ישראל מדורגת במקום ה-14 בעולם במספר הפרסומים המדעיים לנפש
מאת: מערכת Telecom News , 12.7.18, 14:20

ישראל תורמת 0.7% מכלל הפרסומים המדעיים בעולם. פירוט ממצאי הדו"ח החדש לפי תחומים, ציטוטים ועוד.

דו"ח המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, שנעשה ע"י מוסד שמואל נאמן, מראה, שישראל בין 10 המדינות המובילות בעולם בפרסומים מדעיים לנפש בתחומי מתמטיקה, פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיזיקה ואסטרונומיה ותורמת תורמת 0.7% מכלל הפרסומים המדעיים בעולם.

במספר הפרסומים המדעיים לנפש בכלל השטחים, ישראל מדורגת במקום ה-14 בעולם. בראש מדד זה ממוקמות שוויץ, דנמרק, שוודיה, נורבגיה ואוסטרליה. מדינות מתפתחות כגון סין, ברזיל, מצרים, מקסיקו והודו, ממוקמות בין מקום 35 ל-39 במדד זה. עם זאת, יש לציין כי עד ראשית שנות ה-90 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד זה!

מהדו"ח, שהוכן עבור המועצה ע"י צוות המחקר ממוסד שמואל נאמן ד"ר דפנה גץ, ד"ר נועה לביד, אלה ברזני ובייעוץ ד"ר גורי זילכה מהמועצה הלאומית למו"פ עולה, שבשנים 2000 עד 2016 חלה עלייה של 72% בפרסומים המדעיים של חוקרים ישראלים - מכ-12,000 פרסומים ב-2000 לכ-20,000 פרסומים ב-2016. אולם, העלייה נחשבת מתונה יחסית בהשוואה לממוצע בעולם - 119%. בדירוג המדינות על פי סך הפרסומים ישראל ממוקמת במקום ה-34, ירידה של 12 מקומות בהשוואה לדרוגה ב 2007.
 
בניתוח הנתונים על פי תחומים עולה, שבהשוואה עולמית, ישראל מדורגת בין 10 המדינות המובילות בעולם בפרסומים לנפש בתחומים מתמטיקה (מקום 3), פסיכולוגיה (מקום 5), מדעי המוח (מקום 7), פיזיקה ואסטרונומיה (מקום 8), רפואת שיניים (מקום 8) ומדעי הרוח ואומנויות (מקום 9).

בשטחים פסיכולוגיה, מדעי המוח ומתמטיקה, תרומתה של ישראל גבוהה פי 10 ויותר מחלקה באוכלוסיית העולם.

מדד מקובל , שנמדד בדו"ח, הוא מספר הציטוטים הממוצע לפרסום מנורמל לפי תחום. ממדד זה עולה, שממוצע הציטוטים של ישראל בעשור האחרון עלה ב-24%. עם זאת, מדינות אחרות הראו עלייה חדה יותר כגון סינגפור (83%), נורבגיה (41%), בלגיה (32%), פינלנד ודנמרק (30%).

נתון נוסף, שמעיד על מצוינות, הוא דירוגה של ישראל בשיעור פרסומי המדינה, שנכללים בעשירון העליון של כתבי העת לפי שטחים מדעיים, ובו היא מדורגת בין 10 המדינות המובילות ב-16 מתוך 26 שטחים. גם בשיעור פרסומי המדינה, שנכתבו בשיתוף פעולה עם התעשייה לפי שטחים, מובילה ישראל ומדורגת בין 10 המדינות המובילות בעולם ב-10 מתוך 26 שטחים.
 
השטחים בעלי מספר הפרסומים הגבוה ביותר בישראל בין 2016-2012 הם: רפואה (30% מהפרסומים), פיסיקה ואסטרונומיה (14%), ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית (14%) ומדעי המחשב (13%).
 
זאת ועוד, הדו"ח שם דגש מיוחד על תחום מדעי המוח, בו מציגה ישראל דירוג גבוה ביחס לעולם במספר הפרסומים מכלל הפרסומים המדעיים בישראל. בתחום זה נמשכת העלייה במספר הפרסומים, במספר התזות המחקריות, בשיתופי הפעולה הבין-לאומיים ובשיעור הפרסומים בכתבי העת המובילים.

נתוני הדו"ח מראים, שמדינות, שמציגות מיצוב מדעי גבוה, יש להן מחקרים משותפים רבים עם חוקרים מחו"ל ומהתעשייה. מניתוח הנתונים עולה, שבמאמרים, שנכתבו בשיתוף פעולה בינלאומי, עולה מספר הציטוטים.
 
בישראל ממוצע הציטוטים לפרסום של מחבר יחיד הוא 2.5, כשיש שיתופי פעולה ברמת המוסד -5.7 ובשיתוף פעולה בינלאומי עולה הנתון ל-12. שיתוף הפעולה הבינלאומי הישראלי גבוה במיוחד במדעים פלניטריים, פיזיקה ואסטרונומיה.
 
נתון חשוב נוסף, שעולה מהדו"ח, הוא המספר הגבוה של מענקי המחקר ERC Starting Grants  - מענקי המחקר של האיחוד האירופי המוענקים לחוקרים ישראלים צעירים - שהוא 130 מענקים. דבר המציב את ישראל במקום השני במדד זה ובמקום הראשון במספר המענקים לחוקרים צעירים למיליון נפש.

אופיר אקוניס, שר המדע והטכנולוגיה: "הנתונים מראים, שיש לנו במה להתגאות ולצד זה אסור לקפוא על השמרים. אנו מחויבים להמשיך לקדם את החדשנות הישראלית בארץ ובעולם, לקדם שיתופי פעולה מדעיים בין-לאומיים ועם התעשייה ולזהות את כיווני המחקר של המחר כדי שישראל תמשיך להגיע להישגים ולעלות בדירוג".

פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע: "ישראל ממשיכה לצמוח בתחום המדע ולהגיע להישגים, אך מדינות אחרות צומחות בקצב מהיר יותר ולכן נמליץ לממשלה להרחיב את ההשקעה במחקר בסיסי באקדמיה ובהרחבת המחקרים המתקיימים בשיתוף פעולה בין-לאומי".