מבט פתוח על לינוקס Linux בארגונים ב-2019
מאת: סטפני צ'יראס, 12.3.19, 14:15

החל משרתים פיזיים ומכונות וירטואליות עד לעננים ציבוריים, פרטיים והיברידיים, לינוקס תישאר הדבר הקבוע ב-2019. בכל נתיב בו יבחר הארגון ללכת כדי לממש את יעדי ה-IT, בכל האתגרים, שיצטרך להתמודד איתם, לינוקס תהיה השותף הקבוע שלו. כבר לא מדובר רק במערכת הפעלה. מדובר בבסיס עבור בחירה טכנולוגית.

ב-2018 נוכחתי לדעת, שיכולת הבחירה קיימת בכל אשר נפנה. נושא זה בולט בעומסי העבודה, שארגונים מריצים, בדרך בה הם עושים זאת ובמיקום בו יישומים אלה פועלים בסופו של דבר. יישומים ארגוניים חדשים ממשיכים להופיע מתוך העניין העולה בנושאי הבלוקצ'יין, IoT ו-AI.  

יישומים אלה רצים על גבי שרתים פיזיים (bare metal), בזמן שמכונות וירטואליות וקונטיינרים מסוג לינוקס מתארחים בענן פרטי ו/או ציבורי. בעיניי, התפתחות מתמדת זו מרגשת, ומהווה את אחת הסיבות לכך, שאני אוהבת לעבוד ב-IT.

אולם, בעולם זה של שינוי מתמיד, ארגונים זקוקים לגורם קבוע, שהם יכולים לסמוך על יכולתו לסייע להם לצרוך חדשנות מצד אחד, ולשמור על זכותם לשנות כיוונים טכנולוגיים בעת הופעת אפשרויות חדשות מצד שני. המכנה המשותף בבסיסן של כל האפשרויות הללו טמון בכך, שמרבית יישומי הדור הבא האלה כתובים על גבי לינוקס (Linux).

חלק גדול מתשומת הלב של חטיבות IT בארגונים גדולים, ממוקדת בהתקדמות ברמת היישום (והדבר נכון), אך זוהי מערכת ההפעלה לינוקס, שמעצימה חידושים אלה ומסייעת בקידום המחשוב המודרני.

לינוקס מספקת יסוד מקובל, משותף ושקוף עבור מרכזי נתונים, מכונות וירטואליות, פריסות ענן מכל הסוגים, ויישומים ושירותים ארגוניים. בדיוק כשם שכיום הענן מקושר באופן שלא ינותק ל-IT מודרני, כך גם לינוקס.

החשיבות של לינוקס ל-IT ארגוני הוארה כבר בתחילת 2018, עם הופעתם של איומי Spectre ו-Meltdown ברמת המעבד. נקודות פגיעות  אלו היוו את הבסיס לתקיפות על יסודות החומרה של המחשוב, ודרשו מאמץ נרחב מקהילת לינוקס, יצרני חומרה, חוקרים עצמאיים ומובילי קוד פתוח כמו רד האט.

מהלך זה הדגיש את יכולתה של קהילת לינוקס לעבוד בשיתוף פעולה כדי לטפל באיומי אבטחה קריטיים, וגם את חשיבותה של מערכת ההפעלה לינוקס לארגונים בסביבות ייצור, בלי קשר לשירותים וליישומים הנוצצים הרצים עליה.

אך זהו העבר. 2019 צפויה לסמן תפנית נוספת ב IT ארגוני, כאשר המורכבות במרכזי הנתונים גדלה, ההגדרה של מקבלי החלטות בתחום ה-IT מתרחבת, וטרנספורמציה דיגיטלית נשארת בחזית ובמרכז.
אז מהן הציפיות שלי בהקשר ללינוקס?

כבר לא מדובר רק במערכת הפעלה. מדובר בבסיס עבור בחירה טכנולוגית
לינוקס תומכת ביישומים ושירותים המסייעים לארגונים לבדל את עצמם בשוק, שהולך ונעשה צפוף יותר ויותר. כך, שאין זו הפתעה כשמקבלי ההחלטות בתחום ה-IT מעוניינים במערכת לינוקס התומכת במגוון רחב של טכנולוגיות ותיקות (Legacy) כמו גם בטכנולוגיות מודרניות.

מנמ"ר אינו מעוניין לשחק במשחק הניחושים לגבי היכולת של יישום מסוים של ISV לעבוד על גרסת לינוקס המועדפת עליו. היא או הוא צריכים לדעת, שהיישום יעבוד כמתוכנן ויעשה זאת על פלטפורמות חומרה רבות.

המשמעות היא, שאין זה מספיק, שפלטפורמת לינוקס תתמוך במה שארגון צריך עכשיו, אלא שהיא צריכה להיות מסוגלת לתמוך גם במה שצוות ה-IT יצטרך בעתיד, וזה כבר מצריך מערכת שיתופי פעולה של ספקי חומרה, יישומים וענן,  שיתמכו בתווך רחב של אפשרויות טכנולוגיות. ללא מחויבות משותפת זו, עלולים מקבלי החלטות IT להישאר בחשיכה, וזה אינו מקום טוב להיות בו ב-2019.

מקבל ההחלטות הפך ל"מקבלי ההחלטות"
החלטות טכנולוגיה היו בעבר  תהליך מבודד מאוד - מנמ"ר או מנהל IT זיהו צורך, יצרו מערך דרישות, ביקשו הצעות מחיר, בנו בדיקת היתכנות (POC), ואז בחרו והטמיעו  פתרון זה או אחר. ב-2019 נראה שתהליך בודד זה נשחק, במיוחד בכל הקשור ללינוקס.

לינוקס משפיעה על צוותי תפעול IT, מפתחים, מהנדסי רשת, קווי עסקים ועל משרד המנמ"ר. עתה, במקום דרישה לענות על מערך הצרכים שהותוו ע"י מנהל מחלקה יחיד, צריכים ספקי לינוקס לענות על מגוון צרכים, שלעתים אף מתחרים זה בזה:

האם היא יציבה?
האם היא תומכת ביישומים הקריטיים שלי?
כל כמה זמן היא מתעדכנת?
מי תומך בה? כ
מה קל לרכוש, להתקין, להשתמש בה?
עד כמה היא מאובטחת?
על איזה עננים ציבוריים היא רצה?

אולם, רק מענה על שאלות רבות אלה לא יספיק. ב-2019 יצטרכו גרסאות לינוקס השונות להיות הכל עבור כל אחד, במיוחד במהלך תהליך בחירת הטכנולוגיה.

החשיבות הגוברת של אוטומציה ברמת מערכת ההפעלה
התוצרים, שנובעים ממערך רחב יותר של אפשרויות עבור מודלים של הטמעה, אינם באים ללא מחיר מסוים. לעתים קרובות מחיר זה בא לידי ביטוי במורכבות נוספת. כאשר זו מתווספת לסביבת ה-IT, עלולים הארגונים למצוא את עצמם עומדים בפני רשת של מערכות תלויות אלו באלו, שרתים יתומים, ומערכים של תהליכים מבודדים.

יש טכנולוגיות אוטומציה היכולות להקל על מנהלי המערכות ומהנדסי הרשת ע"י ביצוע משימות מורכבות וגוזלות זמן. ב-2019 נראה את המשך צמיחתן של טכנולוגיות אלו, אך הן תשתלבנה יותר ויותר בתוך לינוקס, כמענה למקבלי החלטות IT המחפשים פלטפורמה אחידה של "שפיות" בפעילויות המורכבות שלהם.

IT ארגוני הוא עדיין מסע, ולינוקס היא עדיין הנתיב
למרות כל ההתקדמות, שראינו ב-2018 סביב טכנולוגיות מוטות-ענן (Cloud-native), החל מ-Kubernetes ועד Serverless, דבר אחד, שיישאר קבוע ב-2019, הוא העובדה, ש-IT ארגוני הוא מסע. אין נקודת זמן בה מנמ"רים ימחאו כפיים בסיפוק ויאמרו "בוצע!". זה פשוט לא קורה. תמיד יש עבודה של הסבת יישום Legacy אחרון, או הקמת מערכת ERP חדשה, ותמיד יש צורך במקסום הערך ורמת גמישות מהשקעות קיימות בטכנולוגיות חדשות עבור מפתחים, כמו קונטיינרים.

החל משרתים פיזיים ומכונות וירטואליות עד לעננים ציבוריים, פרטיים והיברידיים, אנו צופים, שלינוקס תישאר הדבר הקבוע ב-2019. בכל נתיב בו יבחר הארגון ללכת כדי לממש את יעדי ה-IT, בכל האתגרים, שיצטרך להתמודד איתם, לינוקס תהיה השותף הקבוע שלו. ב-2019 תמשיך לינוקס לתמוך במסגרת פעילויות הארגון ובמסע ה-IT שלו.
 
מאת סטפני צ'יראס, מרץ 2019.
סגנית נשיא ומנהלת כללית של Red Hat Enterprise Linux ברד האט