במקום לדאוג, שתושבי ישראל, שמסוגרים בבתים כמה חודשים בגלל מגפת הקורונה, יקבלו רוחבי פס טובים גם מבזק, הרשות לתחרות מטפלת בשטויות, שלא בתחום אחריותה, וממשיכה בלי הרף להתנכל לבזק ובכך דוחה את האפשרות לפריסה מסיבית של סיבים לבתים בישראל.
ביזיון של רשות לתחרות, שמחסלת שוב ושוב את התחרות בתחום הקווי, בשירות של בעל אינטרסים אחד. פאשלה משפטית שטרם הסתיימה.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 4.5.20, 09:30

ניתוח: בחודש האחרון ישראל הידרדרה עוד 2 מקומות בטבלה העולמית (ראה בתצלום כאן) למקום 37 בטבלה העולמית בחיבורים הקוויים לאינטרנט.

הנפילה המתמדת הזו היא לא מקרית. היא פרי באושים של פקידים בכירים בשירות הממשלתי, שעובדים בשירות של הבעלים של קבוצת סלקום \ IBC כדי להכות את בזק ולמנוע מתושבי ישראל לקבל פס רחב מספק ויציב, שהם כל זקוקים לו מאז תחילת תקופת מצב החירום, שנמשכת ממרץ 2020 ועד רגע זה.  

כך, הרשות לתחרות בראשותה של הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, (בתמונה משמאל), ניצלה את תקופת החירום כדי להמשיך ולהתנכל לאינטרסים של הציבור, ומיכל הלפרין עשתה בדיוק הפוך ממה שמצופה ממנה כעובדת ציבור בכירה, שאמורה להיות עצמאית ואמורה לפעול רק לטובת האינטרסים של הציבור.

להזכיר: מיכל הלפרין חתמה על מסמך, שאין בו אפילו עובדה אחת נכונה, מסמך המבוסס על בסיס משפטי רעוע ביותר ובלתי חוקי בעליל, שבגללו חברת בזק חטפה קנס של 30 מיליון ש"ח והמנכ"לית של בזק לשעבר סטלה הנדלר, (בתמונה משמאל), חטפה קנס אישי של חצי מיליון ש"ח. יצויין, שהקנסות הללו כבר שולמו. 

את הפרשה האומללה, הבלתי חוקית והמזעזעת הזו חשפנו בכתבה: רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!.

זה היה ב-2019.

המהלכים, שנדונו ברשות לתחרות במסגרת הקנסות הללו, שהוטלו ב-2019, אירעו בשנים 2015-17. 

מאז, מצבה של ישראל רק הלך והידרדר בתחום הפס הרחב, והרשות לתחרות בשלה: ממשיכה באותו מסלול פעילות בשירות של האינטרסים של קבוצת סלקום \IBC, כשגרוע מזה, הרשות לתחרות קבעה בהחלטותיה דבר חסר כל בסיס חוקי כאילו "בזק היא מונופול מוכרז בתחום תשתיות האינטרנט".

בכך, גם הרשות לתחרות, גם משרד התקשורת וגם היועמ"ש הטעו את בג"ץ (שעוסק בנושא "ביטול ההפרדה המבנית" של קבוצת בזק) כאילו יש הכרזה כזו, שבזק היא מונופול בתחום תשתיות האינטרנט. זה מפורט גם ב-2 הכתבות הבאות, למי שמתעניין בפרטים של השקר הירוד והמזעזע הזה:

• האם היועמ"ש יתקן את הטעיית הבג"ץ שבזק היא מונופול בתחום התשתיות?
• מדוע שר התקשורת ממשיך לתת גיבוי לצמרת המשרד שמטעה את הבג"ץ?

​כל ההחלטות הרגולטוריות של רשות התחרות ומשרד התקשורת, בנוגע לבזק בתחום תשתיותיה הקוויות, מאז 2004 ועד ספטמבר 2019, מבוססות של שקר והטעייה מכוונים, כולל של הבג"ץ, החלטות הגובלות ברשלנות רבתית, אם לא למעלה מזה.

הסירוב של מיכל הלפרין להודות בטעות הזו - היא פשוט בושה וחרפה לעליונות שלטון החוק במדינת ישראל וצפצוף ארוך על האינטרסים הכי בסיסיים של הציבור בישראל בכלל ושל עובדי מדינה כמוה - בפרט.

זאת, תוך רמיסת כל נורמה הנדרשת מכל עובד ציבור בישראל, על אחת כמה וכמה על בעלת תפקיד כה בכיר במנגנון הממשלתי והציבורי. 

את התוצאה של הכאוס הזה מרגישים רוב תושבי ישראל, במיוחד בתקופה החירום, שהחלה במרץ 2020.

כעת, מגיע הקטע הכי הזוי. בתקופת החירום שבה אנו מצוים, במקום להתעסק בהסרת חסמים לפתיחת השוק הקווי לתחרות, הרשות לתחרות ברשותה של מיכל הלפרין עושה בדיוק ההפך, נטפלת שוב לבזק (בנושא שכבר טופל בהרחבה יתרה במסגרת הקנס הקודם של ה-30 מיליון ש"ח) ומאלצת את הנהלת בזק להסכים (בכפייה בסגנון מאפיוזי), לשלם קנס נוסף של 4.2 מיליון ש"ח, על איזו שטות הנקראת "גלגול סיבים", נושא מקצוע נטו די מסובך, שנמצא כל כולו במגזר של משרד התקשורת ומהנדסי תקשורת המתמחים בתחום פריסת סיבים (מה שאין ידע כזה ברשות התחרות).

הלחץ המסיבי החוזר של הרשות על בזק ומנהליה, זה מה שהוביל גם את משרד התקשורת לקבל אף הוא סדרת החלטות מוטעות המפורטות בעשרות כתבות באתר ואביא כאן רק 3 כתבות לדוגמה (למתעניינים בפרטים):

• החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000!
• הפלופ של מדיניות פריסת סיבים לבתים: יש לפטר את צמרת משרד התקשורת!
• למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC?

וכעת אענה בקצרה על כמה שאלות, שעולות בעקבות הצעד הטרי של הרשות לתחרות כנגד בזק בעניין דיווחי "גלגול הסיבים" (ההודעה המלאה של בזק לבורסה בנושא נמצאת בנספח א' כאן למטה):

1. למה בזק הודתה והסכימה לשלם 4.2 מיליון ש"ח קנס על אי מענה לדרישת מסירת נתונים ומסירת מידע מטעה לרשות לתחרות, בתחום גלגול הסיבים בתוך תעלות הסיבים של בזק? מפני שהסכם הפשרה הזו (שעוגן ב"צו מוסכם"), שנעשה ע"י ההנהלה הנוכחית של בזק, שלא נושאת באחריות למה שהיה בשנים בהן העבירה הזו, לכאורה, בוצעה (2018), מבטיח שלא תיעשה חקירה נוספת כנגד בכירים לשעבר של בזק (דוגמת סטלה הנדלר) ולא יוטל על הבכירים, שהיו אחראים, לכאורה, על הנושא הזה בזמנו, עוד קנס אישי ענק, מה שהרשות לתחרות התכוונה לבצע, גם מול המנהלים הללו לשעבר ובהווה בבזק. באי סיציליה איטליה יש שם לשיטה הזו של סחיטה של כסף בכפייה: מאפיוזי.
2. למה הרשות לתחרות דרשה מבזק נתונים בתחום גלגול הסיבים? זה לא בדיוק ברור. מה שכן ברור, שהרשות לתחרות שיקרה בלי למצמץ, שבזק היא מונופול בתחום תשתיות האינטרנט ומזה נגזרו כל המהלכים הבלתי חוקיים הבאים, שאנו רואים כעת, כולל התערבות של בעלי תפקידים ברשות לתחרות, שאינם מבינים דבר וחצי דבר בתחום גלגול הסיבים. זה תחום מקצועי השייך כל כולו רק למשרד התקשורת. אכן, משרד התקשורת טיפל בנושא זה ביסודיות וביותר מקצועיות, אבל את הרשות לתחרות, בראשותה של מיכל הלפרין, זה בכלל לא עניין,.כי מיכל הלפרין רק רצתה להמשיך בקו של שירות האינטרסים של בעלי קבוצת סלקום (כולל בייעוץ שקיבלה ממי שעבדו עבור סלקום), והחליטה להמשיך, גם בתקופה החירום עקב מגפת הקורונה, להיטפל לבזק על כלום, בתחום, שבו אין מה לרשות לתחרות לחפש. יודגש, שכל פניותינו גם אליה וגם ליועמ"ש, בעניין השקרים, שעומדים בבסיס ההחלטות כנגד בזק, נענו בתשובות מתחמקות ביותר ולא לעניין, שאין לנו צורך לחזור עליהם כאן, כי הן מפורטות בכתבות הקודמות, שיש בלינקים כאן מעל.
3. האם בהסכם עם הרשות לתחרות, הנהלת בזק של היום מודה בהטעיית הרשות לתחרות? בדיוק להיפך. בזק מדווחת לבורסה (ראה בנספח א' למטה), שהיא חתמה מול הרשות לתחרות על הקנס מסיבות אחרות לגמרי (ראה הסבר בסעיף 1 כאן למעלה), בזמן שהיא (הנהלת בזק) בכלל לא מודה,שהנהלת בזק בזמנו ידעה בזמן אמת, שהרשות לתחרות מקבלת דיווח לא נכון, לא מלא, או מטעה, בעניין גלגול הסיבים. זה מופיע במפורש גם בהסכם החתום עם ההרשות לתחרות: 
4. האם בזק תשלם כעת את הקנס המוסכם של 4.2 מיליון ש"ח? לא. ההסכם הזה בין בזק לרשות התחרות על תשלום הקנס החדש, טעון אישור של בית הדין להגבלים עסקיים, שהוא חלק מבית משפט המחוזי בירושלים. 
5. האם בזק מתכוננת להודות באיזו עבירה שביצעה (לטענת הרשות לתחרות) בבית הדין להגבלים עסקיים? לא. בזק בהודעתה לבורסה מודיעה, שבבית הדין להגבלים עסקיים בזק תביע התנגדות גם לקנס הקודם של ה-30 מיליון ש"ח (וחצי מיליון ש"ח לסטלה הנדלר) וגם התנגדות לקנס החדש של 4.2 מיליון ש"ח בגלל סיפור "גלגול הסיבים". גם אם בית הדין להגבלים עסקיים ידחה את הערר של בזק, עדיין בזק יכולה לערער על כך לבית המשפט העליון. כך, שיהיו כאן מאבקים משפטיים לא פשוטים, שיכולים לקחת כמה שנים.

התוצאה האומללה של כל המהלכים הבלתי חוקיים הללו של מיכל הלפרין: סיבים לבתים מבזק - אין. 

לסיכום
אני חוזר שוב על מה שכתבתי בכתבות הקודמות: 
מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, אמורה לבטל בעצמה את ההחלטות הבלתי חוקיות שלה עצמה, בדבר הטלת הקנסות על בזק וסטלה הנדלר, בלי שום תלות מתי יוגש ערר על הקנסות הללו ובאם בזק תזכה או תפסיד בערר.

זה לא עניין משפטי. זה קודם כל עניין ערכי, עניין של נורמות בסיסיות הנדרשות מכל עובד ציבור ועניין של מילוי תפקידו של עובד ציבור, רק בשירות הציבור ולא בשירות של שום בעל אינטרסים אחד, שפועל נגד המתחרה שלו. 

כל זאת, בהיעדר כל בסיס חוקי, עובדתי והגיוני, למסמך הקנסות הכפול, שיצא בשגגה תחת ידה של הממונה על התחרות, מיכל הלפרין. 

זו גם תהיה תגובתי לשימוע שהרשות לתחרות פרסמה בנושא זה. 

לעניות דעתי הצנועה, אסור להשלים עם המצב שבו הנורמות של הרשות לתחרות תהינה מבוססות על תרבות של שקר, טיוח של השקר, סחיטה של קנסות בשרירות לב ופעילות בשירות של אינטרסים זרים, אנטי ציבוריים ואנטי צרכניים. 

נספח א'
הודעת בזק לבורסה מיום 3.5.20: