מצוקת כתובות האינטרנט בישראל עולה על סדר היום
מאת: מערכת Telecom News, 5.11.18, 17:50
 
הוצג מתווה בוועדת המדע והטכנולוגיה להטמעת פרוטוקול חדש לכתובות IPV6  כי דרושה תכנית לאומית לפתרון הבעיה. עדכון בסוף הכתבה.
 
ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה (יהדות התורה), קיים היום דיון בנושא  היערכות מדינת ישראל להטמעת פרוטוקול .IPV6  לדבריו, מאגר כתובות ה-IPv4 הזמין אזל, ואין עוד מספיק כתובות כדי לתמוך בצמיחה עתידית, בפיתוח ובתחרות בשוק העולמי, שמתבסס על ניידות, מכשירים חכמים, מכשירים מבוססי אינטרנט של הדברים (IoT), כגון תחבורה חכמה, בתים ותעשיה חכמים וניטור מרחוק. לעומת זאת, פרוטוקול הדור הבא (IPv6), מבטיח את זמינותן של כתובות IP חדשות לעתיד הרחוק, וצפוי לשמור על מיקומה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות בעולם.

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, אמר, שהמשרד קיבל החלטה אסטרטגית לקדם את תהליך אימוץ הפרוטוקול החדש כחלק מאסטרטגיה כוללת לקידום תחום תשתיות התקשורת בישראל. הוא ציין את מסמך המדיניות, שגיבש איגוד האינטרנט הישראלי, שהניע את משרד התקשורת לפעולה. עוד הוסיף שמיקומה של ישראל ביחס לשאר מדינות העולם באימוץ הפרוטוקול נמוך מאוד, וממשיך להתדרדר.

הפרוטוקול הקיים כולל 4.3 מיליארד כתובות IP, והן הולכות ואוזלות, בעיקר בגלל הצורך הגובר לכתובות לחפצים שונים (מכוניות אוטונומיות, ערים ובתים חכמים ועוד). השאיפה היא, שעד 2022 יוטמע הפרוטוקול אצל 40% ממשתמשי האינטרנט בישראל באופן שיציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. הוא ציין ,שכיום אין מצוקת כתובות, אך חובה להיערך 5 ו-10 שנים קדימה כדי למנוע בעיה.

לדברי יורם הכהן, מנכ"ל האיגוד האינטרנט הישראלי, מצוקת הכתובות מורגשת כבר עכשיו. הדבר בא לידי ביטוי במחיר הגבוה של כתובת IPv4 ישנה, שנע בין 12 ל-14 דולרים. במצב רגיל, המחיר צריך להיות אפס. הדבר יביא להוזלה משמעותית בעלויות לספקי האינטרנט ועשוי להשתקף, בסופו של דבר, גם במחיר לצרכן. בפרוטוקול החדש עלות כל כתובת אינטרנט תהיה אפסית בגלל הכמות הרבה.

דורון שקמוני, מומחה סייבר ואינטרנט טען, שתהליך אימוץ הפרוטוקול החדש עד עתה מעיד על כשל שוק ועל הצורך בהתערבות ממשלתית, באמצעות 2 מהלכים: האחד - חיוב של ספקי התקשורת לספק כתובות IPv6 למשתמשי-הקצה ואימוץ של התקן ע"י משרדי הממשלה. והשני - הטמעת הפרוטוקול החדש כתקן מחייב בכלל ההתקשרויות הממשלתיות העתידיות.

יותם ארז, מנהל טכנולוגיות ראשי ברשות התקשוב הממשלתית הוסיף, שהכנת התשתיות הממשלתיות לתמיכה עתידית בפרוטוקול החדש נמצאת בתכנית העבודה של התקשוב הממשלתי ל-2019.

נציג חברת אקספון, שנכח בדיון, אמר, שאימוץ הפרוטוקול החדש הוא הדרך היחידה בה ניתן לעבוד בעידן ה-IoT.

יו"ר הועדה, ח"כ אורי מקלב, הביע את שביעות רצונו מהרצינות, שהופגנה בדיון. כ"כ הבטיח, שהוועדה תמשיך לעקוב מדי 3חודשים אחר היערכות המדינה בנושא והתקדמות התהליך להטמעת הפרוטוקול החדש.

לינק למצגת משרד התקשורת, שהוצגה לוועדה - כאן.

לינק לניתוח השימוע, שעורך משרד התקשורת בנושא - כאן.

עדכון 14.11.18: בהמשך לשימוע שמשרד התקשורת עורך בנושא (כמנותח בהרחבה כאן), שלח רפי הוידה, חבר איגוד האינטרנט ומי שהיה ראש אגף הספקטרום ומ"מ המדען האשי במשרד התקשורת, התייחסות מאוד מעניינת לגבי השימוע:
"אל: שחר שיליאן – מנהל תחום הנדסת תקשורת (נייח)
שלום רב,
א. אני מקדם בברכה ביצוע השימוע המצ''ב במטרה לקדם יישום פרוטוקול IPv6 בישראל. להבנתי, המשמעות המעשית של השימוע הזה הינה ביטול מעשי של סעיף 5.3 של מסמך המדיניות משנת 2000, תוך מימוש ההאצלה של סמכות שר התקשורת לפי סעיף 4 של חוק התקשורת למנכ''ל המשרד להעניק רשיון מיוחד ולשנות רשיון כללי ולקבוע את תנאיהם (כאן).
ב. להלן מספר הערות:
    1. משרד התקשורת פירסם מסמך מדיניות בשנת 2000 מצ''ב ... ''מדיניות רישוי שירותי אינטרנט'' ... מת, הקצאת כינויי-מען, הקצאת כתובות IP ופרסום כינויי מען למשתמשים בארץ ובעולם'';   
    2. בפרק המספור בחוק התקשורת אין כלל התיחסות לתחומי שמות המתחם (מרחב כינויי המען בסיומת il וכתובות IP ומכאן ניתן להסיק אין לשר התקשורת סמכויות בתחומים אלה.
    3. בבחינת פעילות ''איגוד האינטרנט הישראלי (ע''ר)'' שעסקה בתחומים ב-20 השנים האחרונות התברר כי אין ביכולת התאגיד, שאינו מצוי בפיקוח ממשלתי, לפעול בתחומים אלה ולקדמם ללא סמכויות חוקיות.
    4. בנוסף התברר למרבה הפליאה כי תחומים אלה אינם מצויים באחריות מפורשת בחקיקה של שום משרד ממשלתי.
   5. משרד התקשורת הודיעני ב- 28.8.2017, בהמשך לפנייתי מ-29.7.2017, כי ''כיום אין בידי שר התקשורת סמכויות בנושא שמות מתחם'' ומסתבר כי מענה זה על מתבסס על חוות דעת משפטית לגבי מסמך המדיניות משנת 2000, שטרם עודכן עד היום.
    6. קיים צורך אמיתי להתארגנות ממשלתית הן בתחום החקיקה לעיגון סמכויות ביצוע ופיקוח בחוק התקשורת והן בתחום הניהול הממשי של שמות המתחם בסיומת ישראל (מרחב כינווי המען) וכתובות IP הן בגרסה 4 והן בגרסה 6 על פי היתר מתאים (רשיון מיוחד).
    7. ראוי לציין, כי בדנמרק שמספר התושבים בה קטן ממספר התושבים בישראל, מספר שמות המתחם עולה פי 6 מישראל ... בישראל כ-250 אלף ואילו בדנמרק כ-1.5 מיליון ...
    8. בדנמרק קיים חוק יעוד המסדיר תחום זה ... מצ''ב (כאן). 
    9. כן יצויין, כי נערך לאחרונה סקר מקיף בקרב כל חברי ארגון המרשמים הלאומיים האירופאי (centr) בה ישראל חברה (באמצעות איגוד האינטרנט). הסקר בחן את המבנה המשפטי, משילות וסוגיות מיסוי וניתן ללמוד ממנו כיצד ניתן להתארגן גם בישראל.
    10. משרד האוצר באמצעות רשות המסים פועל למסות את המרשם הלאומי (דיון בנושא אמור היה להתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-3.10.18 ונדחה בינתיים). לא יעלה על הדעת שתחום זה ימוסה, שכן מיסוי עלול לפגוע בפעילות המרשם הלאומי שהוא תשתית קריטית לאומית, בפיקוח מערך הסייבר הלאומי.
ג. להלן מספר המלצות:
    1. ראוי להסדיר בחקיקה ראשית את סמכות שר התקשורת לפעול בתחום שמות המתחם וכתובות IP עלפי אחת מהחלופות הבאות:
         א) הצעות חוק בנושא של ח''כ ד''ר נחמן שי מ-2.1.17 או הצעתי המצ''ב (כאן).
        ב) תיקון חוק התקשורת במטרה לכלול בפרק המספור התיחסות לשמות מתחם וכתובות IP.
         ג) קבלת החלטת ממשלה מפורשת הקובעת את אחריות המדינה לתחום שמות המתחם בסיומת ישראל ולהקצאת כתובות IP הן בגרסה 4 והן בגרסה 6.
    2. לשקול להקים תאגיד יעודי – ''חברה לתועלת הציבור'' – פטורה ממס הכנסה, שעיסוקה העיקרי יהיה לקיים ולהפעיל שירותים לאומיים תשתיתיים (המרשם של שמות מתחם וכתובות IP והמחלף iix) וזאת, לאור העובדה כי רשות המסים פועלת למסות את המרשם הקיים. התאגיד היעודי (חל''צ) יפעל על פי רשיון מיוחד של משרד התקשורת. 
    3. לשקול תקצוב ממשלתי לקידום תוכנית רב שנתית מתואמת ומוסכמת תוך קביעת יעדים ריאליים להשגה עד שנת 2025, ובמטרה כי ישראל תעלה מהמקום ה-65 בעולם, למקום מכובד בעשיריה הראשונה.
ד. אשמח לסייע בהבהרות נוספות ככל שאתבקש.
בברכה,
רפי הוידה".