אחד "החורים" הענקיים בקיום חוק התקשורת, תקנות התקשורת ורישיונות חברות התקשורת הוא, שלמעט בזק, החברות, שמספקות שירותי תשתית וחיבור לאינטרנט (לרבות טלוויזיה), מחייבות ברוב המקרים את הלקוח לקחת ציוד רק מהחברה ושוללות בכך את "חופש הבחירה" בציוד קצה בבתי הלקוחות, שלא יכולים לרכוש ציוד כזה בעצמם. תביעה ייצוגית בנושא זה נגד פרטנר כבר נמשכת שנים.
מאת:
אבי וייס, 12.12.20, 17:19
ב-
30.11.15 (!) דיווחנו על 2 תביעות ייצוגיות, שהוגשו נגד פרטנר ו-012-סמייל (שכיום זה
אותו דבר, 012-סמייל זה רק שם מותג של פרטנר), בכתבה, שפורסמה תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "
שתי תביעות ייצוגיות כנגד קבוצת פרטנר בנושא ציוד קצה לטלפון ולאינטרנט".
"טחנות הצדק טוחנות לאט" ורק ב
פברואר 2019 (!), החליטה כבוד השופטת
גילה כנפי-שטייניץ, (בתמונה משמאל), סגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחד את 2 התביעות
ולאשר אותן כתביעות ייצוגיות ולהמשיך בדיון בבית המשפט לגופו של עניין. פרסמנו את הסאגה הזו בכתבה: "
למה תבעו רק את פרטנר בנושא אי מתן "חופש הבחירה ללקוח" בציוד קצה?".
אנו לקראת סוף 2020, והדיון הבא,
שנקבע לנושא זה, הוא ב-
6.1.21, וזה יהיה רק "
קדם משפט", בפני אותה כבוד השופטת
גילה כנפי-שטייניץ, סגנית הנשיא בבימ"ש מחוזי י-ם.
הדחיות האחרונות בסאגה הזו מקורן בניסיון המשפטי של פרטנר לטעון את טענת "
היעדר יריבות" מול התובעים. זאת, בגלל שבפרטנר הוקמה "פירמידה של חברות" (די בדומה לכל חברת תקשורת גדולה בישראל), והתביעה הוגשה נגד החברות הגלויות של פרטנר ולא נגד החברות, ששיווקו ושסיפקו בפועל את ה-
Smart Box ללקוחות פרטנר.
התרגיל המשפטי הזה כשל, כולל ערר בעליון מצד פרטנר, ובית המשפט העליון דחה את הערר של פרטנר והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.
אולם, התרגילים המשפטיים של פרטנר אילצו, פעם אחר פעם את התובעים, לפי החלטת בית המשפט המחוזי בי-ם, להגיש כתב תביעה מתוקן לבית המשפט, עם הנתבעים "הנכונים" בקבוצת פרטנר ולאור הערות שונות של השופטת.
2 התביעות המתוקנות האחרונות, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בי-ם, הן כאן:
א. כתב תביעה מאוחד ומתוקן נגד
4 חברות מקבוצת פרטנר, שהוגש ב
מרץ 2020 לבית המשפט המחוזי -
כאן.
ב. כתב תביעה מאוחד ומתוקן, שהוגש כנגד
2 חברות בלבד מקבוצת פרטנר, הוגש ב
יוני 2020 לבית המשפט המחוזי -
כאן.
רק אחרי עוד קרב משפטי מורכב, ב
נובמבר 2020, החליטה השופטת שעל פרטנר להשיב לתביעה לגופה לקראת "קדם המשפט", שיחל ב
ינואר 2021 ויימשך בוודאי זמן רב, לאור הניסיון הנצבר ב"משיכת זמן" ותרגילים משפטיים הננקטים עד כה ע"י פרטנר.
יאמר לזכותם של התובעים:
טלי בדרוב ו
ניצן יעקובי, שמיוצגים ע"י משרד עורכי הדין של
רכניץ קסלר ושות', ומשרד עורכי הדין של
יוחי גבע, שהם לא נרתעו ולא נסוגו מהתביעה הזו, שנמשכת
מאז 2015, תביעה ייצוגית, שעוד טרם החלה להיות נידונה לגופה.
יש
חשיבות צרכנית עצומה בתביעה ייצוגית זו, שכן משרד התקשורת כשל (במשך שנים) לאכוף על חברות התקשורת (כולל חברות תקשורת מקבוצת בזק, דוגמת YES),
לאפשר ללקוחות את "חופש הבחירה" המלא בציוד קצה.
בעולם הסלולר, מזה שנים כל אחד יודע בישראל, שהוא יכול לרכוש את הסמארטפון שלו אצל חברת הסלולר, או בשוק החופשי, או אף לייבא אותו, לדגמים מאושרים לייבוא מחו"ל. במציאות, הרוב רוכשים את מכשירי הקצה הסלולרי שלהם באופן חופשי מיבואנים וחנויות למכירת ציוד סלולרי.
לא כך בתחום הקווי. "כבילת הלקוחות" בציוד קצה של הספק, שהוא
מקור רווח נוסף של הספק, היא לא רק "רעה חו
לה" של שוק התקשורת הישראלי, זה בניגוד לחוק, לתקנות ולרישיונות של כל חברות התקשורת.
משרד התקשורת אדיש לחלוטין לכך, כחלק מהתמוטטות המוחלטת של תחום הפיקוח והאכיפה של המשרד, התמוטטות, שהושלמה סופית אך לאחרונה, בהחלטת הזויה של המנכ"לית,
לירן אבישר בן חורין, (בתמונה משמאל), שעיקר עיסוקה הוא הדאגה לרווחה הכלכלית של הטייקונים ומנהלי חברות התקשורת ולא לצרכים של הציבור הרחב בישראל, שמשלם לה את המשכורת וכל התנאים הנלווים להיותה מנכ"לית בשירות הממשלתי.
השר (
יועז הנדל) נותן לזה (כהרגלו) גיבוי וחיפוי.
כל שאלותיי, שנשלחו למשרד התקשורת בנושא חשוב זה - לא נענו.
פירוט מלא עם כל ההשתלשלות של הנפילה לתהום, שהובילה לכאוס המדהים הזה בתחום הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת, ניתן למצוא בכתבה: "
המצאה חדשה של מנכ"לית משרד התקשורת: "שינוי ארגוני" לקידום "משובטים"."
האם יש תקווה, שאולי בית המשפט המחוזי בי-ם יכפה על שוק התקשורת (דרך התביעה הייצוגית הזו), מה שמשרד התקשורת
כשל מלבצע (ובכוונה), והתביעה תצליח
לסיים אחת ולתמיד את הכאוס של "
כבילת לקוחות" בסגנון "
חתונה קתולית" ל"ציוד קצה" יקר של הספק נותן השירות?
נמתין ונראה.
בינתיים,
הכאוס נמשך ללא הפרעה, בלי לתת ללקוחות שוק התקשורת הקווי בישראל (בשונה מהנעשה בכל העולם הנאור) את "
חופש הבחירה" בציוד הקצה, כמו שכבר
קיים שנים בשוק הסלולר, שבו כל אחד יכול לבחור את ציוד הקצה הסלולרי כרצונו, אצל שפע של ספקים מתחרים. אני מקווה, ש"חופש הבחירה" הזה המעוגן בחוק, בתקנות וברישיונות של החברות,
יתקיים גם בשוק הקווי. כרגע זה רק בגדר "חלום ליל קיץ" וכעת אנו בכלל בחורף...
לסיכום:
זה, שמדבר על "שקיפות", "
ציונות", "קו המחרשה" ושאר סיסמאות וספינים נבובים ותלושים מכל מציאות, נוהג בחסר שקיפות קיצוני בכל התנהלותו ומתעלם לחלוטין מהחוק ומהצרכים של ציבור הלקוחות בשוק הקווי בישראל, בתחום "חופש הבחירה בציוד הקצה".
מביש ברמות-על, שזה שר התקשורת במדינת ישראל, ומזעזע, שזו המנכ"לית של משרד התקשורת.
דרושה ועדת חקירה (פרלמנטרית, או ממלכתית) לבדיקת שוק התקשורת בישראל והקמת רשות תקשורת לאומית. זאת, כי הנזקים ששר התקשורת יועז הנדל והמנכ"לית, שהצניח על המשרד הזה, יצרו ויוצרים בשוק הזה, עברו כל גבול וכל נורמה חוקית וציבורית.
רק החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
כמובן, שיש צורך בהקמת "רשות עצמאית לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
עדכון 19.4.23: פורסם
כאן ב-ICE (כותרת בלבד): "פרטנר מסתבכת בתביעה ייצוגית: הלקוחות מעלים טענות חמורות.
בקשה לייצוגית נגד פרטנר: חייבה עשרות אלפי לקוחות להשכיר את נתב החברה כחלק מרכישת השירות. לטענת התביעה, על אף שהוראות הרישיון אסרו על "פרטנר" להתנות את שירותיה ברכישת ו/או בהשכרת ציוד קצה ללקוחותיה, "החברה מתנה את שירותיה, בהשכרת הנתב, ואוסרת עליהם לכאורה להשתמש בנתב שאינו שלה"."
