מה משקיעים מחפשים היום (בניגוד לעבר) בסטארטאפים? - לא מה שחשבתם!
מאת:
יוני קולב, 23.5.18, 14:11
הזמן והעלות הכרוכים בגיוס ואחזקה של צוות מפתחים גדלו באופן מוגזם וההוצאות החודשיות (Burn Rate) של הסטארטאפים עלו בצורה חדה בשל הצורך להעסיק מפתחים רבים מסוגים שונים. מה היחס של משקיעים למיקור חוץ? משקיעים כיום נותנים משקל גבוה לניהול כ"א בסטארטאפ כאשר הם באים לבחון השקעה בו. למזלם של הסטארטאפים חל מהפך בגישה.
בשנים האחרונות חלו מספר תמורות לטובה באופן בחינתם של משקיעים את הסטארטאפים. היבטים רבים ומגוונים נבחנים על ידם בטרם הם מקבלים החלטה בדבר השקעה, ולאחרונה מסתבר, שגם היבטים של ניהול כוח האדם קיבלו משקל מכריע לצד שיקולים אחרים, בהם רמת המנהלים ומקצועיותם, החזון של החברה, שוק היעד והפוטנציאל למוצר או השירות, יכולת ההתפתחות של המוצר או השירות לשווקים נוספים, תחרות בתחום, רמת הרוויה של השוק, עד כמה השירות או המוצר פותר בעיה קיימת או יוצר שוק חדש שלא קיים, המבנה הפיננסי של החברה ועוד.
האתגר הראשון בניהול כוח האדם בסטארטאפ מתחיל בתהליך בניית צוות פיתוח, שכולל איתור וגיוס מפתחים רבים ושונים. מדובר בתהליך ההופך קשה יותר ויותר בשנים האחרונות, כשהזמן והעלות הכרוכים בגיוס ואחזקה של צוות מפתחים גדלו באופן מוגזם. משמעותם של עיכובים בגיוס וגיבוש צוות פיתוח יכולה להיות הרסנית ולגרום לדחייה של חודשים בפיתוח רציף ויעיל של המוצר.
במיוחד מאז תחילת עידן הסמארטפונים, עם הגידול בצורך בפיתוח תוכנה, חלה עליה במספר הפלטפורמות עבורן יש צורך בכוח אדם מקצועי ומיומן בתחומי פיתוח למחשבי
PC, מחשבי מקינטוש, פיתוח לדפדפנים שונים, פיתוח למכשירים המריצים אנדרואיד וכן למכשירים המריצים
iOS של אפל וכו׳.
לא זאת בלבד שחלה עליה במספר הפלטפורמות, חלה גם עליה במספר השפות השונות לפלטפורמות שונות (
Node.JS, .NET, JAVA, Python, Angular, React, Vue and many others). מגמה זאת הפכה את תהליך הגיוס למורכב וארוך יותר.
האתגר השני כמובן כרוך בעלויות החזקת וניהול כוח האדם מרגע שגויס. ההוצאות החודשיות (
Burn Rate) של הסטארטאפים עלו בצורה חדה בשל הצורך להעסיק מפתחים רבים מסוגים שונים. הצרה האמתית היא, שלא ניתן לווסת את עלויות צוות הפיתוח. מחזור החיים של מוצר טכנולוגי מאופיין בדפוס גלי (של עליות וירידות בנפח הפעילות), אך צוות פיתוח ,שנשכר לחברה, הוא קבוע ועלויותיו קבועות, שכן לא ניתן לגייס ולפטר עובדים כל חודש חודשיים לפי הצורך.
פעמים רבות נוצר מצב אבסורדי בו, במשך תקופות ארוכות, אנשי פיתוח יקרים נותרים ללא עבודה ממשית, אך כמובן ממשיכים לקבל משכורת כנדרש. הסתירה הזאת קשה מאד להתמודדות ושורפת את הכסף שגויס מהר מדי.
2 האתגרים, שמניתי כאן, שללא ספק מביאים לבזבוז עצום של משאבים, הביאו משקיעים רבים לשינוי מקצה לקצה בתפיסתם בנוגע לניהול כוח האדם בסטארטאפים. הם בוחנים נקודה זאת ביתר תשומת לב ואף מציעים לסטארטאפים לבצע את פיתוח המוצר, בחלקו או כולו, ע"י בתי תוכנה חיצוניים (להלן במיקור חוץ).
העברת פרויקט הפיתוח לבית תוכנה חיצוני מאפשר לנהל תקציב דינמי ומשתנה ע"י הגדלת והקטנת נפח העבודה המוזמן, לעומת החזקת צוות פיתוח גדול ויקר לאורך זמן בלי קשר לנפח העבודה הדרוש בפועל.
חשוב לציין, שלא רק השיקול הכלכלי שינה את תפיסת המשקיעים לגבי מיקור חוץ של פרויקטי פיתוח. היה גם את נושא המיקוד. מיזמים רבים מצאו עצמם משקיעים את רוב הזמן והמרץ שלהם בגיוס וניהול צוות הפיתוח. היכולת להתרכז במוצר עצמו, במודלים עסקיים ובפרסום ושיווק נפגע קשות.
העומס על סטארטאפ בתחילת דרכו הוא אדיר ויש כל כך הרבה לעשות בכל כך מעט זמן ובעזרת קבוצה קטנה יחסית של אנשים. הרעיון, שניתן להוציא את הפיתוח החוצה ולתת לאיש צוות אחד מהסטארטאפ את התפקיד של עבודה מול בית התוכנה ופיקוח עליו, היה מושך מאד. אחרי שהוכיח עצמו כאפשרי, ואפילו מוצלח במקרים רבים,
לסטארטאפים כבר היה אינטרס משמעותי להוציא החוצה את הפיתוח ולמשקיעים התמעטו ההתנגדויות.
עד לפני כמה שנים, סטארטאפ בשלב גיוס כספים, שהיה מספר למשקיעים, שהוא מתכנן לפתח או מפתח תוכנה במיקור חוץ, היה מסתכן בדחייה על הסף. הסיבות, שהמשקיעים היו מספקים לכך, היו רבות ומגוונות, אבל הבולטת והנפוצה ביותר הייתה, שסטארטאפ, שלא מפתח את כל התוכנה בעצמו, מאבד את הידע שלו, מסכן את ה-
IP (קניין רוחני) של החברה ובאופן כללי מנקז מהחברה את הערך שלה. למזלם של אלפי סטארטאפים (ובתי תוכנה),
התפיסה הזאת, כאמור, השתנתה מאד.
אפילו הטענה על פגיעה בערך ה-
IP כבר הפכה ללא רלוונטית במרבית המקרים וכאשר כן - נמצאו פתרונות. לדוגמה, בסטארטאפים, בהם המוצר המרכזי הוא לא תוכנה או אלגוריתם, אין שום פגיעה בקניין הרוחני של החברה עקב הוצאת פיתוח תוכנה לבית תוכנה חיצוני, שהרי המוצר או השירות הם העיקר והתוכנה היא רק מוצר תומך היקפי. אפילו בחברה, שבה המוצר המרכזי היה תוכנה או אוסף של אלגוריתמים, אימצו פעמים רבות מודל משולב, שבו הפיתוח של האלגוריתמים עצמם או התוכנה האחראית על ה״מוח״ של המוצר פותח בתוך החברה ע"י צוות פיתוח מצומצם וייעודי, בזמן שכל פיתוח האתרים, ממשקי הניהול, האפליקציות והתוכנות למיניהן פותחו חיצונית ע"י בתי תוכנה.
כדאי לנסות להתנער מהמחשבה המיושנת, שפיתוח במיקור חוץ יבריח משקיעים. בפועל, המציאות היא אחרת לחלוטין. משקיעים רבים נותנים תשומת לב רחבה לניהול כוח האדם, כאחד מהגורמים הבזבזניים ביותר בסטארטאפ. סטארטאפ, שמוכיח שהוא מתרכז בעיקר במוצר ומצליח לצמצם את ההוצאות השוטפות שלו באופן מקסימלי, הוא אטרקטיבי יותר בימים אלה.
מאת:
יוני קולב, מאי 2018.
מנכ"ל חברת
Quickode, שמתמחה בפיתוח יישומים למובייל, פיתוח
web ופיתוח צד שרת.
קרדיט צילום תמונה עליונה: ריקי רחמן
