היום ועדת הכלכלה של הכנסת מאשרת דחייה של עוד שנתיים במה שמכונה "תקנות הטלגרף האלחוטי", בגלל שמשרד התקשורת לא הצליח עד כה (אחרי 6 שנים) לתקן את הליקויים של דו"ח מבקר המדינה מ-2012, לגבי אגף הספקטרום (התדרים) במשרד התקשורת. ככה מתנהלת הרגולציה במדינת ישראל. כשצריך לתת הטבות רגולטוריות במיליארדים ל"מקורבים לצלחת", מסיימים את כל הניתוחים הכלכליים והמשפטיים תוך שבועיים.
מאת:
אבי וייס, 10.12.18, 10:52
היום (20.12.18)
ועדת הכלכלה של הכנסת אמורה לאשר את בקשת שר התקשורת
איוב קרא (בתמונה משמאל) לדחות בעוד שנתיים את התקנות, בעניין האגרות הנגבות מכל מי שעוסק בתחום התדרים, על פי "
תקנות הטלגרף האלחוטי".
הפנייה של שר התקשורת
איוב קרא לוועדת הכלכלה של הכנסת, לאישור הדחייה לשנתיים (לפחות),
נמצאת כאן במלואה - למתעניינים. התקנות עצמן
מצויות כאן - למתעניינים.
החלק הכי חשוב בבפנייה ההזויה הזו מצוי בתצלום כאן:
למה מבוקשת
דחייה של שנתיים (לפחות)? זה מוסבר בתצלום הבא:
מה חסר כאן?
שני נושאים:
1) למה זה לוקח כל כך הרבה זמן להעריך (כלכלית) את שווי התדרים?
2) מתי פורסם
דו"ח מבקר המדינה מס' 63ג', שהשר מתייחס אליו?
זה קל לגלות את התשובות לשאלות הללו. הכי קל למצוא את דו"ח מבקר המדינה. הדו"ח המלא והנוקב של מבקר המדינה (שהיה שלישי בסדרת בקרות חמורות על התנהלות אגף הספקטרום במשרד התקשורת), מסמך המכיל עשרות רבות של עמודים מלאים בליקויים חמורים,
נמצא במלואו כאן, למתעניינים.
הדו"ח הזה של מבקר המדינה מתייחס
לביקורת, שנעשתה במשרד התקשורת ב-2012, והדו"ח פורסם לציבור (לאחר תגובות המשרד) בתחילת 2013.
בעקבות הדו"ח החמור הזה, פרסמנו מאמר, שמומלץ לקריאה (שכן מאומה לא השתנה מ-2012 ועד היום), תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "ראשומון התדרים של ישראל - אין מנוס מפירוק משרד התקשורת"!
בעקבות הדו"ח מ-2012, עברו שנתיים ולא קרה דבר, ולכן חוברו והוכנו תקנות חדשות זמניות למחירי אגרות התדרים, שפורסמו ואושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת
בדצמבר 2015, ועל פי התקנות הללו,
משרד התקשורת קיבל ארכה של 3 שנים לסיים את נושא הערכת השווי של התדרים ולהביא לאישור הכנסת תקנות קבועות, עם מחירים, שעברו תהליך מקצועי של בחינה כלכלית.
על מה שהתרחש באגף הספקטרום של משרד התקשורת בכל השנים הללו אפשר לכתוב ספר שלם, מלא בסיפורים מסמרי שיער, החל מבית בושת, דרך ערעור היציבות של מגדל שלום בת"א (שם שוכן אגף הספקטרום), הקמת "מפעל לייצור מסרונים מזוייפים ותוכנה להקלטות סתר בסמארטפונים", וכלה במפעל מסודר עם קבלות לקבלת שוחד. הבלוף הכי טרי זו הרפורמה בייבוא מוצרי אלחוט (פורסמה אצלנו תחת הכותרת: "
שוב כלי התקשורת "נפלו בפח" בספין של איוב קרא (הפעם בעניין הייבוא האישי)".
כעת, נגמרו ה-3 שנים הללו, שנקצבו ע"י הכנסת למשרד התקשורת להסדיר את הנושא, וגם בהן לא נעשה מאומה ולכן שר התקשורת לא מתבייש ולא ממצמץ ומבקש דחייה של עוד שנתיים... כלומר: זה ייקח לפחות 8 שנים, מאז דו"ח המבקר עד שמשרד התקשורת (אולי) יתקן את הליקויים, שמצא מבקר המדינה ב-2012 (ולא בפעם הראשונה). מדהים.
כשצריך לחלק
הטבות במיליארדים "למקורבים לצלחת",
זה לוקח שבועיים לבצע את כל החישובים הכלכליים, הרגולטוריים והמשפטיים ולקבל החלטת ממשלה, כמפורט במאמר: "
חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?" ובמאמרים נוספים בנושאים הללו.
אולם, כשצריך לחשב כמה כסף צריך לקחת (בצורת אגרות תדרים) מ"המקורבים לצלחת", אז זה יכול לקחת 8 שנים ואולי יותר!
כששאלתי מספר פעמים את משרד התקשורת בתקופה האחרונה (למשל
כאן,
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן), לגבי ההחלטות בתחום זה והאם תוקנו כל הליקויים של דו"חות מבקר המדינה בעניין אגף הספקטרום במשרד התקשורת - לא קיבלתי שום מענה. כעת, המענה הגיע בחתימת השר
איוב קרא:
לא נעשה מאומה ואולי בעוד שנתיים ייעשה משהו.
ככה משרד התקשורת מתנהל, ולא מהבוקר.
עדכון 10.12.18, 19:30: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את בקשת שר התקשורת והתקנות הוארכו בעוד שנתיים. ההודעה המלאה על האישור
מצויה כאן - למתעניינים. לא צריך להיות נביא, או עם כושר חיזוי מופלא, כדי לחזות שגם בעוד שנתיים, הליקויים שמבקר המדינה הצביע עליהם באגף הספקטרום -
לא יתוקנו...
בנוסף, הצעת השר
איוב קרא לשידורי ספורט בחינם (הצעה שהוא כה התגאה בה ו
דחף אותה אישית), "נרצחה ונקברה בקבורת חמור, ללא הודעה מצד משרד התקשורת לציבור ובלי סדרי הלוויה ושבעה". למי שמתעניין בבדיחות של השר
איוב קרא ושות' (כלומר: גם של
נתי כהן המנכ"ל), מוזמן לעיין
בפרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת ש"הרגה" (כרגע, אף פעם אי אפשר לצפות אם
איוב קרא לא ינסה "להקים את המת לתחיה"), ו"דחתה על הסף" את ההצעה ההזויה הזו, של שר התקשורת, שמנסה להיות פופוליסט - בכוח.
