לא מדע בדיוני: נחשפה בארץ מערכת מבוססת AI בעלת יכולת דיון עם אנשים
מאת: חיים חביב, 4.7.18, 07:50

פריצת דרך בעולם טכנולוגיות המידע ומדעי המחשב: נחשפה בארץ מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שפותחה בחיפה, בעלת יכולת דיון כמעט בכל נושא עם מתמודד אנושי ויכולת לכתוב טור דעה בעיתון - אבן דרך משמעותית בהתפתחות ה-AI. מי הציג נאום טוב יותר האדם או המכונה?

אחת למספר שנים מפתיעה יבמ העולמית את העולם בפריצות דרך טכנולוגיות הקוראות תיגר על גבולות מעטפת הביצועים של 'המכונה' (המחשב) אל מול היכולות האינטלקטואליות של האדם, ידע, מיומנות ואינטואיציה.

כך לדוגמא, נרשמו בזמנו הישגים מפתיעים בניצחון מחשב במשחק שחמט, אדם מול מחשב, אל מול אלוף העולם קספרוב, או ניצחון המכונה (מחשב וואטסון) על אלופי משחק הטריוויה הטלוויזיוני Jepardy! הפופולרי לפני מספר שנים.

ההצגה האחרונה של יבמ נחשפה אתמול במרכז המחקר של החברה בישראל: הצגת תכלית מרשימה של פרויקט ה-Debater IBM.
הטכנולוגיה של ה-Debater נחשפה לראשונה לעולם לפני שבועיים בסן פרנסיסקו. מדובר, במערכת מבוססת בינה מלאכותית, שפותחה במעבדות המחקר של יבמ בחיפה, למערכת יכולת לנהל דיון במתכונת Debate עם מתמודד אנושי, כמעט בכל נושא.

המערכת בונה טיעונים ומציגה אותם בנאום בדיבור סינטטי (נעים לאוזן) באיכות גבוהה, 'מקשיבה' לטיעוני הצד השני, מגיבה עליהם בנאום נוסף ומסיימת בנאום מסכם. התהליך אוטומטי לחלוטין, מבוסס בינה מלאכותית ומעוגן בגוף תוכן העומד לרשותה, מאגר מאמרים ומחקרים מדעיים איכותיים או (בנוסף) מאגרי מידע חסויים של הממשל או הארגון.

דניאל מלכה, מנכ"ל IBM ישראל: "הפתרון ,שמוצג היום, נולד בישראל, פותח והובל ע"י המעבדה בחיפה, והטכנולוגיה, אותה אנו מציגים כיום, מהווה אבן דרך משמעותית בהתפתחות ה-AI".

עודד כהן, סגן נשיא IBM העולמית ומנהל מעבדת המחקר בחיפה: "לפני 20 שנה גבר "כחול עמוק" של IBM על קספרוב. ב-2011 ניצח מחשב של החברה בתחרות Jepardy!. ל-IBM מסורת של הצבת אבני דרך בתעשייה – והגדרת 'אתגרים גדולים', Grand Challenges.

גם הפעם, בהחלטה על האתגר הבא של החברה, התנהלה תחרות בין מעבדות המחקר שלה בעולם, ונבחרה הצעת המעבדה בישראל. אנו חוגגים היום את ההצלחה שלנו: זה עוד לא הסוף, אבל הצלחנו להעמיד משהו מעורר השתאות.

התלבטתי תחילה לנוכח גודל האתגר, אך הצוות הצליח לשכנע אותי. החששות שלי התבדו, והצוות עמד בהבטחה. זאת תהיה אבן דרך בתעשיית טכנולוגיות המידע ומדעי המחשב. היכולת של המחשב להתמודד תוך הבנת שפה עמוקה, בדיאלוג משולב בחוש הומור, מכונה מול אדם - היא הישג".

ד"ר איה סופר, סגנית נשיא ומובילת המחקר במעבדות IBM בכל העולם בתחום הבינה המלאכותית: "כשהתחלנו את הפרויקט, זה נראה כמדע בדיוני. היה צוות של חוקרים, שהאמין ביכולת להוציא את המדע הבדיוני הזה לפועל. הפעילות הזאת היא חלק מפעילות נרחבת של החברה בעולם ובארץ בתחומי הבינה המלאכותית והבנת שפה טבעית. אנו מאמינים, ש-AI מציג פוטנציאל עשיה חיובית, ותרומה חיובית לעולם: ככל שנשתמש בה יותר נבטח בה יותר ונוכל להיעזר בה יותר כדי לקבל החלטות מושכלות".

בהצגת התכלית, 'לא מתוסרטת' ולא ערוכה, נבחנו כהדגמה 2 סוגיות שנויות במחלוקת בקהילה המדעית:

1) מדוע למנוע שימוש במעקבים בקנה מידה רחב על הציבור?
2) אם להרחיב את פעילות ההנדסה הגנטית?

בסוגיה הראשונה, מול המכונה עמדו, כל אחד בתורו, 2 מתווכחים מוכשרים וקהל העיתונאים (בלבד), שנכח באירוע, נדרש להכריע מי מהצדדים שכנע יותר.  למען האמת, המדגם היה ככל הנראה קטן מדי.

כך לדוגמא התנהל הדיון הראשון: מערכת ה-Debater, שפתחה את הדיון בנאום בן 4 דקות, טענה באופן רהוט ומושכל למען הפסקת המעקב בקנה מידה נרחב. בין היתר, היא "תומכת בזכות האדם לפרטיותו", ומצטטת את ההצהרה על זכויות האדם התומכת בזכות הזאת. לדבריה, "מעקב נרחב מסכן את חופש הביטוי וסותר את החוקה האמריקאית. הוא מונע זרימה חופשית של מידע סביב העולם, אינו מוצדק, אינו נדרש ואין לו מקום בחברה מתקדמת. הוא מפר את התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. תכנית ההאזנה של ה- NSA סותרת את החוקה. האזנה בקנה מידה רחב הופכת להרגל מסוכן, ואינה נותנת למעשה ביטחון גדול יותר".

יער בך, המתמודד האנושי: "אנשים מוותרים ממילא על הפרטיות ברשת, בין אם במשחקי מחשב ובין אם לצורך קבלת שירותים בהם הם מעוניינים. מספיק אנשים מוכנים לוותר על הפרטיות תמורת שיפור קטן לנוחותם. פרטיות חשובה רק אם היא משפיעה משמעותית על הסביבה הישירה והמידית של בני אדם. ממשלות עלולות להשתמש במידע הפרטי נגדך במדינות טוטליטריות. אבל זה לא נכון במדינות דמוקרטיות".

בסיבוב התגובה (4 דקות), פתח ה-Debater בקביעה לפיה "המתחרה שלי אומר, שמעקב הוא עניין רב ערך. אני מציג עמדה אחרת... מעקב רחב יוצר היעדר איזון בין ממשלות לאזרחים. הוא מסוכן לדמוקרטיה. הוא הופך אותנו לחשופים יותר לטרור". בהתייחסות ישירה לטענה, שהועלתה ע"י בך, לפיה השימוש במעקב בקנה מידה רחב הוא כבר בגדר עובדה, ציינה המכונה בהומור: "הידבקות לסטטוס קוו היא כמו שמירה על זר נבול. צריך להיפטר ממנו לפני שהחדר כולו מסריח".

בך, בנאום הסיבוב השני: "מדוע שמכונה תדאג כשהחדר מסריח? אמצעי מעקב מרתיעים חלק מהפושעים הפוטנציאליים ומסייעים לפעילות המשטרה. בהיעדר מעקבים כאלה, המשטרה נאלצת לפעול על בסיס סטטיסטיקה כללית. זה יוצר מעגל של פשע, שבו אוכלוסיות מסוימות אינן בוטחות במשטרה. ככל שנאפשר למשטרה להתמקד בפושעים ולא בקהילות שלמות, המצב יהיה טוב יותר".

נאום הנעילה של ה-Debater התמקד בסיכום הטיעונים אותם העלה, תוך שהמערכת שבה ומדגישה את הטענה לחוסר החוקיות של השימוש הנרחב באמצעי מעקב.

בתום הוויכוח, התבקשו העיתונאים להצביע ולדווח מי לדעתם הציג נאום טוב יותר, מי הצליח להרחיב ולעשיר את הידע שלהם והאם שינו את עמדותיהם.

כמעט מחצית המצביעים דיווחו, שאיכות בניית הנאום של המערכת הייתה שווה לזו של המתווכח האנושי. מיעוטם ציינו ,שהמערכת העשירה יותר את הידע שלהם בנושא. כל אחד מהצדדים הצליח לשכנע מאזין אחד לשנות את עמדותיו.

ד"ר נועם סלונים, החוקר שהציג לראשונה את רעיון הפיתוח של ה- Debater כאתגר הגדול הבא של IBM: "לאורך השנים נדרשו החוקרים לפתח יכולות רבות ומגוונות:

ראשית - היכולת לכתוב נאום באופן אוטומטי על בסיס נתונים קיימים. המערכת סורקת מאגר מידע של 300 מיליון מסמכים, 10 מיליארד משפטים ומשלבת אותם יחד לנאום קוהרנטי ומשכנע.

יכולת שניה - היא כושר הבנת הנשמע. היכולת להאזין ליריב המדבר במשך כמה דקות בצורה ספונטנית ומהירה, לעתים תוך הצגת רגש.

יכולת שלישית - היא ניסיון לבנות מודל לעולם הדילמות האנושיות כפי שהוא משתקף בוויכוחים, דוגמת אלה, שאנו מנהלים מדי יום.

בנינו בסיס ידע המנסה לנבא את הדילמות האנושיות. המערכת מנסה לזהות טיעונים שאותם תוכל לבסס על בסיס הידע הזה.

פיתחנו, למעשה, מערכת המסוגלת לכתוב טור דעה בעתון. כאן, ניתן להשוות לטכנולוגיית הבינה המלאכותית במסייעים אישיים. בטלפון הסלולרי יש להאזין למשפט אחד, בנושא אחד. כאן יש להאזין משך 4 דקות לנאום בנושא טעון רגשית ומוסרית, לזהות רעיונות גם כאשר אינם מובעים באופן מפורש.

היכולת האנושית להבין מתי טענה היא בעדנו ומתי היא נגדנו אינה עניין פשוט כשמדובר במחשב. היא מחייבת הבנה של השפה על כל הניואנסים שלה. יש כאן תחום מחקרי חדש ומסעיר. בעקבות ביולוגיה חישובית ובלשנות חיובית, נולד עתה תחום של טיעון חישובי - ארגומנטציה חישובית. יותר מ-50 קבוצות מחקר כבר פועלות בעולם בתחום הזה".
 
 בתמונה למעלה: צוות ה-Debater מימין לשמאל: דר' רנית אהרונוב, דר' איה סופר, דר' נועם סלונים.

בתמונה למטה: מימין לשמאל: חיה גולדליסט אייכלר, 'המכונה', יער בך.

קרדיט צילום תמונות: אור קפלן.