באיחור של לפחות 5 שנים, שוק התקשורת הישראלי מגלה את הצורך ברשתות IoT לצרכים מגוונים (הלהיט של היום ומחר זה "רכב אוטונומי"). לאחר שחרור תדרים ע"י משרד התקשורת לתחום טכנולוגיות LoRa ו-SigFox, בזק וסלקום החלו לבצע ניסויים למתן שירות בטכנולוגיית Lora לקראת פרויקטים בתחום ערים חכמות ורכב חכם.
מאת: אבי וייס, 31.5.18, 11:43

המונחים של עולם ה-IoT עדיין לא מוכרים לציבור בישראל (למעט אלה העוסקים בתחומים הטכנולוגיים הללו), וזה מה שהביא את ארגון 360Compliance דרך הסניף הישראלי שלו (בשת"פ עוד ארגונים דוגמת IEEE), לקיים כנס שנתי, שהוקדש כולו לתחום רשתות ה-IoT.

הדגש השנה היה על רשתות LoRa ו-SigFox, שמצליחות (מזה שנים) בכל העולם.

היתרונות בשימוש בטכנולוגיות הללו הוא ברור והטכנלוגיות הללו מערערות את השליטה רבת השנים של חברות הסלולר בתחום זה, שלטה שמומשה באמצעות טכנולוגיות סלולר בשם M2M. 

בינתיים, חברת SigFox הצרפתית לא החליטה להגיע לישראל, אז נשארה לשוק הישראלי האופציה להשתמש בתקני LoRa הפתוחים, עם התדרים, שהוקצו ע"י משרד התקשורת לנושא זה. הסברים מקצועיים אודות Lora ו-LoraWan יש במצגת כאן. ניתוח ההבדלים בין Lora ל-SigFox יש במצגת כאן, וניתוח הטכנולוגיות, שבהן משתמשות חברות הסלולר לצרכי רשתות IoT - במצגת כאן. שאר המצגות נמצאות כאן, למתעניינים. 

בישראל, 2 חברות סלולר גדולות כבר הציגו את הכיוון שלהן, שתיהן משתמשות ב-2 טכנולוגיות IoT לעולם רשתות הסלולר: הראשונה: LTE-M המופיעה גם בשם CAT-M (על שם טכנולוגיית מכשירי הקצה), השנייה: (NB-IoT (Narrow-Band IoT.

פלאפון הציגה פתרון מלא ומתקדם בטכנולוגיות הללו (כאן), עם כמות שותפים ולקוחות מרשימה ביותר שהולכת וגדלה במהירות, וגם פרטנר הכריזה על כך (כאן) כבר לפני יותר משנה, אך טרם ברור מה היקף הפריסה והצלחת השירותים, שהיא מספקת, על 2 רשתות ה-IoT הללו. 

התדרים, שהקצה משרד התקשרות לטכנולוגיות LoRa ו-SigFox בתחום של 915 עד 917 מגהרץ, הם רק התחלה צנועה של הנושא. בעולם, הרגולטורים לתקשורת הרחיבו את התחומים הללו וכיום הלהיט הוא בכלל לא בתחומי התדרים הללו, אלא בתחומי ה-2.4 גיגהרץ, תחומי תדר חופשיים. התקן הזה מכונה בשם FR24 או FLRC, ויש כיום כבר לפחות 80 רשתות LoRa ברחבי העולם, שהחלו להשתמש בתדרים הללו (או בתדרי 803 עד 870 מגהרץ, שנועדו לאירופה ולעוד איזורים בעולם).

השימוש בתדר 2.4 גיגהרץ מספק פריסה של רשתות IoT עם תקשורת לטווחים של עד 2.3 קילומטרים, לעומת השימוש בתדרים של ה-800 וה-900 מגהרץ, שמספקים תקשורת עד למרחק של כ-3.6 קילומטרים. אולם, התדרים החופשיים פשוט מוזלים את העלויות של הפריסה ודמי השימוש (כי לא צריך לשלם על התדרים ולא צריך רישיונות לתדרים, עם דמי רישיון שנתיים).

בישראל (במשרד התקשורת), עדיין לא שמעו על זה. גם מדיניות IoT - אין. זו הסיבה, שהתחרות בעולם ה-IoT בישראל החלה עקום, בחברות הסלולר החליפו את השם של הטכנולוגיות הישנות של M2M לשם היותר סקסי: IoT, בגיבוי משרד התקשורת, שנתן להן הקצאת מספרים לסימים "נעולים", מספרים לשירותי IoT מבוססי סים סלולרי נעול, פתרונות, שנועדו כדי "ללכוד את הלקוחות" ב"חתונה קתולית" מוחלטת, ללא יכולת ניוד. הפארסה המדהימה הזו מתוארת בהרחבה כאן וכאן ולא תוקנה עד היום, למרות החשיפה של המהלך הבלתי חוקי הזה על ידנו.

כעת, המהפך בכיוון הנכון - החל. אחרי פרטנר ופלאפון, שבחרו במסלול של טכנולוגיות עולם הסלולר, החברות בזק וסלקום החלו להתנסות בכיוון של רשתות LoRa. על פי אתר משרד התקשרות (שלפתע הפך להיות שקוף ומעודכן בנושא "רישיונות לניסוי טכנולוגי"), 2 החברות מתנסות ממש כעת בפריסת רשת LoRa בתדרים המותרים (915 עד 917 מגהרץ), והן תסיימנה עד תחילת 2019 את שלב הניסויים הטכנולוגיים ואז תעבורנה (אולי אף קודם לכן), לספק שירות מסחרי מקיף, כולל שירותים מותאמים לצרכים של לקוחות הקצה, לקוחות הבוחרים להשתמש בטכנולוגיות LoRa ל-IoT.

הכנס של אקומושן בשבוע שעבר (עם מעל ל-3,500 משתתפים, עם נוכחות של כמעט כל יצרני הרכב בעולם, עם מעל ל-100 סטארטאפים ישראלים בתחום הזה, עם מעל ל-50 חברות ישראליות ותיקות, שנכנסו לתחום הזה, ועשרות משלחות רשמיות ופרטיות מכל רחבי העולם) הוכיח, שישראל הפכה ל"מעצמת פיתוחים" לתחום "הרכב החכם" ו"תחבורה חכמה".

כמובן שכל ההתפתחות המדהימה הזו בישראל (שהציבור נחשף אליה ברכישה המדהימה של מובילאיי ע"י אינטל), נשענת על טכנולוגיות IoT וסנסורים בכמויות אדירות. לכן, גם יש צורך ברשתות IoT.

התחרות, שהחלה בין הטכנולוגיות ובין הספקים של הרשתות (ובמיוחד בין חברות הסלולר לחברות שאינן סלולר, שפורסות רשתות IoT בהיקפים עצומים, דוגמת SigFox), היא לטובת השוק והצרכנים. זאת, כי התחרות הזו מוזילה את העלויות של הפתרונות והופכת את הפתרונות לנגישים לכל אחד במחירים המתאימים לכל כיס. 

בישראל, משרד התקשורת הישראלי הוא המשרד הטכנולוגי היחיד מבין משרדי הממשלה, שאין לו שום תוכניות לקידום ועידוד סטארטאפים (לפי המדיניות העדכנית של משרד האוצר והרשות לחדשנות וההשקעות הכספיות של הרשות למיזמים שיפותחו במסגרת משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות), אין בו שום תכנית ליזמים בעולם התקשורת ושום אקסלרטור או אפילו איזה מענק או תמיכה בתחום, זה גם המשרד הטכנולוגי היחיד, שאין לו "מדען ראשי" (פשוט אין, מזה שנים, גם בגלל קומבינה בתקנים של המשרד), ושיחידת "תכנון המדיניות" הזעירה שלו פשוט מנוטרלת ולא מספקת דבר וחצי דבר לטובת הציבור, לטות עתיד הרגולציה ועתיד שוק התקשורת. אחד הכלים המרכזיים של תכנון מדיניות רגולטורית נכונה ויעילה הוא הפקת מסמך RIA שנעשה ביחד עם הציבור (מה זה RIA? ראה כאן). מסמך ה-RIA האחרון, הכושל והיחיד שהופק ע"י האגף הדמיוני הזה הזה, היה במרץ 2017. רק לשם ההשוואה, הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה, הפיקה ב-2017 לא פחות מ-6 מסמכי RIA, בנושאים מגוונים של הגנת הצרכן, כולל שניים מהם בתחומי רגולציית עולם התקשורת. ב-2018 הרשות להגנת הצרכן כבר הפיקה מסמך RIA נוסף בתחום הגנת הצרכנים. זאת, כי משרד התקשורת עצמו הפסיק למלא את ייעודו בהגנת הצרכן וקידום האינטרסים הצרכניים והציבוריים של תושבי ישראל.

כלומר, משרד התקשורת הוא משרד טכנולוגי שעיוור לחלוטין לטכנולוגיה ולעתיד. המשרד עסוק בשנים האחרונות רק בדבר אחד: לשרת את הרצון של בעלי ההון ו"המקורבים לצלחת". אם לא די בכך, יש במשרד הזה יחידה חדשה (יחסית) לנושאי טכנולוגיות (אגף טכנולוגיות עתידיות וסייבר), אבל היחידה הקטנה הזו טרם הפיקה שום מסמך מדיניות ושום שימוע בשום תחום טכנולוגי (מאז שהאגף הזה הוקם - ב-1 לינואר 2017, לאחר יותר מחצי שנה של התארגנות). 

זו בדיוק הסיבה מדוע כל התקציבים לפיתוחים בתחום "ערים חכמות" ו"תחבורה חכמה" נמצאים בידי השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, (בתמונה משמאל), שקיבלה תקציב של מעל ל-70 מיליון ש"ח (שווה לתקציב השנתי של כל פעילות משרד התקשורת), ופרסמה "קול קורא" לרשויות המקומיות להציג פרוייקטים של "עיר חכמה ו"תחבורה חכמה" ול-232 רשויות מקומיות כבר אושר תקציב (וכל התקציב הזה כבר הוקצה בשנה החולפת ע"י המשרד לשיוויון חברתי לפרויקטים הללו, ולקראת השנה הבאה יוקצו שוב תקציבים בהיקף ניכר, לנושאים הללו).

למשרד התקשורת אין בכלל "חלק ונחלה" בכל הפעילות רחבת ההיקף הזו, שמובלת ע"י השרה גילה גמליאל והמשרד שבראשו היא עומדת.

זאת, מלבד כמה ספינים של השר איוב קרא (בתמונה למעלה משמאל), למשל ברחובות ובעוד כמה הזדמנויות, למרות שרוב מוחלט של הפרויקטים הללו מבוססים על טכנולוגיות תקשורת, ומן ההגיון היה, שמשרד התקשורת יוביל את ההתפתחויות הטכנולוגיות הללו, ולא המשרד לשיוויון חברתי.

אולם, למי שלא מסוגל לבצע אפילו סעיף אחד משמעותי בתכנית העבודה השנתית שלו (מתחילת העשור הנוכחי ועד היום) ולספק רמת שירות מינימלית לציבור, זה יהיה חוסר אחריות ציבורית ממדרגה ראשונה להפקיד בידי משרד כזה את הטיפול והתקציבים הנוגעים ל"ערים חכמות" ו"תחבורה חכמה".