סקר גם בישראל: האם ארגונים מפיקים לקחים מהתקפות סייבר מתוקשרות?
מאת: מערכת Telecom News, 27.9.16, 12:31

איזו השפעה יש להתקפות סייבר על סדרי העדיפויות בתחום האבטחה וקבלת ההחלטות העסקיות? 46% מהמשיבים בארגונים בארץ סבורים, שתוקפי סייבר נמצאים ברשתות שלהם. מה ההבדלים בממצאים השונים בין הישראלים למשיבים משאר העולם?

חברת CyberArk, חברת אבטחת מידע המתמחה בהגנה על ארגונים מפני איומי הסייבר המתקדמים ביותר - אלה המשתמשים לרעה בחשבונות פריבילגיים מתוך הרשת הארגונית כדי לתקוף את לב הארגון, שפעילה מהמטה ומרכז הפיתוח בישראל, וגם מהמטה בניוטון, ארה"ב וממשרדים נוספים באירופה, אסיה פסיפיק ויפן, הזמינה ביצוע סקר מחברת המחקר הבלתי-תלויה Vanson Bourne. הסקר הקיף 750 אנשי מחשוב ומקבלי החלטות בתחום אבטחת המידע במגוון ארגונים במגזר הציבורי והפרטי מכל העולם כולל בישראל, לרבות מנהלים בכירים, דירקטורים ומנהלי מחלקות בארגונים.

הסקר CyberArk Global Advanced Threat Landscape Survey 2016, (הסקר המלא, הכולל תרשימים וניתוחים), עמד השנה בסימן "אבטחת סייבר: עבר, הווה ועתיד". הוא בחן האם ארגונים ברחבי העולם מפיקים לקחים מהתקפות סייבר מתוקשרות, ואיזו השפעה הייתה להן על סדרי העדיפויות בתחום האבטחה וקבלת ההחלטות העסקיות.

האם אבטחת הסייבר היא רק מס שפתיים? ההרגלים הרעים נמשכים, למרות העלייה במוּדעות
התקפות סייבר, שהגיעו לכותרות, הביאו לגידול משמעותי במודעות לנושא אבטחת הסייבר. אך למרות המודעות המוגברת, ארגונים אינם משכילים לאכוף את דרכי העבודה הנדרשות לצורך אבטחה. עובדה זו מסכלת למעשה את כל המאמצים, שאותם ארגונים מבצעים בתחום אבטחת הסייבר.

בין הממצאים:

79% מהמשיבים ציינו, שהארגונים שלהם הפיקו לקחים מהתקפות הסייבר הגדולות, ונקטו צעדים נדרשים לשיפור האבטחה.
67% מאמינים כיום, שהמנכ"ל / הדירקטוריון שלהם מובילים נכון את נושא אבטחת הסייבר (עלייה בהשוואה ל-57% ב-2015).


הפעולות העיקריות, שננקטו בעקבות המודעות הזו, הן:

 גידול ביישום פתרונות לאיתור קוד זדוני (25%),
אבטחת נקודות קצה (24%)
אנליטיקה בתחום האבטחה (16%).
55% מהמשיבים ציינו, שפיתחו תהליכים לניהול חשבונות פריבילגיים.

למרות זאת,40%  מהארגונים עדיין שומרים סיסמאות לחשבונות פריבילגיים וסיסמאות admin במסמכי וורד או בגיליונות אקסל, ו-28% משתמשים בשרתים משותפים או בזיכרונות USB.

כמעט מחצית מהארגונים (49%) מעניקים לספקי צד-שלישי (כמו ספקים בשרשרת האספקה וחברות לניהול מערכות IT) גישה מרחוק לרשתות הפנימיות שלהם.

למרות שרוב המשיבים מאבטחים ומנטרים גישה זו, במגזר הציבורי קיימת רמת הבקרה הנמוכה ביותר על הגישה של ספקי צד שלישי בהשוואה למגזרים אחרים: 21% במגזר הציבורי, שאינם מאבטחים גישה כזו, ו-33% שאינם מנטרים פעילות זו.

לחשוב סייבר: מציאת האיזון בין פחד לשאננות
יותר ויותר ארגונים מאמצים דפוס חשיבה של "אחרי פריצה", שמתמקד במוכנות להתמודד עם התקפות סייבר, שכבר מתגלגלות ועם פעילות במקרה של פריצה. מוכנות זו מובילה לנקיטת צעדים חיוביים בתכנון של "אחרי פריצה". מנגד, עולה החשש, ששאננות עלולה לפגוע ביכולתם של הארגונים להתגונן כנגד התקפות סייבר:

3 מכל 4 מקבלי החלטות בתחום ה-IT מאמינים כיום, שביכולתם למנוע התקפות שיחדרו לרשת הפנימית שלהם - עלייה בהשוואה ל-44% ב-2015.

למרות זאת, לדעת 36% מהמשיבים, תוקפי סייבר נמצאים ברשתות שלהם באותה עת, או שחדרו אליה במהלך 12 החודשים הקודמים. בקרב משיבים ישראלים הנתון הוא 46%.

 46% מאמינים, שהארגון שלהם נפל קורבן למתקפות כופר במהלך השנתיים האחרונות. לעומתם, מבין המשיבים הישראלים, רק 28% חשבו כך.

82% מהמשיבים מאמינים, שחל שיפור ביכולת ההתמודדות של ענף אבטחת המידע עם התקפות סייבר. ואילו, 17% מכלל הנשאלים מאמינים, שתחום אבטחת המידע נמצא בפיגור מאחורי התוקפים. לנתון זה תורמים גם המשיבים הישראלים, ש-38% מהם סבורים, שאבטחת המידע בפיגור אחרי התוקפים, יותר מפי 2 מהממוצע הגלובלי.

כמעט לכל הארגונים - 95% יש תוכנית חירום לתגובה במקרה של מתקפת סייבר.

מוכנות זו נפגעת בגלל היעדר תקשורת ובדיקות - רק 45% מתקשרים מידע לכל צוות המחשוב ומבצעים בדיקות שוטפות.

68% מהארגונים ציינו, שאובדן לקוחות הוא אחד החששות הגדולים ביותר שלהם בעקבות מתקפת סייבר.

60% מתוכם משתמשים בענן כדי לאחסן נתוני לקוחות.

57% המאחסנים מידע בענן אינם בטוחים לחלוטין בקשר ליכולת של ספק שירותי הענן להגן על המידע שלהם.

השלב בהתקפת סייבר, שהמשתתפים זיהו כקשה ביותר להתמודדות הוא השלב בו הקוד הזדוני מתקין את עצמו - 41%, ולאחר מכן ההשתלטות על חשבונות פריבילגיית – 25%.

איזה סיכונים צופן העתיד?
לאור התקפות סייבר הנמשכות כנגד מוסדות מבוססים כגון: ממשלות, שירותים חיוניים (כמו ספקי אנרגיה ומים) והמערכת הפיננסית, המשתתפים זיהו את סוגי מתקפות הסייבר או הטקטיקות, שרלוונטים ביותר לארגונים שלהם. בנוסף, הם ציינו מה הוא לדעתם האיום הכללי החמור ביותר שיכול להתרחש בטווח המידי.

המשיבים דירגו את הרשימה הבאה של סוגי ההתקפות או הטקטיקות הנחשבות למדאיגות ביותר עבור הארגונים שלהם במהלך 12 החודשים הקרובים:

התקפות מניעת שירות נרחבות (DDoS) (19%),
התקפות התחזות phishing (14%),
התקפות כופר (13%),
ניצול חשבונות פריבילגיים (12%),
חדירת ההגנה ההיקפית של הארגון (12%).

המשיבים הישראלים, בהבדל גדול מכל מדינה אחרת בסקר, מודאגים לגבי מתקפה על החשבונות הפריבילגיים של הארגון שלהם - 30% מהישראלים לעומת הממוצע הגלובלי של 12%.

משתתפי הסקר רואים בהתקפות על מערכות פיננסיות, לרבות שיבוש פעילות שוקי ההון בעולם (58%) כאיום הכללי המסוכן ביותר,
ולאחר מכן

התקפות, שתגרומנה נזק משמעותי לאספקת החשמל (55%),

וכאלו שתיפגענה בשירותים אזרחיים כמו שירותי בריאות ובתי חולים (51%).

לעומת זאת, המשתתפים הישראלים רואים במקום הראשון תרחיש של מתקפה על שירותי בריאות (68%) ובמקום השני על מערכות פיננסיות.

הבדל נוסף בהקשר למשתתפים הישראלים, היה בתשובה לשאלה: איזה סוג מתקפה לדעתם, הציבור בארצם לא לוקח בחשבון. באופן בולט, רק 6% מהמשיבים הישראלים סבורים, שהציבור בארץ לא לוקח בחשבון מתקפה משולבת סייבר ומתקפה פיסית מצד ארגון טרור, בעיקר בארועים גדולים. זאת, לעומת ממוצע של 14% (מעל פי 2) בממוצע הגלובלי.

השפעה של פריצה על מידע של לקוחות ואחריות תאגידית
הסקר מצא תמונת מצב עולמית מגוונת בהיבט המוכנות להידוק פיקוח הרגולציה והשפעה של תוכניות אבטחת סייבר ואחריות תאגידית:
בעוד ש-70% מהמשיבים ברחבי העולם מסכימים, שהאיום מתביעות משפטיות וקנסות משפיע על דרג המנהלים / דירקטוריון, שמעורב בקבלת ההחלטות בנושאי אבטחת מידע, הרי ש-22% מהמשיבים אינם משקללים קנסות רגולציה ועלויות משפטיות (19%) בעלות ההתקפה.

המשיבים מכל העולם מודאגים במיוחד מאובדן נתוני לקוחות (68%) כתוצאה מהתקפת סייבר,
לאחר מכן: 
מאובדן מידע פיננסי (52%),
אמון הלקוחות (35%),
מוניטין (33%)
היכולת לפעול (32%).

69% מהמשיבים ציינו, שהעדיפות הגבוהה ביותר שלהם בעת פריצה למערכת שלהם או התקפת סייבר היא לעצור את הפריצה או להסיר את הקוד התוקף, ורק לאחר מכן איתור מקור החדירה (53%).   
   
הרבה פחות משיבים ציינו נושא של עדכון הדירקטוריון או המנכ"ל (26%), עדכון כלל צוות העובדים (25%) ועדכון לקוחות (18%).

ג'ון וורול, סמנכ"ל השיווק של CyberArk: "ממצאי הסקר השנה ממחישים, שהמודעות המוגברת לנושא אבטחת הסייבר לא בהכרח באה לידי ביטוי ברמת אבטחה גבוהה בהתאם. ארגונים מחבלים בפעילות שלהם עצמם בכך, שאינם מיישמים נהלי אבטחה מומלצים וידועים סביב נקודות תורפה פוטנציאליות הקשורות לחשבונות פריבילגיים, גישה לרשת הפנימית מצד ספקים חיצוניים ונתונים המאוחסנים בענן.
הגבול בין מוכנות לשאננות דק מאוד. רוב התקפות הסייבר מכוונות לפגמים בנוהלי האבטחה. אסור לארגונים להתעלם מתמונת האבטחה הכוללת ולהתמקד אך ורק בהתגוננות כנגד האיום הספציפי התורן".