2. השימוע מכיל בתוכו מחירון מבולבל לגמרי (שכולו "המצאות מצוצות מהאצבע" של הרן לבאות), בלי טלפוניה (שתהיה לפי הקביעה של הוט, ללא פיקוח רגולטורי), מחירון שמכיל בתוכו 3 מרכיבים כלכליים:

א. מחירון "שוק סיטונאי", שיכול לכאורה לצאת לפועל והוא כולל את: מחירי החיבורים של עד 200 מגה ומעל 200 מגה, מחיר הגיגות ומחיר ביקור טכנאי של הוט בבית הלקוח. מייד נתייחס ספציפית לסעיף זה. 

ב. מחיר שירות Multicast על רשת הוט. אין, לא היה ולא יהיה דבר כזה על רשת הוט. גם אם היה, המחיר שנקבע הוא דבר שלא ייאמן: אם סלקום (או פרטנר) תרצה להעביר שידורי טלוויזיה באיכות HD ללקוחות שירותי הטלוויזיה שלה ב-Multicast, היא תצטרך לשלם להוט כ- 10 מיליארד ש"ח מידי חודש (ואחרי חודש אחד כזה - היא כמובן תפשוט את הרגל...). המחיר  המלא על פי המחירון של משרד התקשורת הוא 1.3 טריליון ש"ח, אני כתבתי כאן רק 10 מיליארד ש"ח, כדי להיות צנוע במספרים. זו לא בדיחה ל-1 באפריל, זו המציאות של "השוק הסיטונאי" נוסח משרד התקשורת הישראלי. מי המציא את זה? תסתכלו על התמונה משמאל, ממש בסעיף הקודם. את הנושא הזה כבר ניתחתי בהרחבה כמה פעמים, למשל כאן. 

ג. מחירון של SLU על רשת הוט (כולל גישה לקנה, שירותי סיב אפל בשתי רמות). מדובר כמובן בהזייה, שחתום עליה מנכ"ל משרד התקשורת (הקודם והנוכחי). אין, לא היה ולא יהיה שום SLU (הכולל בתוכו "שימוש בתשתיות הפיזיות", כדי להגיע ללקוחות הקצה הפרטיים והעסקיים) ברשת הוט, למרות מסמך משרד התקשורת, שקובע שיש דבר כזה.

אין להוט שום "ארונות סעף" בשכונות (כמו שיש לבזק), שניתן להעביר אליהם סיבים בקנים, כדי להתחבר ללקוחות הוט. פשוט אין. לכן גם אין SLU. גם לא יהיה. 

יתרה מכך, שלמה פילבר בעצמו עשה "ספין על הציבור" כשהכריז, שיש SLU על רשת בזק מ-1.8.15, דבר שלא היה ולא נברא וגם לא יהיה. לעולם. פשוט "עבודה בעיניים" של אנשים, שלא ראו מתג תקשורת מימיהם וכל הידע שלהם מסתכם ביכולת לבצע ספינים על הציבור והעיתונאים, ציבור, שלא מבין בכלל במה מדובר ולא שמע שיש בכלל דבר כזה - SLU כשלב השני של ה-BSA.  

מכאן, שהחלק הזה במחירון (למעשה יותר ממחצית המחירון בשימוע הטרי), שכולל את ה-Multicast, שירותי גישה לקנה ושירותי סיב אפל ראשון ושני עד 4, הם פשוט בדיחה אחת גדול ל-1 לאפריל. פשוט, המצאה של "טייסי חלל שאיבדו קשר עם תחנת הקרקע". 

3. רשת הוט היא לא רשת בזק. למרות שמשרד התקשורת הוציא המון מסמכים (למשל כאן, כאן, כאן, כאן וכאן) הכוללים כביכול התאמה של התהליכים (שנקבעו לגבי בזק) כך, שיתאימו לרשת הוט, המסמכים הללו הוכנו ע"י אנשים, שלא ראו מימיהם מתג תקשורת של הוט. 

ברשת בזק, רוחב הפס של הטלפוניה והאינטרנט הוא של כמה קילו-הרצים בודדים, שמופרדים בבית הלקוח בין טלפוניה לאינטרנט באמצעות פילטר מאוד פשוט וזול. ברשת הוט, אין בכלל דבר כזה. הרשת של הוט כוללת בתוכה מאות מגהרצים הנשלטים מרחוק באופן דינמי. הנתב בבית הלקוח הוא חלק מרשת הוט, כמו שכתבה זאת נכון "ועדת חייק". החוכמולוגים ממשרד התקשורת ביטלו את הסעיף הזה מדו"ח חייק וקבעו, שרשת הוט היא בדיוק כמו רשת בזק (עם התאמות מזעריות בנושאים שוליים). 

התוצאה של אי ההבנה הטכנית הזו תוביל לידי כך, שהשוק הסיטונאי לא ניתן למימוש על רשת הוט, גם אם יהיו מחירונים סופיים לעלויות השוק הסיטונאי, אחרי השימוע, משתי הסיבות הבאות:

א. לא ניתן להפעיל נתבים פרטיים מטעם הלקוחות או מטעם ה-ISP  על רשת הוט (כלל לא ברור מי מייבא אותם ומתחזק אותם ותהליך האישור להסמכת הנתבים הללו תלוי כולו ברצון הטוב של הוט).

ב. זה דבר בלתי אפשרי מבחינה טכנית,. כי הוט צריכה לשלוט על כל הספקטרום הענק של מאות מהגהרץ ברשת שלה, כדי להקצות לכל נתב בבית הלקוח את הערוצים של הפס הרחב ושהם יהיו מופרדים מהערוצים של שידורי הטלוויזיה, ה-VOD והקול. 

מדובר בסיוט טכנולוגי עבור הוט, לנהל את התדרים ברשת שלה, עם קופסאות נפרדות השייכות לשירותי רשת שונים ובבעלות שונה בבית המנוי. אין לעניין הזה שום מודל מקביל בעולם ושום ספק כבלים בעולם לא התנסה אי פעם ב"מגדל בבל" כזה. רשת הוט יכולה לקרוס מהמהלך הזה (כך טוענים כמה מומחים).

מדובר כאן (מנקודת הראות של הוט) בהרפתקאה מאוד מסוכנת, שתפגע בלקוחותיה, גם אלה, שלא עברו לשוק הסיטונאי. זאת, כי רשת הוט היא רשת Shared (משותפת) ברמת הסגמנט. בלי להיכנס להסברים טכניים מורכבים, המשמעות של זה: לקוח אחד יכול לפגוע קשות בלקוח שני באותו בניין או באותו רחוב, אם התדרים המוקצים לכל אחד מהם לא מנוהלים נכון. 

4. העיקר: בכלל, אי אפשר להיות ISP ב"שוק הסיטונאי" ולהתקיים ולהרוויח, במחירונים ובתנאים, שקבע משרד התקשורת. זה עוד לפני המחירון החדש וההזוי לרשת הוט (שכולל רק חלק קטן מהעלויות של ISP ב"שוק הסיטונאי", שהמציא משרד התקשורת הישראלי). זו אינה הצהרה סתמית. התנסיתי בזה בעצמי וכתבתי על כך מאמר מפורט כאן.

5. הדו"ח של פרונטיר, הדו"ח של גרונאו ולבאות, ומסמך מנכ"ל משרד התקשורת (שניתן להורידם בתחילת הכתבה) מסלפים לגמרי את עובדות, בכך, שנאמר על ידם, שאף ספקית אינטרנט לא הצטרפה לשירות "שוק סיטונאי" של הוט ושום לקוח לא נויד בשוק הסיטונאי על רשת הוט, מה שעובדתית לא נכון. Fast הצטרפה ותיארנו (למשל כאן, כאן וכאן) את הקשיים שלה במימוש ההצטרפות הזו. איש מפרונטיר ו\או ממשרד התקשורת לא שוחח עם מישהו מהוט, מ-Fast או עם מי מלקוחותיה, כדי לראות אם יש איזה קשר בין מה שנכתב במסמכים למציאות שיש בשטח.

אם לא די בכך, איש מפרונטיר (או מישהו ממשרד התקשורת) בכלל לא בדק אם רשת הוט בנויה לפי מה שהם פרסמו במסמך. למשל: איך אפשר לחשב SLU ו"שימוש בתשתיות פיזיות" על רשת הוט, כש-40% מתשתיות הוט הן בכלל בחכירה מבזק? כבר כתבתי בסעיף 2ג למעלה שאין, לא היה ולא יהיה SLU על רשת בזק! אז איך זה יהיה על רשת הוט שבחכירה מרשת בזק?

בנוסף, בתחילת המסמך שלהם, פרונטיר מדווחים שהם אולצו ע"י משרד התקשורת לחשב את עלויות רשת הוט לפי מודל TS-LRIC ולבנות את טבלאות החישובים לפי העקרונות שהוחלטו במשרד התקשורת לגבי רשת בזק. כבר חשפנו (כאן וכאן) שמדובר ב"תחמון" פרי המצאת הרן לבאות, שאין לו שום דימיון למה שנעשה באירופה בתחום "השוק הסיטונאי" ב-10 השנים האחרונות. TS-LRIC זה מודל כלכלי, שהומצא לפני יותר משני עשורים ובוטל לפני כעשור ונעלם סופית מהשטח (באירופה) לפני כ-5 שנים. לא אצל הרן לבאות. פשוט לא ייאמן. 

כ"תוספת יוקר" לאוסף הבלתי נגמר של השטויות שיש בשימוע הטרי, כתוב בדו"ח של לבאות וגרונאו (כאן) בעמוד 13, שברשת הוט יש מהירויות גלישה נמוכות יותר מאשר ברשת בזק. כנראה כותבי הדו"ח הזה מעולם לא גלשו באינטרנט והם עדיין תקועים בעידן הפקס (מחשבים מודרניים אין במשרד התקשורת, כי את המנמ"ר של משרד התקשורת (אופיר שלום לב-ארי) פיטרו, כשרצה למחשב את המשרד ולקדם אותו למאה ה-21...).

כלומר: השימוע הזה והמסמכים המצורפים אליו (מפרונטיר ומאגף הכלכלה) אינם משקפים שום מציאות. זה Virtual Reality במיטבו, על צג התצוגה בקסדה של טייסי החלל, שחיברו את המסמכים הללו. 

6. סלקום ופרטנר ראו ב"שוק הסיטונאי" כלי להחליש את המתחרות שלהן והן האמינו לשרי התקשורת הקודמים, שהן תהיינה "קבוצת תקשורת כוללת". הן גם האמינו למסמכים של הרן לבאות שבזק תפסיד מיליארדים מהשוק הסיטונאי, כסף שיגיע לכיס שלהן. זה נגמר. נגרס ונקבר. פשוט, תכנית העבודה ל-2016 של "מוכרי האשליות" הרגה את הרעיון הזה - סופית. לכן, הן כיום "יורות לכל כיוון", בפאניקה ובעצבנות (סלקום למשל, דורשת כעת "לפרק את בזק"... פרטנר הגישה בג"ץ נגד משרד התקשורת ועוד צעדים חסרי כל הגיון, כמו ניסיון כושל לרכוש את ערוץ הספורט במחיר מופקע). 

מה המסקנה המתבקשת מכל זה?
צריך לחזור למקורות: "שוק סיטונאי" נולד כדי לספק יכולת תחרות לחסרי תשתיות קטנים עד בינוניים, ש"ירכבו" על בעלי התשתיות המונופוליסטיות. זה לא נועד לספק מענה לספקי תשתיות ענק מסוג אחד, כדי שירכבו על בעלי תשתיות ענק מסוג שני. הרעיון הזה (של בעלי תשתיות הרוכבים על בעלי תשתיות מתחרים), לא הצליח בשום מקום בעולם. אין שום סיבה, שיצליח דווקא בישראל, ארץ הספינים, הקומבינות וה"עבודה בעיניים" (ראה ערך: רמי לוי וגולן טלקום).

לכן, יש להוציא את סלקום ופרטנר מ"השוק הסיטונאי". אם הן רוצות להגיע בתשתיות פס רחב קווי או נייד (או משולב) ללקוחות הקצה ולספק להם "שירותים כוללים", יש להן 4 אפשרויות: