בארה"ב ממשיכים למכור המון תדרים בתחומים האטרקטיביים (מתחת ל- 1 גיגהרץ) ובמיוחד בתחומים, שבהם פעלו עד כה שידורי הטלוויזיה הקרקעיים (תחום ה-600 מגהרץ) ליישומי 4G ו-5G. בישראל? מתעסקים בחלטורות של פוליטיקאים, יועצים ולוביסטים על הגב של הציבור ובזק.
מאת: אבי וייס, 11.12.16, 19:44

בארה"ב, הרגולטור לתקשורת (ה-FCC) עסוק עד מעל לראש בקידום הטכנולוגיות הכי חדשות לטובת הציבור (וכדי לא לפגר אחרי מדינות דרום מזרח אסיה המובילות את עולם התקשורת): תדרים ובכמויות, שישמשו ל-4G בגרסאות המתקדמות יותר של LTE-A Pro (למשל כאן) וקידום פתרונות IoT בכל רחבי ארה"ב ו-10 גיגה בסיבים לכל בית (למשל כאן וכאן).

בשבוע החולף ה-FCC אישר את השלב הרביעי של מכרזי התדרים הענקיים בתחומים הכי אטרקטיביים: מתחת ל-1 גיגהרץ ובמיוחד בתחומי ה-600 מגהרץ, תחומים, שבהם נעשה במשך שנים רבות שימוש בשידורי טלוויזיה קרקעיים אנלוגיים ואח"כ דיגיטליים ביעילות די נמוכה של ניצול הספקטרום (התחום הזה מכונה אצלנו "עידן +", חלטורה ישראלית אופיינית). 

לשלב הרביעי של מכרזי התדרים של 2016, ה-FCC החליט להוציא למכרז 84 מגהרץ בתחומים האטרקטיביים, ששימשו קודם את חברות הטלוויזיה הקרקעיות (מכרז המכונה בשם: Broadcast Television Spectrum Incentive Auction). השלב הזה במכרז יתבצע ביום 13.12.16.

בשלב השלישי, שהתקיים בחודש שעבר, הוצאו 108 מגהרץ למכרז (ונמכרו 80 מגהרץ) ובשלב השני, שהיה לפני כחצי שנה, הוצאו במכרז 114 מגהרץ (ונמכרו 90 מגהרץ).

העובדה, שיש יותר ספקטרום בהיצע במכרז מאשר הביקוש בפועל, מצביעה על כך, שיש מספיק ספקטרום פנוי בארה"ב לכל מטרה ואפילו בעודף.

מידע מקצועי נוסף על התקדמות רשתות סלולר לכיוון 5G מצוי בלינקים בתחתית הכתבה. 

ובישראל?
אין בכלל דבר כזה. אין אצלנו בכלל LTE מלא (יש LTE חלקי ב-2 חברות: פלאפון וסלקום, לרבות כל החברות ה"רוכבות" על הרשתות שלהן, ו-LTE מלא של 20 מגהרץ יש רק ברשת PHI של פרטנר והוט מובייל, לרבות החברות הרוכבות על הרשת הזו).

מכרז ה-LTE-A נתקע ולא זז כבר כמה שנים. רשת IoT ארצית זה "חלום ליל קיץ" וחיבור בתים ב-10 גיגה זה "חלום ליל חורף"...

לכן, מה שנשאר להתעסק אצלנו בישראל זה איום השביתה המוזרה של עובדי בזק. למעשה, מדובר בסכסוך של העובדים מול הכנסת ומשרד התקשורת ולא מול הנהלת בזק. די ברור, שהכנסת (במיוחד ועדת הכלכלה של הכנסת) ומשרד התקשורת "מכרו" את האינטרסים שלהציבור וגם של בזק לטובת אלה של הוט, סלקום ופרטנר, במסגרת "חוק ההסדרים במשק", שעומד בפני הצבעה סופית במליאת הכנסת.

הגדיל לעשות שר האוצר (משה כחלון, בתמונה משמאל) וצוותו, ש"נחשפו שוב במערומיהם" במהלך החקיקה והתגלה, שכל החקיקה, שהם יזמו, נועדה לקדם רק את האינטרסים של הוט ובדרך הם "האכילו" את חברי הכנסת (שלא מבינים בכלל על מה מדובר) בטענות השווא של סלקום ופרטנר, שאי אפשר לפרוס סיבים בישראל (אלא בתשתיות בזק), דבר שאין לו שום בסיס עובדתי.

ה"פרזנטור" של בזק (מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר), לא הצליח לעצור את החוק העקום והמוזר הזה של שר האוצר משה כחלון, וכך נולד סכסוך העבודה הביזארי הזה בבזק. כיצד הסכסוך הזה, שהוא למעשה פוליטי בבסיסו, ישפיע על לקוחות בזק וכלל שירותי התקשורת בישראל (בגלל שההסתדרות עומדת מאחורי ההכרזה על סכסוך העבודה בבזק)? נמתין ונראה.

מזמן ציינתי, שהחקיקה הכביכול צרכנית הזו מיוזמתו של השר משה כחלון, לא תוביל לשום דבר טוב חוץ מהמשך שיתוק שוק התקשורת הישראלי לשנתיים הבאות.