"עליית מדרגה" במאבק המשפטי של סיני ליבל נגד "עוקץ התא הקולי", שבו חברות הסלולר החלו לגבות מלקוחותיהן 4.9 ש"ח (כ-60 ש"ח לשנה על כל מנוי) עבור שימוש בתא הקולי. האם היועצת המשפטית של משרד התקשורת תצורף כנתבעת? סיני ליבל: למה היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד), אינה נוקטת עמדה בעניין ״עוקץ התא הקולי״? בינתיים, מאות אלפים ואולי יותר ממיליון לקוחות, נאלצים לשלם עבור תא קולי, שקיבלו שנים בחינם. עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 22.7.19, 14:37
סיפור "עוקץ התא הקולי" נחשף באתר Telecom News במרץ 2019, כשהוט מובייל החלה לפתע לגבות 4.9 ש"ח לחודש על השימוש בתא הקולי (שמיום הקמת החברה ועד מרץ 2019, ניתן כשירות נלווה לכל החבילות - ללא כל עלות).
סיני ליבל, (בתמונה משמאל), מתכנן להגיש תביעה נגד הוט מובייל,.לאור התשובות התמוהות, שהתקבלו מהוט מובייל ושתיקת משרד התקשורת בנושא. "תביעה ייצוגית" כבר "רצה" בנושא זה.
בינתיים שאר חברות הסלולר "הצטרפו לחגיגה על הכיס של הפראיירים" והאחרונה היא פרטנר.
בעניין זה פרסמנו כבר 2 כתבות מפורטות (מומלצות לקריאה למי שפספס):
ההתפתחות הטרייה בפרשה זו: משרד התקשורת מסר תגובה (שעיקרה
נמצא כאן), שלפיה עולה, שהמשרד טוען, ששירות, שלא נקבע לו תעריף, משמעו שהתעריף
היה 0 (אפס) ש"ח ולכן ניתן לייקר אותו לכ-5 ש"ח...
העניין הזה הוביל את
סיני ליבל לנסות לברר אם זו העמדה המשפטית ה
רשמית של משרד התקשורת ופנה וכמה פעמים למשרד התקשורת בכלל וליועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד
דנה נויפלד, בתמונה משמאל) בפרט. לברר את הנקודה הזו.
הפניות של
סיני ליבל נמצאות
כאן ו
כאן.
גם אני פניתי לקבל את תגובת משרד התקשורת. אולם, תגובה ממשית לא קיבלתי. התגובה, שקיבלתי ממשרד התקשורת היא כזו: "
הפניה תענה ממשרדנו ישירות לפונה". ככל שאקבל תגובה לעניין, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לעניין לא אקבל, די ברור למה...
לאור אי המענה ממשרד התקשורת,
סיני ליבל שוקל
לצרף את היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד
דנה נויפלד) כנתבעת בתביעה שתוגש על ידו ובמטרה להזמינה בבוא העת לדוכן העדים למסירת עדות בהליך המשפטי, שינוהל, ככל שינוהל, בעניין זה.
סיני ליבל: "מדוע היועצת המשפטית של משרד התקשורת אינה חושפת את עמדתה בעניין 'עוקץ התא הקולי'? פורסמה
כאן כתבה .במרץ 2019 ועד היום לא התקבלה התייחסות מהמשרד. קיבלתי התייחסות חלקית לפנייתי דרך 'חוק חופש המידע' מהמשרד (הפנייה
כאן),
בתגובה ללא חתימה, ולכן פניתי שוב לקבל את עמדת היועצת המשפטית ב-1.7.19. תגובה -
אין.
בינתיים,
מאות אלפים ואולי יותר ממיליון לקוחות, נאלצים לשלם עבור תא קולי, שקיבלו שנים בחינם. מאז גם פרטנר 'הצטרפה לחגיגה', בחסות חוסר האונים של משרד התקשורת, או בחסות הגיבוי \ חיפוי, שהמשרד נותן לגזל הצרכני הזה.
פנייתי ליועצת המשפטית הייתה מאוד עניינית ואדיבה והנה היא כאן במלואה:
*******************************************************************************
נושא: וידוא עמדת היועצת המשפטית בעניין חיוב עבור תא קולי
גברתי, במענה לפנייה שבקובץ ניתן המענה שצורף בעמוד 9 בקובץ.
עו״ד
דנה נויפלד - היועצת המשפטית במשרד התקשורת
גברתי,
צודק, נכון ומתבקש כי בנסיבות העניין, כבוד היועצת המשפטית תאשר כי עמדת משרד התקשורת לעמודים 1-8 בקובץ המפורטת בעמוד 9 בקובץ
הינה על דעת היועצת המשפטית של משרד התקשורת.
עיקרי עמדת משרד התקשורת שלהלן הועברו לח״מ על ידי פניות הציבור ביום 4 יולי 2019. ראה מספר הפנייה בכותרת המענה.
- וידוא כי העמדה שלהן הינה עמדת עו״ד
דנה נויפלד
לשיטת משרד התקשורת, על פי סעיף 74 ברישיון הוט מובייל,
החיוב עבור 99 שירותי רט״ן בתוספת הראשונה הינו בתעריף 0 אם לא נרשם אחרת.
לטענת הח״מ, אם לא נרשם אחרת, השירות ניתן ללא תעריף.
נשארה השאלה האם עמדת משרד התקשורת שלהן הינה עמדה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו״ד
דנה נויפלד?
העמדה, כי
אין תעריף משמעה תעריף אפס -
מחייבת הכרעה משפטית.
להבנת הח״מ, הפרשנות לעיל 'לא תחזיק מים' בהליך.
בקשתי פשוטה - שהיועצת המשפטית תאשר שהעמדה לעיל הינה עמדת היועצת המשפטית של המשרד.
***********************************************************************************************************************
לעניות דעתי, העמדה, שהוצגה ע"י גורם לא ידוע במשרד התקשורת -
בעייתית. היא הופכת את הסכמי ההתקשרות לניירות חסרות כל משמעות, אם אין תעריף משמעו תעריף אפס...הפרשנות הנכונה מבחינה הגיונית ומשפטית: אין תעריף. ואין תעריף, א
ז אין תעריף ולא ניתן לעדכן שירות ללא תעריף, אלא בהחלפת המסלול \ החבילה של הלקוח, כשתסתיים, לאחר הודעה מתאימה ובהסכמת הלקוח.
אין מחלוקת כי ניתן לעדכן תעריף כולל. המחלוקת היא, שלא ניתן לקבוע תעריף עבור שירות רט"ן שלא נקבע לו תעריף נפרד ולא צוינה נתינתו כהטבה לזמן מוגבל.
דהיינו, נדרשים שני תנאים לתחילת גביית תשלום ממנוי חברת סלולר עבור שירות רט"ן דוגמת תא קולי:
הראשון: התעריף בגין שירות הרט"ן תא קולי
פורט בהסכם ההתקשרות בעיקרי התוכנית כתעריף נפרד.
השני: פורטו ב'עיקרי התוכנית' מרכיבי ההטבה, שניתנה לעניין תא קולי - הסכום החודשי של ההטבה, תקופת ההטבה, תעריף השירות לאחר סיום מתן ההטבה.
לסיום אני מדגיש שוב: יש 99 שרותים ב'תוספת הראשונה' כמו תא קולי. לדוגמה: שיחה מזוהה. מחר יקחו על זה כסף.
לכן, הטענה שלי היא, שאם מותר על תא קולי - מותר על כל שירות - ואז הסכם ההתקשרות עם הלקוח שווה לעטיפת דגים".
נעדכן את קוראינו ככל שההליך המשפטי הזה יתקדם.
עדכון 25.7.19: פורסם מאמר מאוד מרתק מ
ארז רביב בנושא מוקדי השירות של חברות התקשורת -
כאן.
עדכון 29.7.19: בעקבות התרחבות "עוקץ התא הקולי" לחברות סלולר נוספות, פנה
סיני ליבל ליועצת המשפטית של משרד התקשורת ביום
24/7/19 בפנייה נוקבת נוספת. ראה קובץ הפנייה המלא של
סיני ליבל לעו"ד
דנה נויפלד -
כאן. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
