"לא דור 5 ולא נעליים" – החלום הולך ומתרחק – רק בישראל!
 מאת: אבי וייס, 10.5.18, 11:56
 
חשיפת כישלון של ניסוי נוסף, שהוכתר בכותרתו "לקראת הדור החמישי", שהתקיים לאחרונה ברעננה, "מוריד את המסך" מהסיכויים לראות דור חמישי (5G) בישראל ב-2018, או אולי 2019.
 
לתחרות, שהתלקחה בתחום מחירי הסלולר (שיצרה מחירים שאין בשום מקום בעולם, חגיגה צרכנית מדהימה), יש גם מחיר סמוי, שלא אוהבים לדבר עליו: הפיגור ההולך וגובר בתשתיות הסלולר. כשכל השוק הסלולרי בישראל בנוי על "ישראבלוף" (כאן וכאן), תוך התעלמות של צמרת משרד התקשורת (ובעקבותיהם גם חברות הסלולר) מהחוקים, התקנות והרישיונות, הכול יכול להתרחש, וזה בדיוק מה שקורה.  
 
לפני למעלה משנה פרסמנו מאמר תחת הכותרת: "לא דור 5 ולא נעליים" - למה צריך לעבוד בעיניים על הציבור שלא מבין בתחום?. במאמר חשפנו את הכישלון של ניסוי, שכביכול ביצעה פלאפון בדור חמישי (5G).
 
רק עברה שנה והסיפור הזה חוזר על עצמו, במהדורה קצת שונה. הפעם לא פלאפון פרסמה על הניסוי ל"דור חמישי". זה הודלף לגלובס (כאן), בלי לציין ממי. זה פורסם בגלובס תחת הכותרת: "לקראת הדור החמישי בסלולר: ניסוי ברעננה עבר בהצלחה".
 
המדובר בניסוי, שהרישיון שלו (לחברת QRP) ניתן כבר ב-2017 (כאן), אך הניסוי התעכב מסיבות רבות: צורך באישורים ממשרד להגנת הסביבה לאנטנות הקטנות בניסוי (מתוצרת אריקסון), הסכמה מהרשות המקומית, תיאום בין כל משתתפי הניסוי, קבלת תדרים לניסוי ממשרד התקשורת, תיאום עם חברת סלולר, שתסכים להשתתף בניסוי (כי הפתרון הזה של שידורים מתאי שידור קטנים, מה שמכונה Small Cells המותקנים על עמודי החשמל, אמור להימכר לאחת או יותר מחברות הסלולר הקיימות בישראל). במציאות, רק פלאפון הסכימה להשתתף בניסוי (כמפורט ע"י גלובס כאן).  
 
הניסוי היה אמור להתבצע בכמה רשויות מקומיות, אך בסופו של דבר, ניסוי שלם התבצע רק ברעננה (ובערים האחרות נבדקו כמה אלמנטים חלקיים של הפתרון, עם תוצאות לא שלמות ולא ברורות). כאן "נרים את המסך" מאחורי הסיפור החוזר הזה של: "הכנות וניסויים לדור חמישי".
 
למה בכלל אנטנות לשידורי סלולר המותקנות על עמודי החשמל של חח"י (חברת החשמל לישראל)?
שימוש בעמודי החשמל כבסיס לאנטנות סלולריות קיים מאז ומתמיד. כלומר: מאז שחברות הסלולר החלו לפעול בישראל ולפרוס אנטנות. לכל חברות הסלולר יש אנטנות על עמודי חשמל ברחבי ישראל, במקום שזה התאים להן (גם מבחינת המיקום וגם מבחינת העלות). לכן, לעניין הזה אין צורך בשום ניסוי טכנולוגי ורישיון לניסוי טכנולוגי.
 
החידוש הוא השימוש בתאי שידור סלולריים קטנים (מה שמכונה בלשון מקצועית: Small Cells), למטרות האפשריות הבאות:

• שיפור הקליטה הסלולרית והגלישה הסלולרית בתוך הבתים. בעבר, חשבו לפתור את הבעיה הזו בנתבי שידור קטנים, שמציבים אותם בבתים (נקראים בשם Femtocell), נתבים המשדרים סלולר לתוך הבית והמחוברים לאינטרנט כדי לקבל את האות מעל לרשת האינטרנט. אולם, זה לא בדיוק הצליח ברחבי העולם (למעט צרפת) ובישראל זה נכשל כשלון חרוץ מסיבות רבות. בין הסיבות: ה-Femtocell מתאים לדור סלולרי מסוים אליו הוא יוצר. בכל שדרוג של הרשת הסלולרית צריך להחליף את המכשיר, כך שיתאים לדור החדש – דבר לא מעשי ויקר (לא ניתן לשדרוג את המכשיר מרחוק). בנוסף, יש WiFi מהנתב הביתי הרגיל. ה-WiFi הזה הוא בחינם (כחלק מחבילת הפס הרחב הקווי) ורוב מחזיקי הסמארטפונים מתחברים בבית ל-WiFi  הזה. סיבה נוספת: בישראל לא מודדים את "חווית הלקוח" בעולם הסלולר וכל סעיפי הרישיון של חברות הסלולר בנוגע לאיכות הקליטה - לא נבדקים. אז למה להשקיע בנתבים סלולריים קטנים לבתים לשיפור "חווית הלקוח"?
• שיפור הכיסוי הסלולרי, במקום שיש בעיות קליטה מהאנטנות הסלולריות הגדולות, או במקומות של "חורי כיסוי" (למשל שכונות חדשות וכבישים חדשים). האנטנות הקטנות הן פתרון זול וזמין יותר מהתקנת אנטנות גדולות, או הזזת אנטנות גדולות, לאור שינויים בצרכים של ציבור המשתמשים ברשת הסלולרית, לפי מיקומם.
• זה יותר מהר, זול וקל להתקנה ולפריסה. אנטנות קטנות על עמודי חשמל דורשות היתר מהמשרד להגנת הסביבה בלבד, ופטורות למעשה מהיתר בניה מהרשות המקומית המערימה קשיים (כי עמודי החשמל הם טריטוריה עצמאית של חברת החשמל).
• פתרון מתחרה בפס הרחב הקווי. בדור חמישי אפשר לספק רוחבי פס גדולים מאנטנת הסלולר, ישירות לתוך הבית. זה מייתר את הצורך בחיבור קווי ובחיבורי סיבים לבתים, כדי לספק קצבי חיבור גבוהים לבתים, למשרדים ולעסקים קטנים.
• חיסכון בסלילת סיבים לאנטנות (בגלל צורך בחיבורי סיבים לאנטנות של דור חמישי, לאור רוחבי הפס המסופקים מהאנטנות ללקוחות הקצה). במקרה של ישראל, שותפים לניסוי הטכנולוגי: חח"י ו-IBC (המוכרת לציבור בשם Unlimited), זו המחברת את האנטנות הקטנות על העמודים של חח"י אל תשתית הסיבים של IBC, תשתית שממילא כבר קיימת על רשת החשמל הארצית.
• סיוע בפריסה של חיבורים לשירותים חדשים, למשל ל"עיר חכמה".

מה קרה בניסוי של "דור חמישי" ברעננה?
לאור מה שלמדנו על הניסוי הזה (שנפרט בהמשך הכתבה), שלחנו את השאלות הבאות לחברת פלאפון, "השושבין" הראשי לניסוי:
"שלום רב,
1. פלאפון (היחידה) הצטרפה לניסוי של קיו אר פי בע"מ [רוזן + קאול], שקיבלה רישיון לניסוי טכנולוגי על רשת גישה אלחוטית, שבוצע ברעננה ובעוד כמה מקומות במרכז הארץ.
2. האם פלאפון מתכוונת להמשיך בשותפות במיזם הזה (עם חח"י ו-IBC)?
3. מה היו תוצאות הניסוי?"
 
תגובת פלאפון:
"פלאפון אכן השתתפה בניסוי של QRP בע"מ.
הניסוי, שנערך בשיתוף ספק התשתית העיקרי של פלאפון - חברת אריקסון, הוכיח שוב, שרשת פלאפון מתקדמת טכנולוגית וערוכה לשילוב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים מסוג זה.
טרם נקבעה החלטה על המשך התהליך".
 
מה לנו ידוע על תוצאות הניסוי הזה?

• לא היה שום ניסוי לדור חמישי. זה היה ניסוי של דור רביעי בתדר ה-2.6 גיגהרץ. למי שלא זוכר, תדר 2.6 גיגהרץ היה אמור להיות ב"מכרז התדרים" ל-LTE, אחרי שפונה בסכום עתק ע"י צה"ל, בתרגיל ענק, שנעשה אז על הציבור והאוצר. התדרים הללו הועברו למשרד התקשורת עוד לפני המכרז והיו מיועדים לספק יכולות של LTE-A למשתתפים במכרז התדרים. אולם, משום מה, התדרים הללו לא נכנסו למכרז, אבל מי שביצע את התרגיל הזה בצה"ל, אשר ביטון, עבר בסיום תפקידו מצה"ל למשרד התקשורת, כמנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום, ומאז הוא מבצע את התרגילים הסודיים שלו בתוך משרד התקשורת עצמו (כמפורט למשל כאן). לתדרים הללו אין כיום ביקוש מצד חברות הסלולר, כי אין לחברות כסף והן מצפות, שנציגיהן במשרד התקשורת יורידו להן את המחיר של התדרים. הן מצפות, למעשה, שהתדרים יחולקו בישראל בחינם כמתנה של תושבי ישראל והאוצר לבעלי חברות הסלולר. בנוסף, יש לחברות הסלולר כבר פתרונות ל-LTE-A בתרגילים שונים ומשונים, שלא כאן המקום לפרטם. לכן, אפשר להשתעשע בתדרים המיותמים והיקרים הללו, שלא נעשה בהם כל שימוש כבר יותר מ-4 שנים, בניסויים כושלים ברעננה...
• התוצאות של החיבורים לבתים ברעננה היו כושלים. רוחבי הפס והכיסוי היו לא מספיקים, היו חדרים רבים ללא כיסוי, והמחשבה של "תחליף לחיבורים קוויים" - לא התממשה בניסוי. השידורים לא חדרו מספיק טוב לדירות, שהשתתפו בניסוי.
• בנוסף, הכיסוי לא מתאים לצרכים של פלאפון. במקום שיש עמודי חשמל עם סיבים של IBC, אין צורך לפלאפון בשיפור כיסוי (כי פלאפון לא עתידה לבטל את האנטנות הגדולות שלה, בגלל פריסה של אנטנות קטנות, באותו אזור) והאנטנות מהעמודים הללו לא שיפרו בהרבה את הכיסוי. כך, שהתועלת שלהן הייתה מועטה. הבעיה היותר חמורה: במקומות בהם יש צורך לפלאפון בשיפור כיסוי, למשל בשכונות חדשות (ויש המון שכונות וכבישים חדשים בישראל, עם כיסוי סלולרי אפסי), אין לחח"י עמודי חשמל להתקין עליהם אנטנות. זאת, כי בשכונות החדשות החשמל מועבר ברחבי השכונות לבתים בתשתיות תת-קרקעיות של חח"י ולא על עמודים.
• אם לא די בכך, האינטרסים של קבוצת בזק (כמפורט למשל כאן) הם, שפלאפון לא תהיה מחוברת עסקית ל-IBC, המתחרה של בזק בפריסת סיבים לבתים.
• בנוסף, אין בכלל תדרים ל-5G ואין מדיניות תדרים ל-5G בישראל. יש בישראל רק ספינים, כמפורט למשל: כאן, כאן וכאן. מדובר במחדל ענק מול הנעשה בעולם.
• בשום מדינה בעולם השיטה של Small Cells מעמודי חשמל לא הצליחה בקנה מידה משמעותי. אין סיבה, שזה יצליח דווקא כאן, במיוחד על רקע חוסר הרצון הכלכלי של חברות הסלולר להשקיע בתשתיות סלולר חדשות, מבלי לקבל קודם לכך "מתנות" מהאוצר (כלומר: מהכיס שלכם, קוראים יקרים).
• כיום, יש בעולם וגם בישראל שיטות אחרות לגמרי לפס רחב באוויר (למשל בתדרי ה-60 וה-70 גיגהרץ), שיטות המתחרות והמשלימות את הדרישות לרוחבי פס באוויר של ה-5G. אפשר להתקין את הפתרונות הללו בכל מקום, למשל על עמודי תאורה עירוניים, על רמזורים, למעשה על כל דבר יציב. אלה פתרונות לא פחות טובים (ואולי אף טובים יותר), למשל לצרכי "עיר חכמה". 
• אם לא די בכך, הבעיה של פריסת תאי סלולר קטנים בישראל נפתרה ממש לפני יומיים – כמפורט כאן. כך, לא יהיה צורך משמעותי בשימוש בעמודים של חח"י לפריסת אנטנות קטנות, אפשר לפרוס על הגגות.

שורה תחתונה
עוד פלופ של "שירותי דור חמישי", שהופרח לחלל האוויר, לקוראים, שאינם בקיאים בנעשה בתחום הזה, בלי שום התקדמות ממשית לקראת יישום דור חמישי בישראל. כרגע, דור חמישי בישראל זה "חלום ליל קיץ".