מי מנסה להסתיר איך חושפים את דפוסי ההצבעה של כל אחד מאזרחי ישראל ביום הבחירות בקלפיות? תשובה מפתיעה לשאלה, מעו"ד יהונתן קלינגר.
מאת: עו"ד יהונתן קלינגר
24.03.13, 23:40
|
במהלך תקופת הבחירות האחרונה וכבר לפניה, תומר אשור ואנוכי שוחחנו על מה שנקרא 'שיטת הבינגו' בקלפיות. השיטה היא פשוטה: בכל קלפי יושב נציג של כל אחת מהמפלגות עם טופס 'בינגו'; הטופס מכיל מספרים רצים, שמייצגים את הבוחרים בכל קלפי. לכל מספר זהות מוצמד מספר. כאשר אדם מצביע, נציג המפלגה מסמן את העובדה, שאותו אדם הצביע כבר. אחת למספר שעות, מדווח הנציג על ההצבעות ב"טופס הבינגו" למפלגה, באמצעות הסמארטפון שלו.
בשביל מה צריך את "שיטת הבינגו"? ובכן, בימים החשוכים לפני הטכנולוגיה, השימוש ב"שיטת הבינגו" היה כזה: לכל עיר יש את "המעאכרים" שלה, את קבלני הקולות. הם יודעים מי מתייעד להצביע למפלגה (ולפעמים מקבלים כסף על כל הצבעה כזו). לכן, הם יודעים מי מה'חיילים' שלהם כבר הצביע, ולמי צריך להתקשר להגיע לקלפי. כך, גם, בסוף היום, מצליבים את מספר הקולות, שהתקבלו בקלפי למפלגה, ובודקים האם קבלן הקולות עמד בהתחייבות שלו, האם ה'חיילים' שלו מספיק נאמנים.
לקראת הבחירות האחרונות, הודלף לתומר אשור מסמך פנימי של הליכוד - ביתנו, אשר הציג שינוי מדהים בתפישת ה'בינגו':
עתה, לא רק שצריך לסמן בטופס, אלא גם לדווח באופן מקוון על המספרים של המצביעים. אותו דיווח, בזמן אמת באמצעות הסלולר, בהצלבה עם נתונים אחרים של ועדת הבחירות, היה מאפשר ביום הבחירות פגיעה משמעותית בפרטיות וזיהוי (בצורה סטטיסטית ויחסית) מהי ההצבעה של כל אדם.
הפעילות דרשה, בסופו של דבר, ספירה סטטיסטית של מספר הפתקים שחסרים בקלפי בכל כמות הצבעות מסוימת (נניח, 10). וכך מוסבר בפניה שלנו לוועדת הבחירות:
"בקלפי מספר 6 בעיר מודיעין עילית בה נספרו 216 קולות כשרים היתה התפלגות ההצבעה כדלקמן: (1) יהדות התורה: 523 קולות (2) האיחוד הלאומי: 7 קולות (3) ישראל ביתנו: קול אחד (4) הליכוד: 4 קולות (5) ש"ס: 77 קולות.
בין השעות 00:01-00:70 הצביעו בכל חצי שעה כ-11 איש בכל אחת מהקלפיות. על ידי שימוש בשיטה המוצעת. ניתן היה למצוא אנשים שלגביהם ידוע בוודאות לאיזה מפלגה הצביעו. למשל, אם ידוע לנו (באמצעות ספירת הפתקים) שבשעה 16:00 חסרים 7 פתקים של האיחוד הלאומי, פתק אחד של ישראל ביתנו, 4 פתקים של הליכוד, 77 פתקים של ש"ס ו-250 פתקים של מפלגת יהדות התורה, הרי שבסוף היום לאחר שסופרים את כלל הפתקים בקלפי, ניתן לדעת שכל מי שהצביע החל מהשעה 16:00 (באמצעות המידע שהועבר למטות המפלגות) הצביע ליהדות התורה".
כעת, לא מדובר על מידע מושלם, אבל מדובר על בעיה בחוק. בעוד שחוק יסוד הכנסת קובע כי הבחירות תהינה חשאיות, הרי שכעת, בגלל התפתחות הטכנולוגיה, החשאיות הזו נפגעה.
אכן, לא מדובר על מערכת, שמזכירה את הפגיעה בחשאיות של הצבת מצלמה בתוך הקלפי, אבל כן מדובר על משהו, שמאפשר לקבלני קולות להתנכל למצביעים, אם הם לא הצביעו (ובסופו של דבר לפגוע בחשאיות הבחירות), וכן מאפשר לדעת מידע פרטי על מישהו.
לכן, הפתרון היחיד חייב להיות שינוי של הדרך בה מצביעים והגבלה של הזכויות של נציגים לסמן ולאגור מידע על המצביעים. עד שיעשו את זה, הבחירות ימשיכו לא להיות חשאיות!.
יהונתן קלינגר, jonklinger@gmail.com
האתר של יהונתן קלינגר.
עו"ד יהונתן קלינגר מומחה לדיני אינטרנט ופרטיות, בעל תואר שני במשפטים ותארים ראשונים במשפטים וממשל, כיום דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן.