שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, הטיח אשמה כבדה בחברת נילסן (Nielsen) בכך, שלמרות שהמשרד שילם לה, נתוני השוואה בינלאומיים למוצרים, שהמשרד ביקש ממנה, עוכבו ולא נמסרו בזמן או בכלל, בגלל לחצים, שעוד ייחקרו. את תגובת נילסן טרם קיבלנו. מתברר, שהמלחמה למען הציבור בישראל של השר והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אינה פשוטה ונתקלת בחסמים, גם בעולם התקשורת (עיתונות וטלוויזיה). עדכון בסוף הכתבה (תגובת לשכת המסחר).
מאת: אבי וייס, 18.3.19, 14:05

אחת מהפעולות החשובות ביותר שעברו בחקיקה בכנסת, ביוזמתו של שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן (בתמונה משמאל), זו ההשוואה בין מחירי מוצרים מבוקשים, שנמכרים ברשתות בישראל, לבין המחיר הממוצע שלהם בחו"ל (במדינות, שנקבעו בצו לצורך הצגת ההשוואה הזו).

הצגנו את הגישה הצרכנית החדשה הזו כבר כמה פעמים, למשל כאן, מפיו של עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

בכנס השנתי השמיני של הרשות, שנערך במודיעין, חשף שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של מימוש החלטת הכנסת בנושא הזה.

את תגובת חברת נילסן לא הצלחנו לקבל עד רגע זה. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן: "אנו נמצאים במהלך מאוד נרחב של הסרת חסמים בתחום הצרכני ואני מברך את הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן על הפעילות וההשגים המצוינים, שהושגו במהלך 2018 עם תנופה וכיוונים חדשים ב-2019.

השבוע, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הקניונים בישראל, אפשר לפתוח 2 חנויות פארמה או יותר בכל קניון. הבלעדיות של חברות הפארמה בקניונים - נגמרה. הן רצו בלעדיות, לא כדי לתת מחירים טובים יותר, או שירות טוב יותר לצרכנים. להיפך: הן רצו להפוך את הצרכנים ללקוחות שבויים שלהן, לקוחות, שישלמו כל מחיר מופרז, שהן רוצות. 

אני רוצה להיות ברור לחלוטין, ואני באתי מהתעשייה: אי אפשר להילחם בעוולות צרכניות ובסחר לא הוגן - בקנסות. מי שפוגע בצרכנים, לא צריך לשלם קנס. המקום שלו זה בבית הסוהר. הוא צריך לשלם ביוקר על מעשיו, לעמוד לדין, אחרי איסוף הראיות, ולשבת בבית סוהר. רק ככה הוא ילמד לכבד את הלקוחות שלו. 

אנו, על פי החקיקה החדשה, התחלנו לבצע השוואות בינלאומיות של מוצרים מבוקשים, שנקבעו בצו, והמחיר בחו"ל מוצג על המדף מעל למוצר המתאים הזהה הקיים על המדף מול הלקוח בעת רכישת אותו מוצר.

אולם, לפתע התברר לנו, שיש לנו קשיים לקבל נתונים של מחירים לצורך ההשוואה מהמדינות, שנקבעו בצו, מחברת נילסן. לא שלא שילמנו על זה. שילמנו בדיוק מה שהתבקשנו לשלם מהם עבור קבלת הנתונים ההשוואתיים.

למרות שאנו משלמים לנילסן על איסוף הנתונים, הנתונים נחסמו, לא ברור כרגע על ידי מי, אבל ברור לחלוטין למה. רצו למנוע מאזרחי ישראל לדעת את המחירים של המוצרים הללו בחו"ל.

מי בדיוק רצה לחסום את קבלת הנתונים הללו בישראל? זה ייחקר. אני לא ארפה מהחקירה הזו. מי שמנע ומונע את קבלת הנתונים מהציבור בישראל, צריך לשלם על זה ביוקר.

במקביל, אנו מפחיתים רגולציה בכל תחום, כדי להקל על הציבור, כולל על הציבור של העסקים ובמיוחד העסקים הקטנים והבינוניים. אני טוען ואני יכול להוכיח את זה, שלשכת המסחר לא מייצגת את הציבור של העסקים, שהיא טוענת, שהיא מייצגת. היא הפכה ללוביסטית של החזקים ושל המונופולים. קודם היא רצתה במשך שנים, שנפחית רגולציה. כשהתחלנו להפחית רגולציה, היא החלה לטעון נגד ההפחתות ולטעון פתאום, שזה פוגע בבריאות ובטובת הציבור. ממתי היא ממונה על הבריאות ועל טובת הציבור? היא דואגת רק לטובת המונופולים ואלה המתעמרים בצרכנים.

תחרות הוגנת צריכה להיות גם בלשכת המסחר. היא מונופול שיש לסיים אותו. עסקים משלמים מס רק לה, בין אם העסקים רוצים או לא רוצים. אין הכרה בלשכות מסחר מתחרות. אנו נסיים את הפארסה הזו. אני מאמין בתחרות גם בתחום הייצוג של הסוחרים. 

אחרי 49 שנה, יש סוף סוף גוף אשראי חדש בישראל, ששמו Max, ובקרוב מאוד יהיה עוד גוף כזה: ישראכרט. זו מהפכה צרכנית ענקית בתחום המימון והבנקאות. היו לזה המון התנגדויות, גם מבנק ישראל. עברנו את המשוכה באמצעות חקיקה בכנסת וזה כבר בלתי הפיך. 

אנו פועלים להציג לציבור מנגנוני השוואות מחירים בכל תחום. יש תחומים, שזה כבר עובד (כאן), ויש תחומים, שזה יעבוד בעתיד הקרוב, למשל, בתחום הבנקאות והפיננסים. הצרכנים בישראל אמורים לקבל מידע לגבי כל מה שהם רוכשים, מוצר או שירות ומה המחיר של המתחרים לאותו מוצר או שירות. ככה מנהלים תחרות בכל העולם וכעת גם בישראל.

קבענו סל של 68 מוצרים, סל, שנקבע ביחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מה שמקיף את עיקר מוצרי הצריכה של הבית הממוצע בישראל, ופרסמנו את מחירי הסל הזה ברשתות השונות. השבוע פרסמנו את הסל הזה בפעם השנייה לציבור.

למה לא שמעתם על זה? כי רוב כלי התקשורת חיים מהפרסומות של החברות, שלא רוצות שתשמעו על זה. אבל יש לי כבר בשורה: בין הפרסום של הסל הראשון לפרסום של הסל השני, כבר המחירים ירדו ב-1.7% בממוצע והיו מוצרים, שירדו תוך חודש ב-5% ואף 6%, רק בגלל הפרסום שלנו. כך, התחלנו בתחרות על מחירים,בכלי השוואה לצרכנים. אי אפשר להפוך בחזרה את המהפכה הצרכנית הזו. אמנם המונופולים רוצים להעלים את המידע הזה, אבל האינטרנט פתוח לכולם. 

בקרוב, נהפוך את כלי הסקר הצרכני הזה לאפליקצה סלולרית. כך, שכל אחד יוכל לראות בסמארטפון שלו את המוצרים הזולים ביותר הקיימים ברשת הכי קרובה למקום בו הוא נמצא עם הסמארטפון שלו. המשתמש יבחר מהרשימה את המוצרים, שהוא מתעניין בהם, והאפליקציה תיתן לו את המיקום הכי רוב של המחיר הכי טוב, שהוא יכול לקבל לאותו מוצר או מוצרים, שהוא מחפש.  

במהלך 2018 הכנו, בשת"פ של כל עובדי הרשות להגנת הצכן ולסחר הוגן, תכנית חירום חשובה ביותר לטיפול בעושק הקשישים. זו תופעה מגונה ביותר, שלא ידענו בעבר, עם היקפים עצומים. קבענו שיטת עבודה מאוד ברורה, שהרשות מיישמת, שיטה המופעלת בשת"פ עם משטרת ישראל ורשות המיסים.

עברנו משיטת הקנסות של העבר, שלא השפיעה, לשיטת המעצרים והחקירות, שמשפיעה מאוד מהר. אכיפה פלילית היא מאוד אפקטיבית כאן. אני קורא לבתי המשפט להחמיר את הענישה לאלה, שיובאו בפני בית המשפט עם ראיות, כי מי שפוגע בקשישים זה לא עניין לקנסות. הוא חייב לשבת בכלא. כי בקנסות הם היו סוגרים חברה, חברה שפושטת רגל וגם לא משלמת את הקנס, ומיד פותחים חברה חדשה לאותה מטרה, תחת שם אחר. אם הם יושבים בכלא, יש להם זמן לחשוב ולהבין היכן טעו ואיזה נזק גרמו, לא רק כלכלי, אלא נזק נפשי לקשישים, שפגעו בהם. 

אני בהחלט בעד שוק חופשי, אבל יש לזכור את הפסוק ממקורותינו: 'אל תונו איש את אחיו'. תרוויחו ביושר ותתפרנסו ביושר ואז כולם יהיו מרוצים, גם הצרכנים שהם הלקוחות שלכם, וגם אתם""

בכנס הוצגו כמה מצגות ונתונים, ובכלל זה: סקירת הרשות השנתית (כאן וכאן).
בסקירה קיימים: מדד תלונות הרשות לשנת 2018 (חברות התקשורת מובילות בכמות התלונות נגדן והוט וסלקום ניצבות בראש), יש פירוט נתוני קנסות לשנת 2018 (מעל ל-50 מיליון ש"ח קנסות ב-2018 ל-1,421 חברות, עליה חזקה מול השנה הקודמת), תכניות העבודה ל-2019 ומגמות בתחום הטלמרקטינג בישראל (בדגש ל-"עוקץ הקשישים").

כ"כ, הוצג הסקר השנתי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהתמקד השנה ב-2 נושאים מרכזיים:
 
סקר צרכנים:
• 96% מהאוכלוסייה הבוגרת נחשפים לפרסומות ולתוכן שיווקי.
• כשני שליש מהבוגרים הצהירו,שהם תופסים את הפרסום כמשפיע על החלטת הקנייה (די משפיע ומאוד משפיע).
• 86% מהציבור סבור, שהחלטות הקניה שלו מושפעות מפרסום. 
• 71% מהציבור דיווחו על השפעה של מבצע על החלטת הקנייה של מוצר כלשהוא.
• 72% אינם מאמינים, שמבצעים אמנם מציעים הנחה אמתית.
• 87% הצהירו ,שהתחרטו לאחר רכישה, שהתבצעה בעקבות מבצע.
 
סקר שיווק לילדים:

• כמעט כל הילדים נחשפים לפרסומות (94%).
• למעלה משני שליש מציבור ההורים לגילאי 6-16 תופסים את השימוש בדמויות מפורסמות בפרסומות כאפקטיבי להנעה לקנייה.
• כשני שליש מההורים דיווחו על כך, שילדיהם ביקשו מהם לקנות דבר מה בעקבות חשיפה לפרסום, כאשר כשליש עושים זאת בתדירות גבוהה.
• אחד מכל 10 ילדים מעל גיל 9, שביצעו קניה, קנו ביותר מ-1,000 ₪ כמחצית מהם עשו קניות בטווח של עד 200 ₪. 40% דיווחו על הוצאה של 201 ₪ ומעלה.
• כשני שליש מההורים, שהיו מודעים לרכישות, שילדיהם מבצעים בתוך משחק/אפליקציה דיווחו, שהופעל עליהם לחץ כדי לקבל הסכמתם לרכישה.
• כמעט כל ההורים מתנגדים לשימוש במסרים שיווקיים סמויים לילדים, כשלמעלה ממחצית מההורים הביעו התנגדות נחרצת ("מאוד מתנגד").
• 70% מההורים דיווחו, שלגבי מסרים הנתפסים בעיניהם כחיוביים, היו תומכים בהעברת מסרים פרסומיים פסיכולוגיים סמויים לילדיהם.

 הסקר המלא נמצא כאן, למתעניינים. 

עדכון 15.3.19, 13:30: להלן תגובת נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, לדברי השר אלי כהן, שנאמרו כנגד איגוד לשכות המסחר ביום הצרכן הבינלאומי, כאמור לעיל.
"הדברים שאמר שר הכלכלה אלי כהן בכנס יום הצרכן הבינלאומי 14.3.19 כאילו איגוד לשכות המסחר הוא חברת לובינג של החברות הגדולות והבלעדיות הם דברי הבל שמקורם בראייה מעוותת ואי הבנה של המגזר העסקי.

איגוד לשכות המסחר אינו פועל למען חברות גדולות באופן סלקטיבי. זוהי שטות. הוא פועל על פי עקרונות כלליים למען הגנת כלל מגזר המסחר והשירותים, המונה בישראל לא פחות מ-1.8 מיליון מועסקים. כל פעולה של האיגוד היא בעלת אופי עקרוני והיא מעניקה הגנה על פי עקרונות שווים, גם לגדולים, גם לקטנים וגם לזעירים.

שר הכלכלה רשם בעבר לזכותו כמה פעולות חשובות לקידום התחרות, אולם בנקודת זמן מסוימת שובשו האיזונים והוא הפך את האג'נדה של הרצון להופיע כמגן על הצרכן, להסתה כנגד המגזר העסקי, שהוא זה הבונה את הכלכלה ומייצר את מקומות העבודה.

שר הכלכלה אפילו הרחיק לכת כשהשווה בין שיטות העבודה של המגזר העסקי, יבואנים וקמעונאים, לשיטות העבודה של נרקוס, ארגון סמים קולומביאני שמעלליו פרושים על פני סדרה דוקומנטרית בנטפליקס.

שר הכלכלה מאמץ מדיניות הפוגעת קשה כיום ב-56 אלף עסקים קמעונאים, זעירים, קטנים וגדולים, ועוד 20 אלף יצרנים קטנים ובינוניים, כשהוא מפלה לרעה מגזר רחב זה התומך בפרנסה של אוכלוסיה בת 2 מיליון איש, לטובת ספקי החוץ. אפליה מודעת, שיטתית ומכוונת נגד המגזר העסקי ולטובת המגזר העסקי בחו"ל. מדיניות שאין לה תקדים לא בישראל ולא בעולם. נגד תופעות מסוג אלה לוחם איגוד לשכות המסחר, לא למען הגדולים אלא למען כל רוחב המגזר העסקי בישראל. הוא הפך בדבריו יבואן ישיר, המתמודד בתנאי תחרות בשוק החופשי מול יבואנים ישירים אחרים, ליבואן בלעדי.

אם לא היה שר הכלכלה חוזר על דבריו שיש בהם אופי של הסתה ורדיפה, לא היה טעם להגיב. ניתן היה לראות בזה מקריות מצערת. אך כשהוא חוזר על דבריו אלה יותר מפעם אחת, אי אפשר שלא להגיב על כך".