טיוטת ההסכם כ"כזה ראה וקדש". כל חוזה הוא בסיס למו"מ. בנוסף לדברים הברורים, שיש להגדיר בהסכם עפ"י רמת השירות הנדרשת (זמני תגובה לתקלות, עלויות, כיסוי ועלויות של סעיפי תקלות ושירות שאינם בהסכם, ביטוח, הגנה על הפרטיות, שרידות המערכת, הגנת סייבר, וכיו"ב), חובה לציין מול כל סעיף מה ההחזר \ זיכוי \ קנס, שהספק ישלם אם הוא אינו עומד בהתחייבויות שלו.
 
השאלה החשובה ביותר, שבעל העסק יכול לשאול בעצמו (גם ללא ייעוץ מקצועי) את ספק תשתיות התקשורת והמחשוב היא: מה העלות הכוללת לעסק, עלות הכוללת הכל: עלויות התקנה וציוד מכל סוג, עלויות הביטוח, התחזוקה, ורישיונות (אם יש), תוכנות נדרשות, מכשירי קצה נדרשים, חלפים נדרשים לתיקונים מקומיים דחופים וכיו"ב. כך, ניתן להשוות בקלות בין ספקים ולחשב את העלות הכוללת (TCO) של כל פתרון.
 
לכן, מומלץ לנקוט באחת מ-2 הדרכים הבאות (או לשלב ביניהן) בבחירת הספק המתאים לעסק בחיבור לשירותי ענן:
א. Best of breed. כלומר: מי הספק המספק את השירות הטוב ביותר מבחינת ביצועיו, שירות, יכולות, גמישות הפעלה, יכולת התמיכה של הספק לאורך זמן, הסמכות מקצועיות של עובדי הספק, שמבצעים את ההתקנות והתחזוקה, האם לענן שנבחר יש "נוכחות מקומית" בישראל, וכך הלאה.
ב. המחיר הטוב ביותר (בד"כ הכוונה למחיר הזול ביותר).
 
שורה תחתונה בתחום שירותי תקשורת משולבים בענן:
לפני שבוחרים בפתרון כלשהו, יש להתייעץ ולבצע ניתוח מלא של צרכי העסק, הערכת הצרכים העתידיים של העסק, התחשבות בהשקעה האפשרית ותיחור מקצועי בין ספקים.

מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, יוני 2017.
מחבר המדריך לפתרונות תקשורת ומחשוב ענן ולרכישת מרכזיות טלפון IP לעסקים