"מגן הצרכנים" (סיני ליבל) במאמץ אישי לנסות ולסכל את המזימה של משרד התקשורת, אחרי שנסגרו עשרות אם לא מאות מוקדי שירות של חברות התקשורת ברחבי הארץ, לאשר לחברות התקשורת לצמצם את שעות הפעילות של המוקדים הטלפוניים מ-13 שעות ל-10 שעות ביממה, כאשר ממילא זמן ההמתנה ללקוחות קיימים (בניגוד לחדשים) במוקדי השירות של חברות הסלולר ארוך מאד.
מאת:
אבי וייס, 30.11.16, 11:10
לאחר ההצלחה בבית המשפט בת"א בתביעה, שהגיש
סיני ליבל ("מגן הצרכנים"), (בתמונה משמאל), כגד משרד התקשורת וחברת הוט מובייל, כפי
שחשפנו בהרחבה כאן, עובר
סיני ליבל לשלב הבא, שלב הבג"ץ נגד משרד התקשורת (היועצת המשפטית והמנכ"ל).
זה שלב, שנדרש לדעתו, לאור מה שנחשף בבית המשפט בת"א, בהודעתה של היועצת המשפטית היוצאת של משרד התקשורת (עו"ד
דנה נויפלד), שמשרד התקשורת תומך בעמדת חברות התקשרות
ולא מעניין אותו בכלל הציבור וצרכיו.
את התפתחות תהליך כניעת משרד התקשורת לדרישות של חברות התקשורת, תהליך, שהוסתר בשימוע, הבאנו
בחשיפה לציבור, אך החשיפה כשלעצמה לא הצליחה לעצור את המהלך המופקר והאנטי-צרכני הזה.
כך נוצר מצב מאוד אומלל מבחינה ציבורית, שחברות התקשורת (ובמיוחד חברות הסלולר הגדולות) סגרו במצטבר ב-3 השנים האחרונות עשרות אם לא מאות מרכזי שירות פיזיים, שהיו פזורים ברחבי הארץ לשירות לקוחות. משרד התקשורת סרב להתערב בתהליך האנטי- צרכני הזה והתרכז בפיקוח על תחום השירות הטלפוני, גם בעקבות בג"ץ קודם מלפני כמה שנים, שהגיש
סיני ליבל בנושא שעות הפתיחה של מוקדי השירות הטלפוניים של חברות הסלולר.
בעקבות הגידול הטבעי באוכלוסייה ובכמות מכשירי הסלולר החכמים, ירידת רמת ואיכות השירות של רשתות הסלולר (עקב
פירוק אלפי אנטנות סלולר,
סה"כ נעלמו בשנתיים האחרונות משטח מדינת ישראל 1,509 אנטנות סלולר) והתחדדות התחרות, ובהיעדר מוקדי שירות פיזיים ללקוחות החברות השונות, ביישובים ובשכונות, כמו שהיה בעבר, נאלצים הלקוחות לחייג למוקדי השירות הטלפוניים. לכן, הלחץ הטלפוני על מוקדי השירות גבר. התוצאה: "
חוק ה-3 דקות" הפך לאות מתה. לתשומת לב
חברי הכנסת, שיזמו ושהצביעו בעד החוק הצרכני הזה.
בתחקיר, שעשה העיתון "ידיעות אחרונות" על זמן ההמתנה למענה בשירות לקוחות של החברות השונות, תוך השוואה בין לקוח חדש המתקשר להירשם לשירות חדש ובין לקוח קיים המבקש לברר דבר מה שמציק לו, או מבקש לדווח על תקלה, או מבקש לקבל תמיכה טכנית, התגלה
פער מדאיג. למעט מוקד בזק, שעונה מהר לכל סוגי הלקוחות, בשאר חברות התקשורת, לקוח קיים מקבל מענה אחרי עשרות דקות של המתנה. למשל בנטוויז'ן (קבוצת סלקום), ממתינים לקוחותיה בממוצע מעל לחצי שעה, כדי לקבל מענה ממוקד התמיכה הטכנית. פירוט מלא של תוצאות בדיקת "ידיעות אחרונות"
נמצא כאן, למתעניינים.
על רקע זה, צמצום שעות הפעילות של מוקדי השירות הטלפוניים היא "יריקה בפרצוף" לציבור, היישר מצמרת משרד התקשורת. זאת, בנוסף לתעלול הנבזי של פתיחת מוקדי השירות ב-6 בבוקר (הוט מובייל) או 5 בבוקר (פרטנר), שעות, שבהן רוב הלקוחות ישנים, כך שאפשר לחסוך המון כוח אדם בשעות, שאיש לא פונה למוקדי השירות והתמיכה של החברות. כך, ה-13 שעות של פתיחת המוקדים נספרים מ-6 או 5 בבוקר, במקום מ-8 בבוקר, כמו שהיה בעבר במוקדי השירות הללו. משרד התקשורת לא עשה מאומה לנוכח התעלול הנבזי והאנטי-צרכני הזה.
לכן,
סיני ליבל החליט "להרים את הכפפה" ולנסות לעצור את התהליך ההרסני והאנטי צרכני, מבית היוצר של צמרת משרד התקשורת. הוא הכין טיוטת עתירה לבג"ץ (
נמצאת כאן להורדה, למתעניינים).
ביקשתי לקבל את תגובת משרד התקשורת לטיוטת העתירה, אך לא קיבלתי כל מענה (די ברור למה). אי מתן מענה הוא כשלעצמו עבירה על החוק מצד צמרת משרד התקשורת.
סיני ליבל: "בעקבות כך, שבדיון
בתביעה שעניינה הוט מובייל אמר נציג המדינה, שייצג את משרד התקשורת, כי נאמר לו, שבחודש הקרוב כנראה
תופעל ההסדרה החדשה, ובעקבות כך, שבעיתון 'ידיעות אחרונות' פורסם ביום שישי הקודם תחקיר (תחת הכותרת: "אנא המתן, אנו עוסקים בלקוח חדש"), שמצא, שזמן ההמתנה למענה לבעיה טכנית
עומד על 32 דקות בסלקום, 24 דקות בפלאפון ו-5 דקות בפרטנר (בזמני העבודה הרגילים בהם פועלים המוקדים לכל שירותי בעל הרישיון), הרבה מעבר ל"חוק ה-3 דקות", העברתי לשר התקשורת, למנכ"ל, ליועצת המשפטית את טיוטת העתירה שלי.
בנוסף, למר
שמילה מימון [המשנה
למנכ"ל משרד התקשורת, בתמונה משמאל, כנראה יוזם הצמצום בשעות הפעילות של המוקדים בחברות הסלולר] הדגשתי בפניו ביום 18.11.16 את הטענה הבאה: "אין שום סיבה שבעולם, שתתן ידך לקיצור שעות הפעילות של המוקד הטלפוני של חברות הסלולר ל-10 שעות ביממה (חליף ל-13 שעות כיום), בנסיבות המתוארות בטיוטת העתירה
המצ"ב. אודה למענה מטעמך".
תגובה - לא קיבלתי ממנו.
האם קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני של כל חברות הסלולר מ-13 שעות ליממה ל-10 שעות ביממה, אינו משמש "כמתנת חג" של צמרת משרד התקשורת לחברות הסלולר, מה שמהווה מתנה של עשרות מיליוני שקלים לשנה, לחברות הסלולר, שאמורות לשרת בנאמנות בהתאם לרישיונן, מיליוני צרכנים?".
שאלות כבדות, שמציב
סיני ליבל לצמרת משרד התקשורת - ללא מענה.
משרד התקשורת חושב, שהוא יכול לצפצף על כל תושבי ישראל ולפעול בלי כל בושה נגד הצרכנים, במקום להגן על הצרכנים,
כמוגדר כתפקיד המרכזי של המשרד ועובדיו, שמתפרנסים מכספי משלמי המיסים בישראל. האם "מגן הצרכנים" (
סיני ליבל) יצליח בכוחו הדל ובעזרת בג"ץ, לעצור את החרפה הזו? נמתין ונדווח בהתאם.