פס רחב מאוד במשבר הקורונה: הנפילות של רשתות האינטרנט רחבות הפס בסיבים תגענה (יש כבר תחילת נפילות), זה רק עניין של זמן. כרגע, יש עדיין מספיק קיבולות לחברות הסיבים לבתים, לספק את עומסי הגלישה בסיבים. אולם, התחילה האטה די ניכרת, שהייתה צפויה. זאת, מנתוני ספקי הסיבים. מי הספק הכי מהיר בחיבורי סיבים כעת בישראל סלקום או פרטנר? מדריך בסיסי לגולשים באינטרנט בחיבורי סיבים, שלא מבינים מה נפל עליהם במסגרת מגפת הקורונה, כאשר ישראל הידרדרה החודש 3 מקומות מול החודש שעבר, למקום 35 המביש והמחפיר, בגלישה הקווית בעולם.
בנוסף, צרור עצות שימושיות בתחום הגלישה בסיבים. עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 26.3.20, 14:28
המדריך כאן הוא השלישי בסדרה, ועוסק בכמות לא ידועה של המחוברים בסיבים לאינטרנט בישראל. למה המספר של המחוברים בסיבים לא ידוע? כי כל 3 החברות, שמחברות סיבים לבתים, מדווחות מספר, שאין לו שום חשיבות: כמה בתי אב נמצאים בטווח אפשרות החיבור של סיבים לבתים. לא כמה התחברות בפועל ומשלמים. דוגמה טרייה לדיווח של פרטנר המדווחת על כ-600 אלף בתי הנמצאים בטווח חיבור של סיבים, אבל לא מדווחת כמה התחברו בפועל, ואולי יותר חשוב: כמה נטשו.
למה כתבתי - נטשו? כי אני מקבל דיווחים כמעט כל יום, על מתחברים בסיבים, שמגלים, שמה שהם היו רגילים בבזק ובהוט, מבחינת רמת שירות ומענה טכני, לא קיים ב-3 הספקים של חיבורי סיבים לבתים דהיום: פרטנר, סלקום ו-IBC, והם פשוט מתנתקים, בגלל רמת שירות בלתי נסבלת, שהחמירה מאוד השבוע, גם עקב מהלכי משרד התקשורת להרוג את מוקדי השירות של החברות הללו.
2 הפרקים הקודמים בסדרה הם כאן בלינקים ומומלצים לקריאה, כי לא אחזור כאן על הניתוחים וההמלצות לגולשים בחיבורי האינטרנט הנייחים והניידים, שכבר נתנו ב-2 פרקי הסדרה הקודמים:
כרגע, יש האטה בגלישה בסדר גודל של 10% עד 15% על פני שעות היממה, גם דרך חיבורי הסיבים (מייד אציג נתונים). אולם, העומסים עדיין ברי שליטה, כמוסבר בפרק הראשון וכל אחד יכול לראות את עומסי האינטרנט במחלף IIX של הספק שלו (מה זה IIX? ראה בפרק הראשון עם הסברים ולינקים).
המרבית הנפילות מקורן בתקלות טכניות וב"מחלות ילדות" טכניות של הספקים (על מחלת הילדות המוזרה של סלקום - ראה בנספח א' כאן למטה).
הנפילות תגענה, כי יש הידרדרות של רוחבי הפס של כלל המדינה, גם בסיבים, והחודש צללנולמקום ה-35 המביש והמחפיר (אחרי שלפני כ-2 עשורים, היינו בראש הטבלה העולמית, במקומות 2-3), וכיום אנו נושקים למדינות "מתקדמות" דוגמת מלזיה ופנמה, כמופיע בתצלום הבא:
התודות לנתון המזעזע והמחפיר הזה מופנות לאיש המצוי בתמונה כאן משמאל (מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן), וכמובן התודות מופנות גם ל-2 שרי התקשורת, שנתנו לו יד חופשית להרוס את שוק התקשורת הישראלי, איוב קרא ודודי אמסלם.
שמם ייחקק באותיות זהב, בלוח הזיכרון של מחריבי שוק התקשורת בישראל.
כל הצעותיי בנושא (למשל כאן) וגם הצעות של אנשי מקצוע מובילים, נזרקו למגרסה, ולכן ישראל נכנסה למצב החירום, בלי שננקטו הצעדים הנכונים הנדרשים לתת יותר רוחבי פס לציבור.
צמרת המשרד (שר ומנכ"ל) היו עסוקים בחודש האחרון בהתמקדות מטורפת רק בדבר אחד: איך להקל על הכיס של בעלי חברות הסלולר בתחום המוקדים הטלפוניים. זהו. מדהים ומזעזע ו"הפרת אמונים" (לכאורה, חזקת החפות היא לכולם), ברמה חומרה יתרה.
נקודה נוספת: השירות של סלקום ופרטנר בסיבים הוא בלתי חוקי. חלק מהאי חיקיות הזה מקורו בכך, שסלקום ופרטנר הן גם ספקיות התשתית וגם ספקיות האינטרנט (כל הספקים האחרים לרבות הקטנים, לא יכולים לתת שירות ISP על הרשתות הללו, של סלקום ופרטנר), בניגוד למצב בבזק, הוט ו-IBC. למה האפלייה הזו? לא ידוע. נראה, שזה דבר פעוט ערך בכאוס הכללי של שוק התקשורת, שיצר במו ידיו, זה המופיע בתמונה כאן מעל מצד שמאל. יודגש, שבתחום חיבורי הסיבים לבתים, רק ל-IBC יש את הרישיונות הנדרשים לספק חיבורי סיבים לבתים עם שירותים על הסיבים הללו.
הנושא הזה טופל על ידי בעשרות רבות של כתבות, כולל הבעיה המאוד חמורה של כניסה לבניינים בכפילות. בניינים רבים מרושתים בסיבים גם של סלקום וגם של פרטנר, ולעיתים גם של IBC, בו זמנית, משום שכולם רוצים את הדיירים של אותם בניינים... מה שמבטיח, שאיש לא יצליח לראות "החזר על ההשקעה" - ROI. טימטום, עיוורון ומחדל הקיים רק בישראל. התודות לאותו נתי כהן בתצלום מעל מצד שמאל, שיצר במו ידיו, את הכאוס המדהים הזה.
תשומת לב, שכרגע המחירים של IBC לחיבור של 1 גיגה גבוהים בהרבה מהמחירים של סלקום ופרטנר, לחיבור של 1 גיגה (נכון שב-IBC החיבור הוא סימטרי, אבל ללקוחות פרטיים זה לא כל כך משנה. חיבור סימטרי הוא טוב יותר ללקוחות עסקיים ולמי שכעת עובד מביתו מרחוק).
מה מצב הגלישה בסיבים בישראל?
כמעט כל הגולשים יודעים למדוד ביצועים ברשת האינטרנט הקווית. הכלי הכי נפוץ הוא Speedtest. למתוחכמים יותר, מומלץ להשתמש בכלים די מדליקים אחרים. למי שרוב הגלישה שלו היא לאתרים בחו"ל, מומלץ להשתמש בכלי OVH.
הכלים הללו מודדים רק תעבורה באותו הרגע. אין בכך שום אינדיקציה מה יהיה בעוד דקה, או שעה, או יום, או שבוע, אחרי המדידה. לכן, יש לחזור על המדידות הללו כל יום, כל הזמן.
בישראל, אין שום מקום, שבו מוצגים לציבור נתוני השוואה של חוויית הגלישה הקווית (או הסלולרית), כמו שיש במדינות רבות בעולם. בריטניה מובילה בנושא של הצגת נתוני חוויית השימוש באינטרנט הנייח והנייד, דרך כל הספקים. משרד התקשורת הישראל התרשל בנושא כהרגלו. דיווחתי על כך כבר ב-2014 - כאן וכאן, אבל את משרד התקשורת זה בכלל לא עניין. במשרד התקשורת "לא סופרים את הצרכנים והציבור ממטר".
לכן, הדרך היחידה לדעת נתון כלשהו היא מדידות חוזרות ונשנות של כל גולש וגולש ברשת הסיבים. אם מרגישים ירידה בביצועים, יש לשקול להחליף ספק (במיוחד אם אחרי שמתלוננים בפניו, לא חל שיפור בביצועי הגלישה אצל אותו ספק). הבעיה היא, שהניודים נתקעו לתקופה הקרובה. התודות לאותו משרד תקשורת (כאן) ששכח, שתפקידו לעבוד בשירות הציבור. תשומת לב, שמעבר בין סלקום לפרטנר ולהיפך, דורש התקנת תשתיות בבניין. מעבר מהן להוט ולבזק אינו דורש תשתיות חדשות, כי ממילא כמעט כל המדינה מכוסה בתשתיות של בזק והוט.
קצת נתונים מהיומיים - שלושה האחרונים:
כמה נתונים מייצגים, משלל מדידות חוזרות ולאורך ימים, שנתרמו מאחד מקוראינו הנלהבים מהצפון, שמבצע מדידות שוטפות ב-2 מספקי הסיבים העיקריים: פרטנר וסלקום, כי אין כיסוי של IBC במקום מגוריו, מדידות הנעשות כל הזמן. הסברים לנתונים יש בהמשך, לקוראים היותר מתוחכמים, ממש אחרי הגרפים.
החיבורים הם של 1 גיגה בערוץ היורד ו-100 מגה בערוץ העולה, ב-2 החברות, סלקום ופרטנר.
לפני תחילת המשבר, בחודש שעבר, אלה היו הביצועים (1000/100) בפועל, ברוב שעות היממה, ב-2 החברות (בסלקום קצת פחות, הסבר בנספח א'). בשבוע האחרון החלה להסתמן ירידה בביצועים, כפי שנראה מיד.
א. סלקום:
יש ירידה די משמעותית בביצועים, אם כי הביצועים עדיין די טובים.
מומלץ לעקוב מקרוב, אם הירידה בביצועים ממשיכה.
ב. פרטנר
יש ירידה בביצועים, כרגע לא משמעותית. הביצועים עדיין די טובים.
כלומר: כרגע פרטנר עדיפה על סלקום, בתחום הביצועים. (יש עדכון בסוף הכתבה). מומלץ לעקוב מקרוב, אם הירידה בביצועים ממשיכה.
יודגש, שכל הנתונים ,שהוצגו כאן, הם מבית אחד בצפון, ויודגש, שהנתונים הללו אינם מייצגים את המצב בכל המדינה. כל גולש יכול למדוד את הביצועים של ספק הסיבים שלו ולהגיע למסקנות בעצמו ואשמח לקבל משובים בעניין זה.
סרטון יוטיוב של מנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי אודות היערכות החברה במצב החירום - יש כאן.
כמה תוספות, הסברים והמלצות לקוראים היותר מתוחכמים:
יש הבדלים טכנולוגיים מאוד משמעותייםבין הפריסה בסיבים של סלקום ובהמשך גם של IBC, שכעת היא חלק מקבוצת סלקום, למרות אי בהירות שיש בנושא מול משרד התקשורת, כפי שחשפנו כאן, לבין זו של פרטנר. הסבר יותר מעמיק יש בנספח ב' כאן למטה.
מאוד מומלץ לבצע בדיקות Ping בחיבורי הסיבים, לאתרים, שגולשים אליהם הרבה, כדי לבחון את המצב של התעבורה. ה-Ping, ה-Jitter וה-Packet Loss מספקים הרבה מידע על מצב התעבורה.
בגלל שבסלקום שיטת החיבור היא בחייגן (בלשון מקצועית חיבור כזה נקרא PPPoE), לעומת פרטנר המאפשרת בחירה בין חיבור בחייגן לחיבור קבוע (הנקרא בלשון מקצועית DHCP), יש פער מובנה בביצועים. למה? כי החיבור בחייגן הוא נחות מול החיבור הקבוע, ולא אפרט זאת לעומק כאן, הוא גם מספק פחות ביצועים וגם מוריד מחוויית השימוש. למה סלקום נשארה עם החייגן, כשבזק והוט סיימו עם החייגן כבר בעשור הקודם? לא יודע. פירוט נוסף בנספח א'.
תעבורת הטלוויזיה של הוט ותעבורת הטלוויזיה של YES מצלחות הלוויין לא נמצאות בתעבורה העוברת ב-IIX ואין כל דרך למחוברים בסיבים לדעת מה העומסים שם. כך, שלא ניתן לדעת את העומסים בתעבורה הזו בשירותי הטלוויזיה של הוט ו-YES. לעומת זאת, תעבורת ה-OTT, של סלקום, פרטנר, נטפליקס וכיו"ב, כן עוברת על רשת האינטרנט ובחלק מהמקרים (בעיקר כשהלקוח משתמש בספק ISP, שאינו ספק ה-OTT שלו), תעבורת הטלוויזיה הזו כן עוברת במחלף IIX. לכן, נטפליקס הורידה את איכות השידורים שלה והפסיקה לשדר באיכויות הגבוהות, כדי לא להעמיס יותר מדי את רשת האינטרנט. גם תעבורת ה-VOD ושאר שירותי ה-OTT של YES כן נמצאות באינטרנט. כך, גם שירותי ה-OTT של הוט.
אם יש תקלות בגלישה, שמקורן בתשתית הביתית או בנתב, תשומת לב, שהטכנאים של חלק מהחברות, לא יגיעו לבתים בהם שוהים אנשים הנמצאים בבידוד עקב הקורונה (הם מסומנים על מפות, שאפשר לראות בכתבה כאן). זאת, כי אין מיגון לטכנאים הללו ולא ברור אם יהיה להם מיגון מתאים. בזק כבר דיווחה, שהטכנאים שלה כן ממוגנים והם כן יגיעו לכל בית, בזהירות הנדרשת. דהיינו: לגולשים בסיבים של סלקום, פרטנר ו-IBC, ניתן יהיה להסתייע בעצות והמלצות המצויות באתר הספק, או לקבל עצות בטלפון מחברים או ממומחים (כי, כאמור, חלק מוקדי השירות סגורים), ולנסות להתגבר על התקלה לבד. תשומת לב, שחלק מהתקלות בנתבים, אפשר לפתור בשיטה של הוצאת והכנסת השקע החשמלי של הנתב.
למי שלא נמצא בסיבים, ניתן להזמין שדרוגים של רוחבי פס וזה אף מומלץ. למשל, בהוט ניתן לשדרג עד 500 מגה כמעט ברוב הבתים ברחבי הארץ. הספקים לא יכולים כעת להעלות מחירים וייתכן ונראה כבר בימים הקרובים מבצעים לשדרוג רוחבי הפס מספקים המבינים את הצרכים של הציבור.
למי שיש בעיה של כיסוי הבית ב-WiFi מהנתב, מומלץ לרכוש "מגדיל טווח" של WiFi.
נספח א' הסיפור המוזר של החייגנים בסלקום.
המבנה והשיטה של סלקום בתחום חיבורי הסיבים שונה לחלוטין מזו של פרטנר, כמפורט בנספח ב' כאן למטה. אחד ההבדלים הוא מאוד קריטי וזו שיטת החיבור מהנתב לרשת האינטרנט.
בסלקום משתמשים בחייגן, שמספק (כאמור לעיל) ביצועים נחותים וחוויית משתמש יותר נחותה. בבזק והוט סיימו עם החייגנים כבר בעשור הקודם ולא ברור למה סלקום ממשיכה בשיטה המיושנת הזו גם כיום.
לכן, כבר ביום 11.3.20 שלחתי לצמרת סלקום את השאלה הבאה: "שאלה בעניין חיבור לקוחות IBC על תשתית סלקום בחייגן, מול חיבור בשיטת ה-DHCP.
שלום רב,
נמסר לי, שלקוחות IBC (לקוחות פרטיים - ביתיים) על תשתית סלקום מקבלים אפשרות חיבור לאינטרנט רק באמצעות חייגן (Dial-Up) וללא אפשרות של שימוש ב-DHCP.
אודה לקבל הסבר מדוע נבחרה התצורה של חייגן לחיבור הלקוחות ולא DHCP."
תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
שורה תחתונה: על פי המדידות, שהצגתי לעיל, כרגע פרטנר מובילה מול סלקום בתחום הביצועים של חיבורי סיבים. כ"כ, בסלקום יש בעיה טכנולוגית שלא ברורה לי עד הסוף, כשסלקום בחרה לחבר את הלקוחות בחייגן במקום ב-DHCP, מה שפוגע בביצועים ובחוויית השימוש, מול השיטה של DHCP.
נספח ב'
מה ההבדלים בין חיבורי הסיבים של סלקום ופרטנר ואיך הם מול תשתיות בזק והוט?
משרד התקשורת המציא בשימוע (מנותח כאן) בעניין "סיבים לבתים בשימוש משותף" את המושג: "נייטרליות טכנולוגית" כדי ליישם אותו, דבר, שנולד בדימיון של טייסי החלל, שחיברו את המסמך הזה, בצמרת משרד התקשורת.
כדי ליישם שת"פ בחיבורי סיבים לבתים (שלא בתצורת "שוק סיטונאי", אלא שיתוף פיזי, כמוצע בשימוע), יש צורך "בנייטרליות טכנולוגית", אחרת אי אפשר לשתף. זה מופיע בברור בשימוע:
הבעיה המרכזית היא: שאנו בישראל, לא באירופה. גם כאן הכאוס חוגג.
לא רק שאין הגדרה ברור בשום מקום בישראל מה זו "נייטרליות טכנולוגית", השימוע מצביע על 2 טכנולוגיות שונות זו מזו ולא תואמות בכלל זו לזו: PON (או GPON, שזה השם הנכון מקצועית כיום לשיטת הפריסה הזו) ו-PtP (או P2P: Point to Point).
משרד התקשורת לא קבע מה התקן שיש או יהיה בישראל והשאיר זאת פתוח. בנוסף, משרד התקשורת דהיום לא יכול לקבוע דבר כזה, גם בגלל הכאוס (שמייד יוסבר) וגם בגלל השונות והשינויים הנדרשים והעלויות הכרוכות באכיפת תקן מסוים על כל החברות, כדי שתהיה "נייטרליות טכנולוגית".טרם ברור מה הטכנולוגיה העדיפה שתוביל בישראל, בתחום פריסת הסיבים.
השונות בין התקנים הקיימים היא בכמה תחומים בו זמנית: א. תצורת פריסת התשתית ממרכז הרשת של ספק התקשורת לנקודת הקצה הכי קרובה לבניין. כאן יש 2 טכנולוגיות מתחרות: GPON ו-PtP. כזכור, להוט יש טכנולוגיה אחרת לגמרי. ב. תצורת פריסת הרשת מהנקודה הקרובה לבניין, עד לתוך הבניין ועד לתוך הבתים ולמוצרי הקצה בבתי הלקוח (נתב בד"כ). כאן יש מגוון רחב של תצורות פריסה, לא רק של סיבים אופטיים, שמייד אפרט. ג. ציוד הרשת בקצה וציוד הקצה (בד"כ נתב), כולל ציודי החיבורים הפיזיים של הסיבים. יש אי תאימות מוחלטת בין מוצרים שונים של יצרנים שונים. זו תופעה ידועה בעולם התקשורת (ולא רק בעולם התקשורת), תופעה הנקראת Vendor Locked-In (או: "נעילת לקוח"), מה שמבטיח, שהלקוח לא יכול לעבור בקלות או בכלל לספק אחר, בגלל אי התאימות המובנית בציוד, שיש לו בבית וברשת.
פירוט הכאוס הישראלי בתשתיות האינטרנט לבתים: א. תשתית הוט: התשתית מבוססת טכנולוגיית פריסה אחרת לגמרי ממתחרותיה. התצורה של הרשת של הוט מכונה HFC (היבריד פייבר קואקס) ובקצה זו תשתית קואקס בטכנולוגיית Docsis 3.0. שום תאימות לשום טכנולוגיה אחרת של החברות האחרות.
הוט הצליחה "לסחוט את קצה היכולת" מתשתיות Docsis 3.0 ומספקת עד 500 מגה ללקוחות הקצה, שכרגע זה מספק אותה ואת לקוחותיה. כדי להגיע לקצבים של 1 גיגה ומעלה, על הוט לבצע שדרוג טכנולוגי ל-Docsis 3.1בעלויות עתק ולא נראה שזה יקרה בטווח הנראה לעין (למעשה צריך לשדרג כבר ל-Docsis 4.0 כי הטכנולוגיה התקדמה, וגם יש צורך לעבור לווירטואליזציה של הרשת - כמפורט כאן). כלומר: הוט בכלל לא יכולה להיכנס לשת"פ המוצע בשימוע, בטווח הזמן הנראה לעין.
על פי פרסום בגלובס (כאן), הוט עוברת לתקינה אירופית ברשת הכבלים, שמשמעותו 8 מגהרץ לערוץ (במקום 6 מגהרץ לערוץ בתקינה האמריקאית, בה עבדה הוט מיום הקמתה ועד היום). הדבר ישפיע על התקנות עתידיות, שתספקנה מעט יותר ביצועים ללקוחות הקצה, אבל שיפור דרמטי לגיגות ומעלה - לא יהיה כל עוד הוט אינה עוברת ל-Docsis 3.1. בכל מקרה, אין לזה כל השפעה על מבנה הפיזי של הרשת של הוט והיא הייתה ונשארת HFC עם קואקס בקצה (שום סיבים לבתים).
ב. תשתית IBC. התשתיות של IBC מבוססות ברשת שלה על טכנולוגיית PtP ובקצה על פריסת כבלי אתרנט בתקן CAT6 ומעלה לבתים (לא סיבים!). כל ציוד ברשת והקצה הוא של סיסקו, או של מוצרים של חברות העובדות עם סיסקו. אין שום תאימות לציוד של שום מתחרה ולשום מתחרה אין תצורה כזו של פריסה.
כבר מתחילת דרכה של IBC, הזהרתי את ראשיה, שבחירה בתצורת הפריסה הזו תזרז את פשיטת הרגל שלה. לא הקשיבו לי. גם אנשי מקצוע רציניים ביותר אמרו וכתבו זאת (דוגמה מובהקת יש במאמר כאן). ללא הואיל.
אחרי ש-IBC הגיעה לסף פשיטת רגל ונרכשה (ע"י סלקום ותש"ן), די ברור ,שרוכשיה צריכים ויצטרכו להחליף את שיטת הפריסה והציוד של IBC. מדובר בהשקעות כבדות ביותר, שנמצאות במימוש וכבר בדרך, כפי שניתחנו כאן.
לכן, "הראש היהודי ממציא פטנטים". הפטנט הטרי של סלקום - IBC: צרפו את לקוחות סלקום בתחום הקווי ל-IBC, וכך כאילו IBC עמדה ביעד הפריסה המתוכנן שלה, על פי החלטות הממשלה, התקנות והרישיון. זה נחשף ע"י גלובס \ גדי פרץ תחת הכותרת: "מבוכה במשרד התקשורת: IBC הציגה מנויי סלקום כלקוחות שלה".
כל מי שקורא את Telecom News לא יכול להיות מופתע מ"הפטנט" הזה, כי זה בדיוק המשך למה שאני מכנה "תיק 5000", כשכתבתי סביב נושא זה לא פחות מכ-300 כתבות וחשיפות, עם הרבה מסמכים. הרחבה לנושא זה ניתן לקרוא למשל במאמר, שפורסם תחת הכותרת: "IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל".
בקיצור: גם IBCלא יכולה כרגע להצטרף לשת"פ הסיבים המוצע. (היא בכלל פרסה ופורסת כבלי אתרנט ולא סיבים, בבתים).
ג. תשתית סלקום. התשתית הזו מבוססת GPON, הנתב של סלקום הוא "נטבוקס" מחברת ADBו החיבורים של הסיבים בסלקום נעשים ב"מחברים מהירים" מתוצרת של PPC. לאור העובדה, שסלקום מכרה ממש לאחרונה את התשתית שלה וגם את לקוחותיה ל-IBC (לכאורה, כאמור בסעיף הקודם), סלקום לא תהיה בשת"פ הסיבים המוצע.
סלקום מספקת חיבור בחייגן, כאמור בנספח א', לא ברור למה.
ד. תשתית פרטנר. שיטת הפריסה של רשת הסיבים האופטיים של פרטנר היא PtP, הנתב של פרטנר הוא מחברת "טכניקולור". שיטת הפריסה והחיבורים של הסיבים של פרטנר - היא ידנית (בהלחמות ידניות). שום תאימות למתחרות (זו אחת הסיבות, שלא נחתם הסכם לשת"פ סיבים בין פרטנר לסלקום, למרות שבהתחלה היה רצון לשת"פ כזה, בין מנהלי 2 החברות). כלומר: גם פרטנר לא יכולה להיות בהסדר שת"פ הסיבים.
פרטנר מספקת ללקוחותיה בחירה בין חיבור בחייגן לחיבור קבוע - DHCP, מומלץ לבחור תמיד רק חיבור קבוע.
יודגש, שעיקר הפריסה של בזק בקצה (בבניינים) תתבסס על תשתית הנחושת הקיימת בבתים, ועל טכנולוגיות ה-DSL.
כשבזק ביקשה ליישם טכנולוגיית35B , שזו גרסת ביניים טכנולוגית נדרשת במעבר מ-VDSL לקראת יישום ה-G.fast, בזק נבלמה ע"י משרד התקשורת ולא ברור מה יהיה עם הטכנולוגיות הללו. .
בכל מקרה, בזק לא מתכוונת לפרוס סיבים לכל הבתים ישראל, בטווח הזמן הנראה לעין. הסיבים של בזק מגיעים רק עד ליד הבתים. זהו .
שורה תחתונה לסעיף זה: אין שום ספק תקשורת קווית בישראל שמתאים, בטווח הזמן הנראה לעין, להיכנס לשת"פ סיבים בבתים,בגללהשונות הטכנולוגית בין החברות
שום ספק תקשורת בישראל לא ישקיע הון עתק בבמערכותיו, בשביל "נייטרליות טכנולוגית. זו פשוט אשליה.
שורה תחתונה: כרגע הביצועים של רשת פרטנר עדיפים, נעקב אם הנתון הזה משתנה בימים הקרובים.
עדכון 27.3.20: הקורא הנלהב שלנו מהצפון (שעל בסיס מדידותיו הכתבה והניתוחים נעשו), מדווח שביממה האחרונה חל שיפור ניכר ברמת הביצועים של פרטנר בחיבור הסיבים, אפילו בשעות השיא של הגלישה, כנראה עקב שדרוגים שפרטנר ביצעה ביממה שחלפה
ורת, נתי כהן), וכמובן התודות מופנות גם ל-2 שרי התקשורת, שנתנו לו יד חופשית להרוס את שוק התקשורת הישראלי, איוב קרא ודודי אמסלם.
