עדכון להמשך השערורייה הנוגעת למאות אלפי לקוחות סלולר ש"נעקצו". האם אחרי למעלה מ-6 שנים מפתיחת הליך התביעה הייצוגית של המועצה הישראלית לצרכנות, הליך הנמצא שוב בשלב דיון מקדמי (השלישי במספר) והועבר כעת ממחוזי תל אביב למחוזי מרכז - תבוא הישועה לנפגעי איקיוטק? מי ממשיך וללא הפוגה להילחם לטובת הצרכנים, שקולם לא נשמע בהליך השיפוטי הזה?
עדכונים חשובים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 7.10.20, 11:27
את הדיווח הראשון על "פרשת איקיוטק" דיווחתי
כאן ב-2014, אחרי שקבוצת החברות, שמכונה בשם הגנרי "איקיוטק", חברות, שמזמן לא קיימות (אחרי תהליך פשיטת רגל), שלחה כמות עצומה של הודעות, מאות אלפי הודעות (שנשלחו ע"י עורכי דין, שהיא שכרה), לשלם לה חובות עבור שירותי תוכן במסרונים (הודעות על אודישנים, שנשלחו בין השנים 2006 עד 2009), שנטען, שלא שולמו ע"י הנמענים להודעות הללו.
במשך השנים דיווחתי על ההתפתחויות המוזרות ביותר של הפרשה הזו, וב
נספח א' כאן למטה יש את עשרת הכתבות המובילות, שפורסמו על ידי מ-2015 ועד היום.
מי שהוביל ומוביל את המאבק וגם ימשיך להוביל אותו לטובת ציבור הצרכנים (שקולו בכלל לא נשמע בפרשה העגומה הזו), זה
סיני ליבל, בתמונה משמאל, שבעצמו (כלומר, הבן שלו) נפגע מהעוקץ הזה.
מה המצב המשפטי של פרשת איקיוטק נכון להיום?
כאמור לעיל, במחצית הראשונה של 2014 התפוצצה פרשת איקיוטק (רישום מנוי חברות הסלולר, סלקום, פלאפון, פרטנר, והוט מובייל - אז בשמה הקודם - מירס) וילדיהם כמנויים לשירותי תוכן, שנדרשו לתשלום לחברות איקיוטק.
בעקבות למעלה מ-7,000 תלונות, שהוגשו למועצה הישראלית לצרכנות ולמשטרה – הגישה
המועצה הישראלית לצרכנות תביעה ייצוגית, שסומנה ת"צ 29849-07-14 (המספר מהותי..., משום שהוא כיום כבר
לא קיים), כנגד חברות איקיוטק ו-4 חברות הסלולר.
בליבת השיהוי בהליך ברור התביעה הייצוגית מצויה העובדה, שהמועצה הישראלית לצרכנות החריגה (הוציאה) את הסעד של גביית עשרות מיליוני השקלים, שגבו גם חברות הסלולר מהמינויים שלהן עבור חברות איקיוטק, והסתפקה רק בסעד של הגבייה האסורה של חברות איקיוטק עצמן, שכאמור לעיל, כבר לא קיימות ולכן תביעה נגד חברות שלא קיימות לא תועיל לאיש (למעט עורכי הדין של המועצה לצרכנות ושל חברות הסלולר, ששולחים מידי חודש מזה שנים, חשבונית לתשלום, למי שמעסיק אותם בנושא זה...).
כך נוסח הסעד בתביעה של המועצה לצרכנות בבית המשפט המחוזי בת"א:
"ד. לחייב את כל המשיבים, ביחד ולחוד, להשיב ו/או לשפות את חברי הקבוצה במלוא הסכומים שנגבו מהם על ידי איקיוטק ו/או מי מטעמה (שלא באמצעות המשיבות 9-12 להלן: חברות הסלולר)"
הסיבה להחרגת הסעד של הגבייה ע"י חברות הסלולר התגלתה במקרה.
סיני ליבל הגיש את התביעה הייצוגית הראשונה והמוקדמת כנגד חברות איקיוטק, בא כוחה, ופרטנר.
סיני ליבל עתר
לאיחוד דיון בין הבקשות, שהוגשו אחריו. המועצה הישראלית לצרכנות התנגדה בנימוק, שהאיחוד מיותר, שכן:
"9. מאידך אחריות חברות הסלולר (ובהן פרטנר) לפצות את לקוחותיהן בגין הכספים, שחברות הסלולר גבו לכיסן תוך שימוש באמצעי התשלום, שהופקדו בידיהן, מתבררת בתביעות נפרדות, כאשר התביעה כנגד פרטנר בגין כלל שירותי התוכן מתבררת עוד מ-2010 בביהמ"ש המחוזי מרכז (בפני כב' השופטת א' שטמר בגדר ת.צ 12441-09-10 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: תביעת יבלינוביץ) ..."
כלומר יש תביעות ייצוגיות כנגד פרטנר (
יבלינוביץ), וכנגד סלקום (
לין), שמתבררות באופן פרטי (במובחן מהתביעה הייצוגית הציבורית של המועצה לצרכנות).
הכול כאילו בסדר בתגובה הזו, רק חשוב לציין עובדה אחת, שלא צוינה בתגובת המועצה לבית המשפט (אך ידועה לכל): שהעו"ד ב"כ המועצה הישראלית לצרכנות בתביעה הציבורית, הוא אותו עו"ד המייצג את
יבלינוביץ (כנגד פרטנר) ו
לין כנגד סלקום ב-2 תביעות פרטיות,
שלא מטעם המועצה הישראלית לצרכנות.
מאז הוגשה התביעה הייצוגית של המועצה הישראלית לצרכנות, התרחשו 5 אירועים "דרמטיים" בהליכים המוזרים הללו:
1. במרץ 2017 עו"ד המועצה – בכובעו כבא כוח המועצה הישראלית לצרכנות, ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב לעכב את ההליכים, עד להכרעה בערעור, שהגיש
יבלינוביץ כנגד פרטנר (המיוצג, כאמור ע"י אותו עו"ד). ביהמ"ש החליט באפריל 2017 לעכב את ההליכים כמבוקש. בספטמבר 2019 כתבה השופטת
א' נחליאלי (שהחליטה על עיכוב ההליכים) כי:
"יוצא כי עיכוב ההליכים (ע"א 578/17 בעניין יבלינוביץ, ס.ל) היה מיותר וכאילו לא ניתנו החלטות ופסקי דין ולמעשה חזרנו לנקודת ההתחלה."
2. באוקטובר 2019 החליט נשיא (עדיין) בית המשפט המחוזי בתל אביב, לשנות את מספר ההליך של התביעה הייצוגית של המועצה הישראלית למספר חדש מאוקטובר 2019 (ת"צ 31344-10-19), ללא כל הסבר, נושא שטופל ע"י נציב קבילות שופטים וכתוצאה מהברור הזה, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א החליט לפרוש ונמצא כעת בתהליכי הפרישה.
3. הערעור של
יבלינוביץ (התביעה הייצוגית הפרטית כנגד פרטנר) בעליון נדחה, ואין כרגע בפועל תביעות נפרדות בעניין איקיוטק לא כנגד פרטנר ולא כנגד סלקום, פלאפון, והוט מובייל.
4. המועצה הישראלית לצרכנות הגישה בנובמבר 2019 תביעה ייצוגית חדשה לגמרי, סומנה ת"צ 38271-11-19, שבה אין זכר לפרשת איקיוטק (ראה הסברים בכתבות בנספח א' כאן למטה).
אולם בפועל זו תביעת המשך לתביעה הקודמת, שכאמור מספרה הוחלף לחדש ע"י נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, שהתערב בהליכים מבלי שביקשו ממנו).
הפתיחה של הליך חדש לגמרי, אחרי כ-6 שנים, בדיוק באותו נושא, היא עוד תרגיל משפטי מאוד מוזר של המועצה.
5.
ביוני 2020 (כ-6 שנים לאחר פתיחת ההליך, (הסבר מקוצר לפרשה הזו
יש כאן), החליטה כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט מבית המשפט המחוזי ת"א
להעביר את הליך התביעה הייצוגית שלפניה (שהיה רק בשלב הדיון המקדמי),
לבית המשפט המחוזי מרכז, בפני כבוד השופטת
אסתר שטמר, כדי שתיק זה יתחיל להיות נדון מאפס בפני כבוד השופטת
שטמר.
ראה ההחלטת השופטת
אסתר נחליאלי חיאט ממחוזי ת"א להעביר הנושא לבית המשפט של מחוז מרכז, במלואה -
כאן.
מה יש כעת במרכז ההחלטה החדשה התמוהה הזו, של העברת הדיון לבית משפט מחוזי אחר?
הנה זה כאן:
מה חסר כאן? שקיפות וגילוי נאות. אין הסבר למה העניין הזה נמשך כבר כ-6 שנים בלי להתקדם מילימטר
ולפתע זה עובר מבית משפט מחוזי ת"א לבית משפט מחוזי מרכז (בלוד), להיות נדון מאפס.
ההסבר נעוץ בכך, ככתוב כאן בהסבר שבתצלום, שבבית משפט מחוזי מרכז מתנהלים 2 דיונים (עקרים עד כה) בנושאים דומים, אבל באופן פרטי ולא מטעם המועצה. אולם, מה שמשותף, שזה אותו עו"ד בכל התביעות הייצוגיות (הפרטיות והציבוריות).
אין גם כל הסבר מדוע לא נעשה שימוש ב"ראיית הזהב" (נושא המוסבר בכתבות בנספח א' כאן למטה), מה שהיה מקדם את התביעה הייצוגית לסיום מהיר ולא לעיכובים של שנים רבות, ומדוע חברת
הוט מובייל לא נמצאת
כעת בין הנתבעים, למרות שיש לקוחות לא מעטים שלה (למעשה של מירס, שקדמה לה), בין התובעים הייצוגיים, שנעקצו ע"י "איקיוטק".
מי מייצג את הציבור? בדיוק בנקודה הזו נאבק
סיני ליבל, מזה שנים, מול ההליכים הללו, שנמשכים שנים
ורק עורכי הדין של הצדדים, הרוויחו, מרוויחים וירוויחו מהפרשה העגומה הזו. הציבור הנפגע -
לא. זה גם מוסבר בהרחבה בכתבות הקודמות בנספח א' כאן למטה.
סיני ליבל הגיש לביהמ"ש תצהיר "גילוי נאות", לצד בקשה להשתתף בדיונים (כאן). החלטת השופטת א' שטמר מבית משפט מחוזי מרכז הייתה להעביר את בקשתו לתגובת העו"ד של המועצה.
אני פניתי למועצה הישראלית לצרכנות עצמה, לבקשת תגובה לפנייתו של סיני ליבל, והמועצה השיבה לי בזו הלשון: "המועצה לצרכנות תגיש את עמדתה לבית המשפט הנכבד."
כלומר: מבחינת המועצה, העו"ד של המועצה והמועצה - חד הם. האינטרסים הציבוריים (ב-2 התביעות הציבוריות המצויות כעת במחוזי מרכז) והאינטרסים הפרטיים (ב-2 התביעות הפרטיות המצויות במחוזי מרכז) - חד הם.
ככה זה עובד ולא מהיום. האינטרס הציבורי - התאדה לחלל החיצון.
הדיון הראשון במחוזי מרכז נקבע ליום 26.10.20 - נעדכן בהתפתחויות, ככל שתהיינה...
פרשה זו
לא תרד מסדר היום, בוודאי לא לגישת
סיני ליבל, אתר Telecom News והצרכנים, שאכפת להם מהנושא הזה.
אי אפשר להשלים עם המצב של "איש הישר בעיניו ייעשה" בשוק הסלולר וההפקרות הנמשכת בתחום השמירה על זכויות וכספי הצרכנים בעולם הסלולר הישראלי מזה למעלה מעשור.
עדכון 14.10.20: שופטת בית המשפט המחוזי בלוד דחתה את בקשתו של
סיני ליבל ללא נימוקים (הסתמכה על החלטה קודמת מבית משפט מחוזי בת"א). החלטת השופטת במלואה -
כאן.
עדכון 15.10.20: בעקבות החלטת השופטת,
סיני ליבל הגיש לבית המשפט "בקשה להבהרת ההחלטה", שכן ניכר (לכאורה) שהשופטת לא ראתה (טרם מתן החלטתה) את מלא בקשתו של
סיני ליבל מבית המשפט.
מצ"ב כאן במלואה הפנייה של
סיני ליבל לבית המשפט המחוזי בלוד.
בנוסף,
סיני ליבל שלח התראה לצמרת המועצה הישראלית לצרכנות, על אפשרות של הגשת תביעת נזיקין אישית כנגד ראשי המועצה, שגורמים (כך מוסבר בהתראה) לפגיעה מתמשכת בתובעים הייצוגיים הרבים ב"פרשת איקיוטק". ההתראה למועצה לצרכנות נמצאת
במלואה כאן - למתעניינים.
בנוסף,
סיני ליבל שלח את
המסמך המצ"ב כאן לגורמים רבים (לרבות צמרת בתי המשפט והמועצה
לצרכנות, כמופיע במכתב הנלווה הנמצא כאן משמאל, לחיצה על התצלום מגדילה אותו).
תגובת המועצה לצרכנות למסמך זה: "התובענות תלויות ועומדות בבית המשפט, שדחה את בקשתו להשתתף בדיונים. אין לנו מה להוסיף על החלטה זו, המדברת בעד עצמה."
התשובה הזו של המועצה, שוב מתחמקת לגמרי מהשאלה שיש במסמך, שהמועצה קיבלה לתגובה, על "כפל התפקידים וניגוד האינטרסים" של עו"ד
בך.
לאור ההתפתחויות הללו,
סיני ליבל מסכם את עמדתו:
״מדהים. בסופו של יום ארוך, ראשי המועצה הישראלית לצרכנות יצטרכו להסביר (אחרי שכאן התחמקו).
המועצה לא צריכה להתייחס להעדר סמכות נציב תלונות הציבור על שופטים, לבדוק את התלונות כנגד בא כוחה.
היא צריכה להתייחס לשאלה, האם אין ניגוד אינטרסים שאותו בא כוח מייצג אותה ובמקביל בבקשות ייצוג מתחרות על אותה קבוצת נפגעים.
לטענת המועצה, בפברואר 2015 הסיבה שהיא
החריגה את הגביה בעוולה של חברות הסלולר עבור חברות איקיוטק בתביעה שהגישה ביולי 2014 (ת״צ 29849-07-14), למרות שתבעה את חברות הסלולר סלקום, פרטנר, פלאפון והוט מובייל (נתבעות 9-12), כי מתבררות תביעות מקבילות. המציאות הייתה ועודנה כי הגביה בעוולה של חברות הסלולר מתבררת בתביעות של יבלינוביץ (כנגד פרטנר), ולין כנגד סלקום - שתיהן בייצוג של אותו עו”ד
מיכאל בך...הוט מובייל בכלל נעלמה ונגד פלאפון אין שום תביעה. אז למה הן הוחרגו? זה לא קיבל שום מענה מהמועצה".
עדכון 30.10.20: ביום א' הקרוב, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט
איתן אורנשטיין מסיים את תפקידו (לאחר שהודיע על פרישה מוקדמת). את הפרשה העגומה שהובילה לפרישתו החפוזה מהתפקיד,
מסכם מי שלמעשה גרם לפרישתו,
סיני ליבל: "ברוך שפטרנו. ביום ראשון נשיא בית המשפט המחוזי בת"א -
איתן אורנשטיין מסיים את תפקידו. העובדה היא, שאני הייתי
היחיד שהתלונן כנגד
איתן אורנשטיין בפרשת
נווה -
אורנשטיין. כל היתר שלחו מכתבים... הם לא הזיזו מאומה.
אני מאוד גאה בתרומתי לסיום תפקידו".
עדכון 3.11.20:
סיני ליבל התלונן בפני נציב קבילות שופטים. התשובה שקיבל בעניין זה
מצויה במלואה כאן. החלטה של הנציב בעניין עו"ד
בך (מייצג כל התובעים בכל התביעות) והמועצה לצרכנות, שהעניין לא מצוי בתחום יכולת הבדיקה של הנציב. בכל מקרה, לדברי
סיני ליבל, התלונה שהגיש לנציב, השיגה את מטרתה, שכן, עכשיו השופטת לא תוכל לטעון שלא ידעה על ניגוד האינטרסים של עו"ד
בך.
וכך גם המועצה לצרכנות לא תוכל לטעון שלא ידעה מזה, בצורה הכי ברורה, לאור כך שהיא מכותבת להחלטת נציב תלונות השופטים. תגובת המועצה לצרכנות על החלטת הנציב: "אין בכוונתנו להתייחס להחלטה של נציבות תלונות על שופטים."
עדכון 1.12.20: השופטת המחוזית במרכז-לוד,
אסתר שטמר, שדנה בתיק איקיוטק המחודש, דחתה את בקשת
סיני ליבל לקבל לעיין בפרוטוקול הדיון. ההחלטה שלה
כאן.
סיני ליבל: "השופטת מחקה בקשה שלי לקבל עותק מהפרוטוקול. זאת, בגלל שכתבתי: "נ.ב שאם צריך תגובה לא בא לי לשלם שוב הוצאות ומוותר". *הזוי שחבר "בקבוצה המיוצגת" שבגלל מגפת הקורונה הוצא מהאולם ע"י השופטת, לא יכול לקרוא את הפרוטוקול בעניינו* התלוננתי לנציב תלונות הציבור שופטים".
עדכון 10.4.24: פרופ'
טליה איינהורן פרסמה
כאן באתר "מידה" כתבה תחת הכותרת: "פרשיית
אורנשטיין-
נוה: אכיפה בררנית היא שחיתות.
ההשוואה בין האישומים בתיק 2000 להקלטות שנחשפו בין נשיא המחוזי (בדימ׳)
אורנשטיין ליו״ר הלשכה לשעבר
נוה מחייבת התייחסות שווה מצד היועצת המשפטית לממשלה."
נספח א'
11 כתבות מרכזיות משלל הכתבות, שפורסמו באתר מאז 2015 ועד היום ב"פרשת איקיוטק":