מ-DAO ל-Tezos: איך התקלה הגדולה של עולם הקריפטו יצרה את הפלטפורמה, שעשויה להחליף את תשתית הבורסות בעולם?
מאת: אלי טרג'מן, 2.3.20, 07:30

טזוס ופלטפורמות אחרות מסוגה הופכת את האימוץ הנרחב של טכנולוגיות בלוקצ'יין מתחזית למציאות המתגשמת לנגד עינינו. טכנולוגיית הבלוקצ'יין יוצאת משדה התיאוריה אל המסחר בבורסות העולם.
 
בתחילת 2016 הגיח לעולם רעיון חדש. אם אפשר להחליף את תחנת המוניות בטכנולוגיה, ולקבל את אוב, ואת מתווך הנדל"ן ב-WeWork, מדוע שהטכנולוגיה לא תייעל גם את קרנות הון הסיכון?

עד מהרה הרעיון הזה צבר תאוצה. קבוצת מתכנתים קודדה את ה-DAO, ארגון עצמאי מבוזר, כחוזה חכם על רשת האיתריום. הרעיון הזה, כך נטען, יוביל לקבל החלטות טובה יותר, ינהל את הכספים בצורה אחראית יותר, ויפזר את ההשקעות בצורה אופטימאלית, כראוי לארגון מבוזר ואוטונומי. אבל במקום להפוך למודל לחיקוי, הפך ה-DAO לתמרור אזהרה.

עשרות מיליוני דולרים החלו להישפך לקרן, כשהחזון קרם עור וגידים. בשיא הגיעו כמויות האת'ר ב-DAO לשווי של כ-250 מיליון דולרים. אלא שאז גילה מתכנת אחד חולשה בקוד של החוזה החכם ורוקן אותו מכל הכסף, שהיה בו.

הפרצה הזו חשפה את העובדה הפשוטה, שהייתה ידועה עד אז למתי מעט, ונוצלה מאז כדי לגנוב עוד מטבעות בשווי עשרות מיליוני דולרים. מתברר, שלא הייתה דרך ליצור סביבת בדיקה אמיתית להנפקה של נכסים דיגיטליים. מהרגע שהחוזה החכם, שהנפיק את הטוקנים, רץ, זה רץ ותהיינה התוצאות אשר תהיינה.

הסיפור הזה וסיפורים דומים הוציאו משלוותו מתמטיקאי צעיר מגולדמן זאקס בשם ארתור ברייטמן. הוא ראה 2 בעיות עיקריות בצורה, שבה התנהלו מטבעות דיגיטליים עד אז.

ראשית, העובדה שאי אפשר היה להריץ את החוזים החכמים, את מערכות הנפקת המטבעות, בתוך סביבת בטא, הממה אותו. כי, למעשה, כך עובד תכנות. כותבים קוד, רואים מה שבור, מתקנים וממשכים. אבל בקריפטו, הדרך עד אז הייתה הפוכה. כותבים קוד, מקווים לטוב, ולפעמים מפסידים את כל הכסף.

שנית, מודל הוכחת העבודה של ביטקוין - שריפת חשמל כהוכחה לכך, שספר החשבונות תקין, נראה לו בזבזני.

ברייטמן החליט ליצור מערכת, שתתגבר על 2 הבעיות הללו, ותאפשר הנפקה של נכסים - מניות, אג"ח, מטבעות - טוקנים שיאפשרו מסחר בטוח ונגיש בכל רחבי העולם.

אבל הדי הפיצוץ של ה-DAO הפילו עוד אבן דומינו אצל ברייטמן. הגנבה העצומה הרעידה את אמות הסיפים בקרן איתריום, שמנהלת את המטבע הדיגיטלי, והובילה למהלך שנוי במחלוקת.

אנשי הקרן, ובראשם ויטליק בוטרין, ביצעו החלטה שרירותית שקבעה, שרשת האיתריום תחזור למצבה לפני הפריצה. ההחלטה יצרה מחלוקת גדולה. מדוע, טענו רבים, שהכסף יוחזר אם קוד התוכנה קובע, שהוא יכול להישלף בתנאים מסוימים? ומי בכלל קובע, שזו לא הייתה כוונת המתכנתים מלכתחילה? והאם, מעכשיו, הקרן תתערב בכל סכסוך?

ברייטמן הבין. הוא לא צריך רק ליצור את החוקים של הרשת, אלא הוא צריך גם ליצור את החוקה, שמסבירה איך משנים את כללי המשחק, ומארגנים אותם מחדש לאור המציאות המשתנה. הוא צריך היה ליצור משילות, שתפעל כחלק מהפרוטוקול שלה, מהחוקים המרכיבים את התוכנה המניעה את המטבע. והוא קרא למערכת הזו טזוס.

כי טזוס אינו רק מטבע דיגיטלי. בפשטות, טזוס הוא מערכת להנפקת נכסים דיגיטליים - טוקנים, שיכולים לפעול במציאות ללא מחלות הילדות של התחום. מדובר בפלטפורמה, שיכולה לארגן בתוכה ספרי חשבונות של בנקים, מלאי של חברות, הנפקה של מניות, אג"חים ומכשירים פיננסיים רבים אחרים. טזוס מאפשרת לבדוק את החוזים הללו, להפעיל אותם ביעילות, ולהתאים את החוקים של המערכת לרגולציה.

כי המציאות כיום היא, שהמסחר בבורסה לא השתנה מאז תחילת המאה הקודמת. עדיין, את ניירות הערך מישהו צריך להחזיק עבורך. עדיין הסביבה בה מונפקים אגחי"ם, מונפקות נגזרות או כל נייר ערך אחר, אמנם החליפה את הספרים במסך, אבל הטכנולוגיה, בבסיס, לא השתנתה, ועדיין מישהו בקצה חייב לוודא, שהכל עובד כמו שצריך.

טזוס ופלטפורמות אחרות מסוגה מסוגלות להחליף את התשתית הזו במערכת מבוזרת, בה כל אחד יוכל להחזיק את הנכסים שלו. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מוצאת כאן לראשונה שימוש מעשי, ויוצאת משדה התיאוריה אל המסחר בבורסות העולם, אך הפעם עם היכולת להגדיר את החוקים, להתאים אותם לרגולציה, ולמנוע במידה ניכרת מניפולציות וניצול של המערכת.

היכולת הזו, יחד עם הפתיחות ההולכת וגוברת של הרשות לניירות ערך בישראל ורשויות דומות בעולם, לפתרונות בלוקצ'יין, שייעלו את המסחר, הופכות את האימוץ הנרחב של טכנולוגיות בלוקצ'יין מתחזית למציאות המתגשמת לנגד עינינו.

צילום תמונה עליונה: TQUORUM SUMMIT
 
מאת: אלי טרג'מן, מרץ 2020.
מנכ"ל טזוס ישראל