מחקר: רוב הארגונים בארץ רואים בענן ההיברידי פתרון אידיאלי אך מתכננים לאמץ בקצב נמוך מאשר בעולם
מאת: מערכת Telecom News, 17.3.21, 14:05
 
הדו"ח מציג את מצבה של ישראל והפערים ביחס למדינות אחרות בעולם בנוגע לאימוץ טכנולוגיות ענן כיום ובעוד 5 שנים. המחקר בישראל נערך ע"י ראיונות עומק עם מנהלים בכירים ומקבלי החלטות מ-50 ארגונים. אבטחת מידע וחוסר במומחים הם 2 החסמים העיקריים לאימוץ הענן.
 
נוטניקס, Nutanix, שעוסקת בפתרונות מחשוב ענן פרטי, היברידי וריבוי-עננים (Multi-Cloud), פרסמה את דו"ח מצב הענן (-ECI  Enterprise Cloud Index) השנתי ה-3. הדו"ח מתבסס על מחקר של החוקר הבריטי ונסון ברון בקרב 3,400 מקבלי החלטות IT ברחבי העולם, בהם גם משיבים מישראל. בישראל נערכו ראיונות עומק עם מנהלים בכירים ומקבלי החלטות מ-50 ארגונים.
 
מהדו"ח עולה, כמו מקביליהם בעולם (87%), גם בישראל אחוז גבוה (76%) ממקבלי ההחלטות רואים בענן ההיברידי את מודל ההפעלה האידיאלי לארגון שלהם. עם זאת, שיעורי האימוץ בישראל צפויים להיות נמוכים יחסית. רק 26% מהמשיבים צופים אימוץ של ענן היברידי עד 2025, נתון נמוך משמעותית משיעור האימוץ העולמי של 49%.

גם כאשר בוחנים את המצב הנוכחי, למשיבים מישראל יש פערים גדולים להשלים בכל הנוגע לרמת השימוש שלהם בתשתית ענן גמישה. בעוד בישראל 28% ממחלקות ה-IT עדיין מפעילות מרכזי נתונים מסורתיים, בעולם 18% בלבד מפעילים מרכזי נתונים מסורתיים.

במהלך 5 השנים הקרובות, משיבים בישראל מתכננים "להוציא לפנסיה" את מרכזי הנתונים המסורתיים שלהם. אך בעוד הם מצפים לבצע גידול מסוים באימוץ הענן ההיברידי, רוב ההשקעה צפויה להתמקד במודל IT מעורב - המשלב מרכזי נתונים מסורתיים לצד מודלים שונים של ענן - ללא אינטגרציה ביניהם.

40% ממנהלי IT בישראל צופים לאמץ את המודל המעורב וזו תחזית שונה מאוד מהמגמות, שעולות מהמשיבים לסקר הגלובלי, שם הטמעות של מודל מעורב בעולם צפויות דווקא לצנוח ב-8% עד 2025.
  הישראלים מחפשים מהירות, גמישות ואבטחת מידע
ייתכן, שניתן למצוא אחת מהסיבות להבדלים בקצב אימוץ הענן ההיברידי ישראל בהשוואה לעולם, במוטיבציה של הישראלים לאימוץ טכנולוגיות. בכל המדינות שנסקרו, הגורם המוביל לשינוי במודל הפעלת ה-IT היה קבלת שליטה טובה יותר על השימוש במשאבי ה-IT (58%).

עם זאת, משיבים בישראל בחרו בגורם הזה בהשפעה נמוכה בהרבה (33%), כשהם מעניקים חשיבות גדולה יותר ליכולת להגביר את הגמישות ואת המהירות כדי לענות על דרישות עסקית, וכן לשיפור אבטחת המידע.

3 הסיבות לשינוי ב-IT ועזיבת מודלים קיימים בישראל:
1. גמישות משופרת למענה על צרכים עסקיים (48%),
2. מהירות גדולה יותר כדי לעמוד בדרישות עסקיות (48%),
3. שיפור האבטחה (44%).

במקביל, ברוב הקבוצות שנסקרו, "חסכון בעלויות" היה מרכיב בעל חשיבות פחותה בשיקולי המעבר לענן. אך בישראל הוא זכה לאזכור בשכיחות גבוהה יותר. 4 מתוך 10 משיבים בישראל (40%) ציינו את החסכון בעלויות כאחד היתרונות, שמצפים לקבל מתשתית ענן. זאת, בהשוואה לקצת יותר מרבע מהמשיבים ב-EMEA ובעולם.

חסמים באימוץ ענן היברידי בישראל - אבטחת מידע וחוסר במומחים לניהול ענן
ירון כהן, (בתמונה משמאל, צילום: ניב קנטור), מנהל צוות מהנדסי מערכות בחברת נוטניקס ישראל: "בעוד ההתלהבות מענן היברידי שמרה על רמה אחידה לאורך 3 השנים האחרונות, ההטמעות בפועל עד היום היו דווקא נדירות בכל המדינות. רוב המשיבים בסקר ECI מצביעים על כך, שהם נמצאים בתהליך משמעותי של מעבר לתשתית ענן היברידי. ועדיין, ברוב החברות המבוססות, מעבר כזה לא יתרחש בן לילה.

ישנם חסמים שונים. לדוגמא, יישומים מסורתיים בארגון יכולים להצדיק שמירה של תשתית ישנה יותר. במקרים אחרים ארגונים צריכים לבנות מערך חדש של כישורים, שאינם זמינים כרגע".

בין האתגרים המרכזיים, שציינו המשיבים בישראל לגבי המעבר וההפעלה של ענן היברידי, נמצאים אבטחה (54%) וכישורים חסרים בצוות הפנימי (54%). לדוגמא, בעוד כלי ניהול חוצי פלטפורמות ענן עדיין נמצאים בשלבי הבשלה, מחלקות ה-IT זקוקות לכישורים וניסיון מקצועי בניהול ענן שכרגע מאתגר עבורם למצוא. בתוך כך, חצי מהמשיבים מישראל דיווחו, שחסרים להם מומחי ה-IT הנדרשים כדי לנהל סביבות ענן היברידי (46%), בעוד 40% דיווחו, שהם חסרים מומחים לניהול טכנולוגיות Cloud-Native וקונטיינרים, כגון Kubernetes - אשר מסייע לגשר על פערי הממשקיות בין סביבות ענן שונות.
 
לשם השוואה, רק 30% מהמשיבים ב-EMEA ו-27% מהמשיבים בעולם ציינו את המחסור במומחים בתחום כאתגר באימוץ ענן היברידי. עם זאת, ייתכן והגורם מהחוסר במומחי Native לסביבות ענן נובע מכך, שענן היברידי אינו נמצא בתוכניות הפיתוח של רבים מהארגונים.


 
כהן: "ייתכן, שמקצועני IT בישראל רואים בהפעלת המודל המעורב כצעד במסע שלהם אל עבר ענן היברידי: כאשר בשלב הראשון הם מקימים מספר סוגי עננים, ואז משלבים אותם יחדיו לאחר 5 שנים או יותר".

מעבר להיותה חסם אימוץ, אבטחת מידע הייתה גם הגורם המשמעותי ביותר של חברות בישראל להחזרת יישומים מהענן אל תשתית בתוך הארגון (On-Premise). 56% מהחברות ציינו את אבטחת המידע כסיבה לחזרה למודל ה- On-Premise. סיבות שכיחות פחות להחזרת יישומים להפעלה מקומית, כללו את הרצון להימנע מנעילה לספק אחד, זמינות של מומחים בתוך החברה ודאגה לגבי היקף הנפחים בענן הציבורי.

מגפת הקורונה קידמה את הענן בכל העולם
רוב המשיבים (76%) אמרו, שמגפת הקורונה גרמה ל-IT להיתפס כנכס אסטרטגי יותר בארגונים שלהם, ובישראל יותר מחצי (56%) מהמשיבים הסכימו עם קביעה זו. המגפה קידמה באופן כללי השקעות חדשות בתשתית ובכלי ענן בקרב כל המדינות שנסקרו. יותר מחצי מהמשיבים בישראל (58%) אמרו, שביצעו השקעות חדשות בענן ציבורי כתוצאה מהמגיפה, בעוד 50% אמרו, שהם הגדילו את ההשקעה שלהם בעננים פרטיים, ו-34% ציינו, שהגדילו את השימוש בענן היברידי.
 
במקרים רבים המגיפה דחפה מחלקות IT אל הענן בזכות הצורך בתשתית מוכנה לקליטת מספרים גדולים של עובדים מהבית. במקרה של המשיבים מישראל, רובם (84%) ציינו, שכבר היו להם תוכניות פורמליות לעבודה מרחוק עוד לפני המגיפה (2019) ו 98% דיווחו, שכיום יש להם תוכנית כזו (2020).
 
רוב המשיבים בעולם צופים, שחלק מסוים מכוח העבודה מרוחק יחזור בסופו של דבר למשרד, וישראל אינה יוצאת דופן בכך. 100% מהמשיבים בישראל צופים, שיהיו להם תוכניות קבועות לעבודה מרחוק במהלך 2021, אבל הם גם צופים, שהמספר ירד ל-96% ב-2022, כאשר ל-4% מהם לא יהיו כלל עובדים מרחוק.