פוליטיקאים שימו לב: הציבור חושב, שרוב המידע שאתם מפרסמים ברשתות החברתיות לא אמין
מאת: מערכת Telecom News, 27.1.21, 12:47

בזק פרסמה דו"ח על מצב האינטרנט בישראל ל-2020. כמה מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות וכמה באמצעות אתרי חדשות ישראלים באינטרנט? כמה גולשים באינטרנט? מה נפח הקבצים הממוצע שמורידים? כמה זמן מבלים ביום מול המסך? כמה מהבתים בארץ חכמים? כמה גולשים חוו מתקפת סייבר? כמה ירצו להמשיך לעבוד מהבית? כמה מהתלמידים סובלים מזום וכמה לא רוצים להמשיך ללמוד דרכו? כמה העבירו את הקניות לרשת? איזה תחום המציא את עצמו מחדש? איזה תחום עבר כמעט לגמרי לדיגיטל? מה הפך להיות הבייביסיטר הקבוע בכל בית? הסמארטפון הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא!

עיקרי הדו"ח:

• 6.7 מיליון גולשים באינטרנט, בכל בית מורידים בממוצע קבצים בנפח של כ- 12 גיגה ליום, 35% מהבתים בישראל חכמים ו- 36% מהגולשים חוו מתקפת סייבר.
• כולנו בבית מול המסך - אנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך.
• רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה - 62% ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה ו-63% מעידים, שהעבודה מהבית נוחה יותר.
• התלמידים סובלים מול ה-Zoom - 83% מרגישים בודדים, 62% מהבנות חוות חרדה ודכאון.
• תחום התרבות המציא עצמו מחדש - 67% צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט.
• הבירוקרטיה הפכה לדיגיטלית - 94% משתמשים בבירוקרטיה דיגיטלית.  
• פגישה רומנטית מרחוק - גם הפגישות עברו למסך בחסות הקורונה - 40% מהרווקים יוצאים לדייטים מרחוק.
• המסך הפך להיות הבייביסיטר בכל בית - מרבית ההורים הודו, שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן, שהילדים בילו מול המסכים.
• לראשונה הקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות - 90% מאיתנו העבירו את הקניות לרשת.
• זמינות הרשתות החברתיות הופכת למשמעותית בצריכת החדשות - אך האם המידע אמין?

בזק פרסמה היום את הדו"ח למצב האינטרנט בישראל לסיכום 2020.

הדו"ח, שסוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק, שערכה החברה, על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה.

השנה בוצע הדו"ח בצל מגפת הקורונה, שגרמה לכולם להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים.

לצורך הדו"ח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר בוצע בקרב מדגם של 2,300 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18) ומדגם של המגזר הערבי. הסקר ונתוני התשתיות, שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, כוללים קטגוריות שונות המשקפות את תמונת המצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי ל-2020.

מהדוח עולה, שבסוף 2020 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.7 מיליון איש, שמהווים כ-76.9% ממשקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-12 גיגה בממוצע ביום, עלייה של 30% בתקופת הקורונה, לעומת השנה שעברה. 35% מהבתים בישראל חכמים ו-26% חוו פריצה לחשבון האישי ברשת ו-21% מהגולשים חוו פגיעה ממתקפת סייבר במחשב או בסמארטפון.

בנוסף, הדו"ח מתמקד במספר תחומים, שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות, כשהקורונה השפיעה על כל אחד מהם.  

כולנו בבית מול המסך: מגפת הקורונה המחישה יותר מתמיד את הצורך של כולם באינטרנט. מי יכול לדמיין את חייו היום ללא אינטרנט וללא מסך? ואכן, הדו"ח השנה מראה, שאנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לטובת צרכי עבודה או לימודים, שעברו מהפך והפכו להתקיים כמעט ורק מרחוק, באמצעות תוכנות כדוגמת ה-Zoom.

רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה: המסך הפך מכלי ל"קולגה", כאשר 68% מהנשאלים השיבו, שבעקבות מגפת הקורונה הם עברו לעבוד מהבית, מתוכם 63% דיווחו, שהעבודה מהבית נוחה יותר וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה. לעומת זאת, 69% אחוז מהנשאלים, שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית, מדווחים, שהאיזון בין בית ועבודה נפגע וש-57% מהם עובדים שעות רבות יותר ויעילות העבודה נפגעת בשל העזרה לילדים.

הדו"ח הדגיש, שאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו, שהן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית.
לא רק להורים קשה - גם התלמידים סובלים מול ה-Zoom, כאשר 83% מהתלמידים שנשאלו דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו, שחוות דיכאון וחרדה ו-60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו, שלא ירצו להמשיך ללמוד ב-Zoom.
בין התחומים הנוספים, שעברנו לצרוך מהבית, ניתן למצוא גם את תחום התרבות, שהמציא עצמו מחדש כדי להישאר רלוונטי, כאשר 67% מהנשאלים ציינו, שהם צופים במופעי תרבות מהבית באמצעות האינטרנט.

כמו תרבות גם ספורט התחלנו לעשות בבית מול המסך, כאשר 57% מהנשאלים עושים כושר בבית. רשת  YouTube היא הפלטפורמה המובילה לצריכת תוכן ספורט, כאשר 71% מהנשאלים, שעושים ספורט, דיווחו, שהם מעדיפים להתעמל בבית מול סרטונים, שמצאו ברשת. נתון מעודד נוסף מראה, שכ-30% מהמתעמלים בבית ממשיכים במסגרות הספורט (חוגים) ומתעמלים במסגרת שיעורי Zoom, 24% דיווחו, שהם מתעמלים באמצעות אפליקציית כושר, כאשר 46% מתוכם הם בני נוער.

ויש גם צדדים חיוביים - הבירוקרטיה הצליחה סוף סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהנשאלים דיווחו, שהחלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה.

תחום נוסף, שצבר תאוצה בשנה האחרונה וגם הוא "הודות" לקורונה, הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו, שהם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת, 70% מהנשאלים סבורים, שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.
גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים, שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל.

השנה, יותר מתמיד המסך הפך להיות הבייביסיטר הקבוע בכל בית. מהדו"ח עולה, שמרבית ההורים הודו, שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן שהילדים בילו מול המסכים, כאשר 69% מההורים אפשרו לילדיהם יותר זמן מסך. זאת, כדי להתפנות למשימות שלהם. בתוך כך, גם הגבלת זמן המסך לתינוקות שהתרופפה בשנים האחרונות, נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים.

ואם כבר ילדים, אז מעניין לראות, שהסמארטפון הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו, שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים, לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכד'.

כשאין לנו לאן לצאת הפכנו את הבית למקום הכי נוח שאפשר, כאשר כשליש מהציבור ציין, שרכש השנה רהיטים און ליין ובנוסף, כ-30% מהם אף הגדילו את כמות האביזרים לבית השנה באינטרנט.

עוד עולה מהדו"ח, שמעל 70% מהנשאלים ציינו, ששידרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית. רק 30% מהציבור, שעבר לעבוד מהבית, נהנה מסיוע במימון השדרוג ממקום העבודה.

עוד עלה מהדו"ח, שרק 11% מהתלמידים קיבלו מימון או ציוד מהרשויות המקומיות או משרד החינוך.   

כולנו הפכנו לדיגיטליים יותר ופיתחנו מומחיות במגוון תחומים, כך למשל, כ-70% ציינו, שהם למדו לראשונה להשתמש ב-Zoom במהלך השנה האחרונה ו-48% ציינו ,שהחלו להעביר כספים באמצעות אפליקציות דיגיטליות ו-25% מהנשאלים ציינו, שהם עברו לערוך קניות באינטרנט.

צרכנות חדשה - לראשונה המגמה התהפכה והקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות, כאשר 90% העבירו את הקניות שלהם לרשת בשנה החולפת.  66% ציינו, שהגדילו את ההוצאות באון ליין השנה.

עוד נתון מעניין העולה מן הדו"ח מראה, ש-56% מהציבור מעדיף לקנות און ליין מאשר בחנות פיזית כדי להוריד את הסיכון להדבקות מקורונה. התחומים, בהם נצפתה בעיקר העלייה במכירות און ליין, היו מחשבים וסלולר, בגדים ונעליים, ספרים ומכשירי חשמל.

עוד נתון מעניין העולה מהדו"ח בנושא צרכנות מראה, שהשנה יותר מתמיד הצרכנים פרגנו לעסקים מקומיים, כדי לתמוך בכלכלה מקומית, כאשר מעל 80% קנו באתר ישראלי, לעומת 56% שקנו באתר בינלאומי.

חשוב לציין, שהפלטפורמה לקניות און ליין, אמנם, קיימת והרבה עסקים מקומיים העבירו את המכירות לרשת, אך עם זאת נראה, שהסטנדרט נמוך והצרכנים מתלוננים על שירות לא טוב. עיקר התלונות מדברות על איחורים בהגעת ההזמנה, מוצרים, שלא תאמו את הופעתם באתר, שירות לקוחות, שלא ניתן להשיג, מוצר, שלא הגיע וכד'.

למרות הכל, הקורונה לא רק שינתה את תמהיל ההוצאות, אלא יצרה לחץ כלכלי לצמצום ההוצאות כאשר 37% קנו פחות ברשת בשנה האחרונה בגלל דאגה מהמצב הכלכלי האישי.

השהות בבית הגדילה את צריכת תכני הוידאו, כאשר 93% מהציבור  צופים בסטרימינג (צפייה ישירה). עוד עולה מן הדו"ח, שאחוז הצופים בתוכן וידאו בסטרימינג באמצעות הטלוויזיה גדל השנה ועומד על 51%. זאת, לעומת 26% בשנה הקודמת.
נתון נוסף מעניין מראה, שהציבור לא רק צורך יותר תכני וידאו, אלא גם מאזין יותר למוסיקה באמצעות הרשת עם 90% מהנשאלים הצורכים מוסיקה און ליין. גם תחום האזנה לפודקאסט עם 40%. סה"כ 40% מהנשאלים מאזינים יותר השנה לתכנים און ליין מבשנה שעברה.

הערוצים המאזינים ביותר על פי הדו"ח הם Spotify, Youtube Music, ערוצי היסטוריה, כלכלה וכדומה. עוד נתון מעניין מראה, שאנו מאזינים בעיקר לתכנים בבית לפני השינה ובזמן של ניקיונות בבית.

ובין צפייה להאזנה הגיימרים לא הפסיקו לשחק והפכו כבדים יותר. כ-70% מבני הנוער בגילאי 13-18 משחקים בממוצע מעל 20 שעות בשבוע.

כולנו מוצפים בתכנים ותוך כדי גם מוצפים בעדכוני חדשות. מהדו"ח עולה, שזמינות הרשתות החברתיות הופכת למשמעותית בהתעדכנות החדשותית שלנו. עם זאת עולה, שאנו לא לגמרי סומכים על הרשתות החברתיות בכל מה שקשור לחדשות.

מהדו"ח עולה, ש-60% מקרב הנשאלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, כאשר רק 19% חושבים, שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין. 76% מתעדכנים בחדשות באמצעות אתרי חדשות ישראלים באינטרנט.
עד כמה אנחנו חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין? 63% מאיתנו לא מזהים אם המידע החדשותי ברשתות אמיתי או מזויף (פייק). וגם אחרי שבדקו את המידע, כמחצית עדיין לא מצליחים להבין בין מידע אמיתי ומזויף. פוליטיקאים, שימו לב: הציבור חושב שרוב המידע שמפרסמים הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לא אמין.
אמנם, כולנו שידרגנו את היכולות הדיגיטליות שלנו השנה, אך מסתבר, שתקופת הקורונה עולה לנו בבריאות הנפשית: 80% מהציבור ציין, שמחסור במפגשים חברתיים גורם להם לתחושת בדידות ו 57% חשים תחושות דיכאון וחרדה. מלבד תחושות נפשיות, הקורונה עולה לנו גם בבריאות הפיזית - 70% דיווחו על כאבים, שלא היו בעבר או שהחמירו, חוסר ריכוז (78%) ונדודי שינה (66%).
 
קרן לייזרוביץ, (בתמונה משמאל), סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק: "השנה האחרונה התאפיינה בהאצת תהליכים דיגיטליים בכל המגזרים. הקורונה השאירה את כולנו בבתים ושינתה את האופן בו אנו עובדים, קונים ולומדים ובעיקר הדגישה את הנחיצות של אינטרנט יציב, שהפך למוצר צריכה בסיסי בכל בית.

המסך, שעד היום נתפס כחוצץ בין אנשים, הפך לגורם מחבר ונראה, שאנו לא יכולים בלעדיו. גם בעידן פוסט קורונה תהליכי הדיגיטציה ימשיכו להתקדם במהירות, ואם עד כה היו כאלה, שחששו מביצוע פעולות ברשת, כמו קניות, העברת כספים או הורדת תוכנות, הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל.

אנו נמשיך לצרוך יותר ויותר תכני וידאו ומספר המכשירים המחוברים בכל בית יגדל, דבר, שיוביל לצורך בתשתיות מתקדמות ואספקת קצבי גלישה של מאות מגה לכל בית".

 הדו"ח המלא והמפורט בעשרות משתנים בצורת מצגת של אינפוגרפיקה מאירת עיניים - כאן.