ארגונים ועסקים בכל העולם וגם בישראל איבדו כל קשר למציאות, מפני שדור ה-Y (צעירים עד גיל 36) מתנהג אחרת, פועל אחרת, מצפה לשירות אחר ורוצה לעבוד אחרת. הפתרון: Zero-eMail ומעבר לרשת חברתית במקום העבודה. מה הרשת החברתית הטובה ביותר הקיימת בשוק עבור מקום העבודה בארץ ואיך הבוטים משתלבים?
מאת: אבי וייס, 30.6.16, 17:00

הנתונים, שנחשפו לאחרונה בתחום הסחר האלקטרוני בישראל (שלפיו הישראלים ובמיוחד דור ה-Y קנו בשנה שעברה ב-10 מיליארד ש"ח בחנויות בחו"ל וזה ממשיך לצמוח אקספוננציאלית), הם איום ממשי לבעלי העסקים, בעלי הקניונים ונותני השירותים מכל הסוגים בישראל.

זה קורה בכל תחום. לא ייקח זמן והמחסומים, שמונעים למשל את הכניסה של Uber לישראל , יוסרו. היזמות נמצאת בכל פינה בישראל ואפילו ארגונים ממשלתיים, שנעים בד"כ לאט, החלו לעבור לענן (לרבות לעננים ציבוריים עולמיים דוגמת אמזון - AWS). המהפכה הזו היא לא חזון, היא כאן. 

מה שמאפיין את כל התופעות הללו זו העובדה, שדור ה-Y צורך שירותים אחרת ורוצה לעבוד אחרת. מנקודת מבט של עסקים וארגונים בכל סדר גודל, יש לזה משמעויות מאוד חריפות על הרגלי העבודה ושיטות הניהול:

• שליחת דואר אלקטרוני כבר לא עובדת בשום תחום, גם לא בשיווק ומכירות (למה? פירוט במחקר בתחתית המאמר).
• דור ה-Y לא מוכן לראות פרסומות, במיוחד לא במובייל. (למה? פירוט במחקר התחתית המאמר).
• דור ה-Y, שהוא דור נייד מבוסס סמארטפונים, לא מוכן יותר לעבוד עם דואר אלקטרוני. הוא נמצא בעולם החברתי (דוגמת פייסבוק, WhatsApp וכיו"ב) ורוצה שגם מקום העבודה יהיה במתכונת של Social Business. 
• לכן, ארגונים, שאמצו את גישת ה-Zero-eMail, מצליחים יותר מאחרים. כל מה שרוצים לדעת על הגישה הזו אפשר לקרוא באתר של Atos, שהמציאה את הגישה הזו ויישמה אותה בהצלחה רבה. מאז שזה הומצא, הגישה הזו מתפשטת לכל העולם. 

עסקים וארגונים רבים החלו להיכנס לתחום "הרשתות החברתיות", בהתחלה כדי לענות ללקוחות ולציבור הרחב ברשתות חברתיות הפרטיות דוגמת פייסבוק, כדי למצוא עובדים בלינקדאין וכיו"ב, ובהמשך החלו לאמץ רשתות חברתיות עסקיות לתוך המערכות הפנימיות והם גילו את היתרונות הגדולים במעבר לרשת חברתית פנימית.

כיום, השוק מוצף בפלטפורמות של רשתות חברתיות לעסקים ולארגונים. השאלה שנשאלת: מה הכי טוב ומתאים לשוק העבודה של היום? על השאלה הזו נעשו מחקרים רבים וכאן אני מציג את השניים הכי בולטים (המחקרים המלאים נמצאים בלינקים בתחתית המאמר):

1) מחקר משווה של חברת המחקר המובילה גרטנר ("ריבוע הקסם" לתחום הפלטפורמות החברתיות למקום העבודה).
2) מחקר משוואה של חברת Aragon Research המתמחה, בין היתר,  במחקר בתחום הפלטפורמות החברתיות. 

התוצאות המסכמות של כל הההשואות נמצאות ב-2 הגרפים למטה. מייד אפשר לראות, שיש פתרון אחד מוביל המשותף ל-2 המחקרים: פלטפורמת Jive (שנולדה בצרפת) המובילה בצורה ברורה.

אך לא מזמן פלטפורמת Yammer של מיקרוסופט הובילה בשוק הזה (עם מעל לחצי מיליון ארגונים המשתמשים במערכת הזו) ביחד עם הפלטפורמה של IBM ו-SAP Jam, וכעת Jive "עקפה אותן בסיבוב". לפלטפורמת Jive יש יתרונות רבים, בין היתר, שהיא עברה התאמה לעברית ולישראל (במרכז פיתוח הנמצא בישראל). לכן, יש לה כבר לא מעט לקוחות בישראל. 

לסטארטאפים ולחברות "צעירות ברוחן", מומלץ להסתכל (מעבר ל-Jive) על פלטפורמת Slack, שהיא לעסקים וארגונים קטנים - חינמית. הפלטפורמה הזו יחסית חדשה. כך, שטרם נבחנה ע"י חברות המחקר הגדולות במבחני השוואה.

אולם, הייתרון הגדול של Slack הוא, שהיא כבר מצויה בדור החדש של ה- Social Businees וזה עולם הבוטים ("עוזרים וירטואליים"). המשמעות של בוטים: במקום לבצע מטלות זהות שוב ושוב, המערכת יוצרת בוט (מעין רובוט קטן של תוכנה), שמבצע את המטלות השגרתיות עבור המשתמש באופן אוטומטי, ביעילות ובמהירות. כבר היום תוכלו למצוא בוטים במערכת Slack, שיפתחו את דלת משרדכם, יזמינו פיצה כשאתם רעבים, או ינהלו את הוצאות העסק עבורכם.

עולם הבוטים ממש מתאים לדור ה-Y ולכן פלטפורמת המסרים הארגונית הזו הצומחת בקצב מטורף (מעל ל-3 מיליון משתמשים ביום מהם מיליון משלמים), ושווי השוק שלה מוערך כבר במילארדי דולרים. ב-Slack יש כל הזמן חידושים והפתעות, כולל למשל האפשרות לקיים שיחות קוליות ושיחות ועידה.