מסע הייסורים של הלקוחות בדרך לשפור הכיסוי הסלולרי בעידן שת"פ הרשתות - חלמאות בהתגלמותה
מאת: אבי וייס, 5.12.15, 16:30

בלעדי: חשיפת הכאוס, שירגיש הציבור, ברגע שמערכת שת"פ האנטנות תצא לדרך (בין סלקום לפלאפון ובין פלאפון לאקספון-018). "מדינת חלם" הצועדת לתהום עם עיניים פקוחות. החשש מפני קריסת רשתות הופך להיות מוחשי מרגע לרגע.

בימים אלה מגיעה מדיניות משרד התקשורת בנושא שיתוף הרשתות לישורת האחרונה, בהחלט לקראת מימושה האפשרי.

חברות פלאפון וסלקום חתמו על הסכם שת"פ פסיבי, שיאושר (ככל המסתמן) ע"י משרד התקשורת. חברות סלקום וגולן טלקום, אם לא יאושר הסכם הרכישה של גולן טלקום, תסכמנה ביניהן על שיתוף תדרים אקטיבי, כך גם פלאפון עם אקספון-018 (מרתון – חזי בצלאל), שכבר החליפו את הטיוטות האחרונות ועתידות לחתום ביניהם על ההסכם שת"פ כבר השבוע.

על פניו, זו נראית תוכנית מבטיחה. אלא שאיש במשרד התקשורת לא נתן את דעתו לאופן המימוש השלומיאלי והמסוכן של המתווה (באמצעות מיזמים וקבלנים חיצוניים) והסכנה, שהוא טומן בחובו לשיתוק מוחלט בפעילות ההנדסית על הרשת.
 
חמור יותר, כתוצאה מכך, עלולים בסבירות גבוהה מאוד להגיע למצב בלתי נתפס, שבו דווקא הפתרונות,שמצא הממונה על ההגבלים העסקיים, בדמות הקמת מיזמים והוצאת עובדים לחברות קבלן, הם אלה שיפגעו באופן אנוש הן בתחרות ("מהפכת הסלולר") והן במצב התשתיות הרעוע ממילא.
 
ההבטחה הגדולה, שמציג משרד התקשורת לציבור, עלולה להתברר כאסון, או נכון יותר כאחד מפעולות הרגולציה החלמאיות ביותר שיצאו אל הפועל בשנים האחרונות. שכן, מבנה השיתופים כפי שעתיד להתקיים בקרוב, או מדויק יותר - אופן המימוש של השיתופים - אינו מאפשר כל פעילות על הרשתות -  לא עשייה הנדסית ולא עמידה במגבלות ההגבלים העסקיים.
 
במצב הדברים הזה צפויים תושבי מדינת ישראל לחוות בקרוב מאוד הרעה חמורה נוספת במצב התשתיות. החשש מפני קריסת רשתות הופך להיות מוחשי מרגע לרגע.

האבסורד באופן המימוש של מדיניות השת"פ עולה על כל דמיון. קשה להבין כיצד אנשי מקצוע, שמבינים דבר או שניים בהנדסה, אינם רואים את המתרחש ממש לנגד עיניהם ואינם צופים מראש את הקטסטרופה המתקרבת.
 
על מנת להבין את השיתוק המוחלט, שעתיד לשרור בפעילות ההנדסית על התשתיות, אסביר את הסוגיה באמצעות דוגמא פשוטה של פעילות הנדסית בסיסית, שנדרשת לביצוע במתכונת החדשה של השיתופים. אדגים זאת בסיפור מציאותי, שצפוי להתרחש, סיפור שחיברתי לצורך ההבנה הציבורית של הסוגיה ההנדסית.
 
לצורך כך נטייל לאחד הקיבוצים הרחוקים אי שם בצפון הארץ, שתושביו מורטים את שיערותיהם בשל בעיות קליטה קשות של חברת סלולר. החברים בקיבוץ קיבלו לידיהם במחיר מציאה חבילה בעלות של 40 ש"ח ללא הגבלת שיחות וללא הגבלת גלישה ומכשירי אייפון מתקדמים, כל מה שהחברים היו "חולמים עליו בהקיץ". ועתה, בתום החלוקה החגיגית במזכירות הקיבוץ, מגלים להפתעתם החברים הצוהלים, שהם מתחילים לסבול מתסמינים קשים של עצבנות ולסנן קללות עסיסיות במקום ההנאה המובטחת מקצבי גלישה גבוהים ואיכות שיחה טובה - אין קליטה!
 
זה אינו תרחיש מופרך, זה קורה מידי יום לנוכח מצב הרשתות המדרדר בשנה האחרונה. בעבר היה זוכה קיבוץ כזה לטיפול מיידי. כיום, שום טכנאי לא ידהר על הכביש המהיר לעבר הקיבוץ השלו. אנשי הקיבוץ ימצאו עצמם עוברים מחברה לחברה, ללא בשורה.
 
עד כאן אין כל חדש. האבסורד הגדול יתרחש כאשר החברה הסלולרית כבר תחליט להכניס יד לכיסה ולהשקיע בשיפור הקליטה בקיבוץ (אם חבריו ילחצו מספיק). אלא, שאז יתברר לכל הצדדים, שעל אף הרצון הטוב, שמגלה הנהלת החברה, וחרף הסימפטיה הגדולה לחברי הקיבוץ המותשים, הרי שבמתכונת הנוכחית של הסכמי השיתוף אין כל אפשרות, גם אם מאוד רוצים, לבצע שינויים הנדסיים לשיפור הקליטה.
 
אסביר מדוע. נניח, שתלונת הלקוח מהקיבוץ הגדול הובאה לפתחה של חברת סלולר וניקח לדוגמה את פלאפון. במקרה כזה, מאחר שהתורן הקרוב ביותר לקיבוץ נמצא תחת ניהולו, תפעולו ותחזוקתו של קבלן חיצוני, שנוסד לתפארת משרד התקשורת זה מכבר, בהסכם השת"פ הפסיבי בין חברת סלקום לפלאפון, הרי שאז יצטרכו במחלקת השיווק של פלאפון להעביר את התלונה לגוף המטפל בשיפור הכיסוי.

מרגע זה מתחילות התלאות. כל מי שמצוי בתחום יודע, שכל תזוזה ברשת, כל שינוי באנטנות, חייב לעבור תהליכים של קבלת אישורים ורישיונות מהמשרד לאיכות הסביבה, בודקי קרינה, מהנדסי בינוי וקונסטרוקציה ומרשויות נוספות, לרבות רשויות מקומיות. כל אלה מנוהלים, מתוחזקים ומופעלים בתצורת השת"פ הפסיבי ע"י קבלן חיצוני. לשם התלונה צריכה להגיע, בסופו של דבר.
 
מחלקות ההרכשה והרישוי של חברת פלאפון וסלקום, עפ"י מתווה השת"פ, תפורקנה, חלק מהעובדים יפוטרו והשאר יקלטו אצל הקבלן. כשתלונת הלקוח מהקיבוץ תועבר לקבלן, על בעליו יהיה לשקול ולהחליט האם הוצאה כספית לא מבוטלת עבור החלפת האנטנה, שעשויה לשפר את הכיסוי בקיבוץ האומלל, אפשרית מבחינתו במסגרת תקציבו המוגבל.
 
כמובן שלסלקום, השותפה בהסכם השת"פ, לא זו בלבד שהפעילות ההנדסית הזו אינה נחוצה, אלא היא מהווה עבורה נטל כספי מיותר ופגיעה בתחרות שלה מול פלאפון. מה יחליט אם כן הקבלן? לטפל? לא לטפל? מי ישלם? מה הנחיצות? מה המוטיבציה? הרי זעקות על חוסר קליטה נשמעות מכל עבר. יש סדרי עדיפויות, בעיקר כלכליות. התקציב מוגבל, הרי מדובר בקבלן, שהתחייב לחיסכון כספי מראש בהסכם חתום. כל שורה בסעיף ההוצאות נבדקת בזכוכית מגדלת. אם בעבר היו התחשבנויות כספיות לא מעטות בין החברות, הרי שמעתה, ההתחשבנויות תהיינה כפולות ומכופלות.

בסיפור שלנו, בשעה טובה ומוצלחת, לאחר מסע לחצים ושכנועים, החליט הקבלן לפתוח את ליבו ואת כיסו ולאשר את ביצוע העבודה הנחוצה. עליו רק להעביר את הבקשה למהנדס תקשורת, לצורך תכנון רדיו.
 
לאיזה מהנדס? הרי מדובר ברשת, שרכיביה הפסיביים משותפים עם סלקום. האתר אינו בבעלות חברת פלאפון בלבד, את זה כבר אמרתי. אם כך, שני מהנדסים יצטרכו לבחון את הבקשה: מהנדס סלקום ומהנדס פלאפון. הרי ברור, שבמבנה החדש, המהנדס של חברת פלאפון אינו מורשה להזיז על דעת עצמו את כיוון האנטנה ולפגוע חלילה בלקוח סלקום, שמקבל שירות מאותה אנטנה עצמה - רשת משותפת כבר אמרתי. אין ברירה, ההוראה יורדת למהנדסים של שתי החברות בשעה טובה ומוצלחת. הם יצטרכו לקבל החלטה, כל אחד בנפרד, מבלי להיפגש או לשוחח חלילה אחד עם השני, שמא יעברו על החוק, שהגדיר הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד התקשורת הישראלי.
 
הסיכוי, שהם יגיעו לאותה מסקנה הנדסית באשר לשיפור הקליטה בקיבוץ המסכן, שואף לסיכוי, שימונה ממש בקרוב ממונה על ההגבלים העסקיים או שר תקשורת במשרה מלאה. על המוטיבציה של מהנדס סלקום לטפל בתלונה של לקוח פלאפון - אין צורך להרחיב את הדיבור. כך גם על המשמעויות בהיבטים הנוגעים להגבלים עסקיים.

הקבלן, שיחפש את המהנדסים במטה חברת פלאפון ובזה של חברת סלקום, יגלה מסדרונות נטושים. כזכור, מהנדס פלאפון כבר אינו יושב בבניין המטה של החברה בגבעתיים, ממש בקומה מעל לאיש השיווק. הקומה נטושה. המהנדס עבר להעסקה תחת קבלן חיצוני בבניין צנוע בעיר מרוחקת.
 
בנוסף, האתר הסלולרי כלל אינו בבעלותה המלאה של חברת פלאפון. את אקספון שכחתם? כן, זו הבעלות המשותפת עם חזי בצלאל. פלאפון חתומה על הסכם שת"פ תדרים ואנטנות עם אקספון-018. אז את הפנייה הזו בכלל יש להעביר לתאגיד החיצוני, שהקימו שתי החברות. אמור לשבת שם מהנדס פלאפון ולקבל את ההחלטה המקצועית.

מה לאקספון ולתלונת הלקוח של פלאפון? מה לאקספון ולהחלטה של מהנדס סלקום? וחמור מכך, גם מהנדס סלקום נמצא בתאגיד משותף עם גולן-טלקום. לא בסלקום. מה לגולן טלקום ולכל המהומה הזו? כלום. אבל כולם מעורבים בתהליך. הגבלים עסקיים זו בדיחה, ומי שחושב, שהאנטנה תותקן בסופו של דבר, עם כל התסבוכת הזו, הוא אופטימיסט חסר תקנה.
 
בנוסף, ההתחשבנות הכספית בין החברות היא כבר פארסה ותסבוכת, שאיש לא ידע איך לצאת ממנה. זה קורה היום כבר ב-PHI, שהסתבכה חזק בתוך עצמה, עם עובדיה ועם החברות המחזיקות אותה (פרטנר והוט-מובייל). בימים אלה ממש, ניטשים ויכוחים חריפים, צעקות ומחלוקות בלתי ניתנות לפתרון, באשר לחלוקת ההוצאות עם פרטנר, הוט ושאר החברות. כאוס מוחלט הגורר קיפאון ושיתוק. עדיף לא לבצע מאשר להיכנס לשדה המוקשים הזה.

אגב, אם מדובר בתורן משותף כיום לשלושת החברות, ויש מאות כאלה ברחבי הארץ, הרי שצריך להיות גאון, לוליין של ממש, כדי להוציא אל הפועל פעולה הנדסית פשוטה, בתוך כל הכאוס הזה.

בחזרה לקיבוץ. לא כדי לנפוש, אלא כדי לחלץ את העגלה מהבוץ.

את אותו מסלול של קבלת החלטות מסורבל תצטרך לעבור האנטנה שלנו גם דרך המיזם של סלקום וגולן (אם יבשיל). הרי התורן נמצא בשת"פ פסיבי בין סלקום לפלאפון. מה הסיכוי אם כן, שההחלטה לשיפור הכיסוי תתקבל כשהקיבוץ לא התייאש ועבר לשימוש בסמי הרגעה ולא בסלולרי?
 
ציירתי פה את מפת התלאות לקבלת החלטה הנדסית פשוטה אחת וזולה יחסית, של החלפת אנטנה עבור קיבוץ קטן אחד בצפון. שערו בנפשכם בעיה הנדסית הדורשת הזזה של אתר שידור שלם, שלא נדבר על הקמת אתר שידור חדש, בסכום השקעה של מאות אלפי ש"ח. בסיפור שלנו על הקיבוץ מהצפון, תיארתי מצב שבו יש אינטרס של הלקוחות לקבל שיפור בקליטה ע"י החלפת אנטנה סלולרית וגם הרשויות (דוגמת המועצה האזורית) תומכים בכך. מה יקרה אם צריך לעשות זאת, נאמר בהרצליה, בה התושבים, העירייה וכל מיני "גופים ירוקים", מתנגדים לעצם קיומן של אנטנות אצלם בעיר ובוחנים "בשבע עיניים" כל אנטנה?

מי שמאמין, שפעילות כזו תצא אל הפועל - שיקום.

ריצת האמוק של משרד התקשורת להוצאת העובדים לחברות קבלן ומיזמים מפוקפקים (שהראשון שבהם - PHI, כבר מקרטע), תמיט אסון על התשתיות של מדינת ישראל. כל מי שעיניו בראשו צופה ויודע זאת. במשרד התקשורת מעדיפים "לטמון את הראש בחול", מתוך תקווה, שהזמן יחלוף, הבחירות יוקדמו ואת הנזק יתקן אולי שר התקשורת הבא.
 
ככה זה כשאין שר ממונה, כשאין חשיבה הנדסית מעמיקה, כשאין שיתוף של המשרד עם מהנדסי החברות בשטח, אלא עם ההנהלות בלבד, שראייתם הצרה מתמקדת בשיקולים כלכליים בלבד ולעזאזל הרשת. לעזאזל תוספת והכפלת הקרינה לכל תושבי ישראל. מי הם תושבי ישראל, שצריך בכלל להתחשב בהם?  
 
קשה להאמין, אבל המציאות היא, שאת מסמך שת"פ האנטנות בישראל הכינו אנשים שלא ראו מימיהם מתג סלולרי ואנטנה סלולרית ואין להם שום ידע הנדסי או אחר בשום דבר שנוגע לסלולר (למה? כי הם כלכלנים ועורכי דין). לא מאמינים? הנה כאן בלינק מי שהכינו את המסמכים לשת"פ אנטנות (בראשם, "המומחה הבינלאומי המדופלם לאנטנות ולתדרים", סמנכ"ל בכיר לכלכלה, הרן לבאות). המסמך של השר דאז (גלעד ארדן) המצוי כאן, הוא רק Copy & Paste של המסמך של הרן לבאות. זה מסמך מפוברק, שנעשה ללא כל תהליך מסודר של שימוע ציבורי, שבא כל כולו "להלבין 2 שרצים" בלתי חוקיים "במכה אחת":
1) פירוק רשת דור 3 ע"י גולן טלקום, ועי"כ לאפשר לגולן טלקום לקפוץ היישר לדור 4 בלי רשת ממשית בדור 3, על הגב של סלקום, שתספק לה שירותי דור 3 ודור 4 ביחד.
2) לאפשר לחזי בצלאל להתמודד על רכישת 5 מגהרץ בדור 4, כדי שייכנס לשוק כדי להיות "דמוי ספק סלולר", "בדלת האחורית", על הגב של ספק סלולר ותיק (הוא בחר בפלאפון). זאת, אחרי שכשל במכרז דור 3 בנושא מהותי (אי העמדת ערבות), מה שפוסל אותו מלהתמודד במכרז נוסף באותו נושא, זמן כה קצר אחרי הכשלון המהותי במכרז קודם. בכך נוצר בישראל ייצור חדש שאין לו שום בסיס חוקי או תקני, לא רק בישראל, בשום מקום בעולם: ספק וירטואלי - MVNO שרוכש תדרים כדי לסחור בהם עם חברות בעלות תשתית, כדי לרכב עליהן, בהשקעה שאינה מחייבת מינימום של הקמת רשת סלולר עצמאית.

תמוהה במיוחד התייחסות הממונה על ההגבלים העסקיים, שכשל בכל הקדנציה שלו בכל החלטותיו בעולם התקשורת. ראייתו צרה ונוגעת לכל שיתוף בנפרד. אם היה מרים את ראשו ומסתכל על התמונה כולה, על ממשקי העבודה בין חברות הקבלן למיזמים, שביקש להקים, כדי לאכוף את חששותיו מפני היבטים תחרותיים, היה מגלה, שהנזק, שעשה, גדול מהתועלת המפוקפקת, שרק הוא מוצא במהלך. אל דאגה, הוא ישן טוב בלילה. את הדין וחשבון אף פעם לא ידרשו ממנו. את המחיר ישלם הציבור.

הפתרון לכל הפארסה הזו הוא די פשוט. ניתן לממש את הסכמי השת"פ, אך כאשר כל חברה תהייה אחראית על הרשת שלה. 
המשך יבוא ומאוד בקרוב.