לאחר ההסתרה של משרד התקשורת: האם אנו ערב "המפץ הגדול" בענף הדואר?
מאת:
מערכת Telecom News, 11.11.20, 07:30
משרד התקשורת פרסם את התגובות (הקשות!) להמלצות "ועדת רוזן", והסתיר את תגובת "דפוס בארי" ("מסר"), שהוא המתחרה המרכזי של חברת הדואר. כיצד יתכן, שדווקא תגובת "דפוס בארי "לדו"ח "ועדת רוזן" לא פורסמה ע"י משרד התקשורת? "דפוס בארי", שהבין שהמלצות הוועדה הן סוף התחרות בענף הדואר ואיום על פעילותו בתחום הדפוס, ניצל את גמישות "ועדת הריכוזיות" ונרשם כרוכש פוטנציאלי של חלק מחברת הדואר במטרה לחבירה של חברת הדואר ו"דפוס בארי" למונופול חזק בענף. רשימת המתעניינים ברכישת חברת הדואר אינה כוללת בעלי ניסיון משמעותי בתחום הדואר מהארץ או מהעולם, דבר המגביר את החשש, שהם הגיעו כדי "לעשות סיבוב" על הנדל"ן הרב של החברה.
עדכונים בסוף הכתבה.
ביום 29.10.20 פרסם משרד התקשורת את תגובות בעלי העניין ל
המלצות "ועדת
רוזן" (
כאן).
הדבר המעניין ביותר בתגובות, אף יותר ממה שנטען בהן, היה דווקא מה שלא פורסם.
עיון מהיר ברשימת המגיבים, שפורסמה ב
אתר המשרד, והשוואתה לרשימת המגיבים, ש
פורסמה בדו"ח הוועדה, העלה,
שחסרות מספר תגובות ובראשן תגובת בארי - מסר.
כפי ש
פרסמנו ביום 29.10.20, חברת מסר היא
המתחרה הממשית היחידה של חברת הדואר. היא, למעשה, יותר מותג, שמאחוריו עומד מיזם של שילוב כוחות חזק בתחום הדואר הכמותי בישראל: "דפוס בארי" - האחראי על הבאת הלקוחות, הדפסת הדואר הכמותי, מיונו והובלתו, וחברת "בר הפצה" - המופקדת על חלוקת הדואר לבתי הנמענים.
יתרון מרכזי נוסף, שעמד לידי "דפוס בארי" ובתי דפוס נוספים, היה היכולת לאחד משלוחי דואר ממדוורים שונים באמצעות מכונות הדפסה משוכללות, ולהופכם למשלוח אחד גדול וזול - דבר שהגביר את המתיחות בין "דפוס בארי" וחברת הדואר.
כאשר החריפה המתיחות בין "דפוס בארי" לחברת הדואר בנוגע למשלוח דברי דואר מאוחדים כנ"ל, לרבות עימותים על גבי רמפת המשלוחים בבית המיון המרכזי של חברת הדואר, נכנס משרד התקשורת לתמונה והסדיר את הנושא באמצעות הוראת מינהל, שפרסם סמנכ"ל בכיר דואר, דאז במשרד התקשורת, עו"ד
יגאל לוי, (בתמונה למעלה).
בהוראה נקבע, בין היתר: "עמדתנו, כי אין מקום לבלום באמצעים רגולטוריים את ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הדואר, שמשמשים לצורך הוזלת משלוח דואר באמצעות איחוד דברי דואר ממספר שולחים, ובלבד שהמשלוח עומד בכללי משלוח דואר כמותי. להיפך! יש לעודד פיתוח שיטות מיון והפקה מתקדמות, שיוזילו את עלויות משלוח הדואר, ישפרו את המוצר/השירות לשולחי הדואר, ישמרו על הרלוונטיות של שירותי הדואר ככלי להעברת מסרים ואף יובילו בהמשך להתייעלות בפעילות חברת הדואר והתאמתה למציאות הטכנולוגית המשתנה".
לאור האמור לעיל ברור, ש"דפוס בארי" שהוא, כאמור, המתחרה הממשי היחיד של חברת הדואר, הוא הנפגע המרכזי מהמלצות "ועדת
רוזן", שבמידה רבה פוגעות בתחרות בענף הדואר ומחזקות מאוד את חברת הדואר. לכן,
אי פרסום עמדתו הוא תמוה.
עוד עמדנו בהרחבה (
כאן) על כך, שהרכב הוועדה כולל, באופן חריג, נציגים ממשרד התקשורת בלבד ואילו העומד בראש הוועדה,
דני רוזן, ששימש בעבר מנכ"ל המשרד, הביע לפני שנים דעה נחרצת לגבי נושאים מרכזיים הנמצאים בסמכות "ועדת
רוזן", לרבות התנגדות לתחרות בענף הדואר, תמיכה במתן גמישות תעריפים לחברת הדואר ובמתן אישור לחברת הדואר להיכנס לתחום הדפוס ועוד.
כיצד יתכן, שדווקא תגובת חברת בארי לדו"ח "ועדת רוזן", לא פורסמה ע"י משרד התקשורת?
פנייה, שנערכה למשרד התקשורת בעניין זה (
כאן סעיף 5) לא נענתה, ולכן נערכה גם פנייה למשרד עורכי הדין
פישר בכר חן וול אוריון ושות', שלפי הפרסום בדו"ח "ועדת
רוזן", הגיב בשם חברת מסר,
ואכן הועברה אלינו התגובה (כאן).
למעשה, אין הפתעות בתגובות של כלל המגיבים להמלצות "ועדת
רוזן". חרף הטרמינולוגיה, שבה השתמשו הוועדה ושר
התקשורת,
יועז הנדל, (בתמונה משמאל), הבינו מייד השחקנים בענף הדואר, שאין מדובר בהמלצות, שנועדו להביא ל"הרחבת התחרות" בענף הדואר, אלא מדובר בהמלצות, שנועדו דווקא להיפך: לפגוע בתחרות בענף הדואר ולחזק את חברת הדואר על חשבון המתחרים.
ניתוח תגובות בעלי העניין להמלצות "ועדת
רוזן" מעלה ביקורת חריפה על הוועדה ועל משרד התקשורת, תוך התמקדות בסוגיות הבאות,
כאן ו
כאן:
- לבטל את חובת חברת הדואר לשלוח דואר כמותי במחיר אחיד בכל הארץ,
- לבטל את פיקוח התעריפים של שירותי דואר שונים והחשש, שזה יגרור סבסוד צולב,
- לבטל את חובת חברת הדואר לאפשר למתחרים להיכנס פיסית למרכזי החלוקה (מדובר בהוראת מינהל, שפרסם לשימוע, בזמנו, עו"ד יגאל לוי, אך טרם אושרה סופית ע"י המדינה. כעת הומלץ לבטלה לחלוטין. תגובות חריפות בעניין זה הביאו את המשרד למתן המלצה זו),
- לבטל את האיסור על חברת הדואר להפיק את דברי הדואר הכמותיים,
- לבטל את "איחוד המדוורים" הנוהג, ומתן סמכות לחברת הדואר לקבוע את הגדרת דואר כמותי,
- הטלת חובה להחתים ע"ג דבר הדואר את מועד משלוחו,
- הסתמכות יתר על יכולת המשרד לפקח בדיעבד על "מחיר סביר" וכו',
- פגיעה בשירות לפריפריה ( צמצום פריסת יחידות הדואר ופעילות קווי הדואר נע),
- מתן חופש פעולה לחברת הדואר לספק שירותים נוספים ללא צורך באישור,
- אי מתן זמן מספק למתן התגובות,
- אי חשיפת מסמכים חיוניים ,ששימשו את הוועדה, כגון התקלה הנטענת במודל הכלכלי, ששימש את הוועדה הקודמת ("ועדת רייך"),
- הרכב הוועדה אינו כולל נציגי ציבור או נציגי משרדים נוספים,
- "ניגוד העניינים" של המדינה כמאסדר וכבעלים של חברת הדואר ערב הפרטתה,
- הטלת חובות דיווח על בעלי ההיתרים, מעלה חשש, מחשיפת סודות מסחריים של גופים פרטיים.
תגובה מעניינת התקבלה מי
צחק קאול, ששימש בעבר, בין היתר, מנכ"ל רשות הדואר דאז, שתמך בהמלצות "ועדת
רוזן" והציע למדינה לאמץ אותן. מדובר בתגובה "מעניינת", לאור העובדה, שלאחרונה הועלו טענות ,ש
דני רוזן (בתמונה למטה), ו
יצחק קאול
פעלו בעבר לארגן קבוצה, שתנסה לרכוש את חברת הדואר וכן, כפי שפורט לעיל (וכמובן נטען גם במסגרת התגובות להמלצות הוועדה),
דני רוזן במשותף עם
יצחק קאול, הביעו עמדה נחרצת לגבי נושאים הנמצאים במסגרת סמכות הבדיקה של "ועדת
רוזן" -
כאן.
כמעט מיותר לציין, שחרף העובדה, שהמלצות "ועדת
רוזן" מיטיבות מאוד עם חברת הדואר, העבירה גם החברה תגובה ארוכה להמלצות דו"ח "ועדת
רוזן", שברור, שהיא נועדה לייצר מראית עין של איזון ולאפשר לשר התקשורת לטעון: אם לכל הצדדים יש טענות, סימן שאנו עושים משהו נכון.
כך לדוגמא, חברת הדואר שמחה על הרחבת התחרות אך דרשה "מגרש משחקים מאוזן", ברכה על הגמישות שקיבלה אך דרשה ביטול טיב השירות לגבי חלוקת דואר בארץ וחלוקת חבילות מחו"ל, שמחה על צמצום חובת פריסת יחידות הדואר אך דרשה יותר צמצום, שמחה על ביטול פיקוח התעריפים אך דרשה גם ביטול הפיקוח על תעריפי שירות דואר 24 וכו'.
חברת הדואר כמובן שמחה מאוד מהמלצות הוועדה לגבי צמצום משמעותי של חובותיה בתחום מסירת דואר רשום בארץ - המלצה, שחמקה "מתחת לרדאר" ויש לשער, שגם שר התקשורת לא הבחין בה.
האמור לעיל מחזיר אותנו לעניין הליך הפרטת חברת הדואר
כפי שניתחנו בהרחבה
כאן, בעקבות המלצות "ועדת
רוזן" הבינו בדפוס בארי את האיום הממשי על המשך פעילותם בתחום הדואר, ויותר חמור מכך, את המשך פעילותם בתחום הדפוס, לאור ההמלצה לאפשר לחברת הדואר להיכנס לתחום הדפוס.
אי לכך ותוך ניצול גמישות מדהימה בעמדת "ועדת הריכוזיות", נרשם דפוס בארי, כאמור, המתחרה הממשי היחיד של חברת הדואר, כמתעניין ברכישת חלק מחברת הדואר, במסגרת
הליך הפרטת החברה.
לצד "דפוס בארי", נרשמו כמתעניינים ברכישת חלק מחברת הדואר, לפי פרסום
בגלובס, גם הגופים הבאים: נהור (המיוצגים ע"י בנק ההשקעות ווליו בייס); ניאופארם, קבוצה המורכבת מקרן ההשקעות פורטיסימו ביחד עם אוברסיז וטרנסוורלד; קרן ריאליטי, קבוצה המורכבת מאיש העסקים
אבו יחיאל, איש עסקים בשם
קריאף ו
ששי שילה שבעבר היה יו"ר הדואר; קרן ג'נריישן; אלון רבוע כחול (
מוטי בן משה); ו
רמי לוי שניגש ביחד עם חברת כץ שילוח. גוף נוסף עשוי להיות קרן אייפקס, אך הסוגייה טרם הובררה סופית.
יש לראות כאכזבה את העובדה, שחרף הציפייה להתעניינות מצד
חברות דואר בינלאומיות ברכישת חלק מחברת הדואר והבאת היתרון שלהם בענף הדואר לתוך פעילות החברה,
אין ברשימת המתעניינים חברות דואר בינלאומיות. אי לכך נותרנו רק עם "דפוס בארי" וחברת השילוח כץ, כבעלות ניסיון מסוים בתחום הדואר.
בנוסף, העובדה, שמקרב המתעניינים ברכישת חלק מחברת הדואר, כאמור, לא נמצאות חברות דואר בינלאומיות, מחזירה אותנו לחשש, שהמתעניינים ברכישה מתעניינים פחות באספקת שירותי דואר, ויותר
במימוש הנדל"ן הרב של החברה, כפי שנתחנו בהרחבה:
כאן,
כאן ו
כאן.
שאלה חשובה, שעולה עקב האמור לעיל וצירוף הנסיבות של אי פרסום תגובת "דפוס בארי" להמלצות "ועדת
רוזן", הגמישות המדהימה של "ועדת הריכוזיות" והשתתפות "דפוס בארי" בהליך רכישת חברת הדואר, היא:
האם אנו עומדים בפני "
המפץ הגדול" בתחום הדואר בארץ, שבמסגרתו יחברו חברת דואר ישראל ו"דפוס בארי",
למונופול אחד חזק שישלוט בכל תהליך הדואר, משלב ההדפסה ועד לשלב החלוקה לנמענים?
ולא אמרנו מילה על העיתוי האומלל של הפרטת חברת הדואר, בעיצומו של משבר כלכלי עולמי בעקבות מגפת הקורונה.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
