נחשפו יישומי ענן חדשים
מאת: חיים חביב, 24.11.16, 18:34

על ענן לשירות הביטוח הלאומי, על הענן של בנק מזרחי טפחות, על יישומי טכנולוגיית בלוקצ'יין, ועל יכולת הענן לקשר בין החזית הדיגיטלית החדשה - אפליקציות מובייל וממשקי תכנות יישומים (API) ובין פתרונות קיימים.

בכנס הענן - IBM Rock your Cloud 2016 - אתמול בת"א, הכריז מנכ"ל יבמ ישראל, ריק קפלן, בפני מאות שותפיה העסקיים של יבמ, מפתחים, יזמים ונציגי קרונות הון סיכון: "יבמ השלימה את מהלך השינוי אליו יצאה והיא כיום חברת ענן קוגניטיבי.

היקף ההכנסות מעסקי הענן של יבמ ב-4 הרבעונים האחרונים מתקרב ל-13 מיליארד דולרים והחברה מפעילה 49 מרכזי ענן בעולם ומשרתת למעלה ממיליון מפתחים בסביבת ענן הפיתוח שלה, בלומיקס- Bluemix. במהלך 2015 רכשה יבמ 7 חברות ענן, 20 ב-5 השנים האחרונות".

ריק קפלן, (בתמונה משמאל), העלה על נס את פעילות הענן הקוגניטיבי של יבמ בעולם הבריאות - Watson Health, והשווה אותה לפעילות יבמ להנחתת אדם על הירח, במסע ההרואי באמצע שנות ה-60 בו הייתה החברה שותפה מרכזית.

כדוגמא לפוטנציאל, הציג את שיתוף הפעולה של החברה עם חברת הפרמצבטיקה טבע, במסגרתו נאספים נתונים אודות דפוסי השימוש במשאפים בקרב חולי אסתמה, שמצויים בידי מיליוני משתמשים. בשנה הקרובה ישולבו במשאפים של טבע חיישנים, שיתקשרו עם אפליקציית מובייל ויאפשרו מעקב אחר תנאי מזג האוויר ונסיבות השימוש במשאף. בהמשך, ישמשו הנתונים בסיס לעיבוד קוגניטיבי להפקת המלצות בפני המטופל: מה מזג האוויר, שבו נכון ליטול טיפול מונע, ומתי להימנע בכלל מיציאה מחוץ לבית, כדי לצמצם את הסיכון להתקף.

חשיפות בולטות בכנס הענן:

1) ענן בלומיקס לשירות הביטוח הלאומי - נחשף לראשונה פרויקט ענן, שהתבצע במוסד לביטוח לאומי, במסגרתו הוקמה סביבת DevOps על גבי ענן בלומיקס מקומי המשמש לפיתוח יישומים על גבי המחשב המרכזי של המוסד.

יורי פוקס, מנהל DevOps במוסד לביטוח לאומי: "המעבר ל-DevOps אפשר למוסד לביטוח לאומי להתמודד עם אתגרי מהירות, אי זמינות של משאבים ותהליכים ידניים, תוך הפחתת הסיכון לנתונים ולתהליכים השוטפים. הזמן להקמת יישום חדש התקצר מ-3 חודשים ל-3 שבועות. זמן ההקצאה וההקמה של סביבה חדשה ירד משבועיים ל-50 דקות. תהליכים אוטומטיים לבדיקות מאפשרים ניהול סיכונים וגידור סיכונים של טעויות אנוש. צוות מצומצם יכול לנהל עשרות סביבות ועשרות גרסאות במקביל. העלויות ירדו בשל שימוש יעיל יותר במשאבים: ניתן למחוק סביבה מיותרת כיוון שברור, שאפשר להקים חלופות בזמן קצב ביותר. פריסת יישומים חדשים מתבצעת בהקשת עכבר בודדת".

שרשרת DevOps במוסד לביטוח לאומי כוללת כיום 100 מפתחים ב-13 סביבות, שמשרתות 3,500 עובדים ותומכות בפעילות הביטוח הלאומי הנוגעת למעשה לכל אוכלוסיית המדינה. בכל רגע נתון, פועלות במוסד בדרך כלל לפחות 3 גרסאות תוכנה בו-זמנית והמעבר לענן אפשר לייעל את תהליכי הניהול, הפריסה והתפעול של הסביבות האלה.

2) הענן של בנק מזרחי טפחות  - מנהל הטכנולוגיות של בנק טפחות, אייל פילדוס, חשף את המהלך של הבנק למעבר לשימוש בענן היברידי: "הדרישות למעבר לענן מגיעות מהצד העסקי. השוק דורש תגובה מהירה. יציבות, הפחתת עלויות, יעילות טכנולוגית ועסקית. זאת, ברמת שירות (SLA) מובטחת. את כל אלה קשה לספק באמצעות מחשוב מסורתי. ענן יכול לתת לארגון מוכנות טכנולוגית לשינויים: סביבות פיתוח חדשות, ותמיכה בשינוי תהליכים".

בנק מזרחי טפחות החל את המעבר לענן בהקמת סביבת פיתוח חדשה לארגון. כיוון שאי אפשר היה לספק בזמן סביר סביבת DevOps על בסיס התשתיות הקודמות ולנוכח שיקולים תפעוליים ורגולטוריים הנוגעים לסודיות המידע המנוהל בבנק, הוחלט להשתמש בענן היברידי. המהלך אפשר לבנק להימנע מעיכובים הנובעים מצורכי אבטחת סייבר מבלי להיכבל לספק אחד, ולהיות מסוגלים לעבוד עם כל ענן ציבורי.הבנק בחר להתבסס על תקני Open Stack, שהובילו לבחירה במערכת הענן של יבמ.

פילדוס: "קיבלנו סביבת פיתוח חדשה, עצמאות מלאה של מנהלי היישום ומנהלי הפיתוח. הם מחליטים על שימוש בפלטפורמות וטכנולוגיות חדשות. אנשי התשתית קיבלו יותר כוח והם מסוגלים לפעול ברמה הארגונית. גם התפעול יעיל יותר. אפשר להקים מחשב חדש בתוך שניות. אפשר לתכנן קדימה ואנו משלמים רק עבור מה שאנו צורכים בפועל".

3) בלוקצ'יין - תחום מעורר עניין בכנס היו יישומי טכנולוגיית בלוקצ'יין. רונן סימנטוב, מנהל הטכנולוגיות של אלפאזון, תכנית ההזנק של יבמ: "הטכנולוגיה מאפשרת לבנות אמון במסגרת תהליכים עסקיים ללא הוצאות מהותיות בפעילות השוטפת. יש כאן פתרון טכנולוגי מובנה לבעיית האמון. בלוקצ'יין עונה לשאלות: מי הגורם העומד מולי ברשת והאם אפשר לסמוך עליו? מי הבעלים של הנכס? מה ההיסטוריה שלו? מה התנאים של החוזה? האם ניתן לאכוף אותם או לבטל את החוזה הזה?. להערכתי, על לקוחות בלוקצ'יין יימנו כל השחקנים העסקיים בכל תחום. אפשר יהיה להעביר כל סוג של נכס - מוחשי, דוגמת בית או דירה, או לא מוחשי כמו קבצים דיגיטליים".

הפתרון, אותו מציעה יבמ לניהול רשתות בלוקצ'יין, מבוסס על פרויקט קוד מקור פתוח לניהול יומן פעילות - Hyper Ledger, לו תרמה יבמ עשרות אלפי שורות קוד, ובמסגרתו פותחו פרוטוקולים וסטנדרטים ליצירת רשת עסקית מבוססת בלוקצ'יין. ללקוחות ולמפתחים מציעה יבמ להקים שירות בלוקצ'יין על גבי הענן שלה בישראל ובעולם, לרבות רכישת שירות בלוקצ'יין כשירות מנוהל.

4) עידן ה-API - בו נילסון, מוביל פלטפורמות הענן של יבמ באירופה, והאורח הבכיר ביותר, שהגיע מיבמ להשתתף בכנס, עמד בדבריו על יכולת הענן לקשר בין החזית הדיגיטלית החדשה - אפליקציות מובייל וממשקי תכנות יישומים (API) ובין פתרונות קיימים: "אנו עוברים לעולם כלכלת ה-API, ה-IoT ושילוב השירותים. בעולם הזה חשוב במיוחד לעבוד עם שותפים עסקיים והקהילה הרחבה ביותר".

שי כהן, מנהל קבוצת התוכנה בענן ביבמ ישראל, התייחס לכלכלת ה-API - ממשקי תכנות יישומים המאפשרים לחשוף שירותים ומידע לשימושים חדשים ולמנף את ערכם הכלכלי: "יותר מ-16,000 ממשקי תכנות יישומים זמינים כיום, ומוצע להתייחס אליהם לא כאל שירות טכני אלא כשירות עסקי לכל דבר. צריך להבין איך לעשות כסף מה-API ואיפה הוא ירוץ באופן, שיבטיח מיצוי מרבי של הפוטנציאל הכלכלי שלו: ענן פרטי, ציבורי או היברידי. המלצתי לחברות המפתחות ממשקים ושירותים כאלה, שה-API צריך להיות יפה כמו ממשק המשתמש: מתוכנן היטב, ניתן להרחבה, ונוח לשימוש המפתחים. צריך לתמוך במפתחים האלה".

זיו דעי, מומחה טכנולוגי בקבוצת הענן של יבמ: "פיתוח של אפליקציה דיגיטלית צריך להיעשות באופן זול, יעיל ובעזרת טכנולוגיות חדשות. יש להבין את הערך העסקי, שיאפשר לחברה להיות רלוונטית לשוק בו היא פועלת. תעשו את מה שאתם טובים בו  ותנו לנו ולענן לטפל בכל השאר".

אלון בלירובסקי, מנהל קבוצת האבטחה בחטיבת התוכנה של יבמ ישראל התמקד באתגרי האבטחה בענן: "אבטחה אינה עניין של טכנולוגיות מידע. זה עניין עסקי לחלוטין. אם בעבר התייחסנו לנתונים כמרכז הפעילות, כיום האירוע הדיגיטלי הוא המרכז, והכל סובב סביבו. האירוע מורכב ממשתמשים, מאפליקציות, מתשתיות, שאת כולם יש לאבטח".

אפרת הקסטר, מנהלת קבוצת הדמיה רפואית במעבדות המחקר של החברה בחיפה סקרה את מערכת המחשוב הקוגניטיבית של יבמ, ווטסון. בין השירותים אותם הדגימה, היו יכולות זיהוי הדיבור של המכונה, המרת טקסט לדיבור, ניהול שיחה, הבנת תוכן, הבנת הקשרים ואפיון ישויות בנתונים האלה.

גבי זודיק, (בתמונה משמאל), דירקטור לפלטפורמות IoT ומובייל במעבדות המחקר של יבמ בחיפה, חשף את פעילות יבמ בתחום האינטרנט של הדברים IoT, ועמד על חשיבות ההתאמה האישית של תהליכים ומערכות, לפעולה תלוית הקשר: מיקום, סוג פעילות או פנאי, היסטוריה של פעילות וכן הלאה.

בביתן המחשה לצד הכנס, חשפה מעבדת המחקר של יבמ בחיפה פעילות בעולם ה-IoT. במסגרת זו שולבו מגוון חיישנים להתקנים לבישים, כמו שעון וצמידי בריאות.

פותחו ספריות פקודות למחוות תנועה וקול. והורכבה אנליטיקה חכמה. המערכת נמצאת עתה בניסוי שטח גדול בחברה אמריקאית, כדי לשרת בטחון עובדים במפעל. הרעיון הבסיסי, לשלב מגוון חיישנים לבישים לבחינת סביבות רעילות, היעדר תנועה, נפילה וכיו"ב. באופן זה ניתן לנטר פעילות עובדים בסביבות מסוכנות ולהזעיק אליהם עזרה במידת הצורך.

שלומי בן עטר, מחברת מוג'יס, הציג בכנס יישום מרענן על גבי ענן יבמ. החברה פיתחה את האפליקציה בענן בלומיקס. האפליקציה מאפשרת לכל משתמש לבנות אימוג'י המבוסס על תמונת המשתמש, ולשלבה בהודעותיו.