היום (4.1.15) פורסמו ההחלטות, שנשלחו לחברות פלאפון (קנס של 642,590 ש"ח על כלום) ובזק (קנס בלתי חוקי בעליל של 8,507,850 ש"ח, קנס ממוחזר שלא ברור על מה). המסמכים מוכיחים באופן בולט את נושא "האפלייה באכיפה" וצפצוף מתמשך על החוק (מצד משרד התקשורת).
מאת:
אבי וייס, 4.1.16, 12:00
היום, (4.1.16) באיחור בלתי מוסבר, עלה לאתר משרד התקשורת ההחלטות הרשמיות, שנשלחו לחברות התקשורת הבאות:
א. לחברת פלאפון (
המסמך כאן), מקבוצת בזק, קנס של כ-642 אלף ש"ח. מדובר במסמך, שהתאריך עליו
31.12.15 שהועלה לאתר המשרד
ב-4.1.16. הקנס הוטל ע"י
שמילה מימון, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה (בתמונה), בהתאם לסמכויות המוקנות לו בחוק. עד כאן, הכל נראה בסדר....
אולם, את הודעה לעיתונות ולציבור פרסם משרד התקשורת ביום
14.12.15 (
כאן).
דהיינו: שבועיים
לפני כתיבת וחתימה על ההודעה הרשמית הסופית, שנשלחה לפלאפון על הקנס,
שמילה מימון מיהר להתפאר בציבור על הקנס שהוא מטיל.
גם אחרי פרסום המסמך הרשמי, לא ברור מדוע פלאפון קיבלה קנס ע"י
שמילה מימון. לא ברור כמה תלונות נתקבלו במשרד בעניין, שבגינו הוטל הקנס, כמה מהתלונות נמצאו מוצדקות וכמה מהתלונות, שנמצאו צודקות, אכן הטלת קנס הייתה התגובה הנאותה להפרות תנאי הרישיון של פלאפון (אם אכן הופרו). הקנס הזה "מריח" כעונה על כל 6 הסעיפים של "קנס בלתי חוקי", שהוצגו
בפירוט כאן.
אבל, הסיפור של הקנס על פלאפון מתגמד מול הסעיף הבא.
ב. לחברת בזק (
המסמך כאן), קנס של
כ-8.5 מיליון ש"ח. גם כאן ההודעה לתקשורת יצאה ביום
16.12.15 (
כאן), בעוד שההודעה הרשמית המסכמת על הקנס נחתמה ב-
31.12.15 (
כאן) והועלתה לאתר המשרד ב-
4.1.16. אותה תופעה של התפארות בציבור,
לפני שכל ההליכים החוקיים והפרוצדורליים הסתיימו ונחתמו כחוק.
הקנס הזה הוא בלתי חוקי בעליל וכרוך במסכת ארוכה (לכאורה) של תחמונים,
שקרים,
זיופים, הטעיות ועבירות על החוק (מצד
שמילה מימון ושות' והמנכ"ל). זאת מהסיבות הבאות:
1. במסמך
שפורסם כעת, נאמר במפורש מה שכתוב בתצלום הבא:
דהיינו: משרד התקשורת בעצמו כותב, שמה שעשתה בזק זה להפר (לכאורה) את
הוראות הרישיון שלה. דהיינו: מי שבעל הסמכות להטיל את הקנס על בזק בעבירות הללו של הפרת הרישיון זה
שמילה מימון בעצמו,
ולא מנכ"ל משרד התקשורת
ולא "ועדת הקנסות" (קנסות בסכומים
קטנים בהרבה מהסמכות להטלת קנסות שיש למנכ"ל). לכן, גם הקנס הוא לא חוקי וגם "ועדת הקנסות" (שהפרוטוקול שלה
פורסם כאן), עסקה בחוסר סמכות בקנס, שאין לה בכלל מנדט חוקי לעסוק בו, כפי שנותח
בהרחבה כאן.
2. לא ניתן (על פי חוק התקשורת) להטיל פעמיים קנס בגין אותם מעשים (גם אם הקנס הקודם לא יצא לפועל). הנושא הזה נותח כבר
בהרחבה כאן.
3. כל התהליך של הדיונים ב"ועדת הקנסות" מלווה (לכאורה) בתחמונים, שקרים, זיופים והטעיות, כפי שנותח בהרחבה
כאן,
כאן ו
כאן. זה, כמובן, שומט את הבסיס החוקי והמוסרי לכל הקנסות הללו.
שורה תחתונה: את מי שצריך להעמיד לדין ולקנס אותו אלה הם המנכ"ל (
שלמה פילבר) והסמנכ"ל הבכיר (
שמילה מימון). אולם, הם "יחקרו את עצמם" ויחליטו מה לעשות עם מעשיהם, בהתאם לפטנט החדש, שהמציא היועץ המשפטי לממשלה (
כאן, עם המסמכים המקוריים כיצד הומצא הפטנט המדהים הזה, של העברת הראיות היישר לידי החשודים לכאורה, שגם יחקרו את עצמם ויחליטו מה לעשות עם החשדות הללו נגדם...).
עדכון 4.2.16: בזק
הגישה עתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי בת"א כנגד הקנס של 8.5 מיליון ש"ח האחרון,
שהוטל עליה.
עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על
הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה
משלמה פילבר ב-2015 בנושא "
השוק הסיטונאי".
החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד...