"פרשת איקיוטק", שהתפוצצה ברעש חזק ב-2014, מסרבת לגווע וכרגע מסתמן, שהיא תהפוך ל"פרשת המועצה הישראלית לצרכנות", שכשלה עד כה (למרות שהוזהרה כמה פעמים) בהשגת החזרים כספיים למי ששילמו שלא כדין לאיקיוטק (מאות אלפי לקוחות חברות הסלולר פלאפון, פרטנר, סלקום והוט מובייל). כרגע, רק אדם אחד (סיני ליבל) נלחם משפטית כדי "להסיר את המסווה" מעל "התביעות הייצוגיות" לכאורה של המועצה הישראלית לצרכנות, תביעות הפוגעות באינטרס הציבורי ובצרכנים שנפגעו. עדכון בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 12.9.18, 15:20
המועצה הישראלית לצרכנות (נא לא להתבלבל בינה לבין
הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה,
שממלאת את תפקידה כראוי), מצויה כיום ללא מנכ"ל וללא כמה בכירים ודירקטורים חברי מועצה (
שפרשו בזעף). לכן, רשות החברות הממשלתית החליטה לפתוח בחקירה של התנהלות המועצה ובנוסף, ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים דיון דחוף בעניין המועצה, לבקשת ח"כ
יוליה מלינובסקי, שטוענת ל"ריקבון מערכתי עמוק" במועצה.
הפרשה החמורה ביותר בעינינו בתחום הטיפול של המועצה הזו, היא הכישלון, שנמשך כבר
מ-2014 עד עצם היום הזה, לייצג את מאות אלפי הלקוחות של חברות הסלולר ששילמו שלא כדין לחברות הקבוצה המכונה בשם "איקיוטק" (קבוצת חברות, שכבר
לא קיימת ולא ניתן להוציא ממנה החזרי כספים כלשהם).
לכן, התביעות הייצוגיות היו אמורות להיות מופנות
כנגד 4 חברות הסלולר, שהיו מעורבות אז בפרשה, חברות, שגבו את הכספים במשך כמה שנים טובות לטובת חברות קבוצת איקיוטק (ו"קטפו" מהכספים הללו
חצי כעמלה), כספים ,שנגבו מהלקוחות של: פלאפון, פרטנר, סלקום ומירס-הוט-מובייל.
מדובר בהפסד כספי, שנגרם במשך שנים למאות אלפי לקוחות, בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח ואולי אף יותר, כסף, שפשוט "התנדף לאוויר" בתרגילים משפטיים מגוונים, שבהם (אולי) רק עורכי הדין המעורבים ירוויחו משהו, אם בכלל.
כבר ב-2015 זיהינו (גם בסיועו של
סיני ליבל, בתמונה למעלה משמאל), שהמועצה הישראלית לצרכנות "פישלה" ומשקרת לנו ולציבור "במצח נחוש", בגלל אינטרסים אישיים מאוד מוזרים ומטרידים, ופרסמנו זאת תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "
חשיפה: שילמתם לאיקיוטק ומצפים להחזר בתביעה הייצוגית? תשכחו מכך".
"פרשת איקיוטק" (שהיא מחדל
ענק של משרד התקשורת ובמיוחד של
שמילה מימון, שהתרשל באכיפה, מה שלא הפריע לו להתקדם לתפקיד משנה למנכ"ל), היא פרשה עגומה הנמשכת כבר שנים במעגלים חסרי כיוון. למעשה, כיום, מאות אלפי הנפגעים מאיקיוטק אמורים להגיש (אולי)
תביעה ייצוגית כנגד משרד התקשורת וכנגד המועצה הישראלית לצרכנות, על כך,
שהם התרשלו והפקירו אותם בתסבוכת משפטית רשלנית, ללא כל סיכוי לקבל החזר כספי על הכספים, שנגבו שלא כדין. ברור שמדובר במשימה שכרגע נראית בלתי אפשרית, אבל זו המציאות הנחזית כרגע, שאלו שאמורים היו להגן על הציבור ועל האינטרסים הציבוריים, מתעלמים ומפקירים את הציבור והאינטרסים שלו. למותר לציין, שאת תגובת משרד התקשורת בפרשה זו (כרגיל) לא הצלחנו לקבל.
מאז 2015 חזרנו ודיווחנו על ההתפתחויות של ההסתבכות ההולכת וגוברת של המועצה הישראלית לצרכנות בפרשה הזו (
כאן,
כאן ו
כאן).
סיני ליבל ממשיך ללות את הפרשה מקרוב והוא אינו מוכן להשלים עם העובדה, שמאות אלפי לקוחות חברות הסלולר פשוט "
נזרקו לפח" ע"י המועצה הישראלית לצרכנות ועורכי הדין שלה (כך לטענתו).
ההתפתחות הטרייה היא, ש
סיני ליבל הגיש
תביעה חדשה על ידו לבית המשפט השלום בת"א, כדי "להרים את המסך" מעל לתרגילים האנטי-צרכניים של המועצה הישראלית לצרכנות.
לצורך כך, חיבר
סיני ליבל כתבה מאוד מפורטת תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "
סיני ליבל מעלה חשד לפני בית משפט השלום בתל אביב - כי המועצה הישראלית לצרכנות, שהגישה 'תביעה ייצוגית' בפרשת איקיוטק ביולי 2014, ובא כוחה בהליך (עו"ד
בך), 'הפרו אמונים' בכך,
שפעלו כנגד האינטרסים של הקבוצה המיוצגת לטובת האינטרסים של עו"ד
בך בהליכים אחרים, שהוא מנהל".
הכתבה של
סיני ליבל במלואה
מצויה כאן, למתעניינים.
כתב התביעה של
סיני ליבל בבית משפט השלום בת"א במלואו -
כאן.
סיני ליבל הציע למנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות ולעו"ד
בך להגיש תצהיר לפיו
קיימות תביעות ייצוגיות נפרדות כנגד חברות הסלולר (פלאפון, סלקום, פרטנר, מירס-הוט-מובייל) ובעקבות תצהיר כזה - הוא (
סיני ליבל) מתחייב לבטל את תביעתו ומתחייב לשלם להם 4,000 ש"ח פיצויים (אלפיים ש"ח למנכ"ל המועצה ואלפיים ש"ח לעו"ד
בך), על טרחתם לחתום על התצהיר הזה. "ההצעה הנדיבה" הזו של
סיני ליבל הוגשה לבית המשפט ו
מפורטת כאן.
מטרת ההצעה של
סיני ליבל הייתה די ברורה: להוכיח,
שאין תביעות כאלו של המועצה כנגד חברות הסלולר (ולכן הצרכנים ששילמו לאיקיוטק מכיסם, לא יזכו לראות ולו אגורה אחת מוחזרת להם).
תגובת עו"ד
בך לפניית
סיני ליבל למועצה ואליו -
כאן.
לאור אי הנכונות של מנכ"ל המועצה (או מי שמילא את מקומו) ועו"ד
בך לחתום על תצהיר כמוצע לעיל, ביקש
סיני ליבל להכניס
גם את מנכ"ל המועצה (או מי שימלא את מקומו) כנתבע בתביעתו. הבקשה החדשה הזו של
סיני ליבל לבית המשפט
מצויה כאן.
כאן מצויה הראיה הכי חשובה בפרשה הזו,
שלא הוגשה ע"י המועצה לצרכנות או באי כוחה לשום בית משפט בשום דיון, מטעמים לא ברורים. על פי המסמך הזה, חברות הסלולר גבו כספים עבור החברות בקבוצת איקיוטק
בלי שלחברות הללו היו רישיונות או היתרים לגבות כספים מלקוחות הסלולר בישראל. באותה עת,
רק לחברת טלמסר (שאינה נוגעת לפרשה זו) היה רישיון לגבות כספים באמצעות מסרונים מלקוחות חברות הסלולר. זה גם הרקע
לקנסות שחברות הסלולר קיבלו ב-2014.
כלומר:
חברות הסלולר גבו כספים שלא כדין ובניגוד לחוק ולכן אפשר לדרוש מהן
בתביעה ייצוגית נכונה את הכספים הללו בחזרה, או לפחות את מחצית הסכום, שנגבה על ידן כ"עמלת גבייה" עבור חברות קבוצת איקיוטק. אולם, את זה המועצה הישראלית לצרכנות
לא עשתה (ואף
לא הציגה את הראייה המרכזית הזו,
בשום הליך משפטי).
לאור ההתפתחיות החדשות הללו, פניתי ביום 6.8.18 לצמרת המועצה הישראלית לצרכנות בשאלה הדחופה הבאה:
"
האם המועצה הישראלית לצרכנות מעוניינת להגיב על פנייתו החדשה של סיני ליבל לבית המשפט, כמתואר כאן (גם מצ"ב [בנספח כאן למטה] תמונה של התביעה, שהוגשה על ידו ב-21.7.18)?"
תגובה לא הצלחתי לקבל מהמועצה, למרות כל נסיונותי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
יצויין, שלמועצה עצמה יש הנהלה ויועץ משפטי משלה, משרד עו"ד
בך הוא ספק שירות חיצוני של המועצה, מזה שנים.
לכן, שלחתי פנייה במקביל גם למשרד עו"ד
בך בזו הלשון: "
מצ"ב פנייתי למועצה לצרכנות. היות והתביעה הוגשה גם כנגדכם, השאלה מופנית גם אליכם".
תגובת עו"ד בך התקבלה במהירות ביום 6.8.18 (ממש שעות ספורות לאחר ששאלתי) והנה התגובה במלואה:
"מר
וייס שלום,
פנייתו הנוכחית של מר
ליבל, כמו גם פניות רבות שביצע בעבר, מהוות מיחזור של טענות, שנטענו על ידו
ונדחו בשורה של החלטות
חלוטות על ידי בתי המשפט.
טענותיו הנוכחיות הועלו על ידו במספר בקשות ובקשות לעיון מחדש, שהגיש לבית המשפט המחוזי בת"צ 29489-07-14 המועצה לצרכנות נגד איקיוטק ואח', כאשר כל בקשותיו
נדחו על ידי כב' בית המשפט ב
החלטות חלוטות.
בהחלטתו האחרונה מיום 31.1.2018, ציין בית המשפט המחוזי, לאור מבול הבקשות בהן שב ומיחזר את אותן הטענות כי:
"ראיתי להבהיר כי ככל שאדחה בקשות נוספות, שיגיש המבקש בתיק זה, אראה לחייבו בהוצאות ריאליות".
זו כנראה הסיבה בעטיה בחר מר
ליבל להגיש כעת תביעה לבית משפט
השלום (שנעדר כמובן סמכות עניינית לעסוק בתביעה המתבררת בבית המשפט
המחוזי), בה הוא
ממחזר את אותן הטענות, שהועלו על ידו בפני בית המשפט המחוזי, בסברו כי בכך יוכל, כביכול, לעקוף את ההחלטה הנ"ל מיום 31.1.2018.
כפי שהודע למר
ליבל, המועצה תגיב להליך החדש שנקט באמצעות בית המשפט במועדים הקבועים לכך בחוק.
בברכה,
מיכאל בך, עו"ד ונוטריון".
בנוסף, למחרת, ביום 7.8.18 קיבלתי
תגובה נוספת מעו"ד
בך והנה התגובה במלואה:
"מר
וייס שלום רב,
לבקשתך, אני מתייחס לפנייתך כדלקמן:
אין בסיס לטענותיו של מר
ליבל. במסגרת ההליך החדש בו נקט, חוזר הוא וממחזר, כהרגלו, טענות, שהועלו על ידו בשורה של בקשות, ובקשות לעיון חוזר,
שנדחו כולן בפסיקות
חלוטות של בית המשפט.
לאור התנהלותו זו של מר
ליבל, ציין בית המשפט המחוזי בשולי החלטתו מיום 31.1.2018 בת"צ 29489-07-14 (שהיא התובענה בענין איקיוטק) כי: "ראיתי להבהיר כי ככל שאדחה בקשות נוספות שיגיש המבקש בתיק זה, אראה לחייבו בהוצאות ריאליות".
בהבינו כי יחוייב בהוצאות נכבדות, סבור מר
ליבל כי יוכל לחמוק מכך, אם "יעקוף" את בית המשפט המחוזי, וימחזר את אותן הטענות בפני בית משפט השלום, שנעדר כל סמכות עניינית לעסוק בנושא.
תשובות כמו גם בקשות המתחייבות מהתנהלותו זו של מר
ליבל, תוגשנה לבית המשפט במועדים הקבועים לכך בחוק.
בברכה,
עו"ד
מיכאל בך"
.
לאור זאת, פניתי
שוב ביום 8.8.18 להנהלת המועצה הישראלית לצרכנות בשאלה הבאה:
תזכורת (לשאלותיי הקודמות).
כ"כ נשאלת השאלה, האם התגובה, שקיבלתי מעו"ד מ. בך המצ"ב, היא גם התגובה של המועצה הישראלית לצרכנות?"
לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה הזו, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה מהמועצה הישראלית לצרכנות, אעדכן בהתאם.
כרגע, אין לי אלא להניח, שתגובת עו"ד בך (שתי התגובות הדי דומות שקיבלתי), נעשתה על דעת הנהלת המועצה הישראלית לצרכנות ובאישורה.
הפרשה הזו טרם הסתיימה ונדווח בקרוב על ההתפתחויות הנוספות שיהיו (ככל שיהיו) בפרשה עגומה ביותר זו.
נספח
צילום התביעה המקורית הטרייה של
סיני ליבל (שעודכנה בהמשך, כמפורט לעיל). לחיצה על התצלום מגדילה אותו:
עדכון 28.7.19:
סיני ליבל התלונן בפני השופט (בדימוס)
דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם), על הימשכות הזמן בקבלת ההחלטות ב"פרשת איקיוטק", והנציב מצא ש
סיני ליבל צודק ופנה ליועמ"ש לתקן בדחיפות את הטעון תיקון, לאור התלונה. המסמך המלא של הנציב
נמצא כאן, למתעניינים.