למעלה משנה להתפוצצות עמוס 6 - עדיין אין מתווה מוסכם לבניית עמוס 8
מאת:
מערכת Telecom News, 25.12.17, 22:12
עוד תוצאה אומללה של פעילות מנכ"ל משרד התקשורת בנבצרות שלמה פילבר ושל יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן-חי שגב. בספק אם תוך 4 שנים יעמוד עמוס 8. האם ישראל תישאר עם לוויינים זרים בלבד? הסכנה רחוקה מלחלוף. עדכונים בתחתית הידיעה.
ועדת המשנה לנושא החלל בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת קיימה היום דיון בנושא 'לווייני תקשורת בישראל – סטטוס'.
ח"כ
יואב קיש, יו"ר ועדת המשנה: "ביקשנו לקיים דיון המשך בעקבות מצב לווייני התקשורת של ישראל. קיימנו דיון לפני מספר חודשים ואנו מבקשים להבין היכן הדברים עומדים".
פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה: "הוועדה הציבורית, שהוקמה במשרד המדע לאחר התפוצצות לוויין עמוס 6 קבעה, שהיצרן והמפעיל צריכים להיות ישראלים. אין כרגע לווייני תקשורת נוספים בפיתוח בתעשייה האווירית, תחום הפיתוח נמצא בסכנה ממשית והוא משליך על מכלול פעילויות התקשורת בישראל. הוועדה מצאה, שלווייני התקשורת מהווים צורך לאומי.
עפ"י ממצאי הוועדה, הלוויינים עמוס 3 ו-4 יהיו פעילים עד לשנים 2025 ו-2028. עמוס 7 הפעיל הוא לוויין זר, שהוחכר ובעוד שנתיים ישוגר לוויין נוסף - עמוס 17, שנרכש והוא תוצרת בואינג. את עמוס 17 צפויה לשגר חברת ספייס איקס, שהייתה אמונה על שיגור עמוס 6.
מתקיימים דיונים מתקדמים למימון בניית עמוס 8 ע"י התעשייה האווירית, יש סיכום של מנכ"ל משרד האוצר לגבי המימון מצד משרדי הממשלה. נשארה סוגיה של מי מקבל את כספי הביטוח של עמוס 6. עמוס 8 אמור להיכנס תוך 4 שנים במקום עמוס 7. לעמדתנו, החלטת הממשלה תתגבש בתקופה הקרובה. לצד כך פרק הזמן מסיום עבודת הוועדה עד למימוש המסקנות הוא ארוך מידי, צריך להתפשר גם בנושא הביטוח".
ח"כ
קיש: "האם הוצג למשרדים, שאנו בפיגור וכבר היינו צריכים להתחיל לעבוד על עמוס 8?".
מיכל גלברט, אגף התקציבים, משרד האוצר: "המצב ידוע לנו ולכן אנו מתכוונים להביא את זה לממשלה יחד עם התקציב ב-11 בינואר".
ח"כ
קיש: "11 בינואר זו ההכנה לקריאה ראשונה לתקציב 19 והשינויים בתקציב 18. עדיין זה יצטרך להגיע למליאה, לכנסת, זה לא נגמר בינואר. במקרה הכי מוקדם יעבור התקציב במרץ".
גלברט: "זה נכון, יש אלטרנטיבה לבצע שינוי בתקציב 2018, קרי לבצע השקעה תחת הפחתה של תקציב אחר. אפשר להעביר את זה כהחלטת ממשלה".
פרופ'
איציק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית: "קיבלנו נתונים מהתעשייה האווירית. למיטב הבנתנו, הכספים מספיקים אך לא ניתן לומר, שסוכם עם התעשייה האווירית וחברת חלל. להבנתנו זה יהיה כך. נוסף כסף ממשרד המדע, האוצר והביטחון".
ח"כ
אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע: "אנו רואים חשיבות בכל נושא הלוויינות בישראל. היינו נחשונים בתחום הזה ואט אט מעניין ערכי זה הפך לכלכלי בלבד. לא יכול להיות, שנושא עם השלכות רבות ומשמעותיות כל כך במדינה, שמצבה הביטחוני לא יציב, יוצב בידיים זרות. כסף לא צריך להיות המניע היחיד כאן. אנו עומדים מן הצד בעוד בעולם מקדמים את הנושא ללא לאות. אנשים מובילים עזבו את המדינה ולא יחזרו".
ינון בן צור, משרד רה"מ: "עשינו תהליך שלם כדי להתכנס להצעת מחליטים. אנו לא נוהגים להביא הצעה כזו כאשר היא לא סגורה מבחינה תקציבית. גיבשנו מתווה, שאנו חושבים, שהוא יכול לעבוד. כל פעם צצו בעיות אחרות. אנו מאמינים, שבסופו של תהליך, נוכל לסגור זאת".
עפר דורון, מנהל מבט חלל, התעשייה אווירית: "למרות המצב השקענו תקציב נכבד מאוד בתחום גם השנה אך בישראל מתנהלים מאוד לאט. אני שמח, שסוכם על תקציב, אך מנגד אני עדיין שומע, שיש חוסר הסכמות, בקצב הנוכחי התהליך יעלה עוד הרבה כסף מעבר למה שתוכנן, חכירת עמוס 7 עולה הרבה מאוד כסף.
אנו מחזיקים צוות גדול, שעולה הרבה כסף. איבדנו חלק גדול מהמהנדסים כולל בכירים בשל חוסר הוודאות בנושא. החברות הזרות צובאות בפתחים בתקווה לקחת את השלל הזה, בתקווה להשאיר את ישראל עם לוויינים זרים בלבד. הסכנה רחוקה מלחלוף".
דוד פולק, נשיא ומנכ"ל, חלל תקשורת: "המצב רחוק ממה שמדווח כאן לוועדה. מתנהלים בלעדינו, עוד לא סיימנו לאפיין את הלוויין הדרוש. אין סיכוי, שתוך 4 שנים יעמוד עמוס 8. הלו"ז בתעשייה האווירית ארוך משמעותית. אנו החברה היחידה, שהיא בעלים ומפעילה של לווייני תקשורת בישראל. השקענו יותר מ-2 מיליארד ₪ בתעשייה האווירית וצריך להחזיר את הכסף למשקיעים.
אנו מחכירים את עמוס 7 בעלות של 22 מיליון דולרים בשנה, זה היה מהלך בזק למזעור נזקים. בלי הפעולות שלנו אין נקודות שמיים לטובת לוויינים למדינת ישראל ומדינה לא יכולה לפעול בלעדיהן. המניה שלנו נחתכה בחצי בעקבות התפוצצות עמוס 6, עסקת חיינו בוטלה עם פייסבוק. ברגע שזה קרה נחתכה ב-190 מיליון דולרים הצעה לרכוש אותנו".
פרופ'
איציק בן ישראל: "הוועדה ממליצה, שמדינת ישראל תכריז על תחום התקשורת כתחום לאומי, שחייבים להעמיד בו את המינימום והוא לוויין אחת ל-4 שנים. זה העיקר. אם ידחה לנו בקצת או נוסיף 10 מיליון זה שולי".
ח"כ
יואב קיש: "אני מאוכזב, שהגענו לנקודה הזו שנה פלוס אחרי התפוצצות עמוס 6. יש משבר לאומי. קיימנו דיון והוקמה ועדה אך אין מתווה ותוכנית שאושרה ויצאה לפועל.
זו נקודת כשל, שלא הצלחנו לפתור אותה. אני אומר את זה לממשלה ולנו כוועדה. תקלה קשה. זה נבע מהתנהלות איטית, מורכבות הגופים, לוחות זמנים, בעיות התקצוב. נעשה דיון לקראת סוף חודש ינואר. אני מקווה, שנהייה אחרי החלטת הממשלה ושיהיה לנו שיח סביב הסכמה על מתווה, כספים, ביטוח, כל זה צריך להיסגר תוך חודש.
תהייה טעות קשה להיגרר למרץ. אני קורא לכל הגופים הרלוונטיי. משרד האוצר אתם גורם מפתח. אם לא יהיה סיכום אבוא בטענות אליכם. אם יש הסכמות למתווה, שיוצגו במתווה תקציב מתוקן לשנים 18 ו-19, אני רוצה פתרון גם לתזרים. תעשייה אווירית - תצטרכו להבין, שלא כל מבוקשכם יתקבל. אם התקציב יובא אני מבקש מכל הצדדים לראות תקצוב, מתווה, שהעסק יוצא לדרך, לא שוב לוחות זמנים".
הערת מערכת:
ועדת הכנסת הנכבדה מבזבזת את זמנה בהתעסקות בתוצאה אומללה של מצב, שכלל לא מטופל על ידה, ולכן אי אפשר יהיה לתקן את הבעיה בלי הלאמה של חברת "חלל תקשורת". את המצב האומל הזה יצרו במו ידיהם מנכ"ל משרד התקשורת בנבצרות (
שלמה פילבר), ביחד עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר
יפעת בן-חי שגב. אם לא יפתרו את הכאוס הבלתי חוקי, שהשניים הללו יצרו בשוק התקשורת הישראלי, חבל על כל שקל מכספי משלמי המיסים, שיושקע בכיוון, שהוועדה חותרת אליו כעת. פירוט נוסף של הנושא מצוי בסדרת הכתבות הארוכה, שפרסמנו בעניין זה:
ישנו פתגם האומר: " טיפשים לומדים מטעויות של עצמם, חכמים לומדים מטעויות של אחרים". איך היינו מגדירים את מי שלא לומד אפילו מהטעויות של עצמו, על אחת כמה וכמה מהטעויות של אחרים? נדמה, שוועדת המשנה לנושא החלל בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אמורה להשיב לעצמה על השאלה הזו.
עדכון 24.1.18: הוועדה הנכבדה של הכנסת עדיין "מסתובבת סביב עצמה" ללא כל כיוון, ומוצאת אשמים בכל פינה, חוץ מאת עצמה. להלן פרוטוקול הדיון הטרי בנושא:
הכנסת, ועדת המדע והטכנולוגיה, ועדת המשנה לנושא החלל, הודעה לעיתונות, 21.1.2018
גויס פחות ממחצית הסכום הדרוש לבניית עמוס 8: "המדינה החליטה להשמיד את ענף לווייני התקשורת"
בדיון מעקב לעניין עתיד לווייני התקשורת בישראל, עלה כי המדינה הצליחה לגייס פחות ממחצית הסכום הדרוש לבניית ותפעול עמוס 8 וכי הפערים מובילים לכך שחכירת הלוויין הזר עמוס 7 תוארך בעלות של עשרות מיליונים, מה שצפוי להוביל לגניזת הפרויקט שהוגדר כ'צורך לאומי'
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יואב קיש: "יש שבועיים לסגור את המתווה ואני לא רואה את זה קורה, הצורך הלאומי יישאר על הנייר". התעשייה האווירית: "הפערים גדולים מידי, פסע מסוף הדרך"
ועדת המשנה לנושא החלל שבוועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ד') דיון בנושא 'לווייני תקשורת בישראל – סטטוס'.
יו"ר ועדת המשנה,
ח"כ יואב קיש פתח את הדיון: "אנחנו דנים בנושא לצערי כבר שנה וחצי, מאז פיצוץ הלוויין עמוס 6. אנחנו פה לראות איך תעשיית לווייני התקשורת בישראל ממשיכה קדימה".
פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה: "נכון להיום קיים פער משמעותי בין התעשייה לתקציב המוקצה, יש הסכמה לגבי החלוקה היחסית בין המשרדים ואנחנו מוכנים להוסיף מצד משרד המדע סכום נוסף אך זה מותנה בכך שגם האוצר ישלים את החלק היחסי שלו. גם התעשייה וחברת חלל יצטרכו להתכווץ ולהציע מחיר ריאלי יותר. נכון להיום אין התחייבות של כל הגורמים לייצור עמוס 8, ניתן עוד להציל את הפרויקט במידה וכל הגורמים יקבלו את ההחלטות הנכונות. יש לנו חודש לשם כך, עד סוף פברואר, אז עוד נוכל לאייש את הנקודות הנדרשות בזמן, אחרת נפספס את המטרה של ייצור ותפעול ישראלי".
אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית: "הלו"ז פה קריטי, בין היתר לשמירת נקודות השמיים במועד, החול בשעון אוזל".
מיכל גלברט, משרד האוצר: "הסכום שהוקצב הוא 14 מיליון ש"ח ממשרד האוצר, כל סכום מעבר לכך יכולים משרדים אחרים להשתתף. זה אמור לכסות את הסכום עם חלוקה פרופורציונאלית בין הגורמים והנחה שהפיצויים על עמוס 6 מחולקים פרופורציונאלית בין הגורמים".
עפר דורון, מנהל מבת חלל, התעשייה האווירית: "הוועדה שמינה משרד המדע שמה המלצות ברורות עם הסכום הנדרש - 70 מיליון ₪ בשנה, אני מבין שיש מתחת למחצית מהסכום שהומלץ וזה הפער, מה עוד שבמסגרת התקציב הזה בונים לקבל כספים מביטוח שלא קיים. 14 מיליון ועוד טיפה ממשרד המדע זה לא מספיק, הפערים גדולים מידי ולצערי נראה לי שאנחנו פסע מסוף הדרך. חלל תקשורת חוכרת לוויין חלופי בכסף רב, מישהו יצטרך לשלם את הארכת החוזה וזה לא יתכנס בקצב הזה".
גיל לוטן, סמנכ"ל חלל תקשורת: "מתוך 4 לוויינים שהובלנו זה המקרה הראשון שהממשלה משתתפת פעילה בהובלת התהליך, זה מחייב לאפשר לחברה לגייס הון בתנאים מתאימים לה ולשוק ההון. לא ברור לנו למה הסכומים הקטנים יחסית לא מוסכמים ומוסדרים על ידי המדינה. יש פער משמעותי בין המוצע לעלויות. לוויין הביניים החל לעבוד בפברואר 17, החכירה הראשונה היא ל-4 שנים עד פברואר 21. תחילת ההפעלה מבחינתנו צריכה להיות לא יאוחר ממועד זה, אנחנו במצב שדי כתוב על הקיר שלא נעמוד ונצטרך להאריך את החכירה, יש לזה משמעות של 23 מיליון דולר לשנה או כ-12 מיליון לחצי שנה".
דורון: "יש צורך ב-4 שנים לבנייה כולל זמן תקלות, המשמעות היא שכדי לשגר עד פברואר 2021, צריך לסכם עד סוף החודש הבא".
ח"כ קיש: "כל חודש שעובר המשמעות שלו היא כספית וזה הורג את הסיפור. לחלל תקשורת יש גבול לסבלנות, היא לא תסכים לספוג עוד 23 מיליון דולר. פברואר חודש קריטי. אני שומע את אמירת האוצר ואת משרד המדע, אני פונה לכל משרדי הממשלה, בסוף הכסף מהביטוח יתחלק כמו שהוא שאמור להתחלק, בואו שימו קודם את הכסף לפרויקט הבא לפי ההתחייבות, שמחתי לשמוע שיש אחוזי פעילות של המשרדים בנוגע לעמוס 8 וזה צריך להוביל את המהלך. זה הפער מול הצורך הלאומי, אני מבקש גם מחברת חלל והתעשייה האווירית להתגמש ולהתקרב מול מהלך מתכנס של משרדי הממשלה להביא את התהליך הזה לסגירה, בלי מאמץ שלכם זה לא ייסגר, תצמצמו את הפערים עד כמה שניתן".
יו"ר ועדת המשנה
סיכם את הדיון: "אני לא רואה פתרון כרגע. למרות שזה צורך לאומי, המדינה החליטה להשמיד את ענף לווייני התקשורת בחלל באופן מודע. אופתע אם יהיה פתרון תוך שבועיים, עם התפוצצות עמוס 6 התפוצצה גם תעשיית לווייניי התקשורת בישראל. משרדי הממשלה, חלל תקשורת והתעשייה האווירית צריכים בשבועיים הקרובים לסגור את המתווה הזה, לתפיסתי זה לא יקרה, אשמח לקבל הודעה שאתם רוצים להציג את המתווה ואכנס את הוועדה, אני לא רואה את זה כרגע. נראה שהצורך הלאומי יישאר על הנייר".
עדכון 3.9.18, 21:30:
המדינה אישרה אמש את השתתפות הממשלה במימון לפיתוח ובנייה של לוויין תקשורת חדש, עמוס 8, שיפותח וייבנה בישראל.
אופיר אקוניס: ״ההחלטה היא בעלת משמעות אסטרטגית ארוכת טווח ועונה על צרכים קיומיים חיוניים למדינת ישראל. פיתוח וייצור הלוויין בארץ יאפשרו שמירת עצמאות מוחלטת בתחום התקשורת הלוויינית. בנייתו כאן תשמר ידע ומומחיות בתחום, שנרכשו במשך עשרות שנים בתעשייה המקומית.ההחלטה לממן את בניית הלוויין עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה המיוחדת, שהקמתי לפני שנתיים, בעקבות התפוצצות עמוס 6 על כן השיגור בארה"ב. ההחלטה היא שלב ביישום מסקנות הוועדה המיוחדת, בראשות מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן, שהוגשו לי זמן קצר לאחר האסון הגדול של אובדן עמוס 6".
וזאן: "הידע הטכנולוגי, שיצטבר בעקבות העבודה על פרויקט זה, יאפשר לתעשיית החלל הישראלית כולה להתחרות טוב יותר בשוק החלל המתפתח ולהשיג יתרון וכן יחזק את איתנות תשתית החלל בישראל".
משמעות ההחלטה היא, שהידע שנצבר בתחום לוויינות התקשורת יישמר בישראל, לישראל תהיה שליטה בלוויין, איכות השידור לקהל הלקוחות של לוויין התקשורת תשתפר ותורחב, הפיתוחים החדשניים, שיפותחו בלוויין, ישליכו גם לפרויקטים טכנולוגיים נוספים וישפרו את התחרותיות של תעשיית החלל הישראלית בעולם.
על פי המלצות הוועדה, המתווה המיטבי, שלוקח בחשבון את כלל הצרכים אל מול העלות למדינה, הוא שימוש בלווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל והפעלתם באמצעות חברה ישראלית. מאחר שעלות לווייני תקשורת מתוצרת ישראל גבוהה יותר מעלותם בשוק העולמי, קבעה הוועדה, שיש צורך בפיתוח תשתיות ויכולות לצורך גישור על פער העלויות.