ענף ההייטק נמצא בנפילה חופשית
מאת: מערכת Telecom News, 20.7.20, 17:48
 
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לדון בהתמודדות ענף ההייטק נוכח מגפת הקורונה והשלכותיה הרבות על התחום.
 
בפתח דיון הוועדה הובאו ע"י אנשי משרד מבקר המדינה הנתונים מדו"ח מבקר המדינה האחרון ממרץ בשנה זו, שמצביע על כך, שהיקף ההשקעות הזרות בחברות ההייטק בישראל ותלותן בהשקעות אלו מחייבים את הגופים הרלוונטיים לבחינה מעמיקה של נושא זה ובכלל זה לבחינת כלים, שייתנו מענה אסדרתי, אם יצומצמו ההשקעות הזרות בתעשיית ההייטק הישראלית - המצב בו ישראל כעת עומדת.
 
הדו"ח המלא של מבקר המדינה - כאן.
 
ח"כ עפר שלח, יו"ר הוועדה: "נאמרו בוועדה דברים מדאיגים מנציגי התעשייה ורשות החדשנות. דובר פה על ענף, שהוא בנפילה חופשית. לזה צריך להוסיף סכנות נוספות, שהוזכרו כאן. לדוגמה: תחום היצוא בהייטק. בעולם, שעומד להתכנס בתוך עצמו בגלל המשבר הכלכלי ומלחמות הסחר, זה נמצא בסכנה. ההסתכלות צריכה להיות בשלב הבלימה, שבו אנו נמצאים, ולנצל את ההזדמנות כדי להכשיר אנשים מהאוכלוסייה החרדית והערבית.

יש לנצל את הקושי בקורונה לתכנית הכשרות עשירה, שתגדיל את כמות האנשים, שמסוגלים לעבוד בתחום החדשנות וההייטק, והם כבר ימצאו את הדרך לענפים, שיצמחו עם סיום המשבר. בנוסף, צריך לבדוק טוב את נושא הרגולציה והשקעות מקומיות. אנו חייבים לצאת מהמשבר הזה כשהייטק הישראלי יכול למשוך את הכלכלה מהבוץ כי בצד השני של המשבר, ההייטק יהיה הענף, שיכול לקדם אותנו.

במקום לחבר את ההשכלה הגבוהה עם משרד המים, היה צריך לחבר אותה עם משרד המדע והטכנולוגיה, מכיוון שההשכלה הגבוהה מקומה לא במשרד החינוך - יש יותר קשר בין מדע וטכנולוגיה להשכלה הגבוהה מאשר בין לימודים בכיתה ג׳ להשכלה הגבוהה".
 
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, הציג בוועדה נתונים מדאיגים על ענף הייטק בעידן הקורונה: "המצב היום הוא פגיעה בכוח אדם. שיעור הפיטורים הגיע ל-7%, פגיעה במכירות פגיעה בהשקעות. אנו נמצאים כרגע בנפילה חופשית.

כשפרץ משבר הקורונה יצאנו ב'קול קורא' לחברות. קיבלנו קרוב ל-800 בקשות לסיוע תוך שבועיים בלבד. חודש אחרי כבר נתנו ל-78 חברות 52 מיליון ש"ח כדי להתמודד עם בעיות הקורונה. האוצר נתן 600 מיליון ש"ח כדי לסייע להתמודדות עם הקורונה ולאחר מכן נקבעו עוד 500 מיליון ₪. חברה יכולה לקבל תוך 4 שבועות סיוע אם היא מראה ,שאין לה יכולת לשרוד עד סוף הקורונה. מתוך ה-500 מיליון יצאו כבר קרוב ל-200 מיליון ₪ ועוד 300 מיליון ש"ח יצאו עד סוף אוגוסט. יש הסכמה עם האוצר, שאם נסיים את ה-500 מיליון ש"חעד סוף אוגוסט, ישקלו להוסיף עוד 250 מיליון ₪".
 
ד"ר צבי מרום, יו"ר הנשיאות של איגוד ההייטק הישראלי, התריע אף הוא ממצב מדאיג בעקבות הקורונה: "מרבית הכנסות ההייטק הישראלי הם מבעלות אמריקאיות ולכן ניתן להעביר את התעשייה מכאן. הבעיה העיקרית של ישראל היא, שהיא אי - והוא לאט נסחף מיבשת הכלכלה העולמית. יש בעיה רצינית עכשיו בעולם של ביקושים ומדינות רוצות להיות יותר עצמאיות ובכך הן מקצצות בייבוא. מהר מאוד אנו מרגישים זאת בירידות בביקוש של לקוחות לעבודות. וכשאין עבודות, יותר ויותר אנשים יוצאים לחל"ת ומפטרים אותם".
 
אייל וולדמן, מנכ"ל חב' מלאנוקס: "המדינה צריכה להמשיך לדאוג לתשתית גבוהה של חינוך טכנולוגי. שר ההשכלה מעוניין להסיט כסף מהאוניברסיטאות למכללות ולדעתי זו טעות. אנו מגייסים מכל המגזרים אבל אלה שייתנו את היתרון הטכנולוגי ואלה שינהיגו ויובילו בהייטק אלה בוגרי המוסדות הגבוהים באוניברסיטאות. אנו מגייסים גם מהמכללות השונות ולהם אנו עושים אימון תוך כדי התעסוקה, כדי שיגיעו לרמות, שאנו רוצים.

אם נלך לבינוניות ונשקיע ברובד הנמוך, זה יהיה בכי לדורות. חייבים בתחום הטכנולוגי לדאוג למצוינות כלפי מעלה. בנוסף להשקעה במצוינות, המדינה צריכה להביא גם גברים חרדים ולא להשאיר את פערי ההכשרה רק עלינו. בכלל, על המדינה להרחיב מאוד את ההשקעות בתחום בחינוך הערבי והדרוזי".
 
דב מורן, יזם ההייטק: "בהייטק, כל העולם רץ קדימה וישראל רק הולכת קדימה. בעיה מרכזית נמצאת בקרנות הון סיכון, שהן הדלק המניע את גלגלי התעשייה של ההייטק. יש מעט מאוד כסף ישראלי שם. המוסדיים בישראל אינם משקיעים באנליסטים במחקר. אף אחד לא יודע איפה כספם נמצא. יצרנו סיטואציה מטורפת, שהגופים, שמנהלים את כספינו, אין להם תמריץ לעשות עבודה טובה לבעלי הכסף ולכן הם לא משקיעם בהייטק כי השקעה כזו דורשת מחקר ומעקב.

בנוסף, גם המדינה מעמיסה קשיים דוגמת תשלום מע"מ. כך, שכסף ישראלי יותר יקר ורוב ההנאה מההצלחות היא של המשקיעים והם בעיקר ממדינות זרות. המדינה צריכה לחשוב איך לעודד קרנות המשקיעות בתחום ההייטק".
 
פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון: "תמיכה בהענקת תשתיות מחקר יכולה לסייע להגדיל את הסגל ומכך את מספרי הסטודנטים למקצועות ההייטק. הקשיים הם בחלקם רגולטוריים בין האוניברסיטאות לות"ת אבל חסרים חברי סגל בתחומים של ההייטק במתמטיקה ופיזיקה. רוב הכסף, שמושקע בתעשיית ההייטק, משוקע בפיתוח ופחות במחקר וכך נתקלים בקשיים בהעברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה".
 
נועה שוקרון, רפרנטית תעשייה והשכלה באג"ת באוצר: "בכל מדד, שיש לנו בהשוואה לענפים אחרים, ענף ההייטק הוא הנפגע הכי פחות בקורונה. עם זאת, משרד האוצר רואה את החשיבות של הענף כקטר צמיחה והוקצו 1.2 מיליארד ₪. ניצלנו את משבר הקורונה כדי לפתור משהו, שהוא הרבה יותר עמוק בכל נושא כוח האדם - יש תכניות, שאנו נקדם עכשיו בנושא במסגרת התוכנית הכלכלית".