על המהנדס החדש ועל המחסור במהנדסים 2017
מאת: חיים חביב, 31.5.17, 18:00
 
שיטות ההכשרה והחינוך באקדמיה טעונות בחינה ושינוי. יש צורך בהגדרה חדשה של כישורי המהנדס ופיתוח פלטפורמה חינוכית חדשנית לחינוך מהנדסים.
 
כנס אפקה 2017 בשבוע החולף יוחד לנושא פיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה. מדובר בכנס מקיף ועמוק, שיזם והוביל, זו השנה השנייה, פרופ' עמי מויאל, (בתמונה משמאל), נשיא מכללת אפקה להנדסה ויו"ר הכנס.
 
תחת אכסניה משותפת השכילו מארגני הכנס לרכז את הגורמים הנוגעים, בהם: אקדמיה, צה"ל, המועצה להשכלה גבוהה, התעשייה ומשרדי ממשלה. שר המדע והטכנולוגיה, אקוניס, העדיף תמונה עם נשיא ארה"ב על פני דיון מהותי בסוגיות מפתח.
 
פרופ' עמי מויאל: "הסטודנטים של היום, ילידי 1980-1995, נולדו לעיצומה של מהפכת המחשוב והאינטרנט הסלולרי. הם מתאפיינים  במיומנות טכנולוגית, יכולות מולטי טאסקינג, לימוד בקבוצות בכל מקום ומוטיבציה גבוהה. יש להם גם חסרונות: חוסר הבנה מתמטית, קושי בניתוח ובהבנת טקסט וקשיים בקריאה באנגלית. כל אלה מחייבים הגדרה חדשה של כישורי המהנדס ופיתוח פלטפורמה חינוכית חדשנית לחינוך מהנדסים".
 
הדעה הרווחת היא, שישראל סובלת ממחסור שנתי מצטבר של כ-8,500 עד 10,000 מהנדסים לשנה הנדרשים להמשיך ולקיים את יתרונה הטכנולוגי והאיכותי של התעשייה ומערכת הביטחון. המאמץ לתגבור הפוטנציאל נמשך. מאמץ של משרד החינוך ואחרים הניב השנה מקבץ שיא של נבחנים בבחינת הבגרות למתמטיקה ברמת 5 יח"ל, פי 2 מאשר בשנים קודמות. זה המאגר העיקרי ממנו עשויים להגיע המהנדסים החדשים למשק ובוגרי מדעים (מקצועות STEM).
 
מאמצים רבים, שעדיין רחוקים ממיצוי, ממוקדים בשילוב אנשי המגזר החרדי, נשים (לפי פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר ות"ת, שיעור הנשים בקרב הסטודנטים למדעים פיזיקליים, מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה עדיין נמוך), בני מיעוטים (מוהנא פארס, מנהל אגף תכניות לאומיות במשרד החינוך, חשף, שבקרב כ-16,500 נבחני הבגרות השנה במתמטיקה 5 יח"ל רק 12 תלמידים, 11 בנות ובן יחיד, נמנים על המגזר הבדואי), והסבת מהנדסים בגילאי 45+ למקצועות העתיד. נקודת אור היא גידול בשיעור של 23% בחומש האחרון במספר הסטודנטים הלומדים לתואר שלישי בהנדסה.
 
מיכל צוק, משנה למנכ"ל וממונה על התעסוקה במשרד העבודה: "מספר המשרות הפנויות במשק בהנדסה בשנה זו עומד על כ-6,500 מהנדסים".
 
האם המחסור במהנדסים הוא בסד"ג של כ-10,000 לשנה, או שהמעסיקים 'מנפחים' את המספרים כדי להוזיל את נטל עלות תעסוקת מהנדסים ותיקים?
 
ההנדסה לאן?
פרופ' משה שפיטלני, ס/המשנה לנשיא הטכניון לענייני הטכניון: "אין בעצם הבדל מהותי בין הדרישות ממהנדס טרי למהנדס, שלמד לפני 20 שנה. גם היום, המהנדס המשכים בבוקר לעבודתו עוסק בפיתוח, תוכן, ניסויים, סימולציה, אחזקה וניהול מכירות. מה כן השתנה: התחומים, הנושאים, המורכבות, זמינות הידע, שיטות וכלים, עבודה בקבוצות רב-תחומיות והתחלופה במקומות העבודה. כל אלה תובעים מהמהנדס החדש קצב עבודה מהיר, גמישות גבוהה. לכך צריך לכוון את שיטות ההכשרה והחינוך באקדמיה (אוניברסיטאות ומכללות)".
 
פרופ' יוסי מטיאס (בתמונה משמאל) ס/נשיא להנדסה בגוגל העולמית ומנהל מרכז המו"פ של גוגל בישראל: "יש לשלב את מקצוע התוכנה בלימודים החל מהגיל הרך.

מדובר בהנחלת חשיבה אלגוריתמית לנוער ופיתוח יכולות של שפה חדשה, אוניברסאלית, שיפתחו אופקים חדשים".
 
פרופ' ארנון בנטור, ממוסד שמואל נאמן בטכניון: "על המוסדות האקדמיים לספק לשוק בוגרים בעלי תואר ראשון ושני.

בלימודי תואר ראשון יש לפתח כישורי חשיבה כמותית רחבה במדעי ההנדסה, גישה רב-תחומית, יצירתיות, חדשנות, אינטגרציה של מערכות ועבודת צוות. את עיקר ההשכלה הטכנולוגית יש לרכז בלימודי התואר השני".