בפעם הראשונה בשנה החולפת משרד התקשורת נוהג נכון ומבצע שימוע פתוח הכולל התייעצות עם הציבור, ובמיוחד עם הציבור המקצועי בעולם פתרונות התקשורת הסלולרית. השימוע הפעם הוא לתחום התדרים 26 גיגהרץ, שיש לו שימושים רבים רחבי פס, כהשלמה ליכולות של טכנולוגיות 5G (דור חמישי בסלולר).
עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 19.2.21, 08:00

ביום 16.2.21 משרד התקשורת העלה "קול קורא שימושי סלולר בדור 5 בפס התדרים 24.25 עד 27.5 גה"ץ (תחום 26 גה"ץ). פירוט השימוע - כאן.

על השימוע חתומה אתי שמואלי, מנהלת אגף הנדסת תקשורת במשרד התקשורת. 

בשונה מההתנהלות של המשרד בשנה האחרונה, הפעם המשרד מתייעץ עם הציבור ופותח את השימוע לכל כיוון אפשרי, מבלי לקבוע עובדות מראש, עובדות, שהוכתבו ע"י "המקורבים לצלחת".

בהחלט שינוי חיובי וחשוב ביותר בהתנהלות המשרד.

מומלץ לכל מי שעוסק בתחום לסייע לקידום התחום הזה ולהגיב לשימוע (ניתן להגיב עד 14.3.21).

יחד עם זאת יש לי כמה הערות בונות חשובות לשימוע הזה:

• עיצוב והכנת תכנית לשימוש בתדרים סלולריים\אלחוטיים אמורים להיות נגזרת של מדיניות הקצאת תדרים. מדיניות כזו אמורה לעצב הממשלה ושר התקשורת לאחר שימוע ציבורי פתוח, שיעסוק בעיצוב המדיניות הזו. מסמך המדיניות הציבורי אמור לכלול בתוכו את מדיניות השימוש בכל ספקטרום התדרים במדינה לכל השימושים ל-5 עד 10 שנים קדימה (מקובל בעולם להוציא מתווה מדיניות לתדרים ל-10 שנים קדימה, שזה דור טכנולוגי שלם). בישראל, נעשה תהליך כזה החל מ-2006 ומסמך המדיניות, שנולד כתוצרת של ההליך הזה, נמצא כאן. מדובר במסמך מדיניות תדרים, שחתום עליו השר לשעבר אריאל אטיאס, (בתמונה למעלה משמאל). התאריך של המסמך: 26.02.2009. מזמן המסמך הזה חסר תוקף ושום מסמך מדיניות חדש לא הוכן. זה פשוט לא הגיוני לדון כל פעם על תחום תדרים ספציפי מסוים, בלי לפעול במסגרת מסמך מדיניות ותכנון שנתי ורב-שנתי, באופן מסודר ושיטתי, ולא בשליפות מהמותן. 
• הנושא הזה מגיע באיחור רב לדיון בישראל. לא ברור למה. ייתכן ובגלל הכישלון של המכרז לדור חמישי - 5G כמפורט כאן, וכעת יש ניסיון (חיובי לכשעצמו) לנסות ולתקן לפחות חלק מהשגיאות, שהיו במכרז ל-5G. למרות שאנו נמצאים כבר יותר מחצי שנה אחרי שהמכרז ל-5G הסתיים, ישראל עדיין במקום נמוך מאוד בביצועי הסלולר ההמוצעים, בהשוואה לעולם. נכון לדו"ח האחרון של Speetest, ישראל נמצאת בתחום הסלולרי במקום 71 בין מדינות העולם, שהתקדמו הרבה יותר מאתנו. גם בתחום הקווי לא זזנו, למרות כל מה שנעשה בתחום הסיבים בשנה האחרונה. אנו מדשדשים כבר כמה שנים באותו מקום, כשבדו"ח האחרון אנו במקום 29 בדירוג העולמי בתחום הקווי. תזכורת למי ששכח: בעשורים הקודמים היינו בראש הטבלה, גם בסלולר וגם בקווי, בד"כ במקומות 2-3 ולכל היותר עד מקום 5 בדירוג העולמי. נתונים נוספים על ביצועי רשתות 5G בעולם מ-OpenSignal נכון לסוף 2020 יש כאן. אנו לא נמצאים בטבלאות הללו, כי הביצועים של הרשתות אצלנו עדיין לא יכולות להחשב כ-5G, גם למכשירים תואמים. פשוט הביצועים עלובים וכמות האנטנות של 5G - זעומה עד אפסית. שלא לדבר על We4G (אקספון) שטרם לקחה את הרישיון ל-5G והיא בסכסוך עמוק וחריף עם סלקום.
• לא רק שהנושא של ה-26 גיגהרץ מגיע באיחור רב לדיון בישראל, במדינות העולם מזמן גמרו את הדיונים בנושא, ואתן רק דוגמה אחת, כיצד טופל הנושא הזה בבריטניה: כאן נמצא הדו"ח, שהגישה חברת מחקר Analysys Mason ביולי 2017 ל-Spectrum Policy Forum בנוגע לתחום ה-26 גה"ץ. מדובר בגוף מקצועי חיצוני המסייע לגופים הרגולטורים בבריטניה, גוף שנועד לסייע להחליט בנושאים כאלה, בנושאי מדיניות ספקטרום הנגזרים מהמדיניות הכוללת לשימושי ספקטרום בבריטניה. 
• בהתייחס לתוכן השימוע החדש, נשאלת כאן השאלה האם יאושרו עורקי נל״ן מספיקים בתחום התדרים הזה - שכן זה יהיה שימוש מאוד מבוקש. כרגע, בשימוע כמות עורקי הנל"ן מאוד מוגבלת. בנוסף, עושה רושם, שהיות וזהו תחום ISM (תדרים ללא רישוי, כמו תדרי ה-WiFi), נראה, שבאוצר ואולי גם במשרד התקשורת לא רוצים לאבד הכנסות ויש חשש, שינסו לחבל כאן בעקרונות ה-ISM וינסו להפוך את התחום למקור הכנסה למדינה. יש להתנגד בכל תוקף לכיוון כזה ולהשאיר את התחום הזה כולו כ-ISM. מספיק היה הביזיון במכרז ה-5G, שהשאיר את החברות קצרות במזומנים, להשקיע ברשת. אין צורך להרוס גם את תחום ה-26 גה"ץ. תחום ה-26 גיגהרץ הוא תחום, שעולה וצומח במהירות בכל העולם הנאור. טוב יעשה משרד התקשורת, אם יגדיר ״מערב פרוע״ על התחום ללא בקרה על השימושים. המשרד יעסוק ויגדיר רק את: העוצמות, רצועות\פסי תדרים מוקצים, מניעת הפרעות, תאימות לתקנים והגדרות טכניות של התדרים. זהו. את השימושים יש להשאיר לכוחות השוק (ביקושים מול היצע) להחליט. 
• יש לאפשר למפעילים נוספים להיכנס לתחום כדי לספק פתרונות לפי הביקושים (למשל, חיבורים תחליפיים רחבי פס, חיבורי לחיבורי סיבים לבתים. כך, שעוקפים בטכנולוגיה הזו, שנקראת FWA, את כל הבעיות הקיימות בסלילת סיבים לבתים, ע"י מהירות פריסה וקלות פריסה).

חומר מקצועי נוסף למתעניינים ולעוסקים בשימוע:
א. התחזיות, ההתפתחות, השימושים והיישומים ב-5G : כאן, כאן, כאן וכאן.
ב. טכנולוגיות מובילות בעולם התקשורת לשנת 2021: כאן, וכאן. 
 
 

עדכון 22.2.21: פורסם היום ע"י ארגון GSA דו"ח הנכון לפברואר 2021 בנושא הקצאות תדרים קיימת ומתוכננת לתחומי ה-26 ו-28 גיגהרץ בכל רחבי העולם - כאן. 

עדכון 7.3.21: גד פרץ מ"גלובס" פרסם כאן (כותרת בלבד): "מפעילי התקשורת חוששים מהקצאה חופשית של תדרים.
משרד התקשורת פרסם קול קורא לקראת גיבוש מדיניות בתחום ה-26 גיגה הרץ, והמפעילים חוששים לאבד נתח הולך וגדל מרווחיותם שכבר נמצאת בתחתית."

עדכון 3.10.21: גד פרץ מפרסם כאן בגלובס (כותרת בלבד): "המשטרה ומשרדי האוצר והתקשורת יניעו תהליך לפינוי תדרים.
לראשונה מזה שנים ארוכות של מחלוקות הסכימו הצדדים להניע תהליך בו המשטרה תתחיל במהלך לפינוי התדרים שברשותה בתחום ה-850 מגה הרץ, ותעביר את רשת הקשר ניצן לרשת מתקדמת בדור הרביעי."