מאת: אבי וייס, 19.2.19, 07:50

"מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה", שנוסד ע"י גב' רנה ופרופ' מאיר חת, הוא מכון מחקר אקדמי הנמצא בתוך המכללה למינהל בראשון לציון ובראש המכון המחקרי הזה עומדת כב' השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר, (בתמונה משמאל), שהיא גם יו"ר "הוועדה המייעצת" למשרד התקשורת (מפורט כאן).

ד"ר איריס סורוקר יזמה כנס בשם: "למה המחירים עולים?", שהתקיים במכללה למינהל, ביום 13.2.19, בהשתתפות טובי המומחים מכל גווני הקשת העוסקים בכך בשוק הישראלי.

אציג כאן רק חלק מדברי המשתתפים, שכן זה היה כנס עם כמות גדולה ומרשימה של דוברים בעלי נסיון רב בתחומי הרגולציה והמחירים בישראל.

ד"ר איריס סורוקר: "יזמתי את הכנס כי אנו בישראל ממשיכים לשלם בממוצע מעל ל-20% מעל רמת המחירים הממוצעת הקיימת במדינות ה-OECD, וכל הפעילות, שהייתה בעשור האחרון, כולל המחאה החברתית וכל הוועדות, שקמו בעקבותיה, לא שינו את הנתון הזה, שמלווה אותנו כבר כמה שנים טובות.

אנו חוקרים את הנושא הזה באינטנסיביות במכון, שאני עומדת בראשו, והוא גם מטופל בהיבטים הרגולטוריים שלו ב'ועדת הריכוזיות' על פי 'חוק הריכוזיות' ובגופים רגולטוריים נוספים. 

אני סבורה, שיש לבחון את עצמנו ולשאול, איך זה שאחרי כל כך הרבה פעילות להורדת יוקר המחיה, עדיין אנו נשארים באותו מקום? למה המחירים עולים ברוב התחומים, במקום לרדת?

כ"כ, הטריד אותנו נושא שיעור העוני בישראל, שבו אנו גם כן נמצאים באחוזון גבוה מול מדינות ה-OECD. כך, נוצר מצב בלתי נשלט בישראל, שבו המחירים יותר יקרים וגם יש יותר עניים, שלא מסוגלים לשלם את המחירים הללו.

אני סבורה, שיש כאן בעיה, שצריך להתייחס אליה ולטפל בה. לא ברור לי בדיוק מי אמור לטפל בה.

ד"ר שלומי פריזט, שהזמנתי אותו לכאן, לשעבר מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים והכלכלן הראשי של הרשות, ושעשה קריירה ארוכת שנים בתחום הרגולציה והוא עדיין עוסק באינטנסיביות בתחומים הללו, חקר את תחום ייבוא דגי הטונה. זאת, משום שהייתה מחשבה, שחשיפה לייבוא חופשי וכמעט ללא מגבלות בתחום הזה, תוביל להורדת מחירים, מה שלא קרה.

לכן, אני שואלת כאן את המשתתפים: האם הרגולציה היא הפתרון הנכון ליוקר המחירים בישראל, או שהפתרון נמצא במקום אחר?"

ד"ר שלומי פריזט, (בתמונה משמאל), מומחה מוביל בתחום הרגולציה בישראל: "נדמה לי ,שלא אכפת לנו כל כך, ואני מדבר על רוב תושבי ישראל, אם המחירים עולים.

מה שבאמת אכפת לנו, שהמחירים ייעלו בצורה, שנראית מוצדקת. אנשים רגישים לאי צדק. אם הממשלה מעלה מחירים, אז אין לאזרחים הרבה מה להגיד על ייקור המוצרים והשירותים שבפיקוח ושליטת הממשלה על כל זרועותיה, לרבות השלטון המקומי, כי מניחים, שהממשלה אישרה עליית מחירים כי יש עלייה בתשומות.

אולם, בתחומים אחרים, יש לנו כאזרחים את ההרגשה, שהמחירים עולים ללא הצדקה, בעיקר מצד הצגת העלויות, שלא כל כך ברורות לנו, ולכן זה נראה לנו כחוסר צדק.

אין בשוק כל מנגנון של שקיפות, שמראה לציבור את הנושא של העלויות של היצרן והקימעונאי, והאם העלויות הללו מוצדקות. יש בציבור הרגשה, שהיצרנים וחלק מהקימעונאים 'עושים עלינו סיבוב'.

המנגנון היחיד, שגורם לנו להאמין, שהמחירים הוגנים, הוא מנגנון התחרות, בתנאי שזו תחרות חופשית. אנו מאמינים, שכאשר יש תחרות, המחירים לא ייעלו ככה סתם, כי ש מכניזם של תחרות ויהיה מי שיוריד את המחיר כדי להצליח בשוק מול המתחרים.

אולם, בתחומים רבים, אין בדיוק תחרות ויש פיקוח מחירים, או התערבות רגולטורית אחרת, בעיקר בדרכים עוקפות, כמו השיימינג, שנעשה במחירים של המוצרים ברשתות הפארמה, רעיון רגולטורי מבריק.

אולם, אנו במצב שבו כל המחירים של הסופרים וכל הרשתות, נמצאים גלויים ברשת האינטרנט. אולם, לא ברור לנו אם המחירים הללו הוגנים וזה שיש פרסום של המחירים, לא הופך אותנו ליותר נבונים. זאת, כי אין לנו כלים טובים ואמינים לבצע השוואות נכונות של מחירים והוגנות מחירים.

רבים עסקו עד היום ביוקר המחיה וכנראה, שזו בסוף אשמה של הממשלה. דוגמה הכי בולטת: רוב האוכלוסייה קונה ביטוחים פרטיים בתחום הבריאות, לרוב יותר מביטוח אחד, כי הציבור לא סומך על ביטוח הבריאות הממלכתי.

ממה שחקרתי, חשיפה לייבוא, היא דרך יעילה וטובה להוריד מחירים. המקרה של דגי הטונה הוא לא דוגמה טובה, כי לא נכנסו לשוק יבואנים חדשים. היצרנים המקומיים הפסיקו לייצר, פיטרו את העובדים והחלו לייבא באותם מחירים שהיו קודם. היה צורך להכניס כאן מתחרים לגמרי חדשים, מה שלא קרה ולכן זו לא דוגמה טובה ללמוד ממנה.

בתחומים רבים אחרים, זה כן הצליח, למשל בתחום הריהוט, ההנעלה וההלבשה, מוצרי אלקטרוניקה ועוד. המחירים כן יורדים בגלל חשיפה לייבוא. בתחומים הללו המחירים יורדים באופן עקבי ולא עולים. 

הבעיה המרכזית של המשק הישראלי היא תחום מחירי המזון. יצרני המזון מוגנים בתרגילים ובתקינה ייחודית ויש עדיין מכסים גבוהים מדי וזה יוצר את הבעיה. עד היום לא נפתחו לתחרות בייבוא מקטעים שלמים מאוד רחבים בתחום המזון. אני עדיין לא רואה פתרון בתחומים הללו, במיוחד בתחום המזון, שהיה ונשאר באחריות הממשלה".

רמי לוי, הבעלים של "רמי לוי שיווק השקמה": "אני כופר בתיזות של המומחים. אני בא מהשטח ומתמודד עם יוקר המחיה עשרות שנים ולא מוותר. זה לא רק עניין של רגולציה או של הממשלה.

אני חושב ודי בטוח, שאפשר ללמד את הצרכן מודעות ותרבות צרכנית. יש תחרות רבה בין מוצרים והצרכנים מתעקשים, משום מה, לקנות את היקר. אז למה שהיצרן לא ימכור לצרכנים ביוקר אם הם מוכנים לשלם ביוקר? זה עניין של ביקוש והיצע. 

אני נאבק בזה בצורה אחרת. יש לנו את 'מותג הבית' שלנו. יש לנו, למשל, סל של 75 מוצרים מובילים ומבוקשים, שמיוצרים באותה איכות כמו של המתחרים, והמותג שלנו זול בלפחות 45% מול המתחרים. כלומר: לצרכן יש על המדף מותג שלנו זול, והוא לוקח מהמדף את המוצר היקר. זה לא הגיוני בעיני.

אז אני מציע, שהצרכן ייקח אחריות על הכסף שלו ויבחר את המוצר הזול יותר, כל עוד הוא באותה איכות, וזה בדיוק מה שאנו מציעים במותגי הבית שלנו.

אם הצרכנים ירכשו רק את המוצרים היותר זולים, המחירים ירדו. כי מנגנון הביקוש והיצע ידחוף את היצרנים היקרים להוריד מחירים, אחרת הם יישארו עם סחורה, שהם לא מצליחים לשווק ולמכור לצרכנים. 

לעניות דעתי, לצרכנים יש כוח עצום ביד. הם שולטים על יוקר המחיה. לא הממשלה. נכון שיש לממשלה תפקיד, אבל בסוף זה הכוח הצרכני. 

אני מתקומם נגד היוקר של שירותי הממשלה. אנו תלויים ברבה שירותים של הממשלה וזה אוסף של מונופולים, שאין להם שום מקבילה בשוק הפרטי ובהיעדר תחרות, המחירים הללו כל הזמן עולים.

זה מתחלי בארנונה ונגמר במחירי המים והחשמל. אני לא יכול לקבל הנחות בארנונה, הנחות בדלק, הנחות ברכבת, בנתב"ג, בגז, ועוד, בכל המקומות, שאין בהם תחרות. את זה הממשלה צריכה לסדר.

לצרכנים אני אומר כל הזמן: צרכנות נבונה היא שם המשחק. אני פונה מעל לכל במה וגם כאן: צרכנים יקרים, אל תרכשו מוצרים יקרים, אלא אם אין לכם ברירה. אם מוצר מסוים התייקר, תקנו פחות ממנו. למשל: אם העגבניות התייקרו, אז קנו פחות עגבניות. תאלצו את הסוחרים והיצרנים להוריד מחירים בגלל הורדת הביקוש. 

אנו מבקש מהרגולטורים, שייתנו לנו לעבור לתצוגת מחירים דיגיטלית. למה צריך להשקיע כוח אדם יקר כדי להדביק פתק עם המחיר על כל מוצר? זה לא הגיוני. אפשר לחבר שלט אלקטרוני המחובר למערכת המחשוב של הקופה וכל המחירים יהיו גלויים על המדף, לא על המוצר. בכל העולם זה עובד כך, חוץ מבישראל. צריכים להתקדם ברגולציה, כי כל העולם עבר טרנספורמציה דיגיטלית, רק אנו נשארנו עם הפתקיות מנייר. למה עוצרים אותנו מלהתקדם בתחום זה בישראל? 

היום, אם תסתכלו על הוצאות משק הבית הממוצע בישראל, תגלו, שהרוב אלו הוצאות על תחומים, שאין בהם תחרות, הוצאות על שירותים ממשלתיים ועירוניים ואין לנו כאזרחים כל שליטה על ההוצאות הללו של הגופים הציבוריים.

צריך לטפל בזה, אבל זה לא סותר את הצורך בצרכנות נבונה, היכן שכן יש תחרות".

נתנאל היימן, מנהל האגף למחקר כלכלי, התאחדות התעשיינים: "מי ש'עושה סיבוב על הצרכנים', כמו שאמר ד"ר שלומי פריזט, זו הממשלה. רק הממשלה. זה בכל התחומים.

אנו מציגים נתונים מאוד ברורים. בדיוק בתחום הזה. מדד המחירים לצרכן עלה בשנים האחרונות בכ-5%, זה נתון מצטבר של העשור האחרון. אולם, מדד התשומות של הייצור, כל מה שבשליטת הממשלה, עלה ב-21.8%. כלומר: מי שיוצר לחץ לעליית המחירים אצל היצרנים והקימעונאים - זו הממשלה.

דומאות לעלייה הזו של התשומות בשליטת הממשלה: 25% עלייה בארנונה לעסקים ולתעשייה, תעריפי המים התייקרו באותה רמה בלתי מתקבלת על הדעת. עלות העבודה עלתה ב-22%, ואלה רק ההסכמים, שהממשלה חתמה עליהם. גם המע"מ בישראל די גבוה: 17% וכך גם שאר המיסים. בכל תחום, שלא נבחן את הנתונים הקיימים בו, נמצא, שהמחירים בישראל גבוהים בגלל התייקרות המחירים, שבשליטת הממשלה. 

זה עוד לפני שדיברנו על הכבדת הרגולציה. למשל, חוק הסימון הטיל על כולנו עלות שלא נדרשת, כי אפשר לסמן מחירים אלקטרונית על המדפים ולא על המוצרים. יש לנו רגולציות של כשרות, כיבוי אש, משטרה, היטלים שונים ומשונים גם מוניציפליים, עלויות אחזקת תאגידי המיים, וזה לא נגמר.

המכה האחרונה היא רמות המס. כמה רווח אפשר להוציא בישראל מכל שקל? בארה"ב ובמדינות רבות בעולם מזמן הבינו, שיש להוריד את נטל המס, כי זה מקדם את המשק ומעלה את רמת המחייה של כולם".

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "התחרות מורידה מחירים. אולם הורדת מחירים טורפנית, פוגעת ברמת השירות.

הדוגמה הכי בולטת זה שוק הסלולר, אבל גם בעוד תחומים בשוק התקשורת. פיטרו אלפי עובדים בתעשיית הסלולר בגלל התחרות וזיהינו, שיש כאן כשל שוק, שלא טופל כראוי ולכן התחלנו אנו לטפל בנושא.

פגעו בצרכנים בסדרי גודל, שלא היכרנו בשווקים אחרים. התחלנו להטיל קנסות ענק, כדי 'ליישר' את חברות הסלולר ועוד לא סיימנו את המלאכה הזו.

נוצר כאוס צרכני, שלא ייאמן, בשוק הסלולר. מוכרים לאנשים מוצרים ושירותים שהם לא צריכים. ראינו, שיש הרבה פגיעות בצרכנים כתוצאה מהתחרות החדה מדי והרבה דברים שליליים החלו לצוץ, כי החברות הסלולריות נלחמות על כל לקוח, ולעיתים קרובות בתרגילים מורכבים, שהם לרעת הצרכנים.

מניעת הטעיות היא בעדיפות שלנו, כי מניעת הטעיות יכולה להוביל להורדת מחירים בתחרות חופשית מבלי להתחזות במחירים ובהטבות פיקטיביות.

אנו כל הזמן מתמודדים עם תחום עליית המחירים והבעיה היא, שאין לנו כלים בתחום הסחר ההוגן. לא ברור מה זה סחר לא הוגן. היו חסרים לנו הכלים להתמודד עם סחר לא הוגן ולכן ניסחנו נייר, שהוכן ע"י אנשי מקצוע, שבו תינתנה אינדיקציות מה זה סחר לא הוגן.

הפתרון הגיע דווקא מהכיוון של שר הכלכלה, שיצר מנגנון חדש, פטנט עולמי, של שיימינג על מוצרים בתחום מאוד מוגדר, שיתרחב עם הזמן, שבו יש צורך לסמן על המדף - מה המחיר הממוצע של המוצר הזה בחו"ל. התחלנו עם המוצרים של רשתות הפארמה.

אנו מעדיפים שלא להיכנס לתחום של פיקוח מחירים, כי זה יוצר מנגנונים מאוד בעייתיים. הרשות להגבלים עסקיים, לאחר שבחנה את הנושאים הללו, החליטה לא לטפל בנושא, שנקרא - מחיר מופרז. לכן, לקחנו על עצמנו את התחום הזה והגדרנו את זה כמחיר לא הוגן. הכלי שלנו הוא השוואת המחיר של אותו מוצר למחירו בחו"ל. אנו רק בתחילת הדרך ויצאנו עד כה עם 2 הכרזות, שכללו 12 מוצרים להתחלת השיטה הזו והוספנו בינתיים עוד 8 מוצרים ונמשיך עם זה.

זו מלחמה לא פשוטה ביוקר המחייה, אבל היא מצליחה. מהרגע שהתחלנו בשיטת השיימינג, זה השפיע מיידית. הצרכנים רואים על המדף את המחיר בחו"ל ובאים לבעל החנות ולא מוכנים לשלם את המחיר הישראלי הגבוה. נכון שלבעל החנות אין אחריות על המחיר, שקובע לו היצרן או היבואן, אבל זה מכניס את גורם התחרות והלחץ להורדת מחירים. זה עובד. זה מנגנון לא פשוט ליישום, מנגנון הדורש הרבה מיחשוב של זמן אמת ואנו בתחילת הדרך, שנראית לנו מוצלחת.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הובילה כאן מהלך נחשוני עולמי, שבמסגרתו אנו מביישים את היבואן והקימעונאי, בכך שמציגים על המדף של אותו מוצר את מחירו בחו"ל. זה כלי אדיר, שאני מאמין, שיעשה מהפכה בכל השוק בישראל ובכל התחומים".

בתמונה: חלק מפאנל הממשתפים בדיון: "למה המחירים עולים?".