מחזור התמחור האכזרי הפך ארגונים לבני ערובה של יצרני מדיית האחסון
מאת:
אורן ישרים, 20.4.17, 10:00
מחירי מדיות האחסון המוצעים ע"י הספקים המסורתיים לא יורדים במידה מספקת כדי לאפשר לארגונים להתמודד עם התפוצצות המידע. מדוע משתמשים רק באחוז כה זעום של מידע לצרכי ביג דאטה?
העולם הדיגיטלי, שאנו חיים בו, מתעד אותנו ללא הרף באמצעות סנסורים, מצלמות, רשתות חברתיות וסמארטפונים. העולם גם מעודד אותנו לתעד את עצמנו בכל שניה של חיינו בתמונות, בווידאו ובטקסטים במדיות השונות.
בנקים מתעדים את הנתונים הפיננסיים שלנו, רשתות הסופרמרקטים והפארם מתעדות את הרגלי הקנייה שלנו, מערכות הבריאות שומרות מידע על הבדיקות הרפואיות שלנו לעשרות שנים, רשתות הכבישים ומערכות הלוויין מתעדות את תנועת כלי הרכב והרשויות העירוניות מתעדות את תנועת הולכי הרגל וזה רק על קצה המזלג.
יותר מידע נוצר בשנתיים האחרונות לעומת כל תקופת ההיסטוריה של המין האנושי, דבר המעיד על כך, שהעולם נמצא בעידן של התפוצצות מידע. התחזיות אומרות, שעד לשנת 2020 קצב הפקת המידע יעמוד על 1.7 מגה-בייט בשנייה לכל אדם בכדור הארץ, ויש הטוענים, שבתוך שנים ספורות כמות המידע האישי של כל אחד מאתנו תימדד בפטה-בייט (מיליון ג'יגה בייט).
ללא ספק, המידע, שארגונים ומוסדות אוספים על כל משתמש, כל לקוח, כל תנועה וכל עסקה, הולך ועולה על גדותיו ודרישות התיעוד ושימור המידע הולכות ומחמירות. המידע הזה הוא הכר הפורה לאנליזת מידע חכמה, ולכן לא מפתיע, שקרוב ל-70% מהארגונים כבר השקיעו בטכנולוגיות
ביג דאטה מתקדמות בשנה האחרונה.
אולם, עפ"י
IDC, רק 0.5% מכל המידע מנותח בפועל באמצעות טכנולוגיות אלו. כמה פוטנציאל והשקעה – וכמה מעט תועלת.
ומדוע משתמשים רק באחוז כה זעום של מידע לצרכי
ביג דאטה? קיים מחסום בטכנולוגיות אחסון המידע.
ביג דאטה דורש מערכות אחסון חזקות וחכמות, שתדענה לשמור על נפח הולך וגדל של מידע, אך גם להנגיש אותו בעת הצורך לצרכי ניתוח והפקת תובנות, שיביאו תועלות לארגונים השונים.
המציאות היא, שעדיין קיים פער בין נפח המידע הקיים והפוטנציאלי לבין היכולת של ארגונים לאחסן ולנתח את המידע בדרך מתקדמת, שתאפשר להם לקבל את הערכים הנדרשים. הסיבה לכך, באופן לא מפתיע, היא המחיר הנדרש כדי לממש זאת.
מחירי מדיות האחסון המוצעים ע"י הספקים המסורתיים לא יורדים במידה מספקת כדי לאפשר לארגונים להתמודד עם התפוצצות המידע. מחזור התמחור אכזרי ולכן ארגונים הפכו לבני ערובה של יצרני מדיית האחסון. במקום שיצרני האחסון המסורתיים ישפרו את מערכות ההפעלה כדי שישתמשו בחומרה בחוכמה, הם מוציאים לשוק מדיה חדשה ויקרה כדי להתגבר על חולשת מערכת ההפעלה הישנה והארגונים משלמים את המחיר.
התוצאה היא, שמרבית הארגונים נאלצים לעשות החלטות קשות ולהתפשר – מדיית אחסון זולה תספק להם נפח גבוה אך זמינות ואמינות נמוכה לנתונים, מדיית אחסון יקרה תספק להם זמינות גבוהה אך נפח מצומצם יותר ובוודאי שלא מספק.
לכן, מנהלי הארגונים נאלצים לעשות סדרי עדיפות ולהחליט איזה מידע חשוב להנגיש ואיזה מידע לשמור בארכיון מרוחק, משום שלא ניתן להעניק את פתרון האחסון האיכותי לכל המידע ולכן האנליזות הנדרשות לרוב אינן רלוונטיות, שכן הן לא יכולות לקחת בחשבון את מכלול המידע הדורש ניתוח.
האם באמת אפשר לעשות את ההבחנה הזאת בין מידע חשוב למידע שולי כשמדברים על יכולות ניתוח
ביג-דאטה סבוכות? ובכן, בפועל, אין לדעת מראש איזו פיסת מידע, שתתחבר עם פיסת מידע אחרת, תביא לפריצת הדרך העסקית המשמעותית של הארגון. יתרה מכך, בעת משבר, כאשר שרתי הארגון נפגעים, יש משמעות קריטית למהירות אחזור המידע יותר מאי פעם. לכן, כל תהליך התעדוף הזה נוצר בחטא.
כדי לאפשר ניתוח נתונים ברמה גבוהה וקבלת תובנות עסקיות אמינות, יש צורך בשינוי מהיסוד של פרדיגמת אחסון הנתונים ובמהפכת מחירים משמעותית, שתאפשר לארגונים להשתמש בכל המידע שלהם לצרכי ניתוח, ולא רק ב-0.5% ממנו וכמובן להפיק את הערכים העסקיים המצופים מאגפי מערכות המידע לטובת שירות החברה, לאחר שזו השקיעה את הונה בשיפור תשתיות אלו.
טכנולוגיות אחסון חדשניות, שהוצגו לאחרונה ע"י שחקניות חדשות (יחסית) בתחום אחסון הנתונים, ממקסמות את טכנולוגיות האחסון החומרתיות הקיימות תוך שימוש בתוכנה מתקדמת לאין שיעור מיצרני האחסון המסורתיים. קידמה טכנולוגית זו דוחסת את המידע בצורה מתקדמת ומאפשרת אחסון יעיל בנפחים גדולים מאוד, תוך שאינה מתפשרת ואף משפרת דרמטית את זמינות המערכים למידע וביצועים גבוהים לאין שיעור מהקיים – וכל זאת בעלות נוחה.
המהפכה כבר כאן, הטכנולוגיה כבר מוכחת, אין כבר צורך לבצע בחירות קשות ולהחליט היכן מתפשרים כדי להיות מסוגלים להכיל את דרישות הארגונים. השימוש המושכל בטכנולוגיות אחסון מתקדמות יאפשר לגופי המחשוב הארגוניים להיות ה-
enablers כדי לדחוף את העסקים קדימה תוך כדי אספקת נתונים מדויקים, שיתרמו לקבלת החלטות נכונה יותר עבור הארגון.
מאת: אורן ישרים, אפריל 2017.
מנהל פעילות אזורי, ישראל ואפריקה ב-INFINIDAT