כנראה שאין תחתית לבור התעלולים הבלתי חוקיים של סלקום. "הרמת מסך" מעל תעלול חדש: הסתרת העובדה, שחיבור בניין לסיבים דורש חשמל מוועד הבית. זאת, בעלות שלא תלויה בכלל אם יהיו לסלקום לקוחות בבניין. משרד התקשורת, כרגיל, נותן גיבוי וחיפוי להפרות החוק המתמשכות הללו. עדכון בסוף המאמר. 
מאת: אבי וייס, 1.6.19, 20:39

לפני קרוב לשנה פרסמתי את המאמר: "האם ועד הבית יכול לחתום לסלקום על הכנסת תשתית סיבים לדיירי הבניין?". חשפתי ,שבנוסף לאי החוקיות של הפריסה הזו של סלקום לבתים (ולכן הטופס, שוועדי הבתים חותמים לסלקום, הוא לא חוקי), יש בטופס הזה עוד בעיה חוקית קשה. הוא כולל סעיף, שוועד הבית ישלם על החשמל של הציוד של סלקום, בלי תלות בכלל אם לסלקום יהיו לקוחות באותו בניין, ולא נדרשת החלטה ברוב המתאים באסיפת הדיירים, שכל הדיירים יסכימו לשלם על החשמל של הציוד של סלקום, גם אם הם אינם לקוחות סלקום ולא יהיו לקוחות של סלקום אי פעם. 

כעת החשיפה היא, שיש לא רק טופס אחד לחתימת הוועד, אלא 2 טפסים. הטופס השני החדש הוא כמו הראשון רק שסלקום העלימה מהטופס את העובדה, שיש הוצאות חשמל לוועד הבית. 

הטופס הראשון (המקורי, עם ציון העובדה, שיש הוצאות חשמל) - כאן. הטופס השני (החדש המטעה לכאורה, בלי אזכור של החשמל) - כאן. 

העניין הזה התגלה לי באקראי, במסגרת התכתבות עם ועד בית עירני בת"א והנה ההתכתבות במלואה:
1. ביום 29.5.19 קיבלתי את הפנייה הבאה (פרטי הפונה שמורים במערכת):
"שמי AB.
אני בצוות, שבודק את הכנסת סיבי סלקום למתחם של 10 בניינים , 376 משפחות בתל אביב.
קיבלנו מסופר פייבר / סלקום שני טפסים לחתימה: אחד עם חיבור הפנל האופטי לחשמל בכל בניין וטופס אחד בלי חיבור חשמל.
מצ״ב את שני הטפסים.
במתחם יש פריסה של סיבי פרטנר, שהפנל האופטי שלהם מחובר לחשמל בכל בניין - קבלו אישור בטעות ואנחנו לומדים מטעויות.
השאלה הטכנית :
האם ידוע לכם שקיימת אפשרות בבניינים בני 6, 14 ו- 21 קומות לחבר סיב אופטי לדירה ללא חיבור חשמל, בארון התקשורת בבניין ?
תודה מראש, בברכה, AB". 

2. מייד השבתי לפונה:
"תודה על פנייתך.
עד כמה שאני יודע (ואני יודע) מדובר בשירות לא חוקי.
מציע, שתבקש מסלקום, שיראו לך את הרישיון (אם יש להם) לחיבור דיירי הבניין לאינטרנט בחיבורי סיבים אופטיים.
שלא יעבדו עליך, שיציגו רישיון רק לחיבורי סיבים עם שירותי אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה לבתים, לא כל סוג רישיון אחר שיש להם (כי יש להם כמה רישיונות, לזה - אין).
בכל מקרה, חיבורי סיבים אופטיים לבתים דורשים בד"כ חשמל על חשבון הבניין במתג בכניסה לבניין, בד"כ בארון התקשורת הראשי לבניין. אין מצב אחר". 

3. עוד באותו הערב קיבלתי מענה:
"תודה רבה על תשובתך.
אבקש מהם רישיון ובטוח שאין להם ומה את מציע לעשות אז? פרטנר כבר נמצאים אצלנו במתחם מעל חצי שנה עם לקוחוחת מחוברים בסיבים ללא רישיון.
האם לא קיימת אפשרות להעביר חשמל על סיב מהרחוב לארון בבניין?
האם לבזק (yes) ולהוט מותר להתחבר לחשמל בבניין?". 

4. למחרת בבוקר (30.5.19) עניתי לפונה:
"אין לערבב את בעיית החשמל לבעיית הרישיון, אלה שני נושאים שונים לגמרי.
אין שום פטנט, שניתן ליישם בישראל בלי חשמל. אין חשמל על סיב אופטי. אין דבר כזה. לכן כמעט תמיד יש צורך בחשמל מהבניין לחיבורי סיבים והמשיכה של קו חשמל מהרחוב מעמוד החשמל הכי קרוב בקו חשמל נוסף לבניין היא לא מעשית ויקרה ביותר ושום ספק לא ייעשה זאת. ..
ראה עוד: כאן http://bit.ly/2LVLzgC
בזק והוט הן בעלות רישיון ובעת הקמת הבניין כחלק מהחוזה וההיתר של הקמת הבניין אושר לבזק ולהוט להתחבר לחשמל של הבניין, כדי לספק שירותי תקשורת. בחוזים מהעשורים האחרים תמצא את הסעיף הזה בחוזה של רכישת הדירה מהקבלן.
כ"כ, יש אפשרות כזו גם לחברות אחרות בעלות רישיון למשל YES ו-IBC - אנלימיטד (לפי הרישיון הקודם שלהם, הם כיום בתהליכי החלפת רישיון) אם יש רוב באסיפת הדיירים לכך.
לגבי דיירים, שהתחברו כבר לפרטנר, הם לא עברו שום עבירה, כי זה לא אחריות הדיירים הפרטיים הבודדים לבדוק אם יש רישיון או אין, לחברת התקשורת".

לכן, מייד באותו יום (30.5.19) פניתי לצמרת משרד התקשורת (לשר - איוב קרא, למנכ"ל - נתי כהן, שניהם בתמונה למעלה משמאל) ולצמרת סלקום בשאלות הבאות:
"קיבלתי פניות מוועדי בתים בת"א, שהם מקבלים מ"סופר פייבר / סלקום" שני סוגי טפסים לחתימה:  טופס אחד עם חיבור הפנל האופטי לחשמל בכל בניין וטופס אחד בלי חיבור חשמל בכל בניין.
מצ״ב שני סוגי הטפסים .
הכיצד יש חיבור של סיבים לבתים ללא חשמל? האם אין כאן הטעייה של ועדי הבתים הללו?
כ"כ, היכן הרישיון של סלקום לאספקת שירותי תקשורת לבתים על סיבים?".

תשובות לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. ככל שאקבל תשובות, אעדכן בהתאם. 

שורה תחתונה
אין בשום מדינה בעולם "הגנת ינוקא" והתעלמות מכל החוקים והתקנות, כמו שיצר שמילה מימון, בתמונה משמאל, במו ידיו, כמתואר על ידו בבהירות בראיון בגלובס, לגבי חברות תקשורת ענקיות ובעלות תשתיות מגוונות דוגמת סלקום, שנמצאת בשוק התקשורת הישראלי מזה למעלה מ-25 שנה (ופרטנר הנמצאת בשוק למעלה מ-20 שנה).

לא פלא, שישראל הידרדרה לתחתית הרשימה של הפס הרחב בעולם, גם בתחום הסלולרי ובמדידה הטרייה של Speedtest (כאן) ישראל הידרדרה בחודש האחרון (במקום להשתפר כמו שקורה בכל העולם המערבי ואף הערבי) למקום 69 בתחום הפס הרחב הנייד (הידרדרות של 5 מקומות בחודש אחר!) בהשוואה העולמית, ומקום 29 (ללא שינוי מהחודש הקודם) בפס הרחב הקווי.