סיכום כנס "צו 8 לברצלונה" על עתיד ההייטק הישראלי
מאת: מערכת Telecom News, 26.2.18, 15:13
 
הסכמה בין בכירי ההייטק: רוצים את אנשי דימונה כיזמים ואת המוסדיים כמשקיעים - להצלחת ההייטק, הכלכלה והחברה הישראלים.

אירוע "צו 8 לברצלונה" נערך במרכז המבקרים של אורקל ישראל בפתח תקווה, לקראת קונגרס המובייל העולמי בברצלונה. את האירוע אירחו: עוזי נבון מנכ"ל אורקל ישראל, ואילן שפיגלמן סמנכ"ל השיווק של החברה וראשי פורום "שגרירי היי-טק" - היו"ר הרצל ארביב והמנכ"לית המייסדת יעל שני.

האירוע נערך בסימן "פרשת הדרכים" בפניה עומד האקוסיסטם הישראלי והחשיבות ביצירת שיתופי פעולה בינלאומיים. הדוברים נגעו גם בצורך לכלול מגזרים נוספים בהייטק וגם תעשיות, שהן לא בהכרח טכנולוגיות.
 
באירוע השתתפו כ-100 בכירי קהילת ההיי-טק, יזמים, משקיעים, מנכ"לים וסטארטאפיסטים יחד עם שגרירים זרים ממדינות שונות. הם התכנסו לסיעור מוחות בנושא מובילות ההייטק הישראלי וניהול דיפלומטיית הייטק: איך להביא את סיפורה היפה של החדשנות הישראלית לעולם.

עוזי נבון, בירך את הנוכחים: "הייצוא הישראלי עבר מזמן מתפוזי Jaffa להייטק והיום אנו מייצאים לעולם גם תפוזים וגם הייטק. אתם, כשגרירי ההייטק הישראלי, תהיו בברצלונה, שמפורסמת בתפוזים שלה. שיהיה בהצלחה".

להלן סיכום מקצת מדברי הדוברים:
 
דדי פרלמוטר, שותף מייסד מקרן אקליפטוס: "ישראל היא מדינה קטנה מדי מכדי לבסס עליה את העסק שלך. מצד שני נוצר כאן ידע וניסיון של האקוסיסטם, שמעמיק בתחומי הליבה, מה שהופך אותה ל-beta site (חממת ניסיונות) בתחומים, שפעם לא היו טכנולוגיים. הידע בישראל בתחום של ה-AI ו-IoT מאפשר לנו להוביל את מגמת ה"התמזגות טכנולוגיות". היתרון של ישראל הוא יכולתה להשתנות. זו יכולת ייחודית והזדמנות אדירה.
 
במערכת החינוך יש פערים בין מרכז לפריפריה. להייטק לא באים אנשים מדימונה או בני ברק, הם באים מחיפה ומצפון תל אביב. מה הממשלה יכולה לעשות? חינוך טוב יותר במקומות האלה וסיוע בהכשרות והסבות מקצועית".
 
אבי חסון, לשעבר המדען הראשי ויו"ר רשות החדשנות: "כל המדינות כבר הבינו את כוחה של החדשנות, מה שהבינו בישראל הרבה קודם, ורבות מהן משקיעות בזה. כיום, מדינות, שבעבר לא התעניינו בישראל, ולא רק מאסיה, רואות בנו מקור פוטנציאלי לטכנולוגיות חדשות. יש לישראל יכולת להפוך למובילה עולמית בתחומי הטכנולוגיה החדשים כמו: AI, IoT וכד'. התרבות של יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים מאפיינת את האקוסיסטם הישראלי, כמפתח להצלחה. ישראל הקטנה רגילה לצאת החוצה ובעולם של היום ההרגל והפתיחות הזאת הם נכס".
 
יעל שני: "הכוח הדיפלומטי של מדינות עובר כיום מממשלות ופוליטיקאים לאנשי קהילת ההייטק. העולם מעוניין בחדשנות הישראלית ובסיפור שלה. זה לא מקרי שיש פה גם שגרירים מכמה מדינות. יזמי ההייטק הם לא רק השגרירים הכי טובים שיש לישראל, הם הנשק הסודי האסטרטגי של ישראל".
 
בני שניידר יזם וסגן נשיא לפיתוח תוכנה: "אני קורא לפתח מודלים חדשים, שיעודדו השקעה ארוכת טווח בהייטק הישראלי. ישנו כשל שוק, כיוון שקרנות מוסדיות בארץ מעדיפות השקעות בנדל"ן ברומניה במקום בהייטק הישראלי, מתוך תפיסה מוטעית, שהשקעה בנדל"ן תמיד בטוחה ורווחית יותר. זאת, לעומת קרנות פנסיה בארה"ב המשקיעות חלק מכספן, באופן מסורתי, בתחום ההייטק. 
 
ישראל היא מנוע בעל 5 צילינדרים, בעוד שההייטק משתמש רק ב-3 מהם. היתרון של ישראל מתבטא במולטי דיסיפלינריות: לדוגמא, בחברה למכשור רפואי, הצלחנו לקדם חדשנות עם 7 אנשים בלבד, שכל אחד מומחה בטכנולוגיות ליבה ומסוגל לפתח אותן לתחומים שונים, בעוד שבארה"ב צריכים להביא כ-50 אנשים, שכל אחד מהם מומחה לנושא אחד כדי לפתור את אותה בעיה".
 
זוהר לבקוביץ', יזם ומשקיע, לשעבר מייסד ומנכ"ל Amobee: "יש לעורר את רוח היזמות בקרב צעירים גם אם אינם  בוגרי 8200 ולחשוף אוכלוסיות נוספות, בעיקר בפריפריה, אנשים, שפחות שפר עליהם מזלם, שיראו שיש דבר כזה יזמות. אם לא יושמו גבולות אתיים לבינה המלאכותית, יגיע יום, שהציבור לא יקבל, שבעלי השליטה בחדשנות ישלטו בכל תחומי החיים".
 
ז׳אן דניאל רוש, שגריר שוויץ בישראל: "אני קורא לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומי הסייבר והבריאות. השילוב בין התרבות שלנו שונאת הסיכונים ושל ישראל אוהבת הסיכונים הופכת אותנו לשילוב מושלם בעולם החדשנות".