סיכום כנס אפקה 2019 לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה - האם ניתן לעשות יותר?
מאת:
חיים חביב, 22.5.19, 18:43
האם באמת קיים מחסור עצום בכמות המהנדסים הדרושים למשק? כיצד יש להכשירם? האם לא הגיעה העת לשבור פרדיגמות בדרכי ההוראה וההכשרה ואפילו בתשלום עבורן?
כנס אפקה ה-4 לפיתוח הון אנושי בהנדסה, פרי יוזמתו של נשיא מכללת אפקה פרופ'
עמי מויאל ויו"ר הכנס כבר הפך מסורת. הבוקר התכנסו במכללה הגורמים הנוגעים לדיון מקיף, חוזר ובלתי נשלם, כיצד לתקוף את המחסור ולהזין למשק כ-15 אלף מהנדסים. מדובר במשימה ארוכת טווח, שככל הנראה תמשיך ותלווה אותנו שנים רבות אם אנו תאבי חיים להצליח ולשגשג.
פרופ'
עמי מויאל נשיא מכללת אפקה להנדסה: "מבחינה לאומית, אנו לא בנקודה אופטימלית של הכשרת מהנדסים. בתעשייה קיים מחסור של 15 אלף מהנדסים - כך על פי נתוני דו"ח רשות החדשנות. אך מנגד, כ-40% מחברות ההייטק לא מעסיקות מהנדסים במשרות ג'וניור (מתחילים, חסרי ניסיון).
אנו צריכים להדק את שיתוף הפעולה בין התעשייה לבין האקדמיה ולגרום לכך, שלצד השלמה מהירה ככל האפשר של הפער, מהנדסים, שיוכשרו באקדמיה, יקבלו הכשרה איכותית, שכוללת גם מיומנויות של עבודת צוות, חשיבה יצירתית ועבודה בין תחומית ורב-ממשקית.
כחלק מהידוק שיתוף הפעולה עם התעשייה נדרש לשלב מומחים מהתעשייה למערך האקדמי, ללמד כ-
professor of practice. בנוסף לכך, יש לגבש מודל המאפשר עבודה של סטודנטים בתעשייה עצמה בשכר כחלק מתוכנית הלימודים. זה רווח משולש לכל הנוגעים בדבר - סטודנטים, אקדמיה ותעשייה".
ח"כ
אלי כהן, (בתמונה למעלה), שר הכלכלה והתעשייה: "בעולם הכלכלי החדש המאופיין בחדשנות וטכנולוגיה, ישראל היא שחקן מפתח. חברות בינלאומיות מגיעות לכאן ומפתחות כאן את הטכנולוגיות המשמעותיות והמרכזיות שלהן בישראל. הסיבה, שמעמדה של ישראל בעולם מתחזק הוא כי הוא צמא לידע ולטכנולוגיה ישראלית.
עדיין שורר קיפאון בשיעור המועסקים בהייטק, שעומד על 9%, בזמן שהיעד שלנו הוא להגיע ל-15%.הודות להישגי ההייטק, הייצוא השנתי כבר חצה ב-2017 את
רף ה-100 מיליארד דולרים וזה עם שיעור תעסוקה של 9%. דמיינו לעצמכם מה יהיה השיעור כששיעור המועסקים מההייטק יגיע ל-15%. בשנים הקרובות נשקיע למעלה מ-400 מיליון ₪ בחברות הייטק, שתפתחנה שלוחות בפריפריה.
שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה צריך להיות דיפרנציאלי לאור הצרכים הלאומיים של המדינה. אם שכר הלימוד עומד כיום על כ-10,500 ש"ח לשנה לכל הסטודנטים, הרי שלומדי משפטים צריכים לשלם 20 אלף ש"ח, ואילו לומדי הנדסה, לנוכח הביקוש האדיר למהנדסים, צריכים לשלם רק 5,000 ש"ח. בהקשר הזה המדינה צריכה להתנהל כמו עסק ולייצר את ההפרדה הזו כדי לעמוד ביעדיה".
אדו פרלמן, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה: "אנו נדרשים להכשיר סטודנטים, שנולדו לעולם דיגיטלי, וכדי לעשות זאת נדרש שילוב ושיתוף פעולה רב מערכתי כבר
ממערכת החינוך של בתי הספר וגם באקדמיה.
שילוב של אנשי תעשייה כמרצים באקדמיה יעזור בהכוונת הלימודים לתעשייה, וחשוב לפעול גם לשילוב של נציג תעשייה בוועדות ההוראה כדי שיעניק את הפרספקטיבה של התעשייה והשילוב שלה בפועל. לאחר השינויים, שעשינו וכבר סיכמנו עליהם, זה הזמן לפעול במרץ".
דר'
עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה: "המהנדסים צריכים להיות בעלי יכולת להשתלב בתעשייה מיומם הראשון. התעשייה הישראלית מחפשת את המהנדס הטוב ביותר ולא רוצה להתעסק עם מהנדסים בינוניים, כי אותם אפשר למצוא בקייב או בהודו. אם יש פער, עלינו לעבוד ביחד כדי לסגור אותו.
לכן, אני קורא לאקדמיה לראות איך משנים את הפרדיגמה הקיימת ולראות איך מכשירים סטודנטים, שישתלבו בתעשייה ויביאו את הערך המוסף הגבוה ביותר. רק כך חברות תמשכנה לבוא לפה. אפל וגוגל לא באות לפה בשביל בודקי תוכנה אלא בשביל אנשי המקצוע הטובים ביותר, וצריך להעניק להם הכשרה מתאימה".
פרופ'
יפה זילברשץ יו"ר הות"ת: "המהפכה הגדולה, שמזינה את כל מה שנעשה בימים אלה, היא ההבנה הבלתי נמנעת של האקדמיה, שהיא אינה יכולה בלי התעשייה. אנו מחויבים ב-100% למחקר הבסיסי אבל גם מבינים, שהתעשייה חשובה מאוד ולכן נשאר לנו לעבוד יחד בהיבטים שונים.
בעיני האקדמיה המחקר הבסיסי הוא 'קודש קודשים', אבל החוכמה היא לראות כיצד שומרים עליו ובמקביל בוחנים את ההשלכה, שיכולה להיות לאותה סקרנות, וליצור את המערכת, שתשלב את השיח עם התעשייה. זה לא שולל את המחקר הבסיסי ובמקרים רבים גם יכול להעצים אותה.
כשמדובר בנושא ההוראה, גם כאן יש מקום לממשק אקדמיה תעשייה. לדוגמה, בהכשרה למקצועות ההייטק, לאחר שמלמדים מתמטיקה בסיסית ומדעי מחשב בסיסיים, קורסי הבחירה צריכים להיות מתואמים עם התעשייה וצרכיה המשתנים בתאוצה.
הממשלה הציבה לנו יעד להגדיל את כוח האדם המוכשר להייטק, ובשנים האחרונות אכן הכפלנו אותו. אנו ממשיכים במרץ לעבוד על הנושא כדי להמשיך ולהגדיל את הכוח האדם המיועד לתעשיית ההייטק ולא נכון לעשות זאת ללא הידוק הקשר עם התעשייה".
אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה: "כל היזמים, שישבנו איתם לאורך השנים, הצביעו על המחסור במהנדסים. בשנים האחרונות היה לנו מזל גדול, שהרגולטורים הבינו את חשיבות האתגר, התייחסו אליו כמשימה לאומית ואכן אנו רואים שינוי.
כעת, התפקיד שלנו הוא לשנות את כללי המשחק, שהכשרת המהנדסים לא תהיה תלויה ברגולטורים, כפי שקורה לדוגמה בארה"ב - הכלכלה הגדולה בעולם. זה משהו שצריך לשבת ולדבר עליו".
אבנר גורן, סגן נשיא אינטל: "אנו משקיעים רבות בהכשרה ומעודדים ניידות של תפקידים, ובפרט של המהנדסים, גם אם זה לא תמיד קל לארגון. גם הדבר הזה מייצר מהנדס טוב יותר המחזיק במיומנויות מגוונות שונות ומתפתח בהתאם לתחומי העניין שלנו, וגם כאן האקדמיה יכולה ליטול תפקיד משמעותי אפילו ב-
micro degree. אחת המשימות החשובות שלנו היא להסתכל קדימה ולבנות מודל המאפשר ליישם זאת גם בהכשרה האקדמית".
פרופ'
מנואל (מנו) טרכטנברג, (בתמונה משמאל),
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר: "דרושה מהפכה תפיסתית בנוגע לשילוב של התעשייה והאקדמיה, ואני לא רואה, שבהכרח מבינים את עומק העניין.
כך לדוגמא, השילוב של בינה מלאכותית כמו גם טכנולוגיות נוספות בליבת ההנדסה יוביל לכך, שהעולם יראה (בעתיד הקרוב) אחרת לגמרי.
הידוק הקשר בין הגופים יכול להוביל לפריצת דרך, ולישראל יש את היכולת להמציא את השילוב (המנצח) הזה מחדש ולהוביל שינוי עמוק".
לסיכום, בעידן החדש, התעשייה והטכנולוגיה הן הכוח המניע של המשק ויסוד חוסנה של החברה הישראלית.
הכשרת כוח האדם והתאמתו לדרישות היא משימה ארוכת טווח, שכאמור, תמשיך ותלווה אותנו שנים רבות אם אנו תאבי חיים להצליח ולשגשג ולשמור על חוסנה של החברה הישראלית.
