אמש עלה לאתר משרד התקשורת השימוע הכי חשוב של השנה תחת הכותרת היומרנית: "התייעצות עם הציבור – שיפור הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה במשרד התקשורת". לא ברור על איזה ציבור מדובר, אם הציבור בכלל לא יודע על זה. כנראה מדובר בציבור הטייקונים, הפרזנטורים של בעלי ההון והלוביסטים למינם. עוד בדיחה של 1 באפריל המתפרסמת בינואר. 
מאת: אבי וייס, 20.1.17, 09:00

אמש (19.1.17), תחת התאריך של 18.1.17, עלה לאתר משרד התקשורת (כאן) מסמך השימוע הכי חשוב, שפורסם בו אי פעם, תחת הכותרת: "התייעצות עם הציבור – שיפור הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה במשרד התקשורת". כותרת המשנה של המסמך היא: "התייעצות עם הציבור - הפחתת נטל 2017". 

קצת קשה להבין איך אפשר "להתייעץ עם הציבור" אם הציבור לא יודע בכלל מהעניין החשוב ביותר הזה. אולם, כנראה במונח "ציבור" בכותרות של המסמך הזה, הכוונה היא לציבור אחד לגמרי ממה שמקובל לחשוב (דוגמת: "ציבור בעלי ההון", או "ציבור הטייקונים", או "ציבור הלוביסטים והפרזנטורים של הטייקונים"). 

הייתי צריך לשפשף את עיני ולהיות בטוח, שאני קורא נכון מסמך אמיתי של משרד התקשורת, שפורסם עם התאריך של 18.1.17 ולא 1.4 (אחד באפריל), שזה התאריך הנכון והמתאים לפרסום הלצות ובדיחות על חשבון הציבור. 

כשראיתי מי חתומה על המסמך, שם מאוד לא שגרתי (יפעת סיטרואן, מנהלת תחום מדיניות רגולציה במשרד התקשורת), מייד נזכרתי, שאותה יפעת סיטרואן, אך לפני 7 חודשים, פרסמה שימוע בדיוק הפוך, שמצוי כאן וכאן למי שלא מאמין. 

השימוע הקודם נותח בהרחבה כאן. עיקרו של השימוע הקודם: העמסת אין ספור של ניירות, דיווחים ובירוקרטיה על חברות התקשורת ומנגד ביטול "תקנות הפיקוח", תקנות, ששמילה מימון (סמנכ"ל הפיקוח והאכיפה וכיום גם המשנה למנכ"ל ועוד כל מיני תארים, בתמונה למעלה משמאל), מעולם לא מילא אפילו סעיף אחד בהם. זאת, בניגוד גמור למה שעשו כל סמנכ"לי הפיקוח והאכיפה, שקדמו לו ושראו את נושא "השירות לציבור" ו"ציות לחוק" כמשימתם האישית כעובדי ציבור. בכלל, שמילה מימון מעולם לא הצטיין בציות לחוק או בשמירה על החוק. באתר זה יש לא פחות מ-145 מאמרים, שחשפו פעם אחרי פעם את מעשיו והחלטותיו.

בהמשך המאמר (ממש לקראת הסוף), נסביר ונחשוף למה חל המהפך הזה, ממש תוך כמה חודשים ספורים, בין שני השימועים, שיפעת סיטרואן חתומה עליהם.

עוד דבר מעניין צד את עיני וזו הכותרת של הדפים שעליהם הודפס השימוע, בעברית ובאנגלית. בראש הדפים משני צדדי הדף כתוב: "משרד התקשורת, האגף לתכנון מדיניות". כנראה שאלה הדפים היחידים, שנשארו ליפעת סיטרואן ולכן היא משתמשת בדפים ישנים עם שם של אגף דמיוני, שהיא אולי האחרונה, שנשארה מהאגף הבדיוני הזה, שהתבטל, אבל עוד יכול לקום לתחייה (כמו "עוף החול")...

ראש האגף הזה לשעבר, יאיר חקאק, מזמן דיווחנו, שהוא פרש (זמנית או קבוע, זה טרם ברור). הייתה אולי איזו פגיעה מזערית ב"מסחר האלקטרוני העולמי" עקב פרישתו, אבל זה עבר גם כן בשקט וללא השפעה על הציבור. כעת, לאחר התרגיל של "השינוי הארגוני", חלק מהתפקידים של האגף הדמיוני הזה הוטמעו בתוך אגף חדש ודימיוני עוד יותר ששמו: "אגף בכיר טכנולוגיות עתידיות וסייבר". כרגע לא נעסוק באגף החדש הזה, כי כשמספרים יותר מדי בדיחות ברצף, זה מפסיק להצחיק. 

בדבר אחד אני חייב לציין לטובה את יפעת סיטרואן. היא השתפרה בצורה מדהימה מהשימוע הדמיוני הקודם. אם תסתכלו על השימוע הטרי מאתמול ותחפשו את לוח התפוצה שלו - לא תמצאו דבר כזה.

למה אין לוח תפוצה לשימוע החשוב הזה?
כי על השימוע הקודם שהיא הוציאה, כתבתי כך: "אם תסתכלו על לוח התפוצה של 2 המסמכים החדשים הללו [של יפעת], תגלו, שהם נשלחו לאנשים הלא נכונים. כמחצית מלוח התפוצה אלו חברות תקשורת, שלא קיימות בכלל (מזה שנים), או שהן רק על הנייר ולא מספקות שירותי תקשורת לאיש (מזה שנים). למה שולחים שימוע לחברות, שלא קיימות או לא פעילות, מזה שנים? משום שעובדי אגף הפיקוח לא יצאו מהמשרדים שלהם, כדי לבקר בחברות הללו ולראות במו עיניהם - אם הן קיימות".

אז יפעת למדה את הלקח מהפאשלה הקודמת וכעת - אין בכלל לוח תפוצה. הכי פשוט. 

אם לא די בכך, במסמך השימוע החדש יש משפט מודגש ובאותיות גדולות שאני מביא אותו כלשונו: "הציבור מוזמן למסור מידע על הרגולציה בתחומים אלו ולהצביע על נקודות לשיפור. ניתן גם לבקש להירשם כדי להשתתף בשיח הציבורי שהמשרד יקיים במהלך שנת 2017".

הפעלתי את כל מקורותי והצלחתי לגלות מתי יתקיים "השיח הציבורי" הזה, שבו ראשי משרד התקשורת יקשיבו לציבור. ובכן, אני מבקש מהציבור לשריין כבר כעת ביומנים את התאריך 1.4.17, כתאריך שבו באולמי בנייני האומה בירושלים, ייערך כנס ציבורי שבו ראשי משרד התקשורת יקיימו "שיח ציבורי". כלומר: במקום לשלוח ספינים בקצב של מכונת ירייה לחלל האוויר, הם לפתע יקשיבו לכם ויקיימו אתכם "דו שיח ציבורי". פשוט מהלך מדהים, שמסעיר את הדימיון. 

מזלנו, שחלק מהציבור יותר פיקח מהספינים הללו ויש לא מעט אנשים שהבינו ,שהקשר בין "משרד התקשורת" ו"האינטרסים הציבוריים" הוא קשר שלא קיים יותר. לכן, הציבור הזה החל בעצמו ליישם את החוק, הרישיונות ותקנות הצרכנות (במקום משרד התקשורת), באמצעות תביעות בבתי המשפט (כפי שחשפתי השבוע כאן וכאן). מזלנו ששופטי ישראל הם עדיין לא "פרזנטורים של חברות התקשורת", כמו צמרת משרד התקשורת ויש עדיין על מי לסמוך, שיוציא (אולי) דין צדק. 

בשימוע החדש הזה יש בעיה עוד יותר חמורה. 
מה פתאום גב' יפעת סיטרואן, שעוסקת במדיניות רגולטורית באגף תכנון מדיניות (כזכור, אגף דמיוני), יחידה קטנה מאוד, שאמורה להכין תכניות שנתיות ורב שנתיות למשרד התקשורת, מפיצה שימוע בענייני צרכנות ועוד בנושאים הנוגעים לאגף פיקוח ואכיפה ואגף הנדסה (של שמילה מימון) ונוגעים בעיקר לאגף הרישוי החדש של גדעון שטרית???

אם אגף תכנון המדיניות הרגולטורית עוסק בחקיקה צרכנית ושיפור הרגולציה הצרכנית, אז מי הכין את התכנית השנתית ל-2016 של משרד התקשורת?? מי הכין או יכין את תכנית העבודה השנתית של משרד התקשורת ל-2017??

לשאלות הקשות הללו יש לי כמה השערות די הגיוניות:

1) את התכנית השנתית ל-2017 מכין צוות עובדי ועובדות תחזוקת המבנים של משרד התקשורת (שייכים לאגף של תמי לשם, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש). הם רואים את כל הניירות של המשרד (על השולחן, בסלי הפח, במכשירי הפקס [כן, כלי העבודה העיקרי של המשרד מול הציבורר זה הפקס] ובמגרסות הנייר) ולכן יש להם הכי הרבה ידע נצבר להכין תכנית עבודה שנתית למשרד. 

2) אולי הכינו את התכנית עובדי הביטחון (כלומר: הקב"טים וגם השומרים הבודקים את הנכנסים למשרדי משרד התקשורת בירושלים ובמגדל שלום בת"א, לרבות זה השומר על הכניסה לאגף הספקטרום [כיום חלק מאגף הרישוי] במגדל שלום, כדי למנוע מיבואני ציוד אלחוט נזעמים מלהסתער על הלשכה הזו ולהרוס אותה, בגלל שלא קיבלו אישורי ייבוא לציוד, שנתקע להם חודשים בנמל).

לאנשי הביטחון יש את הכי הרבה ידע על עובדי משרד התקשורת, ידע שנצבר משנים של מעקב סמוי (צילומים והקלטות). למשל, כנחשף במאמר: "האם באגף הספקטרום של משרד התקשורת התנהל (ועדיין מתנהל) בית בושת?". מכאן, שבגלל הידע הרב שיש בידם, על כל ההתנהגויות וההרגלים הכי אינטימיים של העובדים, זה ממש לא בעיה עבורם להכין תכנית עבודה שנתית, לאובייקטים המצויים במעקב אלקטרוני מתמיד על ידם. 

3) אולי את התכנית הכינו/יכינו בני ובנות שירות לאומי העובדים\ות אצל שמילה מימון, שעוסקים ועוסקות בהכנת המצגות הצבעוניות, שהוא מפיץ לעיתונות כל שנה, והעיתונאים מבצעים להן Copy & Paste בלי להבין, שמדובר רק בבדיחה ל-1 באפריל. הם גם אלה הממונים על איסוף הדואר, שמכיל אלפי תלונות של אזרחים על חברות התקשורת, ולאחר שהנתונים מועתקים ממכתבי התלונות לצורך הכנת המצגות, באחריותם לגרוס את הניירות המיותרים והמטרידים הללו, ב"מגרסה של שמילה". מכאן, שנצבר אצלם מספיק ידע להכין תכנית שנתית מהמצגות הללו. 

4) הכי סביר בעיני: את התכנית השנתית הכינו/יכינו הנהגים של ראשי משרד התקשורת (כלומר: נהגי השר (יש שני שרים), נהג המנכ"ל, נהג המשנה למנכ"ל, נהג יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, שהוא אגב הנהג היחיד הנוהג ברכב ממש חדש [את הקודם הוא הרס בתאונה] ובעל חלונות כהים ואטומים). למה זה הכי סביר בעיני? כי סביר, שתוך כדי נהיגה, הם שומעים שיחות של הבוסים שלהם, עם מונחים מעולם התקשורת העולים תוך כדי השיחות, כך שיש להם (על פניו) הכי הרבה ידע והבנה במושגי עולם התקשורת.

בעבר, כבר חשפתי שהנהג של המנכ"ל הקודם (אבי ברגר) היה מקבל החלטות וחותם על מסמכי רגולציה והחלטות... אז המסורת הזו אולי נשמרת וכנראה הנהגים הכינו/יכינו את התכנית ל-2017, כמו שהם הכינו (כנראה) את תכנית העבודה ל-2016. 

אם למי מהקוראים נדמה, שאני עושה צחוק מהעובדים המסורים הללו, שעובדים קשה תמורת שכר מינימום, אז הוא טועה. מי שעשה צחוק, זה מי שהכין והעביר לראש הממשלה את "התכנית השנתית של משרד התקשורת ל-2016", שבמרכזה של תכנית זו: פריסת רשת דור 3 בישראל במהלך 2016 (זו לא טעות הקלדה) ועוד דברים מבדחים כאלה, מהתחלה עד סוף התכנית, שמצביעים על כך, שמי שהכין את התכנית, אלה אנשים, שלא מבינים דבר וחצי דבר בענייני רגולציית עולם התקשורת וטכנולוגיות תקשורת.

לכן, הסיכויים, שתכנית העבודה, שהיה אמור להכין וליישם "אגף תכנון מדיניות", תתבצע ב-2017, הם בדיוק כמו הסיכויים שב-2017 אסע לנתב"ג ואצא בטיסה ישירה למאדים.

שורה תחתונה:
השימוע המבדח של משרד התקשורת "להתייעצות עם הציבור", נולד בגלל שהממשלה הוציאה אין ספור של החלטות, שיש לצמצם את הבירוקרטיה במשרדי הממשלה וזה אחד היעדים המרכזיים שרוה"מ (ביבי נתניהו, שהוא בינתיים גם חצי שר תקשורת) מקדם. אז מוציאים שימוע בחתימת יפעת סיטרואן, שהתמחתה עד היום בפרסום בדיחות על ניירות רשמיים, כדי להראות "פעילות" של משרד התקשורת בתחום "צמצום הבירוקרטיה" וקיום "דו-שיח עם הציבור".

לעומת זאת, השימוע הזה משתלב היטב בתכנית הסודית להעסיק 10 משרדים של "יועצי תקשורת" שיבצעו את תפקידי עובדי משרד התקשורת, כפי שחשפנו כאן. כך, אפשר יהיה "לצמצם בירוקרטיה" ע"י סילוק עובדים מתפקידם (למשל בשיטת "הפיטורים בהפתעה", שזכתה עד כה להצלחה רבה...) ולבצע את משימותיהם הרגולטוריים באמצעות יועצים פרטיים, שיהיו מועסקים במסגרת מכרז שנתי. איך זה קשור ל"התייעצות עם הציבור"? ממש לא קשור. זה בדיוק הספין שמבצעים כרגע על הציבור (ועל עובדי המשרד פנימה). 

במציאות, צמרת משרד התקשורת "לא סופרת את הציבור ממטר" ודואגת רק לכיס של בעלי חברות התקשורת. זהו.