במטה בזק בת"א הסתיים ביום 1.3.16 המחזור הראשון של האקסלרטור Vertical Engine, שממוקם כחלק מ-StarTau בתוך אוניברסיטת ת"א, בשת"פ חברת הייסנס ושותפים נוספים. נחשפו פיתוחים חדשים ומדליקים בעולם ה-IoT, עיר חכמה וסנסורים חכמים.
מאת:
אבי וייס, 3.3.16, 10:30
חברת בזק היא כרגע
חברת התקשורת היחידה בישראל, שמממנת אקסלרטור לקידום פיתוחים בעולם היזמות בתחומים המעניינים את בזק. רעיון דומה,
שהיה בפרטנר, נעלם ואבד במהומת החלפת הצבעים והלוגו של פרטנר...
את האקסלרטור, ששמו
Vertical Engine, חשפנו
לראשונה כאן ו
כאן, באוגוסט 2015, ו
כאן חשפנו את אירוע ההשקה שלו, השותפים לדרך והמטרות, שהוצבו למסגרת החדשה הזו. שני השותפים העיקריים לבזק באקסלרטור הם:
StarTau של אוניברסיטת ת"א וחברת הענק הסינית הייסנס. את הרעיון הראשוני הגה
הנרי חן ויינשטיין ואת המחזור הראשון ניהל
אורי גפני.
מצד בזק אימצו ודחפו את הרעיון
רון גוראון - משנה למנכ"ל בזק (כיום מנכ" ל פלאפון) ו
אילן סגל, מנהל אגף השיווק בבזק (כיום סמנכ"ל השיווק בפלאפון).
אורי גפני, (בתמונה משמאל), מנהל
Vertical Engine: "אנו אקסלרטור יוצא דופן, שלא לוקח אחזקות מהיזמים, בתמיכה צמודה של התעשייה והאקדמיה, וכל מטרתו היא להוביל את היזמים להצלחה, במסלול מואץ של 3 וחצי חודשים.
Vertical Engine היא תכנית האצה ייחודית ליזמים בעולם ה-IoT, תכנית המשלבת בין האקדמיה (אוניברסיטת תל-אביב), לעולם היזמות הישראלי ולעולם התעשייה המעשי, שמובילות אותו חברות ענק בישראל ובסין.
עבורי זה היה מחזור ראשון ומאתגר. אני חייב להגיד היום תודה ענקית מקרב לב לכל מי שתמך, התנדב וסייע בהצלחת המסע הראשוני הזה. בנינו מערך מקיף של מנטורים ותומכים, בליווי סנדאות, אירועים, מפגשים ובעיקר עבודה של 1:1 מול היזמים. זו הייתה דרך מאוד מאתגרת ומלהיבה עבורי ועבור כל הצוות, שעבד איתי, והתוצאות, שמדברות בעד עצמן, תוצגנה כאן היום".
אילן סגל (בתמונה משמאל): "אמנ
ם אני כבר סמנכ"ל השיווק של פלאפון, אבל אני לא יכול להתנתק מהתינוק, שנולד אצלנו לפני כ-8 חודשים. עלה אצלנו הרעיון במסגרת ההכנות להשקת שירותי 'הבית החכם' של בזק, וחשבנו איך אנו לוקחים את השם שלנו והיכולות שלנו ומחברים זאת לעולם היזמות המדהים הקייים בישראל. מהר מאוד מצאנו שותפים לרעיון הזה.
נראה לנו כדרך נכונה, שבזק תשקיע ותיקח בעלות על עולם ה-IoT בשוק הישראלי, בשת"פ גופים משלימים דוגמת אוניברסיטת ת"א, ולכן חיפשנו מי מתאים לנו לחיבור הזה. בנוסף לאוניברסיטה צירפנו את חברת הייסנס הענקית בסין ועוד שותפים דוגמת PWC ומשרד תדמור ויובל לוי, כשרשימה ארוכה של
חברות ומנטורים מובילים הצטרפו כדי לסייע ליזמים ולאקסלרטור בדרכו החדשה.
מצאנו בישראל יזמים מדהימים.
מעל ל-200 סטארטאפים הגישו מועמדות להיכנס לאקסלרטור, 50 עלו לשלב הגמר ומהם בחרנו
5 סטארטאפים המסיימים היום. אני מאמין, שקבוצת בזק תמשיך ותשקיע בתחום הזה, כי ה-IoT הוא
חלק בלתי נפרד מעולם הטלקום, וזה כולל את עולם הסלולר בו אני נמצא כיום. אני מאחל הצלחה לכל הסטארטאפים ומקווה, שיביאו כבוד גדול למדינת ישראל ולעצמם, בדרך שבה הם יצאו והולכים בה ברעיונות שלהם".
המיזמים שנחשפו בסיום מחזור החניכה באקסלרטור:
א.
TempDrop - זיהוי
מערכת הפרייון של נשים. מדובר בחיישן שמצומד לגוף האישה ומחובר לסמארטפון ומזהה את מחזור הביוץ. פיתורו ייחודי בעולם, עבר כבר גיוס ראשוני בשיטת "מימון המונים". ויש כבר משתמשות לא מעטות במוצר בבטא
ב.
Produvia - מפתחים שירות Wearing Things שהוא שירות בענן שמאפשר למפתחי
אפליקציות IoT ובמיוחד ל
סנסורים, להיות משוחררים מהפיתוח של החיבוריות לסנסורים. המערכת מספקת ומנגישה את ה-Access לסנסורים ולמכשירים חכמים ומונעת את כל הסיבוכיות הקשורה בגישה לענן. בינואר 2016 הושק השירות הראשון: יכולת להתחבר לתאורה חכמה, מערכת שכרגע תומכת במעל ל-50 סוגי תאורה חכמה. כך, שמי שמפתח אפליקציות הכוללות תאורה חכמה, מקבל כבר את פלטרפורמת החיבור למנורות, כשירות בענן.
ג.
Smart-H2O - מפתחים
מד מים חכם וזעיר שיכול להתחבר לכל ברז. כבר נמצאים בשת"פ עם יוניליבר העולמית אחרי שקיבלו פרס עולמי מקום ראשון בתחרות שיזמה יוניליבר.
ד.
Coyotta - מערכת ליצירת פעילות אקטיבית חווייתית באמצעות רכיבים אלחוטיים המפוזרים בשטח מוגדר. בנו אב טיפוס עבור ילדים, אך במהלך האקסלרטור שינו כיוון ועברו להתאמת הפיתוח למוצר ל
שוק הספורט ותרבות הפנאי שסביב הספורט, באמצעות קונוסים אלחוטיים שמבוזרים בשטח ומספקים משוב למתאמן בסמארטפון שלו, בדיוק כמו מאמן כושר אישי.
ה.
Hoopo - מפתחים מערכת בענן המסוגלת לבצע איכון של כל סנסור חכם, במודל של 'עיר חכמה'. כיום, לסנסורים אין כל יכולת איכון ולכן מדובר בשירות מאוד מבוקש. נמצאים כבר בקשר עם 2 בוני רשתות ה-IoT הגדולים בעולם: LoRa ו-SigFox (מה זה ומי אלה?, ראה
כאן ו
כאן), ומתכוונים לספק להם את היכולת לזיהוי
מיקום של סנסורים, במיוחד זה חשוב לסנסורים בתנועה. טכנולוגיות LPWAN לא מכילות זיהוי מיקום ולכן הם באים לפתור את הבעיה הזו. כבר 52 ספקי תקשורת ניידת בעולם נכנסו לפריסת רשתות IoT והם יצטרכו את המידע הזה מהסנסורים ולכן הפוטנציאל כאן נראה ענק.
