מחקר מגדיר לראשונה אוהדי ספורט לפי גישתם לתכני ספורט פירטיים
מאת: מערכת Telecom News, 7.7.20, 13:02

נחשף דו"ח ראשון מסוגו, שנועד להרחיב את ההבנה בתחום פירטיות הספורט בטלוויזיה בכבלים, בלוויין ובאינטרנט ולסייע בהגנה על זכויות היוצרים של משחקי ספורט. במחקר זוהו 3 קבוצות עיקריות של אוהדי ספורט לפי מניעים של להשתמש בשידורים פירטיים.

חברת סינמדיה, Synamedia חשפה דו"ח ראשון מסוגו ,שנועד להרחיב את ההבנה בתחום פירטיות הספורט בעולם ולסייע בהגנה על זכויות היוצרים של משחקי ספורט.

הדו"ח, שכותרתו Charting Global Sports Piracy, מפרט ממצאי מחקר בינ"ל, שנערך באופן מקוון במרץ 2020 בקרב יותר מ-6,000 שוחרי ספורט מגיל 18 עד 64, ע"י חברת הסקרים Ampere Analysis. המחקר נערך לפני שמגפת הקורונה העולמית הביאה להפסקת המשחקים. הצרכנים נבחרו למחקר על סמך סינון מוקדם של ניסיונם בצפיית בשידורי ספורט בטלוויזיה.

המחקר מצא, שלמרות של-89% מאוהדי הספורט יש מנוי לטלוויזיה בלוויין או בכבלים או לשירותי סטרימינג בתשלום, יותר ממחציתם (51%) צופים גם בשירותי ספורט פירטיים לפחות פעם בחודש.

בנוסף, מבין אלה, שצופים באופן סדיר בתכני ספורט אי-חוקיים, 42% צופים באירועי ספורט באופן יומיומי. שיעור זה גבוה ב-60% משיעור הצפייה של אוהד ספורט ממוצע. ממצא זה רומז, שלמפעילי השידורים יש הזדמנות משמעותית להגדיל את ההכנסות עם היצע ממוקד של תכני ספורט.

חשוב לציין, שלראשונה, הדו"ח פילח את אוהדי הספורט לפי גישתם לתכני ספורט פירטיים ודפוסי הצריכה שלהם של תכנים אלה. הבנת הדקויות האלו חשובה למפעילים ולמחזיקים בזכויות היוצרים, משום שהיא מספקת קרש קפיצה, שממנו אפשר לצמצם את כוח המשיכה של התוכן הבלתי חוקי ולעודד צריכה מוגדלת של שירותים לגיטימיים. החברה זיהתה 3 קבוצות עיקריות של אוהדי ספורט (מפולחים בדו"ח ל-5 אשכולות נפרדים):

אוהדי הספורט ה"שרופים" (26% מהמשיבים): הנוכחות של אלה גבוהה באופן לא פרופורציונלי במדינות "המשוגעות" על כדורגל. אוהדי הכורסה האלה נהנים מאוד לצפות בשידורי ספורט בערוצי טלוויזיה בתשלום. כמעט כולם סבורים, שזה לא בסדר לצפות בתכני ספורט מבלי לשלם עבורם. עם זאת, יותר משליש (35%) ממשיכים לעשות זאת לפחות פעם בשבוע. כצופים נחושים מאוד, הם היו מוכנים לשלם יותר עבור שידורי ספורט לגיטימיים לו אלה היו מבטיחים להם גישה לצפייה מכל מכשיר, בבית ותוך כדי תנועה.

אוהדים הפכפכים (31%): אוהדים אלה מתגוררים בעיקר בשווקים מתפתחים, יש להם הרבה מסכים ותיאבון עצום למגוון סוגי ספורט, הן ארציים והן בינלאומיים. כולם צורכים תכנים פירטיים ו-89% מהם עושים זאת לפחות פעם בשבוע. הם היו מוכנים לשלם יותר עבור שידורי ספורט לגיטימיים אם הייתה להם גישה לחבילות גמישות יותר, מגוון רחב יותר של ענפי ספורט או שירות נגיש באופן חלק מכל המסכים המשולב בתנאי תשלום גמישים.

צופים אקראיים (43%): הצרכנים האלה אינם עוקבים אחר הליגות השונות, אבל הם מצטרפים לשוחרי הספורט באירועים גדולים כגון האולימפיאדה, הסופר בול או טורנירי הגראנד סלאם בטניס. הקבוצה הזאת נוטה פחות מכולם לשלם עבור ערוצי ספורט לגיטימיים בטלוויזיה. כמעט חמישית מהם (17%) מדווחים על צפייה בתוכן בלתי חוקי לפחות פעם בשבוע, למרות שרמת העניין שלהם בספורט נמוכה מזו של הצופים במגזרים האחרים. קל מאוד למשוך אותם לאתרים פירטיים המציעים גישה "קלה" לטורנירים, מודלי תשלום נוחים ותשלום לפי משחק באירועי הספורט הגדולים.

ניתוח הגישות וההתנהגות של הצופים בכל אשכול טומן את המפתח למאבק מוצלח בחיסול השידורים הפירטיים.

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל: "ההוצאה הגלובלית על זכויות יוצרים לשידורי ספורט בטלוויזיה ב-2020 צפויה להגיע ל-50 מיליארד דולרים. הגנה על ההכנסות האלו ושימור שידורי הספורט על המסכים מצריכים הבנה מעמיקה יותר של סביבת הפירטיות המשתנה ותגובה אפקטיבית. המחקר הראשוני, שמתמקד במניעים של אוהדי הספורט להשתמש בשידורים פירטיים, הוא נקודת הפתיחה למאבק ממוקד וחד-אבחנה בפירטיות".

הדו"ח המלא על פירטיות גלובלית בשידורי ספורט - כאן.