מחשוב קוגניטיבי: חשיפת יישומים בעולמות הבריאות, הפיננסים והקולנוע
מאת: חיים חביב, 26.12.16, 12:44

הצגת טכנולוגיות חדישות: חיבור משאפים של חולי אסתמה לרשת מידע עולמית, מחשוב קוגניטיבי בטיפול בנשים בהיריון, גיוס חולים למחקרים בתחום הסרטן על בסיס ,Big Data תמחור מדויק של מכשירים פיננסיים, מחשוב קוגניטיבי בקולנוע, שיפור מגע אנושי עם רובוט וגם סטארטאפים עם פיתוחים מלהיבים.

יבמ מקדמת בעולם את מהפכת המחשוב הקוגניטיבי (cognitive computing) למעלה מ-5 שנים, ועדיין לא מעטים, בהם גם מומחים, מתקשים להסכים על ההגדרה הפורמלית של המונח "מחשוב קוגניטיבי", שפרץ לתודעת העולם בניצחון המוחץ של 'המכונה' על 'נבחרת הנבחרים' של זוכי  משחק הטלוויזיה האמריקאי Jeopardy!, בו הוכיח מחשב ה-Watson את יכולתו להבין שפה טבעית.

בזמנו הסביר רוב היי, סגן נשיא ביבמ ומנהל קבוצת ה-Watson דאז: "בשלב הראשון ראינו את המשחק כאתגר אינטלקטואלי. כדי לנצח קלטנו כ-200 מיליון עמודי טקסט. אבל מוקד הדברים לא היה מאמץ יחסי הציבור או הזכייה בתחרות כשלעצמה, אלא פריצת הדרך הטכנולוגית, שאפשרה בניית מכונה המסוגלת להבין שפה אנושית".

מאז התפתחה הטכנולוגיה המשלבת חומרה ותוכנה עתירות ביצועים ומאגדות יחד גישות חדשניות מעולמות הבינה המלאכותית (AI), ה-Big Data, שפת מחשב טבעית (NLP) ו- Machine Learning.

IBM פועלת בעולם ובישראל לקדם את המהפכה אל השטח ולהעמיק את הטמעתה בקרב לקוחות פוטנציאליים. בשבוע שעבר ערכה החברה בנמל יפו את אירוע ה-Cognitive Caffe IBM עם שותפים מובילים בארץ, שכבר הטמיעו את היכולות הללו ועם יזמים, מפתחים, נציגי חברות וגופים הפועלים בתחום ואנשי אקדמיה.

ריק קפלן, (בתמונה למעלה משמאל), מנכ"ל יבמ ישראל: "מחשוב קוגניטיבי אינו משחק, או משהו שעושים כדי שאנשים יגידו שהוא 'חמוד'. אנו פועלים להעצים את רמת המומחיות בעולם. בהתאמה לעיקרון זה, העמידה החברה את היכולות הייחודיות של מערכת ווטסון בתחום מתן התשובות לשאלות והחיפוש במאגרי מידע בלתי מובנה לשירות הרופאים במרכז העולמי המוביל לחקר הסרטן, סלואן קיטינג, שמשתמשים בכלים האלה כדי לשפר את המומחיות של רופאים בתחום האונקולוגיה בכל מקום בעולם. אנו פותחים את הפלטפורמה הזאת לכולם. אנו רוצים, שאתם תיקחו את ווטסון ותרתמו אותו לחלומות שלכם".

דוד בר, מנהל יחידת הדאטה ואנליטיקס ביבמ ישראל: "בעוד תחום ה- Big Data הופך נתונים לשימושיים, מאפשר המחשוב הקוגניטיבי להפוך את הנתונים האלה ליישומים בפועל. הכלים הקוגניטיביים זמינים לכל, לא רק לחברות ענק אלא גם לחברות קטנות. פלטפורמת הענן של החברה מאפשרת לכל ארגון למצות יותר מהנתונים שלו, ולהציע אפשרויות חדשות ללקוחותיו.

עולם הטכנולוגיות המדעיות רפואיות:

טבע מחברת את המשאפים של חולי אסתמה לרשת מידע עולמית המנפקת המלצות בריאות
אחת החלוצות בשימוש בכלים אנליטיים ובשילוב טכנולוגיות מעולם ה-IoT עם יכולות ניתוח מתקדמות היא חברת התרופות טבע. גיא הדרי, (בתמונה למעלה מימין), סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיות המידע של טבע, הציג בכנס ניצנים של תפיסה חדשה, שבה תהליך ייצור התרופות עתיד לעבור לתפיסה של רפואה אישית. בניגוד למצב הנוהג כיום, שבו מיוצרות תרופות באופן אחיד, עתידים תהליכי הייצור להשתנות מן היסוד.

הדרי: "בסופו של דבר ייצרו תרופות במתכונת פרטנית. בינתיים, שוקדת טבע על פרויקט, שבמסגרתו יקושרו משאפים לתרופות דרכי הנשימה באמצעות אפליקציה סלולרית, יספקו מידע אודות השימוש בתרופה ותנאי סביבה ומזג אוויר באזור בו שוהה המטופל, תוך הצגת תמונת תחלואה כוללת, וניפוק המלצות למטופלים, כגון: מתי נכון לקחת תרופה למניעת התקף ומתי רצוי להישאר בבית בשל רמות זיהום אוויר גבוהות העלולות להחריף את מצב החולה.

מערכת הבריאות בארה"ב הפכה מורכבת, מסובכת ויקרה מאד. הבעיה: אף לא אחד יודע מה קורה כשאתה יוצא מבית המרקחת; 50% מהמטופלים אינם נוטלים את התרופות בהתאמה למרשמים. אי לקיחת תרופות מגדילה את מספר האשפוזים. טבע מנסה לייצר קשר דיגיטלי בין התרופה ובין היצרן. כשתיקח כדור תיווצר פיסת מידע. הנתונים המצטברים ינותחו ע"י ווטסון ויחזרו למטופל עם ערך חדש.

מדי יום, תרופות של טבע מגיעות ל-200 מיליון איש. בעתיד יהיה גם בכדורים שבב מתכלה, שידווח על נטילתם. הוצאת תרופה מהאריזה תיצור אירוע דיווח. אנו משנים באופן מהותי את מערכת היחסים בין המטופל ובין חברת התרופות.

כמובן, הרופא אינו יוצא מהמשוואה. אם לרופא יהיה מידע על ההתנהגות וצריכת התרופות בזמן אמת, היכולת שלו לקבל מידע על מה שקרה למטופל בין הביקור הקודם לביקור הנוכחי תהיה גדולה יותר. הרופא צריך להיות מעורב בחלקים הרלוונטיים בזמן אמת. התפקיד שלו ישתנה. היכולת שלו להשתמש בזמן תהיה טובה ויעילה יותר. היכולת של הרופא לקבל החלטות איכותיות תגבר. הרפואה תהיה נגישה גם , שכיום אינם זמינה בה".

ווטסון מגויס לטיפול בנשים בהיריון
רות אליעזר, מובילת תחום BI בקופת חולים מאוחדת חשפה פרויקט מחשוב קוגניטיבי מבוסס ווטסון, שבוצע בקופה, לשיפור הטיפול בנשים בהיריון. הפרויקט מתמקד בשליש הראשון של ההיריון, שקובע במידה רבה את עתיד הילד ובריאותו. אנשי הקופה משתמשים בווטסון כדי לנתח את סיכום הביקור של אישה בהיריון כפי שהוא נערך ע"י הרופא בזמן אמת, ולספק המלצות לשיפור איכות טיפול הרופא.

אליעזר: "רופאים זה עם קשה, ובשלב הראשון הם לא הבינו את הציון, שהם מקבלים מהמערכת, והתנגדו לה. בהמשך, הם ראו בפועל, שהמערכת הציגה מקרים בהם החמיצו המלצה או פעולה, שראוי היה לעשות, והחלו לתת אמון במערכת. התחלנו לשפר את איכות הטיפול".

בשלב הבא של הפעילות, התמקדה קופת חולים לאומית באיתור נשים מעשנות במהלך ההיריון, שגם לא הצהירו על העישון באופן ברור. לצורך זה בוחנת מערכת ווטסון את כל ההיסטוריה של הטיפול הרפואי באשה, מנתחת את כל הטקסטים בסיכומי ביקורים קודמים אצל הרופא, מאתרת נשים מעשנות, ומציעה תכנית התערבות והמלצה למניעת עישון בהיריון.

מגייסים חולים למחקרים בתחום הסרטן – על בסיס Big Data
ניר ארז, מחברת TrialIn, הציג בכנס את האופן, שבו מאפשרות מערכות קוגניטיביות לשדך ולהתאים ניסויים קליניים בתרופות ובטיפולים חדשים לחולי סרטן הנזקקים לטיפולים אלה, שעשויים להציל את חייהם.

ארז: "מחקרים קליניים הם כיום הזדמנות לחולים לקבל את הטיפולים הטובים ביותר, שעדיין אינם זמינים באופן רחב. כיום, רק בתחום האימונותרפיה, רפואת הסרטן, שמבוססת על המערכת החיסונית של הגוף, מנוהלים בעולם 803 מחקרים, מתוכם 43 הפתוחים לחולים בישראל. מושג ה-Big Data רלוונטי בעולם האונקולוגי בשל האפשרות להשתמש בנתונים האלה כדי להציע לחולה את המחקר המתאים ביותר לפרופיל המחלה שלו".

אתגר: להתגבר על שמרנות הרופא
ד"ר רן בליצר, משירותי בריאות כללית: "הרפואה הקלאסית מבוססת על אינטואיציה של הרופא הבודד ומספר קטן של פריטי מידע עליהם הוא מתבסס. כיום, אנו עוברים למאות ולאלפים של פריטים כאלה. היכולת להתבסס על מכונה סותרת את האינטואיציה של הרופא אך עדיין היא נדרשת כדי להבטיח טיפול טוב יותר.

לפני כ-5 שנים, פיתחו בקופת חולים כללית אלגוריתם ראשון מסוגו המאפשר לזהות מראש חולים העלולים לפתח מחלת כליות קשה ולהקדים ולהציע להם טיפול מונע. הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה. אך עדיין, הבעיה היא, שרופאים אינם ממהרים לאמץ כלים חדשים. מעט מדי אנרגיה וחשיבה מוקדשים לאופן, שבו מטמיעים ומחנכים את המשתמשים האלה".

ד"ר מיכל רוזן צבי, מעבדות המחקר של יבמ: "לא קל לאנשים לקבל התערבות חיצונית ולרופאים, לעתים, קשה עוד יותר".
 
עולם הפיננסים:

על תמחור מדויק של מכשירים פיננסיים
אורן גליקמן, מנהל מחלקת מדעי הנתונים במרכז החדשנות של סיטי בנק בישראל, הציג בכנס את פעילות השוק של סיטי ואת דרכי העבודה במרכז הפיתוח של הענק הפיננסי בישראל. מרכזי המסחר של סיטי מגלגלים טריליוני דולרים ביום, וסוחרים במגוון רחב של מוצרים פיננסיים, החל במניות ואג"ח דרך מט"ח ועד חוזים עתידיים ועוד.

מרכזי מסחר מעסיקים אנשי מכירות, סוחרים ועובדי משרד אחורי. פעילות הפיתוח בישראל נועדה ליעל את מכלול התהליכים הפיננסיים: מכירות, אוטומטיזציה וחתירה לצמצום פערי שער בין פעולות קניה למכירה, כדי לייעל את השוק כולו. לצורך משימות אלו מפעילים המפתחים בסיטי כלי עיבוד שפה טבעית (NLP) ואלגוריתמים של למידה עמוקה (Deep Learning).

גליקמן : "בעיה אופיינית (לדוגמא), נוגעת לאופן תמחור אג"ח קונצרני, שאינו נסחר תמיד באופן רציף. כאשר השוק השתנה מאז נקבע לאחרונה מחיר לאג"ח מסוים זה, יש לנבא את השינוי המתבקש בשער בו תיסחר האגרת. לצורך זה נרתמה המערכת הקוגניטיבית. זאת, מתחשבת בשינויים, שחלו בשוק כולו, בשינויים בשווי המניות של הגוף מנפיק האג"ח ובהיסטוריה של השוק. בתחום האג"חים מגובי המשכנתאות מנסים בסיטי לקרוא ולעמד יותר ממיליארד רשומות של משכנתאות כדי לממש חזון לאוטומטיזציה של תהליכי עשיית שוק.

עולם הקולנוע:

ד"ר איה סופר, דירקטור לתחום הניתוח הקוגניטיבי האנליטי במעבדות המחקר של יבמ, הציגה את האופן, שבו ערכה מערכת ווטסון את הקדימון לסרט האימה "מורגן".

דר' סופר: "המערכת למדה מתוך מאגר סרטי אימה מה הופך סרט לסרט אימה, ומה מאפיין את הקדימונים לסרטים אלה. על בסיס נתונים אלה נבחרו המרכיבים השכיחים ביותר, והוצגו המלצות ל-9 קטעי קדימונים מתאימים. 8 מתוך ההמלצות נבחרו ע"י העורך הקולנועי בהליך, שארך יום אחד בלבד לעומת שבועות הנדרשים בדרך כלל לצורך זה.

ווטסון חי בענן. זו פלטפורמה, שעליה ניתן לממש יישומים שונים. כוח המחשוב זמין עפ"י הצורך, לרבות בעזרת שילוב מאיצי וידיאו. לדוגמא, אחת החברות המשתמשות במערכת זו בנתה בעזרתה מוצר המלצה על קניות אופנה, שעוזר בבחירת פריטי לבוש ובהתאמתם זה לזה ולנסיבות האירוע".

שיפור המגע האנושי עם הרובוט:

ד"ר סופר: "המגע האנושי והאיזון בין הרובוט ובין האנושי עודו דורש התייחסות. אנו בוחנים דרכים לתת לבוטים אינטלגנציה רגשית: יכולת דומה לזו שיש לבני אדם, לזהות מבע והבעה של האדם הניצב מולם ולהתאים עצמם אליו. זה יכול להתחיל בטקסט. בזיהוי מילים המבטאות אכזבה או תסכול ובמתן יכולות תגובה לבוט, שידע גם מתי להעביר את השיחה לטיפול אנושי. לצורך זה, מציע כבר ווטסון פלטפורמה המנתחת טקסט וטון דיבור.

אני מאלה המסתכלים על חצי הכוס המלאה. כל הידע יחד עם היכולות הקוגניטיביות יעזרו לנו לקבל החלטות טובות יותר, להיות בריאים יותר, לחנך את הילדים טוב יותר. השינוי הוא בממשק ביננו ובין המחשב: חונכנו, שעלינו להתכתב עם המחשב ולדבר את השפה שלו. אנו בתחילת מהפך, שבו אנו מדברים עם המחשב בשפה רגילה. בסופו של דבר זה יוביל לעולם הוויזואלי. אנו רוצים, שהמחשב יראה את מה שאנו רואים, וההתממשקות שלו עם העולם תהיה במתכונת של הראיה שלנו. זה, לצד טכנולוגיות מציאות רבודה ותקשורת, ישנו את האופן, שבו אנו חיים. כל המידע יונגש לנו בצורה אחרת".

3 סטארטאפים חשפו בכנס את תוצאות שיתוף הפעולה שלהם עם היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ בישראל (GTU), שמקדמת מיזמים מקומיים ושיתופי פעולה עם יבמ העולמית.

לירון עקביה, מייסד משותף של סיבו, Seebo, הציג בכנס פלטפורמת ענן המפשטת בניית יישומי IoT, על בסיס היכולות הייחודיות של ווטסון ובהתבסס על הענן של יבמ. בהמשך לשיתוף הפעולה שלה עם יבמ, גייסה סיבו 14 מיליון דולרים מאוטוסקד, כרמל ונצ'רס ואחרים.

הסטארטאפ רדיומייז, Radiomize, מתמודד עם בעיית השימוש בסמארטפונים בזמן נהיגה. ופיתח הגה חכם לניטור ערנות הנהג - תחליף למסך המגע של הסמארטפון. לנהג הזהיר מוצע כיסוי הגה חכם, שהופך כל הגה למסך מגע ומונע את הצורך להסיר ידיים מן ההגה בזמן הנהיגה לשליטה במסך הסמארטפון. במקביל, יודעת המערכת להפוך את המידע המוצג על גבי המסך (כמו הודעות טקסט, לדוגמא) לדיבור קולי: היא משמיעה את ההודעות המתקבלו, וקולטת הודעות תשובה המוכתבות בקול. בנוסף, נבנתה אפליקציית רדיו עפ"י דרישה המנגישה העדפות מוסיקליות ותכנים חדשניים, ומערכת המנטרת את רמת העירנות של הנהג, כדי לזהות ולהתריע על סכנת הירדמות על ההגה. המערכת תסתייע בווטסון של יבמ לנהל שיחה עם הנהג על נושאים המעניינים אותו כדי לשמור על ערנותו. תהליך הפיתוח של רדיומייז ארך כשנה והתבצע בשיתוף פעולה עם יבמ על בסיס הכלים הזמינים בסביבת ענן בלומיקס. בין השאר, משתמשת המערכת בפלטפורמת ווטסון ל-IoT, ביכולות המרת טקסט לדיבור ודיבור לטקסט.

הסטארטאפ Data2life הציג בכנס כלי שפיתח לניתוח תופעות לוואי של שימוש בתרופות לצורך המלצה על טיפול יעיל יותר ומותאם למטופל. המערכת בוחנת נתונים מדיווחים המוגשים לרשויות, פוסטים ברשתות חברתיות, רשומות רפואיות, ספרות רפואית, תביעות ביטוח רפואי. שילוב המידע מאפשר להצביע על בטיחות השימוש בתרופות שונות. זיהוי מהיר יותר של בעיות עשוי להיות בעל משמעות לחיי אדם וכמובן גם לתוצאות הפיננסיות של יצרנית התרופה.

גלריית חדשנות:
לצד הכנס, התאפשרה למשתתפים הצצה למגוון כלים ויישומים אפשריים המתבססים על יכולות מחשוב קוגניטיבי. כך, למשל, הוצגו:

1) מערכות ערים חכמות המשלבות נתונים ממגוון חיישנים ומקורות כדי לייעל את מכלול התשתיות והשירותים לתושבים,
2) מערכת מקיפה לניהול חוויית לקוח ומסע לקוח בריבוי ערוצי קשר עם ספק השירות,
3) פלטפורמת ניתוח אנליטי בענן,
4) כלי עזר לרופאים רדיולוגים המסייע בפיענוח תמונות הדמיה של בדיקות ממוגרפיה,
5) מערכת חיישנים המשולבים בקסדת בטיחות ובמעיל הבטיחות של עובדים במפעלי מתכת החשופים לתנאי סביבה קשים – ומתריעים מפני סיכונים בריאותיים,
6) מערכת מציאות רבודה המציגה בפני טכנאי המטפל בציוד בשטח את ספרות ההדרכה הנוגעת לפריט בו הוא מביט ברגע נתון, תוך הקרנת נתוני הספרות הזאת ישירות אל עדשות המשקפיים אותם הוא מרכיב, או אספקתם באמצעות סיוע קולי.