כנס Go4Israel התקיים בסימן התחזקות שיתוף הפעולה בין סין וישראל
מאת: חיים חביב, 26.10.15, 20:06

השר נפתלי בנט הכריז בפני המשקיעים הזרים: "אני אופטימי מאד לגבי העתיד של ישראל. זו השקעה טובה. הדור הבא של ההייטק יגיע מהמגזר הערבי והחרדי". הכנס כלל פאנל "נאומי מעלית" של 12 סטארטאפים.

בהשתתפות של כ-1,000 בכירים מלמעלה מ-20 מדינות, פתח הבוקר שר החינוך נפתלי בנט את הכנס ה-13 Go4Israel בת"א. הכנס, שמאורגן ע"י בית השקעות קוקירמן וקרן הפרייבט אקוויטי קטליסט - Catalyst, ושאתר Telecom News הוא אחד מנותני החסות שלו, הפך לאחד מכנסי העסקים החשובים בישראל, בעיקר הודות להכרה בינלאומית רחבה בהשפעתו על עתיד ההשקעות הזרות בישראל ועל השקעות ישראליות וגלובליות ברחבי העולם.

הכנס נועד לקדם גיוס השקעות ולעודד שיתופי פעולה בין תאגידים, יזמים ומשקיעים מהארץ והעולם, בשווקי המערב ובשווקים צומחים. בין באי הכנס מקבלי החלטות בכירים, אנשי עסקים ואישי ציבור מישראל, סין, אירופה וארה"ב.  השנה ניתן דגש מיוחד לתעשיות ההייטק, מדעי החיים, אנרגיה ירוקה ונדל"ן.

הכנס, שבעבר התמקד באירופה (Go4Europe) התמקד השנה בסין, ואירופה כמעט נדחקה ונזנחה לשוליים, בין היתר, בגלל טענות ל'בלגן פוליטי', צמיחה נמוכה מאד ואנטישמיות הולכת וגוברת ביבשת.

תשומת לב מיוחדת ריתק אליו פאנל "נאומי מעלית", שכלל 12 סטארטאפים במגוון תחומים (אינטרנט, הדפסת תלת מימד, רפואה, קלינטק וכו'), שזכו בהזדמנות נדירה להציג בקצרה (60 שניות) בפני משקיעים פוטנציאליים (בעלי כיסים עמוקים) את המוצרים והפתרונות שהם מפתחים. בין הסטארטאפים הללו היו: Archimedicx, HeadSense Medical, Biosight, PulseNmore בתחום הרפואי-בריאותי, Xjet בתחום הדפסת 3D, הסטארטאפ UET לפתרון בעיות אבנית, מתכות, קורוזיה וזיהום ביולוגי במערכות מים, ShowBox להפקת תכניות וידאו, BTB Israel להלוואות חברתיות באינטרנט, Roadcode לסתימת סדקים בכבישים, OTM לעט חכם. 

השר נפתלי בנט הודה לאנשי העסקים ולמשקיעים הרבים שהגיעו מחו"ל: "על אף המצב הביטחוני, טוב לראות, שהכנס מתקיים ושכולם מגיעים. זה מוכיח שבישראל 'עסקים כרגיל. ישראל מצויה במסלול טוב מאד מבחינת ההייטק ואנו רואים בתחום צמיחה שנתית קבועה".

הוא השווה בין המצב כיום לבין התקופה שבה הקים (יחד עם שותפיו) את הסטארטאפ "סאיוטה", שפיתח כרטיס אשראי חד-פעמי לקנייה באינטרנט: "היום השוק שונה לחלוטין מזה שאני הייתי חלק ממנו לפני 12 שנים. החברות גדולות יותר ובמקום לעשות אקזיטים מוקדמים הן ממשיכות לפעול ולצמוח. אנו רואים היום דור חדש של הייטקיסטים. בשונה מלפני 20 שנה, הדור השני והשלישי ליזמים הוא דור, שאינו חושש לבנות מוצר מבלי להסתייע בשותפים מחו"ל. לפני עשרים שנה לישראלים הייתה הצלחה גדולה בתחום הטכנולוגיה, אבל היינו מאחור בתחום המכירות. היינו צריכים ללכת ללמוד את הכישורים האלה מעבר לים. הדור החדש מודע יותר למקומו של הצרכן. חברות ישראליות לא חוששות עוד לבנות מוצר וללכת איתו אל השוק.

אני מייחס את ההצלחה הישראלית לשלוש תכונות עיקריות: הראשונה טבועה עמוק בהיסטוריה של העם היהודי: כאשר אתה נודד ממקום למקום, ממדינה למדינה, כשאתה יודע שאתה עלול להיות מסולק מביתך, אינך משקיע בקרקע או בבניין, אלא במוחות ילדיך. זה הדבר היחיד, שלאורך כל שנות הגלות, לא משנה איפה היינו, תמיד לקחנו איתנו. 2000 שנות עבודה על החינוך בגלות הם מקור גדול להצלחת ההייטק.

סיבה שנייה קשורה בשירות הצבאי של הנוער הישראלי. האתוס, שנוצר כאשר בגיל צעיר מאד מטילים עלייך לבצע משימה ולדבוק בביצועה, כך או אחרת, היא סוד נוסף להצלחת ההייטק הישראלי. דבר, שיחד עם ה'חוצפה' המוכרת, שמוטמעת עמוק בציבור הישראלי (לטוב ולרע). לכן, אנו רואים, שחברות ישראליות יודעות להשיג את ה'כאן ועכשיו' ופחות חזקות בתכנון ארוך-טווח.

סיבה שלישית להצלחה של ההייטק היא, שכממשלה, מעולם לא התערבנו בתחום. הממשלה צריכה לפנות את הדרך ולא להתערב. במקומות שבהם הממשלה כן התערבה, אנו מצמצמים כיום את התערבותה על מנת לאפשר פריחה.

באשר לאופיו של "ההיטקיסט הישראלי העתידי" טמון פוטנציאל במגזרים החרדי והערבי. אנו בחיפוש מתמיד אחר כישרונות חדשים בקבוצות שונות בישראל. קבוצה אחת כזו היא החרדים. מדובר בקבוצה של אנשים חכמים ומוכשרים, שישראל צריכה אותם בתעשייה. לפני מספר שנים המדינה החלה במהלך לעידוד שילובם בשוק העבודה ולאט לאט אנחנו רואים את הציבור הזה משתלב בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. להערכתי, נדרש ל-20-25 שנים עד שנראה את השפעות המהלך הזה.

הקבוצה השנייה, שבה קיים פוטנציאל, היא האוכלוסייה הערבית. כיום, רק כ- 20-25% בלבד מהנשים במגזר הערבי עובדות. כשר כלכלה, פעלתי לשילובן לשוק העבודה ואנו עושים זאת כעת גם במשרד החינוך, בין היתר, באמצעות הכנסת לימוד השפה העברית כבר בשלבי הגן, במטרה לסייע לשילובם בצורה טובה יותר.

בכל הקשור לעתיד ההייטק והתעשייה בישראל, אני מאד אופטימי. כולם כיום יודעים, שישראל היא השקעה טובה".

בתום מושב הפתיחה העניקו אדי קוקירמן, יו"ר בית ההשקעות ושותף מנהל בקרן "קטליסט" ויאיר שמיר, שר החקלאות לשעבר, את פרס GO4ISRAEL ליזם יוסי ורדי כהוקרה על פועלו לקידום בשורת ההייטק הישראלי ברחבי העולם. ורדי הודה לקוקירמן ואמר לשמיר: "אני מברך אותך על חזרתך מהפוליטיקה לעולם העסקים. אני מאחל, שרבים מחבריך ינהגו כמוך".

אדי קוקירמן, הדגיש את הנוכחות הסינית הבולטת בכנס, וסיפר שרוב המשקיעים בקרן קטליסט הנוכחית הם סיניים: "אחרי 20 שנה של תמיכה בעסקי ישראל-אירופה והשקעות בטכנולוגיה, החלטנו לעשות מעבר חד לכיוון שווקים צומחים, בדגש מיוחד על סין. כבר ביצענו מספר עסקאות בין חברות ישראליות לגורמים סיניים וכן פתחנו משרד בשנגחאי בו יושב מנכ"ל בית ההשקעות, חגי רביד".