"ניצחון פירוס" הוא ביטוי המשמש לתיאור ניצחון, שעלה במחיר רב, עד שיצא שכרו בהפסדו. אחרי כשנתיים וחצי של מאבק משפטי בבית הדין לעבודה, יקבל המנמ"ר לשעבר של משרד התקשורת, ש"פוטר בהפתעה", 58,632 ש"ח פיצויים, אבל מתוכם ייאלץ לשלם 10,000 ש"ח פיצויים לתמי לשם, מי שפיטרה אותו (הסמנכ"לית הבכירה לשעבר למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת). מדובר בניצחון משפטי די מזהיר לתמי לשם, בדיון ובהכרעה הסופית בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, שבו היא נתבעה ביחד עם משרד התקשורת.
מאת:
אבי וייס, 8.8.18, 06:00
.ב-4 השנים האחרונות החלו 2 תהליכים משפטיים, שבוררו בבית הדין לעבודה בת"א, תהליכים משפטיים, שדנו בשיטה של "פיטורים בהפתעה" (שיטה, שהומצאה במשרד התקשורת הישראלי).
בתהליך הראשון, שהסתיים בינואר 2018, זכה התובע
נתי ביאליסטוק, מי שהיה עוזר מנכ"ל משרד התקשורת, בפיצויים בהיקף של 84,348 ש"ח ועוד "הוצאות משפט ושכ"ט לעו"ד" של
נתי בסך 7,000 ש"ח. כפי
שדיווחנו בהרחבה כאן.
כעת הסתיים התהליך המשפטי השני, שנוגע "לפיטורים בהפתעה" של המנמ"ר לשעבר של משרד התקשורת,
אופיר שלום לב ארי (בתמונה משמאל).
את הסיפור המלא של "פרשת המנמ"ר המפוטר בהפתעה", סקרנו במספר רב של כתבות וחשיפות, שהחלו בדצמבר 2015 ועד לאחרונה, כתבות הנמצאות בנספח בתחתית המאמר כאן, למי שמתעניין בפרטי הפרשה העגומה הזו.
למיטב הערכתי,
אין סיכויים, שהשיטה הזו לפיטורי עובדים במשרד התקשורת תחזור על עצמה, גם משום שהצמרת של משרד התקשורת התחלפה וגם בגלל ש
תמי לשם סיימה את תפקידה והוחלפה ע"י
אביבית מסבנד, שעובדת כסמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש של המשרד,
בצורה שונה לגמרי.
פסק הדין המלא של בית הדין לעבודה בת"א מיום 4.8.18
נמצא כאן - למתעניינים.
למי שמתעניין רק "בשורה התחתונה" של פסק הדין, אז הנה זה כאן ("הנתבעת 2" זו
תמי לשם, שנתבעה בבית הדין לעבודה בת"א ביחד עם משרד התקשורת - "הנתבעת". "התובע" זה
אופיר שלום לב ארי):
בקצרה, מדובר בניצחון משפטי די מזהיר של
תמי לשם, שבית הדין האמין כמעט לכל טיעוניה, ומצא שכשלה רק באי ביצוע שימוע מוקדם. ולכן, על אי ביצוע השימוע, התובע,
אופיר שלום לב ארי, קיבל בפסק הדין פיצויים על נזק כספי ועגמת נפש, בסכום לא קטן, בהתחשב בכך, שעבד רק שנה במשרד התקשורת. בנטו יישאר לו 48,632 ש"ח (ומזה הוא אמור לשלם עבור הוצאותיו סביב הדיון המשפטי הזה, לרבות שכ"ט עורכי דינו). בית הדין לעבודה קבע, שהוא היה
מפוטר בכל מקרה, גם אם היה נערך לו שימוע.
ההתנהלות גם במקרה של
נתי ביאליסטוק וגם של
אופיר שלום לב ארי, מצביעה על חוסר מחשבה במקרה הטוב ועל רוע - במקרה הרע, בכל הקשור להתנהלות הנהלת המשרד. שכן,
נתי ביאליסטוק כיהן ב"משרת אמון" כ-4 שנים ו
אופיר שלום לב ארי היה ב"תקופת ניסיון". כך, שבהליך תקין הכולל שימוע כדין, ניתן היה לפטר את השניים, מבלי לבזות אותם ומבלי שהמדינה תיאלץ לשלם להם
עשרות אלפי ש"ח (לכל אחד) כפיצויים. אולם, המשרד אז בחר בשיטת "הפיטורים בהפתעה", מבלי לערוך לשניים שימוע, תוך ניסיון ב-2 המקרים להטעות את בית הדין ולטעון,
שכן נערך שימוע.
אופיר שלום לב ארי לא הביא מטעמו עדים מקרב עובדי משרד התקשורת (לטענתו הם מפחדים), והביא מטעמו רק עד מקצועי אחד (מומחה, שאינו קשור למשרד התקשורת). זה, בין היתר, הוביל לכך, שבית הדין האמין לנתבעים ולעדים, שהופיעו והעידו בבית הדין לעבודה מטעם הנתבעים.
בית הדין, למעשה, קבע, ש
אופיר לא הצליח להוכיח את טענותיו ורוב הטיעונים שהציג הם לא מבוססים וסותרים את הראיות והעדים, שהופיעו בפני בית הדין. טרם ידוע באם יוגש על ידו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין המעניין הזה, שמצד אחד נותן לו פיצויים לא קטנים, בהתחשב בכך שהיה רק שנה בתפקיד, אך מצד שני מחייב אותו לפצות את
תמי לשם וקובע,
שהיא צדקה כמעט בכל מה שעשתה בעניינו, והתביעה נגדה
נדחתה, על כל סעיפיה, למעט לגבי טענתה, שערכה למנמ"ר שימוע, טענה, שנדחתה כאמור ע"י בית הדין לעבודה ולכן זכה המנמ"ר לשעבר בפיצוי הכספי, שצוין לעיל.
נספח
הכתבות הקודמות הסוקרות את מהלכי "פרשת הפיטורים בהפתעה" של המנמ"ר לשעבר של המשרד -
אופיר שלום לב ארי:
בתמונה: תמי לשם ("נתבעת 2", שהתביעה נגדה נדחתה בעיקרה), לשעבר סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת וכיום בתפקיד די דומה בוועדת הבחירות המרכזית של הכנסת:
